צניחה של 40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק בשל המשבר
שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ הוא זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד. בחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%
עמי רוחקס דומבה
| 14/05/2023
המשבר בהייטק הביא לצניחה חדשה של מעל ל-40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק, כך עולה מנתוני עמותת itworks. לאורך השנה האחרונה, מאז הירידות המשמעויות בבורסות ותחילת המשבר הכלכלי העולמי שולבו 140 מבוגרי תוכניות ההכשרה של העמותה בחברות הייטק, וזאת לעומת 238 בשנה שקדמה לה (מאי 2021 – אפריל 2022).
על פי דו"ח של יוזמת Power In Diversity שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ הוא זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד. בחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%, אולם גם כאן, מדובר באחוז נמוך לעומת חלקה של האוכלוסיה הערבית בקרב תושבי ישראל שמגיע ל-21.1%.
לדברי נועה גדות, מנכ"לית Power In Diversity, הנתונים העגומים מצביעים על הפגיעה הקשה של המשבר בהייטק בצעירות וצעירים ערבים שמבקשים לעשות את צעדיהם הראשונים בתחום. תעסוקת ערבים בהייטק התבססה בשנים הקודמות על מרכזי הפיתוח וחברות הענק הפועלות בישראל, ומרגע שהן עצרו גיוסים חדשים דלת הכניסה נחסמה.
המפתח לשינוי המצב הוא אצל כל אחד מהמעסיקים בהייטק, מהחברות הגדולות ועד לסטארטאפים בתחילת דרכם, שיכולים וצריכים להגדיל את קליטת העובדים הערבים. זהו שינוי חברתי שההייטק יכול להוביל מתוכו, בלי תלות במדיניות הממשלתית. בנוסף, ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות על הנזק המשמעותי שנעשה פה ומתחרש לנגד עינינו.
יפעת ברון מנכ"לית עמותת "itworks": "בשנתיים האחרונות, אנו חווים משבר כלכלי עולמי מאתגר, ובמרכזו ענף ההייטק הגלובלי שחווה שינויים עצומים אשר השפעתם מורגשת היטב בשוק ההייטק הישראלי. תחום הגיוון התעסוקתי הינו הראשון להיפגע בשעת משבר והעובדה שרוב המועמדים למשרות בהייטק מהחברה הערבית הם ג'וניורים, המגיעים ללא ניסיון תעסוקתי כלל או עם ניסיון מועט, אינה תורמת להשמתם.
״כיום שוק ההייטק חווה ירידה משמעותית בגיוס ג'וניורים ויותר מתמקד בתפקידים הדורשים ניסיון משמעותי בתחום. תהליכי גיוס רבים מתעכבים, וחברות שבעבר הציעו משרות מצמצמות גיוסים באופן ניכר. אני צופה שתהליך זה ימשך עד אשר המשבר הגלובלי יחלוף או יתמתן".
ד״ר גלית דשא, מנהלת המקצועית של PID: "ישראל חווה עכשיו אירוע משברי בסדר גודל שייתכן שלא הכרנו בעבר. המשבר העולמי בהייטק מתחבר למשבר פנימי, פוליטי, לאומי וחברתי מהקשים שידענו ותעשיית ההיי-טק משלמת מחיר מאוד כבד על המשבר הזה הן בישראל והן בעולם.
״לא לחינם ההייטק הישראלי הוא אחד מהמובילים של המאבק על דמותה של ישראל בימים אלה, הנזק שנוצר כאן הוא נזק עצום לא רק מבחינה כלכלית אלא מבחינת היכולת של ישראל להיות חדשנית ויצירתית - כל מה שההייטק הישראלי מזוהה איתו. הנטייה שלנו ברגעי משבר כאלה הינה התכנסות פנימה והגברת ההומוגניות בקרב הסובבים אותנו. עלינו להישאר מודעים לכך שדווקא הומוגניות היא חסם לחדשנות."
PID מאגדת 75 קרנות השקעה ו-200 סטארטאפים ומרכזת נתונים על השילוב של אוכלוסיות בתת ייצוג, לרבות נשים, חרדים, ערבים, בני העדה האתיופית, אנשים עם מוגבלויות, להט"בים ועוד ומציעה כלים לפיתוח והטמעה בהיי-טק. היא הוקמה ע“י אלן פלד, שותף ומייסד בוינטג‘ פרטנרס יחד עם קרנות מובילות בתעשייה ששותפות לפעילותה, ביניהן Qumra, Glilot Capital, Pitango Viola, Vintage, Grove, NFX, BRM, 10D, F2, Elah fund, SVB, Red Dot, Hetz, Maor Investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures.
שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ הוא זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד. בחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%
המשבר בהייטק הביא לצניחה חדשה של מעל ל-40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק, כך עולה מנתוני עמותת itworks. לאורך השנה האחרונה, מאז הירידות המשמעויות בבורסות ותחילת המשבר הכלכלי העולמי שולבו 140 מבוגרי תוכניות ההכשרה של העמותה בחברות הייטק, וזאת לעומת 238 בשנה שקדמה לה (מאי 2021 – אפריל 2022).
על פי דו"ח של יוזמת Power In Diversity שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ הוא זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד. בחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%, אולם גם כאן, מדובר באחוז נמוך לעומת חלקה של האוכלוסיה הערבית בקרב תושבי ישראל שמגיע ל-21.1%.
לדברי נועה גדות, מנכ"לית Power In Diversity, הנתונים העגומים מצביעים על הפגיעה הקשה של המשבר בהייטק בצעירות וצעירים ערבים שמבקשים לעשות את צעדיהם הראשונים בתחום. תעסוקת ערבים בהייטק התבססה בשנים הקודמות על מרכזי הפיתוח וחברות הענק הפועלות בישראל, ומרגע שהן עצרו גיוסים חדשים דלת הכניסה נחסמה.
המפתח לשינוי המצב הוא אצל כל אחד מהמעסיקים בהייטק, מהחברות הגדולות ועד לסטארטאפים בתחילת דרכם, שיכולים וצריכים להגדיל את קליטת העובדים הערבים. זהו שינוי חברתי שההייטק יכול להוביל מתוכו, בלי תלות במדיניות הממשלתית. בנוסף, ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות על הנזק המשמעותי שנעשה פה ומתחרש לנגד עינינו.
יפעת ברון מנכ"לית עמותת "itworks": "בשנתיים האחרונות, אנו חווים משבר כלכלי עולמי מאתגר, ובמרכזו ענף ההייטק הגלובלי שחווה שינויים עצומים אשר השפעתם מורגשת היטב בשוק ההייטק הישראלי. תחום הגיוון התעסוקתי הינו הראשון להיפגע בשעת משבר והעובדה שרוב המועמדים למשרות בהייטק מהחברה הערבית הם ג'וניורים, המגיעים ללא ניסיון תעסוקתי כלל או עם ניסיון מועט, אינה תורמת להשמתם.
״כיום שוק ההייטק חווה ירידה משמעותית בגיוס ג'וניורים ויותר מתמקד בתפקידים הדורשים ניסיון משמעותי בתחום. תהליכי גיוס רבים מתעכבים, וחברות שבעבר הציעו משרות מצמצמות גיוסים באופן ניכר. אני צופה שתהליך זה ימשך עד אשר המשבר הגלובלי יחלוף או יתמתן".
ד״ר גלית דשא, מנהלת המקצועית של PID: "ישראל חווה עכשיו אירוע משברי בסדר גודל שייתכן שלא הכרנו בעבר. המשבר העולמי בהייטק מתחבר למשבר פנימי, פוליטי, לאומי וחברתי מהקשים שידענו ותעשיית ההיי-טק משלמת מחיר מאוד כבד על המשבר הזה הן בישראל והן בעולם.
״לא לחינם ההייטק הישראלי הוא אחד מהמובילים של המאבק על דמותה של ישראל בימים אלה, הנזק שנוצר כאן הוא נזק עצום לא רק מבחינה כלכלית אלא מבחינת היכולת של ישראל להיות חדשנית ויצירתית - כל מה שההייטק הישראלי מזוהה איתו. הנטייה שלנו ברגעי משבר כאלה הינה התכנסות פנימה והגברת ההומוגניות בקרב הסובבים אותנו. עלינו להישאר מודעים לכך שדווקא הומוגניות היא חסם לחדשנות."
PID מאגדת 75 קרנות השקעה ו-200 סטארטאפים ומרכזת נתונים על השילוב של אוכלוסיות בתת ייצוג, לרבות נשים, חרדים, ערבים, בני העדה האתיופית, אנשים עם מוגבלויות, להט"בים ועוד ומציעה כלים לפיתוח והטמעה בהיי-טק. היא הוקמה ע“י אלן פלד, שותף ומייסד בוינטג‘ פרטנרס יחד עם קרנות מובילות בתעשייה ששותפות לפעילותה, ביניהן Qumra, Glilot Capital, Pitango Viola, Vintage, Grove, NFX, BRM, 10D, F2, Elah fund, SVB, Red Dot, Hetz, Maor Investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures.
