הודו: יצרני אמוניום חנקתי מקומיים נפגעו מזינוק ביבוא מרוסיה ושרשרת האספקה לא מאובטחת
כמעט 100% מהאמוניום החנקתי המיובא להודו ב-18 החודשים האחרונים מקורו מרוסיה
אברהם אילון
| 14/01/2024
Photo by Han Chenxu on Unsplash
ה-Financial Express פירסם בשבוע שעבר, שיצרניות מקומיות בהודו של הכימיקל אמוניום חנקתי (AN), שהשקיעו כספים רבים, טוענות כי הן עומדות בפני איום רציני מהזינוק ביבוא של אמוניום חנקתי בעיקר מרוסיה. כבר היום חלק מקיבולת היצור המקומית הוקפא, לדבריהן.
אמוניום חנקתי משמש לייצור דשן, ובמגזרי הכרייה והביטחון. סך ההשקעות הקיימות בקיבולת האמוניום החנקתי מיצור מקומי (1,096,000 טון בשנה) הן בסביבות 7,000-7,500 מיליון רופי הודי (מעל 315 מיליון ₪), והשקעות נוספות הסך של כ-5,000 מיליון רופי הודי (מעל 220 מיליון ₪) מתוכננות למפעלים נוספים בבנייה (תוספת עתידית של 1,019,000 טון בשנה).
אם זה יקרה, סך קיבולת האמוניום החנקתי מיצור מקומי בהודו יעלה ל-2,070,000 טון בשנים 2025-2026, מצב שיביא לעודפים עד 2025-26.
על פי איגוד יצרני האמוניום החנקתי בהודו (IANMA) ניצול הקיבולת מהיצור המקומי ירד מ-86% בשנת 2019 ל-75% במהלך החודשים אפריל-דצמבר 2023 כתוצאה מיבוא לא מבוקר. כמעט 100% מהאמוניום החנקתי המיובא ב-18 החודשים האחרונים מקורו מרוסיה.
היבוא בתקופת אפריל-נובמבר 2023 עלה ב-113% ל-305,000 טון לעומת 143,000 טון בתקופה המקבילה אשתקד. הצפי הוא, שהיבוא לשנה כולה יעלה על 400,000 טון בהשוואה ל-356,000 טון, שיובאו ב-2023.
קיים הפרש מחירים משמעותי בין אמוניום חנקתי מתוצרת מקומית לבין אמוניום חנקתי מיובא, ו- IANMA רוצה לבלום את יבוא האמוניום החנקתי ובסופו של דבר להפסיק אותו לחלוטין, כדי לאפשר להשקעות בקנה מידה גדול וליכולות נוספות אלו להתממש.
החברות Mahadhan AgriTech (לשעבר Smartchem וחלק מקבוצת Deepak Fertilizer), Gujarat Narmada Valley Fertilizers & Chemicals, Rashtriya Chemicals & Fertilizers ו-National Fertilizers חברות ב-IANMA, וביחד מהוות את עיקר ייצור האמוניום החנקתי המקומי בהודו.
מנכ"ל IANMA קרא לתמיכה רבה יותר בתעשיית האמוניום החנקתי המקומית, מכיוון שמתווספות לה יכולות נוספות של אמוניום חנקתי באמצעות השקעות חדשות בהיקפים גדולים, כדי להפוך את המדינה לעצמאית. הזרימה החופשית של יבוא אמוניום חנקתי וחוסר ניצול של היכולות המקומיות ערערו את יעדי "Make in India".
מדובר ביוזמה, שהושקה על ידי ממשלת הודו בספטמבר 2014 במטרה לקדם את הודו כמרכז ייצור עולמי. הקמפיין מעודד חברות רב לאומיות ומקומיות כאחד לייצר את מוצריהן בהודו. היוזמה מתמקדת ב-25 מגזרים, כולל רכב, תעופה, ביוטכנולוגיה, כימיקלים, טכנולוגיית מידע, טקסטיל ותיירות.
מנכ"ל IANMA הוסיף ואמר, שדרישות אבטחה ובטיחות, החלות על התעשייה המקומית, אינן מיושמות על אמוניום חנקתי מיובא. דובר נוסף, Manish Sinha, המנכ"ל לשעבר של Indian Oil Corporation Ltd., תאגיד הנפט ההודי, קרא לאבטח את שרשרת האספקה של אמוניום חנקתי מכיוון שכ-95% מהיבוא של הודו עובר דרך נמל הים Visakhapatnam Port.
המדובר באחד מנמלי-הים המרכזיים של הודו (השלישי בנפח המטענים המשונעים דרכו שנמצאים בבעלות המדינה, והגדול ביותר בחוף המזרחי של הודו), ונמל-הים המרכזי היחיד של מדינת Andhra Pradesh. Sinha הדגיש את הצורך בהקפדה על זיהוי נאות, על מעקב ועל קיום אחריות בנושא זה.
יש לראות את האמירות הנ"ל של מנכ"ל IANMA ושל המנכ"ל לשעבר של תאגיד הנפט ההודי כקריאות-התרעה ובהקשר רחב הרבה יותר מהסיבות הבאות.
הנמל קרוב למתקנים אסטרטגיים ורגישים כמו: בתי הזיקוק של HPCL, מפקדת הצי המזרחי של הודו ועתודות הנפט האסטרטגיות של המדינה; הנמל מחובר לרשת מסילות הברזל של רכבת החוף המזרחי של הודו;
אמוניום חנקתי הוא כימיקל היברידי, ומשמש לא רק כדשן בחקלאות, אלא גם בתעשיית חומרי הנפץ. אמוניום חנקתי שימש בהכנת מטענים בפעולות טרור ברחבי העולם ולהלן שלוש דוגמאות: באוקלהומה סיטי ב-1995, שבה נהרגו 168 בני אדם, בפיגועים בדלהי שבהודו ב-2011, שבהם נהרגו 17 בני אדם, במכונית תופת על ידי טרוריסט נורבגי;
גם בהודו יש פעילי טרור ובמאמר קודם שלי כאן רק לאחרונה (הודו: חשודים בטרור רכשו אמוניום חנקתי) סקרתי מעצר בהודו של חשודים בטרור, שרכשו אמוניום חנקתי מחנות דשנים על מנת להכין מטען חומר נפץ, והקשר שלהם לארגון הטרור דעאש;
מנמל ביירות נותרו רק עיי חרבות (למעלה מ-217 הרוגים, כ-7,000 פצועים ונזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות בביירות) אחרי הפיצוץ האדיר של אמוניום חנקתי, שהתרחש בקיץ 2020, שאמנם לא הוגדר כאירוע טרור, אבל ממחיש היטב את היקף הנזקים כתוצאה מפיצוץ אמוניום חנקתי.
ברקע התקיפות החוזרות ונשנות לאחרונה של החות'ים, ארגון טרור הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב, על ספינות בים האדום ואיום על נתיב השייט העולמי (בעיקר במצר באב אל-מנדב), והשתלטות שלהם על ספינות. להודו קשרים הדוקים וטובים עם ישראל לרבות סחר ענף ושיתוף פעולה ביטחוני, והחות'ים מזדהים עם הנרטיב הפלסטיני.
מאמרים קודמים שלי כאן בנושא אמוניום
בעקבות אסון במחסן אמוניום חנקתי, טוען מאמר אמריקאי: הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית
לפני שנה, ארה״ב: שריפה במפעל דשנים עם אמוניום חנקתי דרשה פינוי 6,500 איש
בעקבות האסון בביירות: אוסטרליה משנה תקנות אחסנת אמוניום חנקתי
שנתיים וחצי מאוחר יותר: טרם נמצאו האחראים לפיצוץ בנמל ביירות
אוסטרליה: התעשייה במדינת ניו סאות' ויילס נגד תוכנית להחמיר את הרגולציה על אחסון אמוניום חנקתי
סקירת אירועי פיצוץ אמוניום חנקתי במלאת עשור לפיצוץ בעיירה ווסט שבמדינת טקסס
בין כריות אוויר במכונית לחומרי נפץ: תכירו את פרשת Takata
ארה״ב: לאן נעלמו 30 טונות של אמוניום חנקתי?
אוסטרליה: לאן נעלמו חומרי נפץ מאתר עבודה של אגירה שאובה?
ניו זילנד: כמות גדולה של אמוניום חנקתי מאוחסנת בקירבת צינור גז מרכזי
פסק דין ראשון לתשלום פיצויים לקורבנות הפיצוץ בנמל ביירות
מכלית, שהובילה אמוניום חנקתי, התהפכה בארצות הברית
ארה"ב: פרשת Takata ממשיכה לגבות קורבנות
מפעל הדשנים האחרון של בריטניה עומד לסגור את שעריו
מסמך הבהרה של PHMSA בארה"ב בנושא סיווג לצורכי הובלה של דשן מבוסס אמוניום חנקתי
ארה״ב: משאית חומ״ס התהפכה - תושבים ברדיוס 1.6 ק״מ פונו מבתיהם
ארה"ב: לא מיישמים המלצות טיפול בייצור אמוניום חנקתי גם עשור לאחר אסון
ארה"ב: אירוע נוסף של משאית, שהובילה אמוניום חנקתי והתהפכה
פרסום: משטרת גרמניה תפסה אמוניום חנקתי לייצור פצצות בפשיטות על בתי חשודים מחמאס
כתב אישום בארה״ב נגד איש חבלה של חיזבאללה חושף: אמוניום חנקתי מרכיב עיקרי בפעילויות טרור
אפילו בפקיסטן מסחר באמוניום חנקתי דורש רישיון
הודו: חשודים בטרור רכשו אמוניום חנקתי
המידע מתוך פרסומים, שהופיעו בקבוצת ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH.
כמעט 100% מהאמוניום החנקתי המיובא להודו ב-18 החודשים האחרונים מקורו מרוסיה
Photo by Han Chenxu on Unsplash
ה-Financial Express פירסם בשבוע שעבר, שיצרניות מקומיות בהודו של הכימיקל אמוניום חנקתי (AN), שהשקיעו כספים רבים, טוענות כי הן עומדות בפני איום רציני מהזינוק ביבוא של אמוניום חנקתי בעיקר מרוסיה. כבר היום חלק מקיבולת היצור המקומית הוקפא, לדבריהן.
אמוניום חנקתי משמש לייצור דשן, ובמגזרי הכרייה והביטחון. סך ההשקעות הקיימות בקיבולת האמוניום החנקתי מיצור מקומי (1,096,000 טון בשנה) הן בסביבות 7,000-7,500 מיליון רופי הודי (מעל 315 מיליון ₪), והשקעות נוספות הסך של כ-5,000 מיליון רופי הודי (מעל 220 מיליון ₪) מתוכננות למפעלים נוספים בבנייה (תוספת עתידית של 1,019,000 טון בשנה).
אם זה יקרה, סך קיבולת האמוניום החנקתי מיצור מקומי בהודו יעלה ל-2,070,000 טון בשנים 2025-2026, מצב שיביא לעודפים עד 2025-26.
על פי איגוד יצרני האמוניום החנקתי בהודו (IANMA) ניצול הקיבולת מהיצור המקומי ירד מ-86% בשנת 2019 ל-75% במהלך החודשים אפריל-דצמבר 2023 כתוצאה מיבוא לא מבוקר. כמעט 100% מהאמוניום החנקתי המיובא ב-18 החודשים האחרונים מקורו מרוסיה.
היבוא בתקופת אפריל-נובמבר 2023 עלה ב-113% ל-305,000 טון לעומת 143,000 טון בתקופה המקבילה אשתקד. הצפי הוא, שהיבוא לשנה כולה יעלה על 400,000 טון בהשוואה ל-356,000 טון, שיובאו ב-2023.
קיים הפרש מחירים משמעותי בין אמוניום חנקתי מתוצרת מקומית לבין אמוניום חנקתי מיובא, ו- IANMA רוצה לבלום את יבוא האמוניום החנקתי ובסופו של דבר להפסיק אותו לחלוטין, כדי לאפשר להשקעות בקנה מידה גדול וליכולות נוספות אלו להתממש.
החברות Mahadhan AgriTech (לשעבר Smartchem וחלק מקבוצת Deepak Fertilizer), Gujarat Narmada Valley Fertilizers & Chemicals, Rashtriya Chemicals & Fertilizers ו-National Fertilizers חברות ב-IANMA, וביחד מהוות את עיקר ייצור האמוניום החנקתי המקומי בהודו.
מנכ"ל IANMA קרא לתמיכה רבה יותר בתעשיית האמוניום החנקתי המקומית, מכיוון שמתווספות לה יכולות נוספות של אמוניום חנקתי באמצעות השקעות חדשות בהיקפים גדולים, כדי להפוך את המדינה לעצמאית. הזרימה החופשית של יבוא אמוניום חנקתי וחוסר ניצול של היכולות המקומיות ערערו את יעדי "Make in India".
מדובר ביוזמה, שהושקה על ידי ממשלת הודו בספטמבר 2014 במטרה לקדם את הודו כמרכז ייצור עולמי. הקמפיין מעודד חברות רב לאומיות ומקומיות כאחד לייצר את מוצריהן בהודו. היוזמה מתמקדת ב-25 מגזרים, כולל רכב, תעופה, ביוטכנולוגיה, כימיקלים, טכנולוגיית מידע, טקסטיל ותיירות.
מנכ"ל IANMA הוסיף ואמר, שדרישות אבטחה ובטיחות, החלות על התעשייה המקומית, אינן מיושמות על אמוניום חנקתי מיובא. דובר נוסף, Manish Sinha, המנכ"ל לשעבר של Indian Oil Corporation Ltd., תאגיד הנפט ההודי, קרא לאבטח את שרשרת האספקה של אמוניום חנקתי מכיוון שכ-95% מהיבוא של הודו עובר דרך נמל הים Visakhapatnam Port.
המדובר באחד מנמלי-הים המרכזיים של הודו (השלישי בנפח המטענים המשונעים דרכו שנמצאים בבעלות המדינה, והגדול ביותר בחוף המזרחי של הודו), ונמל-הים המרכזי היחיד של מדינת Andhra Pradesh. Sinha הדגיש את הצורך בהקפדה על זיהוי נאות, על מעקב ועל קיום אחריות בנושא זה.
יש לראות את האמירות הנ"ל של מנכ"ל IANMA ושל המנכ"ל לשעבר של תאגיד הנפט ההודי כקריאות-התרעה ובהקשר רחב הרבה יותר מהסיבות הבאות.
הנמל קרוב למתקנים אסטרטגיים ורגישים כמו: בתי הזיקוק של HPCL, מפקדת הצי המזרחי של הודו ועתודות הנפט האסטרטגיות של המדינה; הנמל מחובר לרשת מסילות הברזל של רכבת החוף המזרחי של הודו;
אמוניום חנקתי הוא כימיקל היברידי, ומשמש לא רק כדשן בחקלאות, אלא גם בתעשיית חומרי הנפץ. אמוניום חנקתי שימש בהכנת מטענים בפעולות טרור ברחבי העולם ולהלן שלוש דוגמאות: באוקלהומה סיטי ב-1995, שבה נהרגו 168 בני אדם, בפיגועים בדלהי שבהודו ב-2011, שבהם נהרגו 17 בני אדם, במכונית תופת על ידי טרוריסט נורבגי;
גם בהודו יש פעילי טרור ובמאמר קודם שלי כאן רק לאחרונה (הודו: חשודים בטרור רכשו אמוניום חנקתי) סקרתי מעצר בהודו של חשודים בטרור, שרכשו אמוניום חנקתי מחנות דשנים על מנת להכין מטען חומר נפץ, והקשר שלהם לארגון הטרור דעאש;
מנמל ביירות נותרו רק עיי חרבות (למעלה מ-217 הרוגים, כ-7,000 פצועים ונזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות בביירות) אחרי הפיצוץ האדיר של אמוניום חנקתי, שהתרחש בקיץ 2020, שאמנם לא הוגדר כאירוע טרור, אבל ממחיש היטב את היקף הנזקים כתוצאה מפיצוץ אמוניום חנקתי.
ברקע התקיפות החוזרות ונשנות לאחרונה של החות'ים, ארגון טרור הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב, על ספינות בים האדום ואיום על נתיב השייט העולמי (בעיקר במצר באב אל-מנדב), והשתלטות שלהם על ספינות. להודו קשרים הדוקים וטובים עם ישראל לרבות סחר ענף ושיתוף פעולה ביטחוני, והחות'ים מזדהים עם הנרטיב הפלסטיני.
מאמרים קודמים שלי כאן בנושא אמוניום
בעקבות אסון במחסן אמוניום חנקתי, טוען מאמר אמריקאי: הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית
לפני שנה, ארה״ב: שריפה במפעל דשנים עם אמוניום חנקתי דרשה פינוי 6,500 איש
בעקבות האסון בביירות: אוסטרליה משנה תקנות אחסנת אמוניום חנקתי
שנתיים וחצי מאוחר יותר: טרם נמצאו האחראים לפיצוץ בנמל ביירות
אוסטרליה: התעשייה במדינת ניו סאות' ויילס נגד תוכנית להחמיר את הרגולציה על אחסון אמוניום חנקתי
סקירת אירועי פיצוץ אמוניום חנקתי במלאת עשור לפיצוץ בעיירה ווסט שבמדינת טקסס
בין כריות אוויר במכונית לחומרי נפץ: תכירו את פרשת Takata
ארה״ב: לאן נעלמו 30 טונות של אמוניום חנקתי?
אוסטרליה: לאן נעלמו חומרי נפץ מאתר עבודה של אגירה שאובה?
ניו זילנד: כמות גדולה של אמוניום חנקתי מאוחסנת בקירבת צינור גז מרכזי
פסק דין ראשון לתשלום פיצויים לקורבנות הפיצוץ בנמל ביירות
מכלית, שהובילה אמוניום חנקתי, התהפכה בארצות הברית
ארה"ב: פרשת Takata ממשיכה לגבות קורבנות
מפעל הדשנים האחרון של בריטניה עומד לסגור את שעריו
מסמך הבהרה של PHMSA בארה"ב בנושא סיווג לצורכי הובלה של דשן מבוסס אמוניום חנקתי
ארה״ב: משאית חומ״ס התהפכה - תושבים ברדיוס 1.6 ק״מ פונו מבתיהם
ארה"ב: לא מיישמים המלצות טיפול בייצור אמוניום חנקתי גם עשור לאחר אסון
ארה"ב: אירוע נוסף של משאית, שהובילה אמוניום חנקתי והתהפכה
פרסום: משטרת גרמניה תפסה אמוניום חנקתי לייצור פצצות בפשיטות על בתי חשודים מחמאס
כתב אישום בארה״ב נגד איש חבלה של חיזבאללה חושף: אמוניום חנקתי מרכיב עיקרי בפעילויות טרור
אפילו בפקיסטן מסחר באמוניום חנקתי דורש רישיון
הודו: חשודים בטרור רכשו אמוניום חנקתי
המידע מתוך פרסומים, שהופיעו בקבוצת ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH.
