ארצות הברית: מחקר על השפעות השריפה במפעל הדשנים בווינסטון-סאלם

חוקרים אספו דגימות אדמה משמונה בתי מגורים בחיפוש אחר עדויות לאמוניה, חנקה, זרחן וכמה מתכות כבדות

https://response.epa.gov/site/site_profile.aspx?site_id=15489

את האירוע הזה סקרתי בפירוט במאמר לפני כשנה: ארה״ב: שריפה במפעל דשנים עם אמוניום חנקתי דרשה פינוי 6500 איש.

בליל ה-31 בינואר 2022, התחוללה בעיר Winston-Salem (כ-250,000 תושבים, המאוכלסים בצפיפות), שבמדינת צפון קרולינה, שריפה גדולה במפעל Winston Weaver של חברת הדשנים Weaver Fertilizer.

בתחילת האירוע היתה כמות אמוניום חנקתי בסכנה, ועלה חשש שזה עלול לגרום לאחד הפיצוצים החמורים בהיסטוריה של ארה"ב: במפעל אוחסנו כ-500 טונות אמוניום  חנקתי, עוד כ-100 טון אוחסנו בקרון רכבת סמוך, ועוד כ-5,000 טון דשן מוגמר שהכיל אמוניום חנקתי.

השריפה שיבשה את חייהם של 6,500 תושבים, כולל סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת Wake Forest הסמוך, ואילצה פינוי של תושבי קהילת Piney Grove מבתיהם, שחלקם התגוררו במרחק של 1 קילומטר מהמפעל.

תושבים, שהתגוררו ברדיוס של שלושה קילומטרים מהמפעל, התבקשו להתפנות מבתיהם. חלקם נשארו אצל קרובי משפחה או שכרו חדרי מלון, וחלק מהם ישנו במכוניותיהם עד שהתאפשרה חזרתם.

למרבה המזל, האמוניום החנקתי לא התפוצץ, אבל זה עלול היה לקרות. אמוניום חנקתי משמש בחקלאות כדשן, אך הוא משמש גם מרכיב עיקרי בייצור סוגים מסוימים של חומרי נפץ.

האיגוד הבינלאומי של הכבאות ציין, שהכימיקל הוא מרכיב חומר נפץ פופולרי, המהווה כ-80 אחוז מחומרי הנפץ המשמשים בצפון אמריקה.

הסיכון שבאחסון אמוניום חנקתי היה ידוע

בשנת 1995 Timothy McVeigh השתמש בחומר נפץ עשוי אמוניום חנקתי וכימיקלים אחרים כדי לפוצץ את הבניין הפדרלי של Alfred P. Murrah, שבאוקלהומה סיטי. בפיצוץ אז נהרגו 168 בני אדם.

18 שנים מאוחר יותר, "רק" בין 40 ל-60 טון אמוניום חנקתי – הרבה פחות מהכמות, שאוחסנה ב-Winston-Salem - התפוצצו באתר של חברת הדשנים West, שבטקסס. 15 בני אדם נהרגו, 300 נפצעו ויותר מ-500 מבנים ניזוקו או נהרסו.

שני אירועים משמעותיים אלו לבדם צריכים היו לשמש אזהרה מוקדמת לגבי הסיכונים הפוטנציאליים של אחסון טונות רבות של אמוניום חנקתי בסמיכות לאזור מגורים. אבל הם לא הספיקו כדי למנוע, את מה שהתרחש ב-31 בינואר 2022 ב- Piney Grove.

שנתיים מאוחר יותר

כעת, שנתיים פלוס אחרי האירוע הכמעט קטסטרופלי לתושבי המקום יש יותר שאלות מתשובות: איך בכלל אפשרו לחברת הדשנים להחזיק שש מאות טון אמוניום חנקתי בחצר האחורית שלהם, וללא ידיעתם?

למה במבנה, שבו אוחסן האמוניום חנקתי לא הייתה מערכת ספרינקלרים (מתזים)? אנשים מודאגים מהעתיד ומההשפעה, שעלולה  להיות לשריפה על הדורות הבאים: האם הקרקע תהיה מזוהמת? האם המים יהיו מזוהמים?

דרישות שירותי הכבאות

האגודה הלאומית להגנה מפני אש, ארגון שמפתח תקנים לאחסון, שימוש וטיפול בחומרים מסוכנים, מפרסמת הנחיות לחומרים מסוכנים, המכונות NFPA 400.

המנהלת לשעבר של NFPA & Policy Institute כתבה בהתייחס לשריפות במפעלי הדשנים ב-West וב-Weaver, שהתקן לחומרים מסוכנים של האגודה קבע, שמערכות ספרינקלרים לכיבוי אש במתקנים מסוג זה צריכות להיות חובה.

במקרה של ווינסטון-סאלם, קוד האש של מדינת צפון קרוליינה אינו מחייב מתקנים כמו וינסטון וויבר לעמוד בדרישות של NFPA 400.

היועץ הראשי של שירותי כיבוי האש במדינת צפון קרוליינה צוטט, שאמוניום חנקתי צריך להיות מוסדר כחומר מחמצן Class 1 ו-Class 3 Unstable Reactive עבור כל אחסון חדש, המבוסס על קוד האש.

בטיחות באחסנת אמוניום חנקתי

עוזר סגן הנציב במחלקת העבודה של מדינת צפון קרוליינה מסר, שבשנת 2013 חברת הדשנים נקנסה בכמעט 18,000 דולר בגין 18 הפרות בטיחות.

בדו"ח, שחובר על ידי Environmental Justice Health Alliance for Chemical Policy Reform בשנת 2022 נכתב, שיש לדרוש מחברות לחשוף את נוכחותו של אמוניום חנקתי במתקנים ולהציג תוכניות ניהול סיכונים מאושרות כדי להגן על העובדים ועל הקהילות הסובבות.

תוכנית ניהול הסיכונים של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) מחייבת מתקנים, המשתמשים בחומרים מסוכנים לפתח תוכנית לניהול סיכונים. ישנם אלפי אתרים כאלו ברחבי ארצות הברית אבל למרות הסיכון, הנשקף מאמוניום חנקתי, חברות שמאחסנות אותו אינן מחויבות להגיש לרישום את התוכנית לניהול הסיכונים.

כשנשאל נציג הסוכנות להגנת הסביבה, אם ישנה כוונה להוסיף אמוניום חנקתי לחובת הרישום במיוחד לאחר הפיצוץ הקטלני ב-West Fertilizer והשריפה בווינסטון וויבר, הוא השיב, שהסוכנות "מעריכה את ההיתכנות" של הכללת דשן אמוניום חנקתי ברישום.

הסוכנות בחנה את האפשרות לדרוש רישום כבר לאחר הפיצוץ ב-West ב-2013 וגם ביקשה הערות מהציבור, אך באותו זמן לא הציעה להוסיף לחובת הרשום את האמוניום החנקתי.

המחקר

פרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה ורופאת ילדים, ושותפים בקהילת Piney Grove יזמו פרויקט מחקר רב-שנתי בנושא ההשלכות הבריאותיות לטווחים הקצר והארוך של השריפה על התושבים. במחקר שלושה מרכיבים:

האחד - הערכה סביבתית של האוויר, הקרקע והמים בקרבת מפעל הדשנים.

השני - ראיונות עם התושבים לצורך הערכת החוויה שלהם בזמן השריפה ואחריה, תחושת הביטחון שלהם, ובריאותם הפיזית, הנפשית והכלכלית לאחר השריפה.

השלישי - מעקב ארוך-טווח, שיעשה שימוש בנתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות של התושבים. המחקר ישווה בין אנשים, המתגוררים בסמוך למפעל הקודם לבין שתי קבוצות אחרות: אלה, המתגוררים בשכונות דומות ועם רמות הכנסה דומות, ואנשים בעלי מאפיינים דומים, כגון גיל, גזע, מוצא אתני ומצב ביטוחי.

המחקר יכלול מעקב אחר השימוש בשירותי הבריאות של המשתתפים לאורך זמן - לפני ואחרי השריפה.

הערכה סביבתית

חוקרים במחלקה להנדסה של אוניברסיטת WFU יערכו את ההערכה הסביבתית. במהלך קיץ 2023 הם אספו דגימות אדמה משמונה בתי מגורים ב-Piney Grove בחיפוש אחר עדויות לאמוניה, חנקה, זרחן וכמה מתכות כבדות.

תוצאות הבדיקה הראו, שהרמות היו בסטנדרטים שנקבעו על ידי ה-EPA. הכוונה היא להתקדם עם מחקר סביבתי ארוך-טווח תוך שימוש בתוצאות מ-2023 כבסיס, ולדגום את הקרקע כל שישה חודשים במשך שלוש שנים לפחות.

המטרה היא לראות, אם רמת המתכות הכבדות באדמה עולה או יורדת עם הזמן. בנוסף ייאספו דגימות מים משתי בארות פרטיות, הממוקמות בישוב.

קישור לרשימת כל המאמרים שלי כאן

המידע שבהם הסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית