פרשנות | היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי הממשלה מקבלת החלטות באופן לא חוקי - האם זה חושף משפטית את העוסקים בביטחון?
במידה והממשלה מקבלת החלטות ביטחוניות או כאלו בעלות השלכות ביטחוניות, בדרך לא חוקית, האם זה חושף את אנשי מערכת הביטחון לתביעות בחו״ל?
עמי רוחקס דומבה
|
11/02/2024
אילוסטרציה | סטילס: חיים צח / לע״מ
היועצת המשפטית לממשלה הוציאה היום (א) הודעה שיכולה לשקף את הלך הרוח בהחלטות הממשלה ואת הסיכון שלוקחת על עצמה מערכת הביטחון.
״המכתב נשלח בעקבות מספר אירועים מהעת האחרונה בהם הובאו לאישור הממשלה, תוך כדי ישיבתה, החלטות מהותיות בהיעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת או כאשר נאמר מראש כי קיימת מניעה משפטית לכך״, כותבת היועצת המשפטית לממשלה.
״החלטות ממשלה הן בעלות השלכות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות משמעותיות על הציבור ועל כן יש להקפיד כי ההחלטות הללו יתקבלו בתהליכי עבודה תקינים תוך תיאום בין משרדי הממשלה. בהיעדר תשתית כזו עלולות להתקבל החלטות לא חוקיות אשר יגרמו לפגיעה באינטרס הציבור.״
במידה והממשלה מקבלת החלטות ביטחוניות או כאלו בעלות השלכות ביטחוניות, בדרך לא חוקית, האם זה חושף את אנשי מערכת הביטחון לתביעות בחו״ל?
הרעיון שמערכת המשפט הישראלית מגינה על אנשי מערכת הביטחון מבוסס על כך שהעולם מכיר במקצועיות מערכת משפט זו. במידה והממשלה, המגדירה למערכת הביטחון את המשימות, פועלת באופן לא חוקי - המשמעות היא כי מערכת הביטחון עובדת שלא על פי חוק.
במקרה כזה, אם גופי משפט חיצוניים לישראל יחליטו כי מערכת המשפט הישראלית קורסת והממשלה עובדת באופן לא חוקי, גם בקבלת החלטות ביטחוניות, עולה שאלה לגבי חשיפה משפטית של אנשי מערכת הביטחון בבתי משפט בחו״ל.
״על אף האמור, לאחרונה, אירעו מספר מקרים, בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו, ואף הצעות החלטה חדשות לחלוטין, שלא הופצו מלכתחילה לשרים״, נכתב בפרסום.
״הצעות אלו אושרו, מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית נדרשת לפני הבאתן לדיון, וממילא מבלי שהובאה בפני השרים מלוא התשתית העובדתית או המשפטית הנחוצה לשם קבלת החלטה.״
עוד נכתב: ״תיאור הדברים כאמור לעיל מעורר חשש, כי השימוש בסמכויות החריגות הקבועות בתקנון עבודת הממשלה נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לקיים דיון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת לפי תקנון עבודת הממשלה; או חמור מכך – שהתנהלות זו נועדה כדי להביא לדיון בממשלה הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית.״
לסיכום נכתב: ״גם בשעת חירום, קיימת חשיבות בשמירה על תהליכי עבודה תקיðים בממשלה, בעיקר ביחס להצעות החלטה מהותיות בעלות השלכות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות או אחרות. כן קיימת חשיבות בתיאום החלטות הממשלה בין המשרדים הנוגעים בדבר, דבר שאינו מתאפשר כאשר הצעות מועלות לדיון במהלך ישיבת הממשלה ללא תיאום מקדים.״
במידה והממשלה מקבלת החלטות ביטחוניות או כאלו בעלות השלכות ביטחוניות, בדרך לא חוקית, האם זה חושף את אנשי מערכת הביטחון לתביעות בחו״ל?
אילוסטרציה | סטילס: חיים צח / לע״מ
היועצת המשפטית לממשלה הוציאה היום (א) הודעה שיכולה לשקף את הלך הרוח בהחלטות הממשלה ואת הסיכון שלוקחת על עצמה מערכת הביטחון.
״המכתב נשלח בעקבות מספר אירועים מהעת האחרונה בהם הובאו לאישור הממשלה, תוך כדי ישיבתה, החלטות מהותיות בהיעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת או כאשר נאמר מראש כי קיימת מניעה משפטית לכך״, כותבת היועצת המשפטית לממשלה.
״החלטות ממשלה הן בעלות השלכות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות משמעותיות על הציבור ועל כן יש להקפיד כי ההחלטות הללו יתקבלו בתהליכי עבודה תקינים תוך תיאום בין משרדי הממשלה. בהיעדר תשתית כזו עלולות להתקבל החלטות לא חוקיות אשר יגרמו לפגיעה באינטרס הציבור.״
במידה והממשלה מקבלת החלטות ביטחוניות או כאלו בעלות השלכות ביטחוניות, בדרך לא חוקית, האם זה חושף את אנשי מערכת הביטחון לתביעות בחו״ל?
הרעיון שמערכת המשפט הישראלית מגינה על אנשי מערכת הביטחון מבוסס על כך שהעולם מכיר במקצועיות מערכת משפט זו. במידה והממשלה, המגדירה למערכת הביטחון את המשימות, פועלת באופן לא חוקי - המשמעות היא כי מערכת הביטחון עובדת שלא על פי חוק.
במקרה כזה, אם גופי משפט חיצוניים לישראל יחליטו כי מערכת המשפט הישראלית קורסת והממשלה עובדת באופן לא חוקי, גם בקבלת החלטות ביטחוניות, עולה שאלה לגבי חשיפה משפטית של אנשי מערכת הביטחון בבתי משפט בחו״ל.
״על אף האמור, לאחרונה, אירעו מספר מקרים, בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו, ואף הצעות החלטה חדשות לחלוטין, שלא הופצו מלכתחילה לשרים״, נכתב בפרסום.
״הצעות אלו אושרו, מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית נדרשת לפני הבאתן לדיון, וממילא מבלי שהובאה בפני השרים מלוא התשתית העובדתית או המשפטית הנחוצה לשם קבלת החלטה.״
עוד נכתב: ״תיאור הדברים כאמור לעיל מעורר חשש, כי השימוש בסמכויות החריגות הקבועות בתקנון עבודת הממשלה נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לקיים דיון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת לפי תקנון עבודת הממשלה; או חמור מכך – שהתנהלות זו נועדה כדי להביא לדיון בממשלה הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית.״
לסיכום נכתב: ״גם בשעת חירום, קיימת חשיבות בשמירה על תהליכי עבודה תקיðים בממשלה, בעיקר ביחס להצעות החלטה מהותיות בעלות השלכות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות או אחרות. כן קיימת חשיבות בתיאום החלטות הממשלה בין המשרדים הנוגעים בדבר, דבר שאינו מתאפשר כאשר הצעות מועלות לדיון במהלך ישיבת הממשלה ללא תיאום מקדים.״
