פרשנות | מערכת היחסים עם ארה״ב תקבע את היקף הסיוע הצבאי בעת מלחמה

אי אפשר לתקוף את הנשיא האמריקני בביטויים בוטים ולצפות שהחימוש האמריקאי ימשיך לזרום ללא הפרעות 

United States President Joe Biden departs the White House in Washington, DC, headed for Milwaukee, WI, March 13, 2024. Credit: Chris Kleponis / Pool via CNP via Reuters Connect

 

אם ישראל תיכנס לרפיח, נשיא ארה"ב עלול לשקול הצבת תנאים לסיוע הצבאי לישראל. כך דווח השבוע. אם זה יקרה, לא תהיה זו הפעם הראשונה. ישראל ידעה בעבר "עיכובים" באספקות נשק מארה"ב מסיבות מדיניות וחילוקי דעות בין וושינגטון לירושלים.

הפעם, כשברקע מלחמת חרבות ברזל וצה"ל בשערי רפיח, נראה שהאיום האמריקני מדאיג יותר.

אמר על כך השבוע בכיר בתעשיות הביטחוניות לישראל דפנס: "התבטאויות כאלו של הנשיא מחלחלות. זה תהליך, ומתחילים להרגיש את זה. אני מדבר עם בכיר אמריקני על צורך ישראלי לרכוש מערכת צבאית מסויימת, אני מרצה את טיעוני, ובצד השני אני שומע שקט. זה לא קרה בעבר. שקט של מבוכה. אני מכיר את האיש שנים, הפעם הוא מעדיף לא להתייחס לבקשה הישראלית". 

הסיוע הצבאי האמריקני לישראל נמשך שנים רבות. ישראל נמצאת רשמית ברשימת המדינות הזכאיות לסיוע ביטחוני כחלק מתכנית מימון צבאי זר FMF FOREIGN MILITARY FINANCING.

בעבר כבר הפסיקה ארה"ב אספקת נשק לישראל מסיבות מדיניות: בקיץ 2014 דיווח וול סטריט ג'ורנל שעוכבה אספקת טילים למסוקי אפאצ'י בהוראת הנשיא אובמה.

ב-1982 איים סנטור צעיר ושמו ג'ו ביידן על ראש הממשלה מנחם בגין להפסיק סיוע צבאי. בגין השיב לסנטור ביידן: "אל תאיים עלינו. האם אתה חושב שאם ארה"ב מלווה לנו כסף היא רשאית לכפות עלינו מה עלינו לעשות. אנו אסירי תודה על הסיוע, אך אסור לאיים עלינו".

בישראל היו תמיד מתנגדים ותומכים בסיוע הצבאי: יש שטענו שהסיוע יוצר תלות ישראלית בארה"ב ופוגע בריבונותה. אחרים סברו שהסיוע הוא נכס לישראל. מלחמת 7 באוקטובר הוכיחה שוב שלצה"ל קשה מאוד לפעול ללא הסיוע האמריקני.

החל מ-7 באוקטובר הסיוע הצבאי האמריקני הוא אמנם נכס, בעיקר בגלל כמויות החימוש העצומות שצה"ל השתמש בהן מהשעות הראשונות למלחמה.

לפיכך כוללות רשימות הסיוע שכבר קיבלנו במטוסי תובלה 'גלקסי' וכאלו שנמצאות ברשימות הבקשות פריטים כמו חימוש לחיל הים, הגנה אווירית, חימושים לחיל האוויר, פגזי ארטילריה 155 מ"מ, מערכת 'מגן אור' (נשק לייזר בפיתוח), מיירטי 'טמיר' ל'כיפת ברזל', פצצות JDAM, רש"קים מסוגים שונים. ויש עוד.

כיצד תפעל המערכת האמריקנית אם אמנם הנשיא יחליט (חלילה) לעכב או להתנות אספקת פריטי סיוע בדרישות מדיניות של וושינגטון מירושלים. ובכן, מלת המפתח היא DELIVERY. מסירה.

הנשיא ינחה לעכב מסירה. נניח שעל הפרק אספקת פגזי 155 מ"מ, או חימוש למסק"רים. ההנחיה הנשיאותית תהיה שהציוד לא ייצא מגבולות ארה"ב. אין מבטלים את החוזים בין ישראל לחברות היצרניות, הן יכולות להמשיך לייצר את הציוד עבור צה"ל, אבל הפגזים לא ייצאו מגבולות ארה"ב.

כאשר יחול שינוי והנשיא ינחה לחדש את האספקה, יהיה על היצרן לבקש מהממשל אישורים חדשים לייצור, וזה עלול להימשך חודשים.

דוגמה נוספת: מובטח לישראל על פי החוזים וההסכמים משלוח נוסף של מטוסי קרב חמקניים F-35 מלוקהיד מרטין, ממשיכים לייצר את המטוסים המיועדים לחיל האוויר הישראלי, כל מטוס מוכן יעבור טיסת מבחן ויהיה מוכן למסירה, אבל הוא לא יגיע לישראל ולא ינחת בבסיס נבטים במועד שנקבע.

עוד דוגמה: יש סוגי ציוד מוכנים לשימוש שהאמריקנים מספקים לישראל ממחסנים שלהם. לפתע תרד הנחייה לא להוציא את הציוד מהמחסנים למרות שהוא מוכן לשימוש. ימתין עד שהממשל בוושינגטון יחליט לשחרר. אספקת מטוס עלולה להתעכב חודשים בטענה שאין SLOT, לקוחות אחרים קודמים בתור.

שיטות מסוג זה שעלולה ממשלת אמריקני לנקוט בהן מכונות בעגה המקצועית של העוסקים ברכש ביטחוני EVASIVE MANOEVRES, תרגילי התחמקות. הכל נעשה בנימוס אמריקני, ללא איומים, בלשון מתונה, עם התנצלויות, אבל המסרים ברורים. "מצטערים, אבל הפריט לא יוכל להגיע אליכן בזמן.״

רכש פריט צבאי בארה"ב הוא הליך ארוך וממושך, מייגע, עטוף בבירוקרטיות בשני צידי האוקיאנוס, בארה"ב ובישראל. ככה בערך זה עובד: ישראל מעוניינת לרכוש בארה"ב פריט ציוד צבאי. אחרי שהתקבלה ההחלטה בישראל, מוגש הראשון מסדרת מסמכים חיוניים: LOR, LETTER OF REQUEST, בקשה לרכוש פריט X.

ידונו בכך בארץ צה"ל, סיב"ט ומנה"ר ומשהב"ט, ובארה"ב מחלקת ההגנה, לפעמים מחלקת המדינה, הפנטגון, ה-ARMY אם מדובר במסוקים. בשלב מתקדם, אם יש הסכמה למכור, מנסחים LOA LETTER OF ACCEPTANCE, מכתב הסכמה.

מתקיימים דיונים ארוכים על מהות הציוד, מחירים ועלויות, מחירים ותנאי תשלום,, דרוש אישור הקונגרס, מומחים לנושא יבואו לארה"ב  לבחון את הפריט. 

אם מדובר בכלי טיס, יגיעו לארה"ב ציוותי אוויר, טייסים ואנשי תחזוקה כדי לבחון את הכלי. יתקיימו דיונים ארוכים אלו מערכות יותקנו במטוס במפעל הייצור, ואלו, תוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות, יותקנו רק אחרי שהמטוס יגיע לארץ. ישראל תמיד מעדיפה לשמור על מערכות חיוניות שלה הרחק מעיני זרים. 

בבתי המחוקקים בארה"ב, בתקשורת ובציבור שם יש מתנגדים חריפים להגשת סיוע צבאי לישראל, החל בנימוקי "כיבוש" וכלה, בעצם הימים הללו, נוכח הידיעות על  30 אלף הרוגים פלשתינים ברצועת עזה.

על הפרק עתה חבילת סיוע בת 14.25 מיליארד דולר סיוע כספי מיוחד לישראל בגלל המלחמה, אך נושא הסיוע הצבאי כרוך בסיוע הצבאי האמריקני הגדול לאוקראינה, שגם לו יש באמריקה תומכים ומתנגדים.

חידוש מלאים של פגזי ארטילריה 155 מ"מ, למשל, הוא סעיף סיוע משותף לישראל ולאוקראינה ומככב ברשימות הבקשות של שתי המדינות הנתונות במלחמה.

ממשלה חכמה בישראל תעשה הכל כדי למנוע תרחישים כמו אלו שתוארו של נשיא המאיים בהטלת מגבלות על הסיוע. צה"ל זקוק לכל פריטי הסיוע שהוא מבקש, מה גם שהמערכה נגד חמאס בעזה רחוקה מסיום והמערכה נגד חיזבאללה בלבנון בקושי החלה. 

כאשר ממשל אוהד מאשר סיוע צבאי חיוני בשווי של מיליארדי דולרים במשך עשרות שנים, אי אפשר לתקוף את הנשיא האמריקני בביטויים בוטים. מותר להתווכח, להתעקש על העמדות החשובות ביותר לישראל. מותר אפילו להגיד "לא" לנשיא, אבל חובה לומר תודה גדולה למי שמספק לך את הכלים.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית