״בסימולציה ניתן לשגר טילים אין ספור פעמים, וכל פעם להחליף בתוכנה משתנים אחרים״
התעשיות הביטחוניות הגדולות ובראשן רפאל, היו הראשונות לבחון סימולציות פיזיקאליות וויזואליות בתהליכי הפיתוח, גם עבור הוכחת יכולת ראשונית ומימוש אבני דרך פרויקטאליות וגם עבור חסכון משאבי בארגונים
סימולציה ביטחונית – צילום עמר לוי
פיתוח סימולציות בבניין הכוח הצבאי, בתעשייה הביטחונית, באקדמיה ובחברות הזנק, מהווה מכפיל כוח בתהליכי מו"פ, הנדסה ופיתוח מוצר, משלבי הייזום ועד שלבי המבצוע של מערכות ביטחוניות, אמל"ח ואמסל"ח, "לפני שיורים את זה, מסמלצים את זה"
כלל מאד מוכר בעולמות הפיתוח, מחקר, חק"ב והנדסה, היא שתוכנה לרוב עולה פחות מחומרה, לכן, בתהליכי פיתוח רכיבים אלקטרונים יקרים, מבצעים מספר סימולציות תכן מבוססות תוכנה, לפני שמלחימים את הקבל או הנגד הראשון בכרטיס האלקטרוני.
תחליפו כרטיסים אלקטרונים בטילי שיוט ותחליפו סימולציות תכן בסימולציות טכנו-מבצעיות, וקיבלתם חסכון משאבי גבוה עוד בשלב ההנדסה, לפני ששיגרנו את הטיל הראשון בשדה הניסויים או ירינו את הכדור הראשון במטווח הייעודי.
מוצרים ופתרונות ביטחוניים (אמל"ח ואמסל"ח) נעים על קשת רחבה, החל מטקסטיל, מערכות עזר, נק"ל, תחמושת, חימוש מדויק, מערכות תקשורת, מערכות שו"ב, מערכות לוחמה אלקטרונית, רכבים ורק"מ, כלים מאוישים, בלתי מאוישים ומאוישים מרחוק וכל אלו באוויר, בים, ביבשה, בספקטרום, בתת קרקע ולעיתים גם בחלל.
עלות הפיתוח, המימוש, ההתאמות, הבדיקות, הניסויים וההטמעה של מוצרים כאלו מאד יקרה ולא בכדי, נכון לחשוב פעמיים לפני מעבר משלב לשלב בתהליך הפיתוח והמבצוע.
התעשיות הביטחוניות הגדולות ובראשן רפאל, היו הראשונות לבחון סימולציות פיזיקאליות וויזואליות בתהליכי הפיתוח, גם עבור הוכחת יכולת ראשונית ומימוש אבני דרך פרויקטאליות וגם עבור חסכון משאבי בארגונים.
היכולת לשגר טילים לצורך בדיקות מוגבלת משאבית. בסימולציה ניתן לשגר טילים אין ספור פעמים, וכל פעם להחליף בתוכנה משתנים אחרים: תנאי סביבה, תנאי משימה, דיוק, השפעות, הפרעות, כוחות כחולים וכוחות אדומים.
כיום, גם סטארטאפים, צוותי מוצר וחברות הזנק, בוחרים בפתרון הסימולציה כאבן דרך ליבתית והכרחית בתהליך פיתוח המוצר והפתרון שלהם. ניתן לבחון מעטפת שלמה של ביצועים ועמידות של מערכות רק באמצעות מידע סינטטי אשר מוזן לסימולציה ונבחן בסמיכות למודל המוצר של הצוות.
ניקח כדוגמה פתרון של חברת הזנק ביטחונית שהינו מערכת מניעת התנגשויות בין רחפנים מבצעיים בשדה לחימה. התנגשות יכולה להתקיים בין רחפן לרחפן, בין רחפן למכשול סביבתי ובין רחפן לדמות אדם (כחול, אדום או בלתי מעורב).
מקרה בוחן זה הינו אופטימאלי לסימולציה הנשענת על מידע סינטטי (ישויות דיגיטליות, פלטפורמות דיגיטליות, בסנ"ת דיגיטלי, תנאי סביבה ותנאי משימה מסומלצים), בנוסף שעות המנוע והאנרגיה יקרות אף הן ונכון יהיה להריץ מספר סימולציות רבות טרום טיסות אמיתיות.
ואחרון חביב לנושא זה, תמיד עדיף לממש התנגשות ווירטואלית בין רחפן לבן אנוש מאשר התנגשות אמיתית, באירוע של בחינות מקרי כשל מערכת.
לסיכום, אם ארטילריה היא מלכת הקרב, סימולציה היא מלכת ההנדסה והמו"פ. נכון לשלבה בתהליכי הפיתוח, המחקר והמימוש המוצרי, הן עבור בחינה מקיפה של סל האפשרויות והאירועים הטכנו-מבצעיים הרלוונטיים לפתרון המערכת והן עבור חסכון משאבי, בסוף, אמל"ח וטכנולוגיה צבאית הם עניין יקר ונכון להשקיע כל שביב משאב של המו"פ בצורה האפקטיבית ביותר.
הכותב: גיא אבידן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אסגארד מערכות בע"מ | חברת חדשנות והנדסה מתל אביב
התעשיות הביטחוניות הגדולות ובראשן רפאל, היו הראשונות לבחון סימולציות פיזיקאליות וויזואליות בתהליכי הפיתוח, גם עבור הוכחת יכולת ראשונית ומימוש אבני דרך פרויקטאליות וגם עבור חסכון משאבי בארגונים
סימולציה ביטחונית – צילום עמר לוי
פיתוח סימולציות בבניין הכוח הצבאי, בתעשייה הביטחונית, באקדמיה ובחברות הזנק, מהווה מכפיל כוח בתהליכי מו"פ, הנדסה ופיתוח מוצר, משלבי הייזום ועד שלבי המבצוע של מערכות ביטחוניות, אמל"ח ואמסל"ח, "לפני שיורים את זה, מסמלצים את זה"
כלל מאד מוכר בעולמות הפיתוח, מחקר, חק"ב והנדסה, היא שתוכנה לרוב עולה פחות מחומרה, לכן, בתהליכי פיתוח רכיבים אלקטרונים יקרים, מבצעים מספר סימולציות תכן מבוססות תוכנה, לפני שמלחימים את הקבל או הנגד הראשון בכרטיס האלקטרוני.
תחליפו כרטיסים אלקטרונים בטילי שיוט ותחליפו סימולציות תכן בסימולציות טכנו-מבצעיות, וקיבלתם חסכון משאבי גבוה עוד בשלב ההנדסה, לפני ששיגרנו את הטיל הראשון בשדה הניסויים או ירינו את הכדור הראשון במטווח הייעודי.
מוצרים ופתרונות ביטחוניים (אמל"ח ואמסל"ח) נעים על קשת רחבה, החל מטקסטיל, מערכות עזר, נק"ל, תחמושת, חימוש מדויק, מערכות תקשורת, מערכות שו"ב, מערכות לוחמה אלקטרונית, רכבים ורק"מ, כלים מאוישים, בלתי מאוישים ומאוישים מרחוק וכל אלו באוויר, בים, ביבשה, בספקטרום, בתת קרקע ולעיתים גם בחלל.
עלות הפיתוח, המימוש, ההתאמות, הבדיקות, הניסויים וההטמעה של מוצרים כאלו מאד יקרה ולא בכדי, נכון לחשוב פעמיים לפני מעבר משלב לשלב בתהליך הפיתוח והמבצוע.
התעשיות הביטחוניות הגדולות ובראשן רפאל, היו הראשונות לבחון סימולציות פיזיקאליות וויזואליות בתהליכי הפיתוח, גם עבור הוכחת יכולת ראשונית ומימוש אבני דרך פרויקטאליות וגם עבור חסכון משאבי בארגונים.
היכולת לשגר טילים לצורך בדיקות מוגבלת משאבית. בסימולציה ניתן לשגר טילים אין ספור פעמים, וכל פעם להחליף בתוכנה משתנים אחרים: תנאי סביבה, תנאי משימה, דיוק, השפעות, הפרעות, כוחות כחולים וכוחות אדומים.
כיום, גם סטארטאפים, צוותי מוצר וחברות הזנק, בוחרים בפתרון הסימולציה כאבן דרך ליבתית והכרחית בתהליך פיתוח המוצר והפתרון שלהם. ניתן לבחון מעטפת שלמה של ביצועים ועמידות של מערכות רק באמצעות מידע סינטטי אשר מוזן לסימולציה ונבחן בסמיכות למודל המוצר של הצוות.
ניקח כדוגמה פתרון של חברת הזנק ביטחונית שהינו מערכת מניעת התנגשויות בין רחפנים מבצעיים בשדה לחימה. התנגשות יכולה להתקיים בין רחפן לרחפן, בין רחפן למכשול סביבתי ובין רחפן לדמות אדם (כחול, אדום או בלתי מעורב).
מקרה בוחן זה הינו אופטימאלי לסימולציה הנשענת על מידע סינטטי (ישויות דיגיטליות, פלטפורמות דיגיטליות, בסנ"ת דיגיטלי, תנאי סביבה ותנאי משימה מסומלצים), בנוסף שעות המנוע והאנרגיה יקרות אף הן ונכון יהיה להריץ מספר סימולציות רבות טרום טיסות אמיתיות.
ואחרון חביב לנושא זה, תמיד עדיף לממש התנגשות ווירטואלית בין רחפן לבן אנוש מאשר התנגשות אמיתית, באירוע של בחינות מקרי כשל מערכת.
לסיכום, אם ארטילריה היא מלכת הקרב, סימולציה היא מלכת ההנדסה והמו"פ. נכון לשלבה בתהליכי הפיתוח, המחקר והמימוש המוצרי, הן עבור בחינה מקיפה של סל האפשרויות והאירועים הטכנו-מבצעיים הרלוונטיים לפתרון המערכת והן עבור חסכון משאבי, בסוף, אמל"ח וטכנולוגיה צבאית הם עניין יקר ונכון להשקיע כל שביב משאב של המו"פ בצורה האפקטיבית ביותר.
הכותב: גיא אבידן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אסגארד מערכות בע"מ | חברת חדשנות והנדסה מתל אביב
