נקודת התורפה היא הסקטור העסקי-פיננסי
כך אמר אמר היום פרופ' יצחק בן-ישראל בכנס לטרון לחקר לוחמת היבשה, והוסיף כי על ישראל להגביר את ההיערכות לאיומי סייבר. בכנס נאמו גם השר להגנת העורף, מתן וילנאי, והשר לנושאים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון
הגנה לישראל
| 19/05/2011
פרופ' יצחק בן-ישראל נואם בכנס לטרון (צילום: קובי בכר)
"דרושה מדיניות לאומית מגובשת שתיתן מענה לאיומי הסייבר על ישראל. מדובר באיום ממשי ולא וירטואלי וזאת נוכח האיום הרציף על ישראל, הן בשעת רגיעה והן בשעת חירום", כך אמר היום אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, בכנס לטרון החמישי, שעורך מכון צבי מיתר לחקר לוחמת היבשה ומתקיים בלטרון.
לדברי בן-ישראל, מדי יום נערכות מאות התקפות סייבר על ישראל ומספרן עשוי לגדול למאות בשעה בשעת חירום. בן-ישראל, שעמד לאחרונה בראש צוות שהגיש המלצות לממשלה כיצד להיערך מול איומי הסייבר, מנה את ההמלצות שהונחו על שולחן הממשלה ובהן - מינוי יועץ לאומי לסייבר, הקמת מטה לאומי לגיבוש מדיניות ומעקב אחר ביצועה, הקמת מרכזי מחקר באקדמיה, תוך הגברת שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, הקמת מרכזי ידע לאומי, חיזוק יכולות ההצפנה, הכשרת כוח אדם, פיתוח כלים להתאוששות לאומית ויצירת מעטפת הגנה לאומית.
בעקבות ההמלצות הוחלט לאחרונה בממשלה על מינוי יועץ לאומי לסייבר אשר יהיה כפוף ישירות לראש הממשלה. ליועץ יוקצו תקציבים מיוחדים בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות, אשר בחלקם יגיעו מהסקטור העסקי, בעיקר מחברות גלובליות המפעילות מרכזי פיתוח בארץ ומעוניינות להשתלב בתחום מניעת איומי הסייבר. יתרת התקציב תגיע מיחידות ממשלתיות וציבוריות שונות. המלצה נוספת היא להגביר את סמכויות הרשות לאבטחת מידע בשב"כ האחראית על מיגון תשתיות קריטיות ברמה הלאומית.
פרופ' בן-ישראל ציין כי בעוד שהסקטור הציבורי והממשלתי, לרבות מתקני תשתית לאומיים, מוגנים מפני מתקפות סייבר, נקודת התורפה היא הסקטור העסקי, במיוחד מגזר הבנקאות והפיננסים, שם קיים גם קושי חוקי והתנהגותי לכפות אמצעי הגנה.
***
בנוסף לפרופ' בן-ישראל, נאמו היום בכנס בלטרון גם השר להגנת העורף, מתן וילנאי, והשר לנושאים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון.
השר להגנת העורף, מתן וילנאי אמר בכנס כי "במלחמה הבאה לא תהיה בריחה של אזרחים מהערים. הרשויות המקומיות היום ערוכות טוב יותר להתמודדות עם מצבי הרס ומצוקה והן תמשכנה לפעול ולתפקד גם תחת אש".
עוד הוסיף: "החלטתי על קפיצת מדרגה משמעותית במוכנות העורף לכל אתגר ע"י הקמת יחידה צהלית מוכוונת עורף וקשר עם הציבור בכל רשות מקומית. התוכנית תושלם בתוך שנתיים ותייצר שיפור עצום במוכנות שלנו״ וילנאי מסר כי בקרוב תוקם רשת תקשורת אחת לכל הגופים האזרחיים המופקדים על ניהול העורף במלחמה כדי להגביר את התיאום ביניהם.
השר לנושאים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון, דיבר בשבח הסיכול הממוקד: "מאז הוחל הסיכול הממוקד הוא זכה ל 100% הצלחה, הודות למודיעין מדוייק, עתיר- טכנולוגיה בזמן אמת ויכולת תקשוב בשילוב אש מדוייקת".
יעלון הביע תמיכה בהשקעה המוגברת ביכולות המודיעין ובכוח ההתקפה העדיפה על הגנה סבילה, "אם מכריעים את האוייב באמצעות מודיעין ואש מדוייקת והוא מבקש הפסקת אש לפני כניסה קרקעית, דיינו. לא צריך לתקוע דגל בעזה ובביירות!".
ביחס להסכמי השלום אמר השר, כי ניתן להגיע למצב של שקט ביטחוני גם ללא הסכם חוזי בנוסח מערבי, הודות לשימוש במקלות וגזרים ולעיתים מצב זה עדיף על שלום.
"דרושה מדיניות לאומית מגובשת שתיתן מענה לאיומי הסייבר על ישראל. מדובר באיום ממשי ולא וירטואלי וזאת נוכח האיום הרציף על ישראל, הן בשעת רגיעה והן בשעת חירום", כך אמר היום אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, בכנס לטרון החמישי, שעורך מכון צבי מיתר לחקר לוחמת היבשה ומתקיים בלטרון.
לדברי בן-ישראל, מדי יום נערכות מאות התקפות סייבר על ישראל ומספרן עשוי לגדול למאות בשעה בשעת חירום. בן-ישראל, שעמד לאחרונה בראש צוות שהגיש המלצות לממשלה כיצד להיערך מול איומי הסייבר, מנה את ההמלצות שהונחו על שולחן הממשלה ובהן - מינוי יועץ לאומי לסייבר, הקמת מטה לאומי לגיבוש מדיניות ומעקב אחר ביצועה, הקמת מרכזי מחקר באקדמיה, תוך הגברת שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, הקמת מרכזי ידע לאומי, חיזוק יכולות ההצפנה, הכשרת כוח אדם, פיתוח כלים להתאוששות לאומית ויצירת מעטפת הגנה לאומית.
בעקבות ההמלצות הוחלט לאחרונה בממשלה על מינוי יועץ לאומי לסייבר אשר יהיה כפוף ישירות לראש הממשלה. ליועץ יוקצו תקציבים מיוחדים בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות, אשר בחלקם יגיעו מהסקטור העסקי, בעיקר מחברות גלובליות המפעילות מרכזי פיתוח בארץ ומעוניינות להשתלב בתחום מניעת איומי הסייבר. יתרת התקציב תגיע מיחידות ממשלתיות וציבוריות שונות. המלצה נוספת היא להגביר את סמכויות הרשות לאבטחת מידע בשב"כ האחראית על מיגון תשתיות קריטיות ברמה הלאומית.
פרופ' בן-ישראל ציין כי בעוד שהסקטור הציבורי והממשלתי, לרבות מתקני תשתית לאומיים, מוגנים מפני מתקפות סייבר, נקודת התורפה היא הסקטור העסקי, במיוחד מגזר הבנקאות והפיננסים, שם קיים גם קושי חוקי והתנהגותי לכפות אמצעי הגנה.
***בנוסף לפרופ' בן-ישראל, נאמו היום בכנס בלטרון גם השר להגנת העורף, מתן וילנאי, והשר לנושאים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון.
השר להגנת העורף, מתן וילנאי אמר בכנס כי "במלחמה הבאה לא תהיה בריחה של אזרחים מהערים. הרשויות המקומיות היום ערוכות טוב יותר להתמודדות עם מצבי הרס ומצוקה והן תמשכנה לפעול ולתפקד גם תחת אש".
עוד הוסיף: "החלטתי על קפיצת מדרגה משמעותית במוכנות העורף לכל אתגר ע"י הקמת יחידה צהלית מוכוונת עורף וקשר עם הציבור בכל רשות מקומית. התוכנית תושלם בתוך שנתיים ותייצר שיפור עצום במוכנות שלנו״ וילנאי מסר כי בקרוב תוקם רשת תקשורת אחת לכל הגופים האזרחיים המופקדים על ניהול העורף במלחמה כדי להגביר את התיאום ביניהם.
השר לנושאים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון, דיבר בשבח הסיכול הממוקד: "מאז הוחל הסיכול הממוקד הוא זכה ל 100% הצלחה, הודות למודיעין מדוייק, עתיר- טכנולוגיה בזמן אמת ויכולת תקשוב בשילוב אש מדוייקת".
יעלון הביע תמיכה בהשקעה המוגברת ביכולות המודיעין ובכוח ההתקפה העדיפה על הגנה סבילה, "אם מכריעים את האוייב באמצעות מודיעין ואש מדוייקת והוא מבקש הפסקת אש לפני כניסה קרקעית, דיינו. לא צריך לתקוע דגל בעזה ובביירות!".
ביחס להסכמי השלום אמר השר, כי ניתן להגיע למצב של שקט ביטחוני גם ללא הסכם חוזי בנוסח מערבי, הודות לשימוש במקלות וגזרים ולעיתים מצב זה עדיף על שלום.
