פרשנות | תא"ל דן גולדפוס עשה נכון - מפקד אוגדה בצה"ל מחוייב לטובת העם
דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום
אבי רונן
| 16/03/2024
מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=107971953
הצהרתו של תא"ל דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98 מיום רביעי, 13.3.24, בה עשה חשבון נפש ופנה להנהגת המדינה "להיות ראויים" ללוחמים, היא אירוע יוצא דופן וקיצוני. גם אם היו בעבר אירועים כאלו, אין לי ספק שהם נדירים מאד בהיסטוריה שלנו כמדינה.
דן גולדפוס, לוחם ומפקד מהסוג הטוב ביותר, ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא גם לקח בחשבון את המחיר הכבד שהוא עלול לשלם בשל הצהרתו.
נקוה שהמעשה שעשה בהצהרתו ייקרא ככתובת דמים על הקיר, וישמש מנוף לשינוי אמיתי, כי אם לא, יהיה רע מאד.
איני מכיר אישית את דן גולדפוס. אני מכיר את חשיבותה וייחודה של של אוגדה 98, גם מוכרים לי חלק מהמפקדים יוצאי הדופן ומובילי הדרך שעמדו בראשה.
אני עוקב בהשתאות אחר הדיווחים על פעילותה של האוגדה, דווחים שלהבנתי הם מינימליסטיים והם רק קצה הקרחון של פעילות איכותית מאד, מורכבת, נועזת, מתוחכמת ואמיצה יותר מכל סרט מלחמה.
דן גולדפוס הוא המפקד, האבא, האמא והמחנך של כל המפקדים והחיילים באוגדה זו.
מי שעומד בראש אוגדה בצה"ל במלחמה הזו, רואה לנגד עיניו אחריות מורכבת הכוללת את האחריות להגן על המדינה ועל תושביה, האחריות להחזיר הביתה את החטופים, האחריות לבצע את המשימות שהוטלו עליו והאחריות להגן על הכפופים לו.
הוא עושה זאת על ידי עמידה במשימות שמטיל עליו הרמטכ"ל, הנגזרות מהחלטות הדרג הפוליטי הנבחר, ההנהגה המדינית שהצבא כפוף לה. אך, אין זה תפקיד הצבא להגן על עתידם הפוליטי של חברי ההנהגה הזו, בשום מצב.
כדוגמא, במפעל "אזרחי" מתקדם, יודע כל בעל תפקיד, שאחריותו הינה קודם כל לקדם את ערכי המפעל, ולא לקדם את הנהלת המפעל. צהל הוא "צבא העם", הוא אינו "צבא הממשלה", למרות שהוא כפוף לממשלה.
כאן באה לידי ביטוי הדילמה של מפקד הרואה כיצד הנהלת המדינה אינה עושה את הדרוש כדי לאפשר לו, למפקד, לממש את המרכיבים השונים של אחריותו כלפי העם.
כאשר הוא רואה שהממשלה אינה מספקת לו את האמצעים והבסיס להשגת משימותיו על הצד הטוב ביותר, בחזקת "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו" (שמות פרק ה', פסוק טז).
אדם כמו דן גולדפוס, שהקדיש את חייו לעם ישראל, מציב לעצמו את הרף הגבוה ביותר של ההישג הנדרש בכל אחת ממשימותיו.
הוא מזהה שוב ושוב את הפגיעה המתמשכת של ההנהגה הפוליטית ביכולת להגיע להישג הזה. הוא יודע שניתן להגיע ליותר וחותר לכך.
אבל הדרג המדיני נמנע מלגייס את כל פוטנציאל הגיוס, הדרג המדיני מפלג את העורף, הדרג המדיני אינו ממלא את תפקידו בקביעת יעדים אמיתיים ובהובלת מהלכים מדיניים תומכים.
אז מה יעשה אדם יוצא דופן כמו דן גולדפוס, שמקדיש את חייו לשירות העם?
האם יכופף ראש ויעשה "הכי טוב שאפשר, עם מה שיש"? הלוחם לא יוכל, הוא יודע שהעם ייפגע.
יש שיגידו: "לא מתאים לו, שיתפטר". אבל גם זו אינה אופציה, כי צריך להמשיך ולהגן על העם, ולעשות זאת הכי טוב שאפשר. הוא רואה זאת כחובתו המוחלטת.
ואז, בדלית ברירה, עושה דן גולדפוס מהלך ויוצא בהצהרה לעיתונות. הוא מבטא את הפער ואת חוסר התפקוד של המנהיגים, באופן המתון ביותר שאפשר.
הוא לוקח בחשבון את האפשרות שבכך קטע את המשכיות תפקידיו בצבא, אבל העם קודם, בעיניו. הוא לא משתף בהחלטתו את הרמטכ"ל ואת דובר צהל, כדי שלא לפגוע בהם.
הוא יוצא לתקשורת, ללא מיגון, בחזה חשוף ואומר למנהיגים : אפשרו תנו לנולעשות מה שאתם מצפים שנעשה, ועל הצד הטוב ביותר. כולנו נלחמים יחד למען אותה מטרה, ללא הבדל דת, לאום, מין ועמדה פוליטית.
בפנייתו למנהיגים הוא עוסק בחוק הגיוס, בהתנהלותם המפלגת של המנהיגים שבחרנו לנו, בסדרי העדיפות המתבטאים בתקציב המדינה הקואליציוני. כל זאת בניגוד רב לערכים שבאים לידי ביטוי בשטח, בלחימה, בהתנדבות, בשירות.
אבל אם ההצהרה האמיצה הזו של דן גולדפוס תיפול על אזניים אטומות וערלות, זו תהיה הטרגדיה האמיתית. זו תהיה בכיה לדורות.
השלטון המקומי כדוגמא
במקביל, נתבונן על ראשי הרשויות – מנהיגי הציבור האמיתיים היחידים כיום, מה הם אומרים? הם אומרים בדיוק את אותו דבר, רק מפרטים יותר.
הם מתעמתים עם הממשלה ועם שריה הנפקדים, הם עושים כל שביכולתם להגן על תושבי היישובים שלהם. אף אחד לא מעיז לנזוף בהם, אף אחד לא יפגע בהם.
להיפך, חלקם התרחקו ממפלגת השלטון אליה היו שייכים, כדי שיוכלו להמשיך לבצע את תפקידם באופן המיטבי, ואף נבחרו להמשיך ולנהל את הרשויות שלהם.
האם ההנהגה הפוליטית לא תבין כי נפל דבר ותמשיך להתנהג באופן אטום? ואם תימשך האטימות, מה תהיינה התוצאות? ימים יגידו.
דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום. אני מצדיע לדן גולדפוס, לוחם, מפקד ומשרת ציבור אמיץ ויוצא דופן.
אבי רונן, אל"מ (מיל), שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במינהל החירום של משרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל.
דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום
מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=107971953
הצהרתו של תא"ל דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98 מיום רביעי, 13.3.24, בה עשה חשבון נפש ופנה להנהגת המדינה "להיות ראויים" ללוחמים, היא אירוע יוצא דופן וקיצוני. גם אם היו בעבר אירועים כאלו, אין לי ספק שהם נדירים מאד בהיסטוריה שלנו כמדינה.
דן גולדפוס, לוחם ומפקד מהסוג הטוב ביותר, ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא גם לקח בחשבון את המחיר הכבד שהוא עלול לשלם בשל הצהרתו.
נקוה שהמעשה שעשה בהצהרתו ייקרא ככתובת דמים על הקיר, וישמש מנוף לשינוי אמיתי, כי אם לא, יהיה רע מאד.
איני מכיר אישית את דן גולדפוס. אני מכיר את חשיבותה וייחודה של של אוגדה 98, גם מוכרים לי חלק מהמפקדים יוצאי הדופן ומובילי הדרך שעמדו בראשה.
אני עוקב בהשתאות אחר הדיווחים על פעילותה של האוגדה, דווחים שלהבנתי הם מינימליסטיים והם רק קצה הקרחון של פעילות איכותית מאד, מורכבת, נועזת, מתוחכמת ואמיצה יותר מכל סרט מלחמה.
דן גולדפוס הוא המפקד, האבא, האמא והמחנך של כל המפקדים והחיילים באוגדה זו.
מי שעומד בראש אוגדה בצה"ל במלחמה הזו, רואה לנגד עיניו אחריות מורכבת הכוללת את האחריות להגן על המדינה ועל תושביה, האחריות להחזיר הביתה את החטופים, האחריות לבצע את המשימות שהוטלו עליו והאחריות להגן על הכפופים לו.
הוא עושה זאת על ידי עמידה במשימות שמטיל עליו הרמטכ"ל, הנגזרות מהחלטות הדרג הפוליטי הנבחר, ההנהגה המדינית שהצבא כפוף לה. אך, אין זה תפקיד הצבא להגן על עתידם הפוליטי של חברי ההנהגה הזו, בשום מצב.
כדוגמא, במפעל "אזרחי" מתקדם, יודע כל בעל תפקיד, שאחריותו הינה קודם כל לקדם את ערכי המפעל, ולא לקדם את הנהלת המפעל. צהל הוא "צבא העם", הוא אינו "צבא הממשלה", למרות שהוא כפוף לממשלה.
כאן באה לידי ביטוי הדילמה של מפקד הרואה כיצד הנהלת המדינה אינה עושה את הדרוש כדי לאפשר לו, למפקד, לממש את המרכיבים השונים של אחריותו כלפי העם.
כאשר הוא רואה שהממשלה אינה מספקת לו את האמצעים והבסיס להשגת משימותיו על הצד הטוב ביותר, בחזקת "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו" (שמות פרק ה', פסוק טז).
אדם כמו דן גולדפוס, שהקדיש את חייו לעם ישראל, מציב לעצמו את הרף הגבוה ביותר של ההישג הנדרש בכל אחת ממשימותיו.
הוא מזהה שוב ושוב את הפגיעה המתמשכת של ההנהגה הפוליטית ביכולת להגיע להישג הזה. הוא יודע שניתן להגיע ליותר וחותר לכך.
אבל הדרג המדיני נמנע מלגייס את כל פוטנציאל הגיוס, הדרג המדיני מפלג את העורף, הדרג המדיני אינו ממלא את תפקידו בקביעת יעדים אמיתיים ובהובלת מהלכים מדיניים תומכים.
אז מה יעשה אדם יוצא דופן כמו דן גולדפוס, שמקדיש את חייו לשירות העם?
האם יכופף ראש ויעשה "הכי טוב שאפשר, עם מה שיש"? הלוחם לא יוכל, הוא יודע שהעם ייפגע.
יש שיגידו: "לא מתאים לו, שיתפטר". אבל גם זו אינה אופציה, כי צריך להמשיך ולהגן על העם, ולעשות זאת הכי טוב שאפשר. הוא רואה זאת כחובתו המוחלטת.
ואז, בדלית ברירה, עושה דן גולדפוס מהלך ויוצא בהצהרה לעיתונות. הוא מבטא את הפער ואת חוסר התפקוד של המנהיגים, באופן המתון ביותר שאפשר.
הוא לוקח בחשבון את האפשרות שבכך קטע את המשכיות תפקידיו בצבא, אבל העם קודם, בעיניו. הוא לא משתף בהחלטתו את הרמטכ"ל ואת דובר צהל, כדי שלא לפגוע בהם.
הוא יוצא לתקשורת, ללא מיגון, בחזה חשוף ואומר למנהיגים : אפשרו תנו לנולעשות מה שאתם מצפים שנעשה, ועל הצד הטוב ביותר. כולנו נלחמים יחד למען אותה מטרה, ללא הבדל דת, לאום, מין ועמדה פוליטית.
בפנייתו למנהיגים הוא עוסק בחוק הגיוס, בהתנהלותם המפלגת של המנהיגים שבחרנו לנו, בסדרי העדיפות המתבטאים בתקציב המדינה הקואליציוני. כל זאת בניגוד רב לערכים שבאים לידי ביטוי בשטח, בלחימה, בהתנדבות, בשירות.
אבל אם ההצהרה האמיצה הזו של דן גולדפוס תיפול על אזניים אטומות וערלות, זו תהיה הטרגדיה האמיתית. זו תהיה בכיה לדורות.
השלטון המקומי כדוגמא
במקביל, נתבונן על ראשי הרשויות – מנהיגי הציבור האמיתיים היחידים כיום, מה הם אומרים? הם אומרים בדיוק את אותו דבר, רק מפרטים יותר.
הם מתעמתים עם הממשלה ועם שריה הנפקדים, הם עושים כל שביכולתם להגן על תושבי היישובים שלהם. אף אחד לא מעיז לנזוף בהם, אף אחד לא יפגע בהם.
להיפך, חלקם התרחקו ממפלגת השלטון אליה היו שייכים, כדי שיוכלו להמשיך לבצע את תפקידם באופן המיטבי, ואף נבחרו להמשיך ולנהל את הרשויות שלהם.
האם ההנהגה הפוליטית לא תבין כי נפל דבר ותמשיך להתנהג באופן אטום? ואם תימשך האטימות, מה תהיינה התוצאות? ימים יגידו.
דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום. אני מצדיע לדן גולדפוס, לוחם, מפקד ומשרת ציבור אמיץ ויוצא דופן.
אבי רונן, אל"מ (מיל), שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במינהל החירום של משרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל.
