הידעתם? בארה״ב פיתחו בעשורים האחרונים נשק לנטרול מצבורי נשק כימיים וביולוגיים
לוחמה כימית היא כנראה אחד מכלי הנשק האכזריים ביותר שיצר המין האנושי - בארה״ב פיתחו נשק שיכול להרוס מצבורים של האויב
אברהם אילון
| 05/06/2024
מבין כלי הנשק להשמדה המונית, לוחמה כימית (Chemical Warfare - CW) היא כנראה אחת האכזריות ביותר, שהמין האנושי יצר, בהשוואה ללוחמה ביולוגית וללוחמה גרעינית.
נשק כימי הוא זול וקל יחסית לייצור, אפילו על ידי קבוצות טרור קטנות, כדי ליצור אבדות המוניות בנפש באמצעות שימוש בכמויות קטנות.
כימיקלים, המשמשים בלוחמה כימית (Chemical Warfare Agents - CWA), הם כימיקלים סינתטיים רעילים ביותר, שיכולים להתפזר כגז, כנוזל, כאירוסול או כחומרים הנספגים לחלקיקים והופכים לאבקה. לכימיקלים אלו יש השפעות קטלניות או מנטרלות על בני אדם. הם גם שונים מכימיקלים נפיצים, שבהם ההשפעות ההרסניות נגרמות מכוח גזירה והן מקומיות.
אלפי חומרים רעילים ידועים, אך רק חלק מהם נחשבים כ-Chemical Warfare Agents וזאת על סמך המאפיינים שלהם: הרעילות הגבוהה, מהירות הפעולה (השפעה לאחר חשיפה), היכולת שלהם לגרום לפגיעה בחושים, והיותם רשומים ככימיקלים שפותחו במיוחד לצורך כלשהו (Designed Chemicals) באמנת הנשק הכימי (Chemical Weapons Convention - CWC).
לפי אמנת הנשק הכימי, נשק כימי מוגדר ככימיקלים רעילים, הקודמנים (חומרי ביניים, המשמשים בשלב ההכנה/הייצור והקודמים למוצר המוגמר, Precursors) שלהם, תחמושת, התקנים, וכן כל ציוד שתוכנן במיוחד לשימוש ישירות בקשר עם נשק שכזה.
לכימיקלים המשמשים בלוחמה כימית ישנם מאפיינים שונים, הם שייכים לקבוצות שונות של תרכובות בעלות תכונות פיזיקליות-כימיות, פיזיולוגיות וכימיות, ויש להם סיווגים שונים.
בהתבסס על הנדיפות שלהם, הם מסווגים כחומרים המתפזרים בסביבה באיטיות או במהירות: ככל שחומר נדיף יותר, כך הוא מתאדה ומתפזר מהר יותר. הנדיפים יותר כמו כלור, פוסגן ומימן ציאניד הם חומרים בלתי-עמידים, ואילו הנדיפים פחות כמו חרדל גופרית ו-VX הם חומרים המתפזרים בסביבה באיטיות.
בהתבסס על המבנה הכימי שלהם, ניתן לסווג אותם כזרחן אורגני (OP), תרכובות גופרית, אורגנו-פלואור ותרכובות ארסן.
סיווג במונחים של השפעות פיזיולוגיות על בני אדם משמש במשך עשורים רבים: חומרים הפוגעים במערכת העצבים, חומרים הגורמים לשלפוחיות (Vesicants/Blistering agents), חומרים הפוגעים בדם (ציאנוגנים), חומרים חונקים נשימתית, חומרים לפיזור התקהלויות (גז מדמיע), חומרים הגורמים לתופעות פסיכוטיות, ורעלנים.
אתר EOKHUB דיווח (03/06/2024) על ה-Crash PAD – Crash Prompt Agent Defeat. מדובר בנשק, שפותח בארצות הברית בשנת 2002, ושנעשה בו שימוש לראשונה במבצע "חופש לעיראק" בשנת 2003.
Crash PAD נועד לנטרל מצבורי נשק כימיים וביולוגיים, והוא כולל גוף פצצה מסוג Mk 84 (פצצת שימוש כללי אמריקאית, הגדולה ביותר מבין סדרת הפצצות סימן 80) במשקל של מעט מעל 900 ק"ג (2,000 פאונד) עם ראש נפץ המכיל כ-65 ק"ג (145 פאונד) של חומר נפץ מרסק ו-190 ק"ג (420 פאונד) של זרחן לבן.
כאמור Crash PAD מיועד לשיגור לעבר מאגרי נשק כימיים וביולוגיים, כאשר חומר הנפץ המרסק שבראש הנפץ משמש על מנת לחדור את המכלים שבהם מוחזקים החומרים, ואילו הזרחן לבן שבראש הנפץ משמש לשריפה של החומרים הכימיים/הביולוגיים על מנת לנטרל את פעילותם (זרחן לבן מגיב מייד עם האוויר, שהוא נחשף לו, ונדלק. קשה לכבות את השריפה, וכך כל המאגר יישרף).
חשוב להדגיש, ש-Crash PAD מיועד לשמש כראש נפץ עבור GBU-31(V)5/B Joint Direct Attack Munition (JDAM) (סוג של ערכה, שממירה פצצות לא-מונחות/"פצצות מטומטמות", לתחמושת מונחית ומדויקת לכל מזג אוויר) ולא כנשק עצמאי.
הפיתוח של Crash PAD היה חלק מתוכנית ה-Prompt Agent Defeat - PAD, שיזמה הסוכנות להפחתת איומים ביטחוניים (Defense Threat Reduction Agency) בשנת 2002. התוכנית פותחה בזמנה בהתאם לדרישת חיל האוויר של ארה"ב משנת 1994 על מנת לתת מענה לצורך בנשק, שיוכל להתמודד עם איומים הנובעים מנשק כימי וביולוגי.
מאוחר יותר התרחבה התוכנית לתוכנית Agent Defeat, Deny, Disrupt (AD3) של הסוכנות להפחתת איומים ביטחוניים, שמטרתה להתמודד עם איומים הנובעים מנשק להשמדה המונית (WMD).
החל משנת 2004 תוכנית ה-PAD כוללת המחשה בקנה מידה מלא של נשק ה-Crash PAD, המשך שיפור יכולות הנטרול של חומרים כימיים/ביולוגיים המשמשים בנשק להשמדה המונית, וכן פיתוח יכולות דומות עבור נשק ה-PAD.
הסטטוס הנוכחי של ה-Crash PAD אינו ידוע.
המידע מסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל: Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.
לוחמה כימית היא כנראה אחד מכלי הנשק האכזריים ביותר שיצר המין האנושי - בארה״ב פיתחו נשק שיכול להרוס מצבורים של האויב
מבין כלי הנשק להשמדה המונית, לוחמה כימית (Chemical Warfare - CW) היא כנראה אחת האכזריות ביותר, שהמין האנושי יצר, בהשוואה ללוחמה ביולוגית וללוחמה גרעינית.
נשק כימי הוא זול וקל יחסית לייצור, אפילו על ידי קבוצות טרור קטנות, כדי ליצור אבדות המוניות בנפש באמצעות שימוש בכמויות קטנות.
כימיקלים, המשמשים בלוחמה כימית (Chemical Warfare Agents - CWA), הם כימיקלים סינתטיים רעילים ביותר, שיכולים להתפזר כגז, כנוזל, כאירוסול או כחומרים הנספגים לחלקיקים והופכים לאבקה. לכימיקלים אלו יש השפעות קטלניות או מנטרלות על בני אדם. הם גם שונים מכימיקלים נפיצים, שבהם ההשפעות ההרסניות נגרמות מכוח גזירה והן מקומיות.
אלפי חומרים רעילים ידועים, אך רק חלק מהם נחשבים כ-Chemical Warfare Agents וזאת על סמך המאפיינים שלהם: הרעילות הגבוהה, מהירות הפעולה (השפעה לאחר חשיפה), היכולת שלהם לגרום לפגיעה בחושים, והיותם רשומים ככימיקלים שפותחו במיוחד לצורך כלשהו (Designed Chemicals) באמנת הנשק הכימי (Chemical Weapons Convention - CWC).
לפי אמנת הנשק הכימי, נשק כימי מוגדר ככימיקלים רעילים, הקודמנים (חומרי ביניים, המשמשים בשלב ההכנה/הייצור והקודמים למוצר המוגמר, Precursors) שלהם, תחמושת, התקנים, וכן כל ציוד שתוכנן במיוחד לשימוש ישירות בקשר עם נשק שכזה.
לכימיקלים המשמשים בלוחמה כימית ישנם מאפיינים שונים, הם שייכים לקבוצות שונות של תרכובות בעלות תכונות פיזיקליות-כימיות, פיזיולוגיות וכימיות, ויש להם סיווגים שונים.
בהתבסס על הנדיפות שלהם, הם מסווגים כחומרים המתפזרים בסביבה באיטיות או במהירות: ככל שחומר נדיף יותר, כך הוא מתאדה ומתפזר מהר יותר. הנדיפים יותר כמו כלור, פוסגן ומימן ציאניד הם חומרים בלתי-עמידים, ואילו הנדיפים פחות כמו חרדל גופרית ו-VX הם חומרים המתפזרים בסביבה באיטיות.
בהתבסס על המבנה הכימי שלהם, ניתן לסווג אותם כזרחן אורגני (OP), תרכובות גופרית, אורגנו-פלואור ותרכובות ארסן.
סיווג במונחים של השפעות פיזיולוגיות על בני אדם משמש במשך עשורים רבים: חומרים הפוגעים במערכת העצבים, חומרים הגורמים לשלפוחיות (Vesicants/Blistering agents), חומרים הפוגעים בדם (ציאנוגנים), חומרים חונקים נשימתית, חומרים לפיזור התקהלויות (גז מדמיע), חומרים הגורמים לתופעות פסיכוטיות, ורעלנים.
אתר EOKHUB דיווח (03/06/2024) על ה-Crash PAD – Crash Prompt Agent Defeat. מדובר בנשק, שפותח בארצות הברית בשנת 2002, ושנעשה בו שימוש לראשונה במבצע "חופש לעיראק" בשנת 2003.
Crash PAD נועד לנטרל מצבורי נשק כימיים וביולוגיים, והוא כולל גוף פצצה מסוג Mk 84 (פצצת שימוש כללי אמריקאית, הגדולה ביותר מבין סדרת הפצצות סימן 80) במשקל של מעט מעל 900 ק"ג (2,000 פאונד) עם ראש נפץ המכיל כ-65 ק"ג (145 פאונד) של חומר נפץ מרסק ו-190 ק"ג (420 פאונד) של זרחן לבן.
כאמור Crash PAD מיועד לשיגור לעבר מאגרי נשק כימיים וביולוגיים, כאשר חומר הנפץ המרסק שבראש הנפץ משמש על מנת לחדור את המכלים שבהם מוחזקים החומרים, ואילו הזרחן לבן שבראש הנפץ משמש לשריפה של החומרים הכימיים/הביולוגיים על מנת לנטרל את פעילותם (זרחן לבן מגיב מייד עם האוויר, שהוא נחשף לו, ונדלק. קשה לכבות את השריפה, וכך כל המאגר יישרף).
חשוב להדגיש, ש-Crash PAD מיועד לשמש כראש נפץ עבור GBU-31(V)5/B Joint Direct Attack Munition (JDAM) (סוג של ערכה, שממירה פצצות לא-מונחות/"פצצות מטומטמות", לתחמושת מונחית ומדויקת לכל מזג אוויר) ולא כנשק עצמאי.
הפיתוח של Crash PAD היה חלק מתוכנית ה-Prompt Agent Defeat - PAD, שיזמה הסוכנות להפחתת איומים ביטחוניים (Defense Threat Reduction Agency) בשנת 2002. התוכנית פותחה בזמנה בהתאם לדרישת חיל האוויר של ארה"ב משנת 1994 על מנת לתת מענה לצורך בנשק, שיוכל להתמודד עם איומים הנובעים מנשק כימי וביולוגי.
מאוחר יותר התרחבה התוכנית לתוכנית Agent Defeat, Deny, Disrupt (AD3) של הסוכנות להפחתת איומים ביטחוניים, שמטרתה להתמודד עם איומים הנובעים מנשק להשמדה המונית (WMD).
החל משנת 2004 תוכנית ה-PAD כוללת המחשה בקנה מידה מלא של נשק ה-Crash PAD, המשך שיפור יכולות הנטרול של חומרים כימיים/ביולוגיים המשמשים בנשק להשמדה המונית, וכן פיתוח יכולות דומות עבור נשק ה-PAD.
הסטטוס הנוכחי של ה-Crash PAD אינו ידוע.
המידע מסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל: Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.
