ד"ר משה סנה - מנהיג ציוני
ניר מן, משה סנה מנהיג המרי העברי, הוצאת משרד הביטחון ומודן, 2024
אפרים לפיד
| 04/02/2024
באדיבות הוצאת משרד הביטחון ומודן
בדברי ימי המדינה זכור ד"ר משה סנה כמנהיג ציוני וח"כ מטעם המפלגה הקומוניסטית וכמי שהיה בעשורים הראשונים למדינה יריבו הפוליטי של בן גוריון.
בתולדות הציונות היה סנה המנהיג הראשון שעמד בראש מערכה צבאית של היישוב העברי נגד כוח חיצוני.
בספר חדש שיצא עתה עשה ההיסטוריון הצבאי ד"ר ניר מן צדק היסטורי לעיצוב והנחלה של פועלו הביטחוני בשנים 1940–1947 בתפקידיו כראש המפקדה הארצית של ההגנה (רמ"א, מעין שר הביטחון של היישוב) וראש מחלקת ההעפלה בהנהלת הסוכנות היהודית.
בשנות כהונתו בצמרת הביטחונית הטביע הרופא ד"ר משה סנה חותם עמוק על אסטרטגיית היישוב, ובעיקר בשני מפעלים היסטוריים שהקים והנהיג – הפלמ"ח ותנועת המרי העברי.
הוא כונן את הפיקוד העליון, פעל לבניין הכוח, הוביל פריצת דרך לרכש הצבאי מעבר למסך הברזל וניווט את מפעל ההעפלה בצי הצללים המחתרתי. מניין שנותיו של סנה בראשות המפקדה הארצית של ההגנה עלה על סך שנותיהם של כל ראשי המפקדה לפניו ואחריו.
הוא היה הרמ"א היחיד חבר בהנהלת הסוכנות היהודית ('הממשלה שבדרך' של ההסתדרות הציונית). ברוב שנות מלחמת העולם ולאחריה, בעת שבן-גוריון נעדר מהארץ, הופקד סנה בפועל על ביטחון היישוב עד פרישתו מראשות ההגנה.
אחרי תקופת קיפאון ממושכת הציב סנה את המטכ"ל ואת המפקדה הארצית של ההגנה על אַדנֵי עבודת מטה סדורה ותחת פיקוד אחוּד. הוא הביא לפיקוד העליון קואליציה יישובית רחבה ויצר גוף אופרטיבי בעל יכולת הכרעה.
הוא לא עשה זאת לבד ושום דבר לא הלך חָלָק. אדרבה, המחלוקות וההתנצחויות לא חדלו והמצוקה התקציבית היתה רבה, אבל תחת מנהיגותו גובשה עבודת צוות והושגה הסכמת היישוב.
כינון הפיקוד העליון היה לימים דוגמה למסכת יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי, נושא המלווה את ביטחון ישראל עד היום.
בסתיו 1947 התפצלה דרכו של סנה כאשר בחר באוריינטציה הסובייטית. מנובמבר 1954 בעמדו בראש המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ועד יום פטירתו ב-1 במארס 1972 כיהן 18 שנים כחבר כנסת בעל מוניטין.
על ערש דווי הביע חרטה על שהרחיק לכת לדבריו "עד כדי שלילה טוטלית של הציונות – דבר שאין לו צידוק".
ניר מן, משה סנה מנהיג המרי העברי, הוצאת משרד הביטחון ומודן, 2024
באדיבות הוצאת משרד הביטחון ומודן
בדברי ימי המדינה זכור ד"ר משה סנה כמנהיג ציוני וח"כ מטעם המפלגה הקומוניסטית וכמי שהיה בעשורים הראשונים למדינה יריבו הפוליטי של בן גוריון.
בתולדות הציונות היה סנה המנהיג הראשון שעמד בראש מערכה צבאית של היישוב העברי נגד כוח חיצוני.
בספר חדש שיצא עתה עשה ההיסטוריון הצבאי ד"ר ניר מן צדק היסטורי לעיצוב והנחלה של פועלו הביטחוני בשנים 1940–1947 בתפקידיו כראש המפקדה הארצית של ההגנה (רמ"א, מעין שר הביטחון של היישוב) וראש מחלקת ההעפלה בהנהלת הסוכנות היהודית.
בשנות כהונתו בצמרת הביטחונית הטביע הרופא ד"ר משה סנה חותם עמוק על אסטרטגיית היישוב, ובעיקר בשני מפעלים היסטוריים שהקים והנהיג – הפלמ"ח ותנועת המרי העברי.
הוא כונן את הפיקוד העליון, פעל לבניין הכוח, הוביל פריצת דרך לרכש הצבאי מעבר למסך הברזל וניווט את מפעל ההעפלה בצי הצללים המחתרתי. מניין שנותיו של סנה בראשות המפקדה הארצית של ההגנה עלה על סך שנותיהם של כל ראשי המפקדה לפניו ואחריו.
הוא היה הרמ"א היחיד חבר בהנהלת הסוכנות היהודית ('הממשלה שבדרך' של ההסתדרות הציונית). ברוב שנות מלחמת העולם ולאחריה, בעת שבן-גוריון נעדר מהארץ, הופקד סנה בפועל על ביטחון היישוב עד פרישתו מראשות ההגנה.
אחרי תקופת קיפאון ממושכת הציב סנה את המטכ"ל ואת המפקדה הארצית של ההגנה על אַדנֵי עבודת מטה סדורה ותחת פיקוד אחוּד. הוא הביא לפיקוד העליון קואליציה יישובית רחבה ויצר גוף אופרטיבי בעל יכולת הכרעה.
הוא לא עשה זאת לבד ושום דבר לא הלך חָלָק. אדרבה, המחלוקות וההתנצחויות לא חדלו והמצוקה התקציבית היתה רבה, אבל תחת מנהיגותו גובשה עבודת צוות והושגה הסכמת היישוב.
כינון הפיקוד העליון היה לימים דוגמה למסכת יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי, נושא המלווה את ביטחון ישראל עד היום.
בסתיו 1947 התפצלה דרכו של סנה כאשר בחר באוריינטציה הסובייטית. מנובמבר 1954 בעמדו בראש המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ועד יום פטירתו ב-1 במארס 1972 כיהן 18 שנים כחבר כנסת בעל מוניטין.
על ערש דווי הביע חרטה על שהרחיק לכת לדבריו "עד כדי שלילה טוטלית של הציונות – דבר שאין לו צידוק".
