פרשנות | הבטיחו לכם 15 אחוז תשואה בטוחה בקריפטו? כדאי שידלקו לכם הנורות האדומות
שי דתיקה מנכ"ל ומייסד חברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX , דן במקרה חברת צלזיוס וטוען: ״חברה שגדלה בניהול נכסי ציבור (גם של גברת כהן מחדרה), מ-3 מיליארד ל 30 בתקופה קצרה, זה זועק לשמים״
שי דתיקה
| 30/08/2022
קרדיט : INX
ברקע ההתרחשויות המשמעותיות בשוק הקריפטו, חשוב לראות את מקרה צלזיוס ולבחון את התנהלות צלזיוס לפני הקריסה ואת השפעתו הרחבה על שוק הקריפטו.
רק בשבוע האחרון התבשרנו כי US TRUSTEE ממנים חוקר מיוחד למקרה והזמינו את החברה לשימוע בשנית. בעבר, התנהלות דומה של הרגולטורים קרתה במקרה מיידוף ואנרון. הדבר משקף על גודל ההונאה שחושדים שכביכול שבוצעה.
המשקל הרב שהרשויות האמריקאיות מייחסות לנושא. עומק הנגע הקלוקל והסכנה לציבור הרחב.
מ-3 מיליארד ל 30
לפני שניכנס לפרטי המקרה, הנורות האדומות היו צריכות להידלק מזמן, גם אם לא בוצעה שום עבירה. חברה שגדלה בניהול נכסי ציבור (גם של גברת כהן מחדרה), מ-3 מיליארד ל 30 בתקופה קצרה, זה זועק לשמים שיש פה משהו שאינו ברור ואינו טבעי.
איך הרשויות נתנו לחברה לנהל 30 מיליארד דולר מכספי ציבור ללא פיקוח וללא דיווח? ללא מבקרי פנים, ללא ועדות ביקורת ודירקטורים חיצוניים בלתי תלויים, כמקובל בכל חברה המנהלת כספי ציבור.
האמירה שנשמעת כי קריפטו אינו נופל תחת חוקי ני"ע, היא שטות מוגמרת. חוקי ני"ע נועדו להגן על משקיעים וכספיהם בין אם הכספים מושקעים במניות של חברה, סחורות או נגזרים. תפקיד הרגולטור הוא להגן על הציבור.
לפיכך גם כספים שמושקעים ע"י או בקריפטו חלים עליהם אותם החוקים. זה כמו שמישהו יגיד שחוקי התנועה חלים על מכוניות שמונעות בבנזין, אבל מכיוון שכשנתקנו את חוקי התנועה לא היו מכוניות חשמליות, אז חוקי התנועה לא חלים על רכבי חשמליים.
הציבור שוכנע שיש פה כדור בדולח. מפקידים כסף ומקבלים 15% ריבית ללא סיכון (נזכיר שהריבית בשוק באותם זמנים הייתה קרובה ל 0). זה חייב להיות מםוקח כמו כל כספי ציבור אחרים. הרי כל מי שקצת מבין בשוק ההון, יודע, שאין יש מאין.
אם מישהו מקבל 15%, יש מישהו שמשלם את זה. ונניח שהם מצאו מעיין קסמים נובע, הרי בשיעור ראשון במבוא לכלכלה אנחנו לומדים על עקומת שיווי משקל. השוק מאזן את עצמו.
הראשון שישקיע יקבל 15%, הביקוש ל"נס" יגדל, והבא אחריו זה יירד ל 14% וכך הלאה עד שייוצר שיווי משקל והרבית החריגה תתאים עצמה לריבית שוק. הפעמונים צלצלו מזמן, הרגולטור בא אחרי שהסוסים כבר ברחו מאורווה.
מאוחר מדי, עשרות אלפי אנשים שחשבו שצלזיוס זה "הבנק הבטוח החדש" כדברי משינסקי, מצאו עצמם בלי כלום. עצוב.
להדפיס אסימונים
יש הטוענים, במאמרים רבים שפורסמו בעיתונות, כי צלזיוס "שילמו" ריבית כה גבוהה בין היתר ע"י "תשלום" במטבע שלהם, שערכו רק עלה. ולמי היה אינטרס שיעלה? לכאורה, למשלם הריבית ששילם את הריבית באסימון של צלזיוס, כל פעם שהיה צריך לשלם, יכול היה ללכת למכונת הדפסה בחדר האחורי ולהדפיס קצת אסימונים.
סוריאליסטי משהו. הרשויות צריכות לבדוק כל אדם וכתובתו שסחרו באסימונים של צלזיוס, ואולי דאגו לשמור אותו במחיר גבוה, במקרה זה כתובת דיגיטלית.
צריך לבדוק מי סחר, מי קנה ומי מכר. הרי כיצד ייתכן ששווי שוק של אסימון מונפק עולה למיליארדי דולרים, ואין לנו מושג ואין גילוי נאות, מי מחזיק, כמה מחזיק, מי בעלי העניין שמחזיקים וכמה.
בשוק ההון חלה חובה על בעלי עניין לגילוי אחזקותיהם וחלה מגבלה על פעולותיהם כגון קניה ומכירה של ני"ע שלא על פי מידע שיש רק למקורבים לחברה, מגבלה על זמן החזקה לפני מכירה ועוד, כך גם אמור להיות במטבעות דיגיטליים.
15% ריבית
שוק הקריפטו באמת מביא עימו בשורה, חדשנות כלים ויכולות שלא היו קודם וכולם מבורכים. אך מי שמחבר לזה באופן אוטומטי מילים כמו "לא צריך רגולציה וסודיות", או שהוא טועה או שיש לו אינטרס להסתיר משהו. הרי, אם הכל נקי וחוקי - אז מה יש להם להסתיר?
שאלה נוספת שעולה: אם לא הייתה פה תרמית ולא פונזי, כי אז היה צריך להיות לחברה כסף. על כל דולר הפקדה, לדולר להחזיר ללקוחות, אולי בלי הריבית אבל בהחלט את הפקדון עצמו. אז איפה הכסף? אסביר: אם לקוח הפקיד 1,000 דולרים וציפה לקבל 15% ריבית, ונניח כי הריבית משולמת באסימונים של צלזיוס.
אם שווי האסימון ירד ל 0, לחברה עדיין, בכל מצב, צריך להיות את ה-1,000 דולרים שמופקדים היכן שהוא. אם חלילה, לכאורה, החברה עשתה שימוש בכספי הפקדון, למשל לשלם ריבית ללקוחות אחרים (פונזי אמרנו לא?), או לשלם משכורות ו/טו דיבידנדים, כי אז יש פה הונאה.
הדבר דומה לכך, שאם לקוח יפקיד כסף בבנק, והבנק ישתמש בכסף על מנת לשלם משכורות או הוצאות שוטפות. הבנק לעולם לא ישתמש בכספי לקוחות לשימושים כאלו. כך אמור היה להיות במקרה זה.
לבסוף, צלזיוס פנתה להליך צפטר-11. צפטר-11 זה מקרה בו לחברה יש מקורות כספיים ואמונה שאפשר המשיך לנהל את עסקיה ונכסים מהם ניתן להשיב לחלק מהנושים את כספם (והלוואי וזה המקרה). להבדיל מפרק-7 בו מחסלים את החברה.
ראו למי נותנים להמשיך לנהל את החברה ואת המורכבות של הדברים שלכאורה קרו שם – למשינסקי והצוות שניהלו את החברה לתוך המשבר ואי הגילויים. מזכיר קצת את החתול שנתנו לו לשמור על השמנת.
אין לנו מספיק מידע על מנת לקבל תובנות מלאות, הדברים נכתבים כשאלות לבירור ומאיסוף מידע של חומרים שפורסמו בעיתונות, ומהם עולה תמונה מדאיגה. צריך לברך את הרשויות על החקירה וחתירה למציאת האמת. וצריך לקוות שהרגולטורים יחילו נהלים וחוקים שמתאימים לעולם הבלוקצ'איין החדש.
שי דתיקה מנכ"ל ומייסד חברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX , דן במקרה חברת צלזיוס וטוען: ״חברה שגדלה בניהול נכסי ציבור (גם של גברת כהן מחדרה), מ-3 מיליארד ל 30 בתקופה קצרה, זה זועק לשמים״
קרדיט : INX
ברקע ההתרחשויות המשמעותיות בשוק הקריפטו, חשוב לראות את מקרה צלזיוס ולבחון את התנהלות צלזיוס לפני הקריסה ואת השפעתו הרחבה על שוק הקריפטו.
רק בשבוע האחרון התבשרנו כי US TRUSTEE ממנים חוקר מיוחד למקרה והזמינו את החברה לשימוע בשנית. בעבר, התנהלות דומה של הרגולטורים קרתה במקרה מיידוף ואנרון. הדבר משקף על גודל ההונאה שחושדים שכביכול שבוצעה.
המשקל הרב שהרשויות האמריקאיות מייחסות לנושא. עומק הנגע הקלוקל והסכנה לציבור הרחב.
מ-3 מיליארד ל 30
לפני שניכנס לפרטי המקרה, הנורות האדומות היו צריכות להידלק מזמן, גם אם לא בוצעה שום עבירה. חברה שגדלה בניהול נכסי ציבור (גם של גברת כהן מחדרה), מ-3 מיליארד ל 30 בתקופה קצרה, זה זועק לשמים שיש פה משהו שאינו ברור ואינו טבעי.
איך הרשויות נתנו לחברה לנהל 30 מיליארד דולר מכספי ציבור ללא פיקוח וללא דיווח? ללא מבקרי פנים, ללא ועדות ביקורת ודירקטורים חיצוניים בלתי תלויים, כמקובל בכל חברה המנהלת כספי ציבור.
האמירה שנשמעת כי קריפטו אינו נופל תחת חוקי ני"ע, היא שטות מוגמרת. חוקי ני"ע נועדו להגן על משקיעים וכספיהם בין אם הכספים מושקעים במניות של חברה, סחורות או נגזרים. תפקיד הרגולטור הוא להגן על הציבור.
לפיכך גם כספים שמושקעים ע"י או בקריפטו חלים עליהם אותם החוקים. זה כמו שמישהו יגיד שחוקי התנועה חלים על מכוניות שמונעות בבנזין, אבל מכיוון שכשנתקנו את חוקי התנועה לא היו מכוניות חשמליות, אז חוקי התנועה לא חלים על רכבי חשמליים.
הציבור שוכנע שיש פה כדור בדולח. מפקידים כסף ומקבלים 15% ריבית ללא סיכון (נזכיר שהריבית בשוק באותם זמנים הייתה קרובה ל 0). זה חייב להיות מםוקח כמו כל כספי ציבור אחרים. הרי כל מי שקצת מבין בשוק ההון, יודע, שאין יש מאין.
אם מישהו מקבל 15%, יש מישהו שמשלם את זה. ונניח שהם מצאו מעיין קסמים נובע, הרי בשיעור ראשון במבוא לכלכלה אנחנו לומדים על עקומת שיווי משקל. השוק מאזן את עצמו.
הראשון שישקיע יקבל 15%, הביקוש ל"נס" יגדל, והבא אחריו זה יירד ל 14% וכך הלאה עד שייוצר שיווי משקל והרבית החריגה תתאים עצמה לריבית שוק. הפעמונים צלצלו מזמן, הרגולטור בא אחרי שהסוסים כבר ברחו מאורווה.
מאוחר מדי, עשרות אלפי אנשים שחשבו שצלזיוס זה "הבנק הבטוח החדש" כדברי משינסקי, מצאו עצמם בלי כלום. עצוב.
להדפיס אסימונים
יש הטוענים, במאמרים רבים שפורסמו בעיתונות, כי צלזיוס "שילמו" ריבית כה גבוהה בין היתר ע"י "תשלום" במטבע שלהם, שערכו רק עלה. ולמי היה אינטרס שיעלה? לכאורה, למשלם הריבית ששילם את הריבית באסימון של צלזיוס, כל פעם שהיה צריך לשלם, יכול היה ללכת למכונת הדפסה בחדר האחורי ולהדפיס קצת אסימונים.
סוריאליסטי משהו. הרשויות צריכות לבדוק כל אדם וכתובתו שסחרו באסימונים של צלזיוס, ואולי דאגו לשמור אותו במחיר גבוה, במקרה זה כתובת דיגיטלית.
צריך לבדוק מי סחר, מי קנה ומי מכר. הרי כיצד ייתכן ששווי שוק של אסימון מונפק עולה למיליארדי דולרים, ואין לנו מושג ואין גילוי נאות, מי מחזיק, כמה מחזיק, מי בעלי העניין שמחזיקים וכמה.
בשוק ההון חלה חובה על בעלי עניין לגילוי אחזקותיהם וחלה מגבלה על פעולותיהם כגון קניה ומכירה של ני"ע שלא על פי מידע שיש רק למקורבים לחברה, מגבלה על זמן החזקה לפני מכירה ועוד, כך גם אמור להיות במטבעות דיגיטליים.
15% ריבית
שוק הקריפטו באמת מביא עימו בשורה, חדשנות כלים ויכולות שלא היו קודם וכולם מבורכים. אך מי שמחבר לזה באופן אוטומטי מילים כמו "לא צריך רגולציה וסודיות", או שהוא טועה או שיש לו אינטרס להסתיר משהו. הרי, אם הכל נקי וחוקי - אז מה יש להם להסתיר?
שאלה נוספת שעולה: אם לא הייתה פה תרמית ולא פונזי, כי אז היה צריך להיות לחברה כסף. על כל דולר הפקדה, לדולר להחזיר ללקוחות, אולי בלי הריבית אבל בהחלט את הפקדון עצמו. אז איפה הכסף? אסביר: אם לקוח הפקיד 1,000 דולרים וציפה לקבל 15% ריבית, ונניח כי הריבית משולמת באסימונים של צלזיוס.
אם שווי האסימון ירד ל 0, לחברה עדיין, בכל מצב, צריך להיות את ה-1,000 דולרים שמופקדים היכן שהוא. אם חלילה, לכאורה, החברה עשתה שימוש בכספי הפקדון, למשל לשלם ריבית ללקוחות אחרים (פונזי אמרנו לא?), או לשלם משכורות ו/טו דיבידנדים, כי אז יש פה הונאה.
הדבר דומה לכך, שאם לקוח יפקיד כסף בבנק, והבנק ישתמש בכסף על מנת לשלם משכורות או הוצאות שוטפות. הבנק לעולם לא ישתמש בכספי לקוחות לשימושים כאלו. כך אמור היה להיות במקרה זה.
לבסוף, צלזיוס פנתה להליך צפטר-11. צפטר-11 זה מקרה בו לחברה יש מקורות כספיים ואמונה שאפשר המשיך לנהל את עסקיה ונכסים מהם ניתן להשיב לחלק מהנושים את כספם (והלוואי וזה המקרה). להבדיל מפרק-7 בו מחסלים את החברה.
ראו למי נותנים להמשיך לנהל את החברה ואת המורכבות של הדברים שלכאורה קרו שם – למשינסקי והצוות שניהלו את החברה לתוך המשבר ואי הגילויים. מזכיר קצת את החתול שנתנו לו לשמור על השמנת.
אין לנו מספיק מידע על מנת לקבל תובנות מלאות, הדברים נכתבים כשאלות לבירור ומאיסוף מידע של חומרים שפורסמו בעיתונות, ומהם עולה תמונה מדאיגה. צריך לברך את הרשויות על החקירה וחתירה למציאת האמת. וצריך לקוות שהרגולטורים יחילו נהלים וחוקים שמתאימים לעולם הבלוקצ'איין החדש.
