השלט נמצא על הקיר
מעוז עזריהו ושרי ישראלי, שלטים מספרים – הנצחת המחתרות בתל אביב יפו, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה ועיריית תל אביב יפו, 2025
אפרים לפיד
| 18/06/2024
באדיבות מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה ועיריית תל אביב
הנחלת מורשת העבר מתקופת המדינה בדרך היא משימה ששותפים לה מערכת החינוך, הצבא, הרשויות המקומיות ועמותות שונות בצד הידע שמעבירים הורים לילדיהם. אחת הדרכים המועילות לכך היא קריאת רחובות, אתרים והצבת שלטים במקומות בהן התרחשה ההיסטוריה.
יוזמה מקורית נקטה עיריית תל אביב יפו וגייסה מחקר אקדמי-יישומי על השלטים בעיר המבטאים את מעשי המחתרות ההגנה, הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י.
הספר לא מדלג על הדילמה המיוחדת שאפיינה בעשורים הראשונים למדינה את הנצחת המחתרות שהיו משך שנים בעימות פנימי מר. המבוא לספר מסקר את קבלת ההחלטות בעירייה ובולט איך לאורך השנים נוצרה בעירייה פתיחות הולכת וגוברת, אשר מציגה בעשורים האחרונים בתל אביב יפו שלל שמות רחובות ושלטים המבטאים את כל הקשת של ארגוני המדינה בדרך.
המפעל להנצחת פעילות המחתרות בתל אביב יפו החל מיד עם תום מלחמת העצמאות וכלל ויכוחים על קריאת שמות רחובות בעיר. אחת ההחלטות הראשונות של ראש העירייה ישראל רוקח ב-1951 היתה הקמת שלוש אנדרטאות שינציחו את זכרם של בני תל אביב ומגיניה הקדושים : אנדרטה מרכזית בככר מלכי ישראל; אנדרטה לטייסים בגן העצמאות ואנדרטה למגיני תל אביב וכובשי יפו ליד מסגד חסן בק; כל השנים בהמשך עמדו בסימן המתח בין ותיקי המחתרות.
מאמץ הנצחה מרוכז החל ב-1986 בפנייה של ארגון חברי ההגנה לשלמה להט, ראש העירייה. הוא אימץ את הרעיון וכך הוצבו 75 שלטים על פעילות ההגנה בעיר והוא הורחב אחר כך גם ל- 50 אתרי אצ"ל ולח"י. כמעט יובל מקום המדינה עד שבתקופת ראש עיריית תל אביב, רוני מילוא, ניתנו שמות עולי הגרדום של אצ"ל ולח"י לרחובות שכונת היוקרה רמת אביב ג'.
הספר החדש מרכז את כל המידע על פעילות מבצעית לבניין הכוח ולמאבק בבריטים בעיר העברית הראשונה, עיר מרכזית של הישוב בתקופת המנדט, אשר בה התקבלו ההחלטות החשובות. הספר מאפשר בדרך חזותית ומפגש בשטח להכיר אבני יסוד לקראת הקמת המדינה, אישים, מעשים, אירועים. הוא מצוי גם בגרסה דיגיטלית באתר עיריית תל אביב יפו וכך יכול לשמש מורי דרך, מורים וציבור רחב.
מעוז עזריהו ושרי ישראלי, שלטים מספרים – הנצחת המחתרות בתל אביב יפו, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה ועיריית תל אביב יפו, 2025
באדיבות מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה ועיריית תל אביב
הנחלת מורשת העבר מתקופת המדינה בדרך היא משימה ששותפים לה מערכת החינוך, הצבא, הרשויות המקומיות ועמותות שונות בצד הידע שמעבירים הורים לילדיהם. אחת הדרכים המועילות לכך היא קריאת רחובות, אתרים והצבת שלטים במקומות בהן התרחשה ההיסטוריה.
יוזמה מקורית נקטה עיריית תל אביב יפו וגייסה מחקר אקדמי-יישומי על השלטים בעיר המבטאים את מעשי המחתרות ההגנה, הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י.
הספר לא מדלג על הדילמה המיוחדת שאפיינה בעשורים הראשונים למדינה את הנצחת המחתרות שהיו משך שנים בעימות פנימי מר. המבוא לספר מסקר את קבלת ההחלטות בעירייה ובולט איך לאורך השנים נוצרה בעירייה פתיחות הולכת וגוברת, אשר מציגה בעשורים האחרונים בתל אביב יפו שלל שמות רחובות ושלטים המבטאים את כל הקשת של ארגוני המדינה בדרך.
המפעל להנצחת פעילות המחתרות בתל אביב יפו החל מיד עם תום מלחמת העצמאות וכלל ויכוחים על קריאת שמות רחובות בעיר. אחת ההחלטות הראשונות של ראש העירייה ישראל רוקח ב-1951 היתה הקמת שלוש אנדרטאות שינציחו את זכרם של בני תל אביב ומגיניה הקדושים : אנדרטה מרכזית בככר מלכי ישראל; אנדרטה לטייסים בגן העצמאות ואנדרטה למגיני תל אביב וכובשי יפו ליד מסגד חסן בק; כל השנים בהמשך עמדו בסימן המתח בין ותיקי המחתרות.
מאמץ הנצחה מרוכז החל ב-1986 בפנייה של ארגון חברי ההגנה לשלמה להט, ראש העירייה. הוא אימץ את הרעיון וכך הוצבו 75 שלטים על פעילות ההגנה בעיר והוא הורחב אחר כך גם ל- 50 אתרי אצ"ל ולח"י. כמעט יובל מקום המדינה עד שבתקופת ראש עיריית תל אביב, רוני מילוא, ניתנו שמות עולי הגרדום של אצ"ל ולח"י לרחובות שכונת היוקרה רמת אביב ג'.
הספר החדש מרכז את כל המידע על פעילות מבצעית לבניין הכוח ולמאבק בבריטים בעיר העברית הראשונה, עיר מרכזית של הישוב בתקופת המנדט, אשר בה התקבלו ההחלטות החשובות. הספר מאפשר בדרך חזותית ומפגש בשטח להכיר אבני יסוד לקראת הקמת המדינה, אישים, מעשים, אירועים. הוא מצוי גם בגרסה דיגיטלית באתר עיריית תל אביב יפו וכך יכול לשמש מורי דרך, מורים וציבור רחב.
