איראן ומייצרי הורמוז: לא כצעקתה
איראן ומייצרי הורמוז: לא כצעקתה
יואל גוזנסקי
| 19/05/2011
בשנים האחרונות משמיעה איראן איומים מפורשים לחסום את מייצרי הורמוז – המוצא הימי היחידי מהמפרץ – לשיט בינלאומי כדי לזעזע את השווקים הבינלאומיים. הצהרות אלו הן כלי מרכזי בו עושה איראן שימוש כדי להרתיע את הקהילה הבינלאומית מלממש את החלטותיה נגד איראן ולהעלות את המחיר של כל עימות צבאי עתידי עמה. עם זאת, כלל לא בטוח כי לאיראן יכולת ממשית לחסום לאורך זמן את המיצרים, ובכל מקרה זה לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלה.
רק בשבוע האחרון סיימה איראן תרגיל גדול ("הנביא הגדול 6") של משמרות המהפכה. במהלך התרגיל, בנוסף לירי של טילי קרקע-קרקע, ערכה איראן תמרונים סמוך למיצרי הורמוז, שכללו ירי של טילי חוף-ים "על-קוליים" לעבר מטרות נעות בסמוך למיצרים. הירי, כמו גם האיומים החריפים שנלוו לו, דוגמת הצהרות לפיהן איראן לא תהסס לפגוע בנושאות המטוסים האמריקאיות, מבקשים להוכיח יכולת וכוונה איראנית לחסום את המיצרים בכל מערכה עתידית מולה.
מיצרי הורמוז, בפתחו של המפרץ, נחשבים לאחד המעברים הימיים החשובים בעולם, אם לא החשובים ביותר, ולכל הפרעה לזרימת הנפט דרכם תהיה השפעה מיידית על שוק האנרגיה העולמי. 90% מייצוא הנפט מהמפרץ, שהוא קרוב לשליש מכל סחר הנפט בדרך הים ,עובר במצרים האלה. רוחבו של נתיב השיט הבינלאומי במיצרים אינו עולה על 10 ק"מ. מאפיינים אלה, כמו גם העובדה שאיראן שולטת על שבעה מתוך שמונה איים מרכזיים סמוך למצרים, מאפשרים לאיראן לפגוע בתנועת כלי השיט בקלות יחסית, ומהווים שיקול מהותי בכל תרחיש של עימות עתידי עמה.
אך איראן אינה מסוגלת לחסום את המיצרים באופן הרמטי ולאורך זמן, וגם אם היא הייתה מסוגלת לכך, מהלך כזה אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס האיראני שכן הוא יפגע בייבוא תזקיקי נפט לאיראן, ביצוא נפט גולמי על-ידה (כ-80% מהכנסות המשטר) ויוביל כמעט בוודאות לעימות עם הצי האמריקאי, שלו יש עדיפות מבצעית מוחלטת. בשל חולשתו הבסיסית של חיל האוויר של איראן, היכולת האמריקאית הגבוהה לשתק עמדות של טילי חוף-ים, ויכולתה לפתוח במהירות יחסית נתיב דרך שדות מוקשים איראניים, הערכה היא שביכולתו של צי החמישי לפתוח את המיצרים תוך מספר ימים עד שבועיים.
נטען שגם בהינתן תרחיש "אופטימי" – חסימה חלקית מוגבלת בזמן של המיצרים תוך פעולה בינלאומית יעילה ומהירה לפתיחתם – עדיין המשמעויות של מערכה מוגבלת כזו על שוק האנרגיה העולמי עלולה להימשך זמן רב, גם מעבר לאירוע עצמו בשל החשש מפני מחסור בהיצע. אך הקהילה הבינלאומית הוכיחה לאחרונה כי ביכולתה לצמצם את ההשלכות ההתמשכות שעתידות להתרחש על-ידי שימוש במלאים אסטרטגיים; ניצול עודף כושר הייצור הסעודי, ושימוש בנתיבים חלופיים דוגמת צינור "מזרח-מערב" בסעודיה ,והצינור החדש העוקף את המיצרים בתוך שטח איחוד האמירויות.
לפיכך, נראה כי בכל מקרה של עימות עמה, איראן תעדיף להתמקד ב"הטרדה", קרי התקפות נקודתיות אך שיטתית תוך ניסיון לטשטש את אחריותה לאירועים. זאת, תוך ניסיון להימנע ממערכה כוללת שעלולה לגבות ממנה מחיר צבאי, מדיני וכלכלי יקר. עד אז, היא תמשיך לעשות שימוש באיום לסגירת המייצרים שמשרת אותה היטב – גם אם הוא מנוגד לאינטרס הבסיסי שלה – תוך ניצול התנאים הגיאוגראפיים הייחודיים של המייצרים והרגישות העולמית לכל זעזוע בשוק האנרגיה העולמי.
בשנים האחרונות משמיעה איראן איומים מפורשים לחסום את מייצרי הורמוז – המוצא הימי היחידי מהמפרץ – לשיט בינלאומי כדי לזעזע את השווקים הבינלאומיים. הצהרות אלו הן כלי מרכזי בו עושה איראן שימוש כדי להרתיע את הקהילה הבינלאומית מלממש את החלטותיה נגד איראן ולהעלות את המחיר של כל עימות צבאי עתידי עמה. עם זאת, כלל לא בטוח כי לאיראן יכולת ממשית לחסום לאורך זמן את המיצרים, ובכל מקרה זה לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלה.
רק בשבוע האחרון סיימה איראן תרגיל גדול ("הנביא הגדול 6") של משמרות המהפכה. במהלך התרגיל, בנוסף לירי של טילי קרקע-קרקע, ערכה איראן תמרונים סמוך למיצרי הורמוז, שכללו ירי של טילי חוף-ים "על-קוליים" לעבר מטרות נעות בסמוך למיצרים. הירי, כמו גם האיומים החריפים שנלוו לו, דוגמת הצהרות לפיהן איראן לא תהסס לפגוע בנושאות המטוסים האמריקאיות, מבקשים להוכיח יכולת וכוונה איראנית לחסום את המיצרים בכל מערכה עתידית מולה.
מיצרי הורמוז, בפתחו של המפרץ, נחשבים לאחד המעברים הימיים החשובים בעולם, אם לא החשובים ביותר, ולכל הפרעה לזרימת הנפט דרכם תהיה השפעה מיידית על שוק האנרגיה העולמי. 90% מייצוא הנפט מהמפרץ, שהוא קרוב לשליש מכל סחר הנפט בדרך הים ,עובר במצרים האלה. רוחבו של נתיב השיט הבינלאומי במיצרים אינו עולה על 10 ק"מ. מאפיינים אלה, כמו גם העובדה שאיראן שולטת על שבעה מתוך שמונה איים מרכזיים סמוך למצרים, מאפשרים לאיראן לפגוע בתנועת כלי השיט בקלות יחסית, ומהווים שיקול מהותי בכל תרחיש של עימות עתידי עמה.
אך איראן אינה מסוגלת לחסום את המיצרים באופן הרמטי ולאורך זמן, וגם אם היא הייתה מסוגלת לכך, מהלך כזה אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס האיראני שכן הוא יפגע בייבוא תזקיקי נפט לאיראן, ביצוא נפט גולמי על-ידה (כ-80% מהכנסות המשטר) ויוביל כמעט בוודאות לעימות עם הצי האמריקאי, שלו יש עדיפות מבצעית מוחלטת. בשל חולשתו הבסיסית של חיל האוויר של איראן, היכולת האמריקאית הגבוהה לשתק עמדות של טילי חוף-ים, ויכולתה לפתוח במהירות יחסית נתיב דרך שדות מוקשים איראניים, הערכה היא שביכולתו של צי החמישי לפתוח את המיצרים תוך מספר ימים עד שבועיים.
נטען שגם בהינתן תרחיש "אופטימי" – חסימה חלקית מוגבלת בזמן של המיצרים תוך פעולה בינלאומית יעילה ומהירה לפתיחתם – עדיין המשמעויות של מערכה מוגבלת כזו על שוק האנרגיה העולמי עלולה להימשך זמן רב, גם מעבר לאירוע עצמו בשל החשש מפני מחסור בהיצע. אך הקהילה הבינלאומית הוכיחה לאחרונה כי ביכולתה לצמצם את ההשלכות ההתמשכות שעתידות להתרחש על-ידי שימוש במלאים אסטרטגיים; ניצול עודף כושר הייצור הסעודי, ושימוש בנתיבים חלופיים דוגמת צינור "מזרח-מערב" בסעודיה ,והצינור החדש העוקף את המיצרים בתוך שטח איחוד האמירויות.
לפיכך, נראה כי בכל מקרה של עימות עמה, איראן תעדיף להתמקד ב"הטרדה", קרי התקפות נקודתיות אך שיטתית תוך ניסיון לטשטש את אחריותה לאירועים. זאת, תוך ניסיון להימנע ממערכה כוללת שעלולה לגבות ממנה מחיר צבאי, מדיני וכלכלי יקר. עד אז, היא תמשיך לעשות שימוש באיום לסגירת המייצרים שמשרת אותה היטב – גם אם הוא מנוגד לאינטרס הבסיסי שלה – תוך ניצול התנאים הגיאוגראפיים הייחודיים של המייצרים והרגישות העולמית לכל זעזוע בשוק האנרגיה העולמי.
