חלוקת העולם של היצוא הביטחוני
חלוקת העולם של היצוא הביטחוני
אריה אגוזי
| 19/05/2011
בישראל כמו בישראל, מקימים ועדות מיותרות. מפרסמים מסקנות מיותרות, קובעים תקנות מיותרות, גורמים כעס אצל כל הנוגעים בדבר ואז דבר לא קורה. התוצאה, הרבה מהומה על לא מהומה ונזקים רק מעצם אותה מהומה.
משרד הביטחון הפעיל בשנה שעברה את התקנות החדשות לפיהן הוא "חילק את העולם", מה שאפשר לו לאשר רק לתעשייה ביטחונית אחת על פי בחירתו, להתמודד על מכרז במדינה זרה. הזעם בתעשיות הביטחוניות היה רב וכמה מהן אף שקלו לפנות לבג"צ בעניין.
המדיניות המוזרה הופעלה על סמך ההמלצות של ועדת הררי שבחנה את נושא התחרות בין התעשיות הביטחוניות בשווקי העולם. אבל במקום לפתור את הבעיה, הוועדה יצרה בעיה חדשה. בישראל יש כנראה חיידק שגורם לכך שבמקום לפתור בעיות יוצרים חדשות.
התחרות הגדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות באה מכיוון התעשיות הביטחוניות האמריקאיות, האירופאיות וגם הרוסיות במידה גדולה והולכת. כל הניסיונות לאחד יכולות של כמה תעשיות ביטחוניות נכשלו ולכן הוקמה ועדת הררי, שאת מסקנותיה אמור היה משרד הביטחון להתחיל ליישם בתחילת השנה.
במשרד הביטחון הסבירו אז כי התחרות הפרועה לעתים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות, גורמת להורדת מחירים ולהכפשות הדדיות.
בתעשיות הביטחוניות אמרו אז ואומרים היום כי פקיד בכיר, ככל שיהיה במשרד הביטחון, לא יכול לקבוע באופן שרירותי מי מתאימה ביותר לכל מכרז בינלאומי: "כל החלטה לא נכונה בתחום הרגיש הזה תביא לכך שחברה ישראלית תפסיד מול יצרניות בעיקר מארצות הברית ומאירופה. המצב כיום עדיף על כל שלטון פקידים ביצוא הביטחוני" אמרו אז מקורות בתעשיות הביטחוניות.
מה שקרה מאז שפורסמו התקנות החדשות, הוא חלק מאותה שיטה שגורם החיידק המסתורי. חוץ מחשדות הדדיים בין חברות שמתחרות בשווקי חו"ל לא קרה דבר. המשרד הבין, כנראה, שלא ניתן ליישם את מסקנות והמלצות הועדה. במקום לחשוב על כך מראש, נוצרה מהומה רבתי. גם כך יותר מדי גופים מטפלים ביצוא הביטחוני הישראלי. סיב"ט, אפי, ועדות למיניהן ושרים בדיונים מיוחדים. כל זה מסבך את חייהן של התעשיות הביטחוניות, שגם כך נאלצות להלחם כיום ביצרניות ממדינות שבעבר ממש לא נחשבו מתחרות.
המסקנות וההמלצות נותרו בארון. המהומה נוצרה. האנרגיות הופנו לעבר נושאים לא רלוונטיים. בישראל כמו בישראל.
בישראל כמו בישראל, מקימים ועדות מיותרות. מפרסמים מסקנות מיותרות, קובעים תקנות מיותרות, גורמים כעס אצל כל הנוגעים בדבר ואז דבר לא קורה. התוצאה, הרבה מהומה על לא מהומה ונזקים רק מעצם אותה מהומה.
משרד הביטחון הפעיל בשנה שעברה את התקנות החדשות לפיהן הוא "חילק את העולם", מה שאפשר לו לאשר רק לתעשייה ביטחונית אחת על פי בחירתו, להתמודד על מכרז במדינה זרה. הזעם בתעשיות הביטחוניות היה רב וכמה מהן אף שקלו לפנות לבג"צ בעניין.
המדיניות המוזרה הופעלה על סמך ההמלצות של ועדת הררי שבחנה את נושא התחרות בין התעשיות הביטחוניות בשווקי העולם. אבל במקום לפתור את הבעיה, הוועדה יצרה בעיה חדשה. בישראל יש כנראה חיידק שגורם לכך שבמקום לפתור בעיות יוצרים חדשות.
התחרות הגדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות באה מכיוון התעשיות הביטחוניות האמריקאיות, האירופאיות וגם הרוסיות במידה גדולה והולכת. כל הניסיונות לאחד יכולות של כמה תעשיות ביטחוניות נכשלו ולכן הוקמה ועדת הררי, שאת מסקנותיה אמור היה משרד הביטחון להתחיל ליישם בתחילת השנה.
במשרד הביטחון הסבירו אז כי התחרות הפרועה לעתים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות, גורמת להורדת מחירים ולהכפשות הדדיות.
בתעשיות הביטחוניות אמרו אז ואומרים היום כי פקיד בכיר, ככל שיהיה במשרד הביטחון, לא יכול לקבוע באופן שרירותי מי מתאימה ביותר לכל מכרז בינלאומי: "כל החלטה לא נכונה בתחום הרגיש הזה תביא לכך שחברה ישראלית תפסיד מול יצרניות בעיקר מארצות הברית ומאירופה. המצב כיום עדיף על כל שלטון פקידים ביצוא הביטחוני" אמרו אז מקורות בתעשיות הביטחוניות.
מה שקרה מאז שפורסמו התקנות החדשות, הוא חלק מאותה שיטה שגורם החיידק המסתורי. חוץ מחשדות הדדיים בין חברות שמתחרות בשווקי חו"ל לא קרה דבר. המשרד הבין, כנראה, שלא ניתן ליישם את מסקנות והמלצות הועדה. במקום לחשוב על כך מראש, נוצרה מהומה רבתי. גם כך יותר מדי גופים מטפלים ביצוא הביטחוני הישראלי. סיב"ט, אפי, ועדות למיניהן ושרים בדיונים מיוחדים. כל זה מסבך את חייהן של התעשיות הביטחוניות, שגם כך נאלצות להלחם כיום ביצרניות ממדינות שבעבר ממש לא נחשבו מתחרות.
המסקנות וההמלצות נותרו בארון. המהומה נוצרה. האנרגיות הופנו לעבר נושאים לא רלוונטיים. בישראל כמו בישראל.
