פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה

מוכנות מספקת של נאט"ו עשויה להרתיע ולבלום את רוסיה, בטרם יהיה צורך להשתמש בנשק גרעיני, כך טוען אהוד עילם במאמר פרשנות על המתחרש באוקראינה 

המלחמה באוקראינה החלה כבר מ-2014, במסגרת התנגשויות בין הצבא האוקראיני לבדלנים במזרח אוקראינה, הזוכים לתמיכה רוסית. למרות שהיה ברור כי רוסיה מעורבת בלחימה שם, באופן בלתי רשמי, לא נוצרה מתיחות גבוהה בינה לבין נאט"ו, כפי שזה קורה כעת. 

הפלישה הרבתי של צבא רוסיה לאוקראינה בשלהי פברואר 2022 הייתה צעד אחד יותר מדי מבחינת נאט"ו. ישנה אף היערכות מוגברת בנאט"ו לאפשרות שרוסיה לא תיעצר באוקראינה. 

האחרונה אינה חברה בנאט"ו ולכן הברית אינה מחויבת להגן עליה, אבל סביב אוקראינה יש מדינות חברות בנאט"ו. הברית גם מסייעת לאוקראינה במודיעין ובמתן נשק. במידה מסוימת נאט"ו נלחמת ברוסיה, באמצעות אוקראינה. 

החיכוך הזה עשוי להסלים אם רוסיה תחליט לשבש את הסיוע של נאט"ו לאוקראינה, בוודאי אם זה יהיה כרוך בהפצצות רוסיות באמצעות טילים ומטוסים. נאט"ו מנסה להיזהר שלא להיגרר כצד לוחם במלחמה באוקראינה, אבל ככל שהמלחמה נמשכת הסיכון לכך קיים, והוא עשוי לגבור. 

די בטעות מהותית אחת של אחד מהצדדים כדי להוביל לסיטואציה של עימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו. הסכנה החמורה ביותר היא הידרדרות של מלחמה כזו לעימות גרעיני.

המלחמה באוקראינה נתפסת על ידי חלק כאירוע החמור ביותר באירופה מאז תום המלחמה הקרה, עם קריסת ברית המועצות ב- 1991, ואף מאז תום מלחמת העולם השנייה ב- 1945. 

במלחמה בבלקן בשנות ה- 90, בעקבות קריסת יוגוסלביה, נהרגו לפחות 130 אלף איש ונעשו מעשי זוועה רבים. המלחמה באוקראינה, שהחלה למעשה ב- 2014, גבתה יותר מעשרת אלפים הרוגים, עד לשלב הנוכחי, שהחל בשלהי פברואר השנה. 
עד כה נהרגו במשך יותר מחודשיים כמה עשרות אלפי איש, משני הצדדים, ונעשו מעשי זוועה. המספר עלול להיות גבוה יותר, ואף להעלות על האבדות שהיו במלחמה בבלקן בשנות ה- 90. 

המלחמה בבלקן גם הייתה קרובה יותר לליבה של אירופה מאשר אוקראינה, המצויה בקצה הכי המזרחי של אירופה. המלחמה בבלקן הובילה לבסוף להתערבות פעילה של נאט"ו, שהייתה כרוכה בחיכוך מסוים עם רוסיה. כעת יש חשש גבוה יותר לעימות לעימות בין רוסיה לנאט"ו, שבמקרה הגרוע ביותר עלול להצית מלחמה גרעינית. המחיר של מלחמה כזו יהיה רב לאין שיעור מהמלחמה בבלקן ואף אולי ממלחמת העולם השנייה.

הסבירות לעימות, ועוד גרעיני, נמוכה אבל יותר גבוהה מאשר הימים טרם תחילת המלחמה. יש פחות סכנה לכך בהשוואה למלחמה הקרה. באותה עת הצבא הסובייטי היה ערוך במרכז אירופה, בתוך גרמניה ובמדינות נוספות. 

כעת הצבא הרוסי מצוי על גבולות מדינות שהן חברות חדשות בנאט"ו כמו פולין, שישמשו כחיץ בינן לבין גרמניה ועוד מדינות ותיקות בנאט"ו. יש לשער שגם אם רוסיה תחדור לעומק פולין או מדינה אחרת במזרח אירופה, שהיא חלק מנאט"ו, ספק אם ארצות הברית תסתכן בשימוש בנשק גרעיני, מחשש לעימות גרעיני כולל.

הבדל חשוב נוסף בהשוואה למלחמה הקרה הוא שרוסיה חלשה יותר מברית המועצות. בעידן המלחמה הקרה לצבא הסובייטי הייתה עוצמה שאפשרה לגבור על צבאות נאט"ו בלחימה קונבנציונלית, מה שהיה עשוי לאלץ את נאט"ו להשתמש בנשק גרעיני. 

הכוונה היא לנשק גרעיני טקטי, כדי לבלום את הצבא הסובייטי, אך צעד זה היה עלול לגרום להסלמה, ובמהירות, לעימות גרעיני כולל, תוך השמדת ריכוזי אוכלוסייה בברית המועצות, אירופה וארצות הברית. 

הצבא הרוסי עסוק כעת במלחמה באוקראינה. כל עוד הלחימה באוקראינה נמשכת בעוצמה הנוכחית שלה, קשה לראות כיצד רוסיה תסתכן בהקצאת משאבים לפלישה למדינה אחרת, החברה בנאט"ו. 

גם אם רוסיה תנסה מהלך כזה, נאט"ו, בעיקר תוך הישענות על ארצות הברית, תהיה מסוגלת לבלום מתקפה רוסית. על נאט"ו להיות אפוא חזקה דייה במישור הקונבנציונלי, כדי למנוע משבר שיגרום לה לשקול שימוש בנשק גרעיני כדי לבלום את הרוסים. 

מדינות אירופה לא השקיעו מספיק בצבאות שלהם, מתוך הנחה כי ארצות הברית תגן עליהם ולאור הסבירות הנמוכה של עימות עם רוסיה. כעת מדינות באירופה כמו גרמניה משנות כיוון בנידון. 

ייקח להן זמן לשדרג את הצבאות. כך גם רוסיה. אפילו אם המלחמה באוקראינה תסתיים בקרוב, תזדקק מוסקבה לזמן רב כדי לשקם את הצבא. 

הליקויים החמורים שהתגלו בתפקוד הצבא הרוסי, המחיר הכבד שהוא שילם באוקראינה יחד עם הסנקציות שהופעלו נגד רוסיה, יקשו עליה לשקם במהירות את צבאה. 

מוכנות מספקת של נאט"ו עשויה להרתיע ולבלום את רוסיה, בטרם יהיה צורך להשתמש בנשק גרעיני.