פרשנות | ישראל אינה משיגה את מטרות המלחמה בעזה - אלו הצעדים לתיקון
קיים לחץ הולך וגובר על ישראל להגיע להפסקת אש מהירה - על אף שמבחינתנו טרם הושגו מטרות המלחמה
ירון חנן
| 24/03/2024
sponsor
לאחר התקדמות מרשימה במשך 5 חודשי לחימה במלחמת "חרבות ברזל" בהן חיסל צה"ל חלק גדול מהעוצמה הצבאית של החמאס והג'יהאד האיסלאמי, הגענו למצב בו צה"ל עדיין לא כבש את כל הרצועה.
צה״ל טרם טיהר את כל המערך הצבאי של החמאס. הכי חמור: חלק גדול מהחטופים לא שוחרר למרות שמצבם הגופני והנפשי מתדרדר מיום ליום ומסכן את יכולת הישרדותם.
התיעודים מהרצועה שמופצים ברחבי העולם המערבי ובארצות ערב המתונות, מציגים תמונה קשה ביותר על המשבר ההומניטרי שנוצר בעקבות המלחמה ברצועה.
בעולם מתקשים להשלים עם המשבר שנוצר שם. לפיכך אנו מאבדים תמיכה גם בקרב אלה שהצדיקו את המתקפה הישראלית לאחר טבח ה-7 באוקטובר.
התוצאה היא לחץ הולך וגובר על ישראל להגיע להפסקת אש מהירה, על אף שמבחינתנו טרם הושגו מטרות המלחמה.
ההנהגה הישראלית מתקשה לשכנע את מדינות העולם וחלק גדול מהציבור הישראלי שהיא יודעת לאן היא הולכת ולא מצליחה לספק מענה הולם לדרישות של ארה"ב ומדינות ידידות לנו באשר להמשך הלחימה והמשך המשבר ההומניטרי ברצועה.
מה ישראל רוצה וחייבת להשיג באותה רמת חשיבות?
שחרור מהיר של כל החטופים הבריאים והגופות של הנרצחים שבידי החמאס
החלפת שלטון החמאס בשלטון בר קיימא, שינהל את המימשל האזרחי ברצועה ישקם אותה ולא יסכן ביטחונית את ישראל
הבטחת שקט וביטחון לתושבי ישראל ובמיוחד לתושבי עוטף הרצועה ומניעת התעצמות צבאית ופעילות טרור ברצועה כנגד המדינה
השגת לגיטימציה עולמית למטרות הישראליות הנ"ל וסיוע בהגשמתן, תוך יצירת תנאים להרחבת ההסכמים והקשרים עם מדינות ערב המתונות וההנהגה הפלשתינאית
השגת המטרות הללו של הממשלה מותנית בשני תנאים חיוניים: קודם כל קבלת אמון ציבורי הנשען על קונצנזוס רחב בהנהגת הממשלה וכן השבת האמון בממשלה מצד רוב מנהיגי המערב התומכים מסורתית במדינת ישראל.
לצערנו הרב העובדות מוכיחות כי במבחן התוצאה שני התנאים הללו לא מתקיימים, ונראה שראש הממשלה ושריו "הרוויחו" את הכישלון הזה במו ידיהם.
בעיקר עקב היעדר החלטה ברורה לאן חותרת הממשלה ועקב התעלמות מהאינטרסים של המדינות הידידותיות לישראל ביחס למצב ההומניטרי ברצועה.
כך אנו מפסידים פעמיים: פעם אחת נפגעת הלכידות וההתגייסות הפנימית של החברה הישראלית שהיא מרכיב מרכזי בחוסן שלנו ופעם שנייה באובדן התמיכה העולמית, שבלעדיה לא נצליח להגשים את מטרות המלחמה.
מה היתה עושה מנהיגות אחרת בישראל על מנת לצאת מהתסבוכת הזו ובכ"ז להשיג את מטרות המלחמה?
יש להקים ממשלה רחבה, עם מנהיגות חדשה, הנשענת על תמיכת ואמון רוב הציבור בישראל.
הממשלה החדשה תפעל להחזרת האמון והתמיכה שאיבדנו מצד המדינות שכן תמכו בזכותה של ישראל להגיב צבאית על טבח ה-7 באוקטובר ועמדו על זכותנו להשיב את הביטחון לתושבינו.
לצורך כך ישראל תאפשר הרחבה משמעותית של הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ותסייע בארגון חלוקת הסיוע לפליטים הפלשתינים שבתיהם נהרסו או אינם יכולים לשוב אליהם, כל עוד נמשכת הלחימה.
הממשלה תודיע רשמית מהן מטרות הלחימה שעליהן יש קונצנזוס רחב: בראש וראשונה החזרת החטופים, תוך נכונות להגיע להפסקת אש בתמורה להשבתם ובתמורה לסילוק מנהיגות החמאס שהובילה את מתקפת "השבת השחורה" באוקטובר, בצד נכונות לשחרור אסירים ביטחוניים בהיקף גדול תוך מו"מ על מספר וזהות האסירים שישתחררו.
הממשלה תתנה את אורך הפסקת האש ואף את סיום הלחימה בהתגייסות של העולם וגורמים ערביים ופלשתינאים מתונים שיקבלו שליטה אזרחית מוחלטת על האוכלוסייה ברצועה.
קבלת ערבויות פומביות לישראל בדבר המשך השקט והסכמה למתן חופש פעולה ביטחוני לצה"ל למנוע התעצמות צבאית טרוריסטית ואיום ביטחוני כלפי ישראל מצד גורמי טרור ברצועה. הסכמות אלו יעוגנו גם בהחלטות של מועצת הביטחון והקונגרס האמריקאי.
כשתושג הפסקת אש, הממשלה תפעל להבטיח מדינית ו/או צבאית הרחקת האיום הביטחוני מצד החיזבאללה, החמאס ומיליציות איראניות הפועלות מלבנון וסוריה וכן תתאם עם ארה"ב את המשך פעילות הכח הרב-לאומי שמגן על חופש השיט בים האדום ופועל מול מתקפות החות'ים בתימן כנגד ישראל וכנגד כלי שייט בדרכם לתעלת סואץ ואילת.
הממשלה תפעל להשגת אופק מדיני שיאפשר הרחבת הסכמי אברהם בעיקר מול סעודיה, כחלק מציר אמריקאי-מערבי וערבי מול איראן ושלוחיה באזור. ההסכמות יכללו גם החלפת השלטון ברשות הפלשתינאית וחיזוק השליטה הביטחונית של הרש"פ בשטחי איו"ש בסיוע צה"ל.
ככל שהרשות תשלוט יותר ותצליח למנוע התארגנות טרוריסטית, כך ישראל תתקדם באישרור הסדרים מדיניים בהסכמה אמריקאית ועולמית.
במקביל ישראל תתחייב בתנאים מסוימים לרסן את הבנייה בהתנחלויות מעבר לקו הירוק, ותפעל למנוע אלימות אזרחים יהודים כלפי פלשתינאים, בניסיון להגיע להסכם ארוך טווח בשלבים שיסדיר את המצב באיו"ש.
הממשלה תרחיב במידה ניכרת את הכח הצבאי מול רצועת עזה ובגבולנו הצפוני, תוך מתן הגנה ליישובים ומניעת מתקפות טילים ושמירת היכולת להגיב או ליזום פעולה צבאית באופן נקודתי מול כל הפרה או איום טרור שמתפתח ברצועה.
במידה שתושג התקדמות ברוב הפעולות הנ"ל , יתאפשר לשקם את היישובים שנפגעו בדרום ובצפון, להשיג ביטחון אמיתי לתושבים שפונו וכן בערים מרוחקות יותר שספגו בעבר מתקפות טילים, כטב"מים, פצמ"רים, נ"ט ונשק קל מכיוון הרצועה וגבולנו הצפוני.
ירון חנן – סא"ל במיל. מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום.
קיים לחץ הולך וגובר על ישראל להגיע להפסקת אש מהירה - על אף שמבחינתנו טרם הושגו מטרות המלחמה
לאחר התקדמות מרשימה במשך 5 חודשי לחימה במלחמת "חרבות ברזל" בהן חיסל צה"ל חלק גדול מהעוצמה הצבאית של החמאס והג'יהאד האיסלאמי, הגענו למצב בו צה"ל עדיין לא כבש את כל הרצועה.
צה״ל טרם טיהר את כל המערך הצבאי של החמאס. הכי חמור: חלק גדול מהחטופים לא שוחרר למרות שמצבם הגופני והנפשי מתדרדר מיום ליום ומסכן את יכולת הישרדותם.
התיעודים מהרצועה שמופצים ברחבי העולם המערבי ובארצות ערב המתונות, מציגים תמונה קשה ביותר על המשבר ההומניטרי שנוצר בעקבות המלחמה ברצועה.
בעולם מתקשים להשלים עם המשבר שנוצר שם. לפיכך אנו מאבדים תמיכה גם בקרב אלה שהצדיקו את המתקפה הישראלית לאחר טבח ה-7 באוקטובר.
התוצאה היא לחץ הולך וגובר על ישראל להגיע להפסקת אש מהירה, על אף שמבחינתנו טרם הושגו מטרות המלחמה.
ההנהגה הישראלית מתקשה לשכנע את מדינות העולם וחלק גדול מהציבור הישראלי שהיא יודעת לאן היא הולכת ולא מצליחה לספק מענה הולם לדרישות של ארה"ב ומדינות ידידות לנו באשר להמשך הלחימה והמשך המשבר ההומניטרי ברצועה.
מה ישראל רוצה וחייבת להשיג באותה רמת חשיבות?
שחרור מהיר של כל החטופים הבריאים והגופות של הנרצחים שבידי החמאס
החלפת שלטון החמאס בשלטון בר קיימא, שינהל את המימשל האזרחי ברצועה ישקם אותה ולא יסכן ביטחונית את ישראל
הבטחת שקט וביטחון לתושבי ישראל ובמיוחד לתושבי עוטף הרצועה ומניעת התעצמות צבאית ופעילות טרור ברצועה כנגד המדינה
השגת לגיטימציה עולמית למטרות הישראליות הנ"ל וסיוע בהגשמתן, תוך יצירת תנאים להרחבת ההסכמים והקשרים עם מדינות ערב המתונות וההנהגה הפלשתינאית
השגת המטרות הללו של הממשלה מותנית בשני תנאים חיוניים: קודם כל קבלת אמון ציבורי הנשען על קונצנזוס רחב בהנהגת הממשלה וכן השבת האמון בממשלה מצד רוב מנהיגי המערב התומכים מסורתית במדינת ישראל.
לצערנו הרב העובדות מוכיחות כי במבחן התוצאה שני התנאים הללו לא מתקיימים, ונראה שראש הממשלה ושריו "הרוויחו" את הכישלון הזה במו ידיהם.
בעיקר עקב היעדר החלטה ברורה לאן חותרת הממשלה ועקב התעלמות מהאינטרסים של המדינות הידידותיות לישראל ביחס למצב ההומניטרי ברצועה.
כך אנו מפסידים פעמיים: פעם אחת נפגעת הלכידות וההתגייסות הפנימית של החברה הישראלית שהיא מרכיב מרכזי בחוסן שלנו ופעם שנייה באובדן התמיכה העולמית, שבלעדיה לא נצליח להגשים את מטרות המלחמה.
מה היתה עושה מנהיגות אחרת בישראל על מנת לצאת מהתסבוכת הזו ובכ"ז להשיג את מטרות המלחמה?
יש להקים ממשלה רחבה, עם מנהיגות חדשה, הנשענת על תמיכת ואמון רוב הציבור בישראל.
הממשלה החדשה תפעל להחזרת האמון והתמיכה שאיבדנו מצד המדינות שכן תמכו בזכותה של ישראל להגיב צבאית על טבח ה-7 באוקטובר ועמדו על זכותנו להשיב את הביטחון לתושבינו.
לצורך כך ישראל תאפשר הרחבה משמעותית של הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ותסייע בארגון חלוקת הסיוע לפליטים הפלשתינים שבתיהם נהרסו או אינם יכולים לשוב אליהם, כל עוד נמשכת הלחימה.
הממשלה תודיע רשמית מהן מטרות הלחימה שעליהן יש קונצנזוס רחב: בראש וראשונה החזרת החטופים, תוך נכונות להגיע להפסקת אש בתמורה להשבתם ובתמורה לסילוק מנהיגות החמאס שהובילה את מתקפת "השבת השחורה" באוקטובר, בצד נכונות לשחרור אסירים ביטחוניים בהיקף גדול תוך מו"מ על מספר וזהות האסירים שישתחררו.
הממשלה תתנה את אורך הפסקת האש ואף את סיום הלחימה בהתגייסות של העולם וגורמים ערביים ופלשתינאים מתונים שיקבלו שליטה אזרחית מוחלטת על האוכלוסייה ברצועה.
קבלת ערבויות פומביות לישראל בדבר המשך השקט והסכמה למתן חופש פעולה ביטחוני לצה"ל למנוע התעצמות צבאית טרוריסטית ואיום ביטחוני כלפי ישראל מצד גורמי טרור ברצועה. הסכמות אלו יעוגנו גם בהחלטות של מועצת הביטחון והקונגרס האמריקאי.
כשתושג הפסקת אש, הממשלה תפעל להבטיח מדינית ו/או צבאית הרחקת האיום הביטחוני מצד החיזבאללה, החמאס ומיליציות איראניות הפועלות מלבנון וסוריה וכן תתאם עם ארה"ב את המשך פעילות הכח הרב-לאומי שמגן על חופש השיט בים האדום ופועל מול מתקפות החות'ים בתימן כנגד ישראל וכנגד כלי שייט בדרכם לתעלת סואץ ואילת.
הממשלה תפעל להשגת אופק מדיני שיאפשר הרחבת הסכמי אברהם בעיקר מול סעודיה, כחלק מציר אמריקאי-מערבי וערבי מול איראן ושלוחיה באזור. ההסכמות יכללו גם החלפת השלטון ברשות הפלשתינאית וחיזוק השליטה הביטחונית של הרש"פ בשטחי איו"ש בסיוע צה"ל.
ככל שהרשות תשלוט יותר ותצליח למנוע התארגנות טרוריסטית, כך ישראל תתקדם באישרור הסדרים מדיניים בהסכמה אמריקאית ועולמית.
במקביל ישראל תתחייב בתנאים מסוימים לרסן את הבנייה בהתנחלויות מעבר לקו הירוק, ותפעל למנוע אלימות אזרחים יהודים כלפי פלשתינאים, בניסיון להגיע להסכם ארוך טווח בשלבים שיסדיר את המצב באיו"ש.
הממשלה תרחיב במידה ניכרת את הכח הצבאי מול רצועת עזה ובגבולנו הצפוני, תוך מתן הגנה ליישובים ומניעת מתקפות טילים ושמירת היכולת להגיב או ליזום פעולה צבאית באופן נקודתי מול כל הפרה או איום טרור שמתפתח ברצועה.
במידה שתושג התקדמות ברוב הפעולות הנ"ל , יתאפשר לשקם את היישובים שנפגעו בדרום ובצפון, להשיג ביטחון אמיתי לתושבים שפונו וכן בערים מרוחקות יותר שספגו בעבר מתקפות טילים, כטב"מים, פצמ"רים, נ"ט ונשק קל מכיוון הרצועה וגבולנו הצפוני.
ירון חנן – סא"ל במיל. מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום.
