סך ההשקעות הידועות בהייטק הישראלי בשנת 2023 מהוות רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה"ב
ההשקעות בהייטק הישראלי בדעיכה והאוצר ורשות החדשנות בחשש מפני פגיעה בקטר הייצוא של ישראל
Photo by Maxim Hopman on Unsplash
בתום עבודה מאומצת של אגף תקציבים במשרד האוצר ורשות החדשנות הוחלט על שורה של מהלכים לחיזוק ההייטק הישראלי.
הסיבה לכך היא הירידה בהשקעות ב2023: סך ההשקעות הידועות בישראל בשנת 2023 עומדות על כ-7 מיליארד דולר. נתון זה מהווה רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה"ב, סן פרנסיסקו וניו-יורק ופחות משליש מסך ההשקעות בבוסטון.
הקמת קרן ההזנק בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח בשנה
הקרן נועדה לסייע בהקמה ומימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפ-טק בכל שלבי ההנבטה משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק. הקרן תכוון את פעילותה לשלבי הפיתוח המוקדמים בתחומים עתירי מו"פ, בעלי סיכון גבוה הקיימת בהם בעיית זמינות הון פרטי.
במסגרת הקרן החדשה רשות החדשנות תשתתף בכל סבבי ההשקעה משלב הפרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A, בהשקעה משותפת עם משקיעי הון סיכון או משקיעים פרטיים, זאת על מנת להוריד סיכון למשקיעים ולעודד את מימוש ההשקעה.
יש להדגיש כי החברה תוכל להגיש בקשת מימון לקרן ההזנק הן עם הסכם השקעה חתום עם משקיע, או ללא הסכם השקעה. חברות שיאושרו ללא הסכם השקעה, יקבלו מסגרת זמן של מספר חודשים לאחר אישור מימון הרשות לגייס את המימון המשלים הנדרש בשוק הפרטי.
המטרה היא לדאוג למימון רובסטי המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה).
הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים
מסלול פרה סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ₪.
מסלול סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 10 מיליון ₪.
מסלול round A – מענק רשות החדשנות בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 50 מיליון ₪.
לחברות שבהם היזמים מאוכלוסייה בתת-ייצוג או שעיקר פעילותן באזורי עדיפות א' יינתן במסלולים השונים מענק מוגדל.
עדכון קרן תנופה
הקרן מעניקה בכל שנה לכ-100 מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, מענק של 200,000 ש"ח שמטרתו קידום הרעיון, בניית אב טיפוס ראשוני, וקידומו לקראת שלב הוכחת ההתכנות (POC) וגיוס הון ראשוני.
בניגוד למסלולים אחרים ברשות, לקרן תנופה ניתן גם לגשת כיזמים עצמאיים, בטרם הקמת חברה. במסגרת המסלול החדש, הורחב המענק המוצע מסכום של 100,000 ש"ח שניתן להגיש פעמיים ל-2 תקופות, לתקציב של 250,000 ש"ח בפעימה אחת, בשיעור מענק של 80% (200,000 ש"ח). כמו כן התעדכן תהליך הבדיקה וחל פישוט בהליך ההגשה.
הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ
הקמת 9 מרכזי חדשנות בפריסה ארצית מצפון עד דרום. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור.
בין היתר , נבחרו מרכזים חדשים בגליל העליון, באזור הכנרת והעמקים, בנגב, באילת ובעוטף עזה. המרכזים בחרו להתמקד בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי רב, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת’טק).
סך ההשקעה במרכזי החדשנות המשותפת לרשות החדשנות ולמספר משרדי ממשלה השותפים בתכנית, יעמוד על כ-100 מיליון ש"ח, לתקופה של 5 שנים.
קרן החממות
במודל השקעה חדש להקמה של גופי השקעה חדשים מבוססי Venture Creation. לקרן שתוקם, אליה יתפרסם קול קורא בו יוכלו להשתתף גם גופים בינלאומיים, בחודשים הקרובים, שתי מטרות עיקריות: ראשית, לקדם הקמה של חברות חדשות בתחומי ה-Deep-Tech מבוססות מחקר וידע עמוק, בעלי פוטנציאל עסקי משמעותי.
שנית, לסייע ביצירת גופי Venture Creation חדשים וגדולים בישראל , בשותפות של גופים פיננסיים משמעותיים ברמה הבינלאומית, אשר יפתחו ויקימו חברות בתחומי ה-Deep-Tech שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה עצמאית תוך גיוס ההון הנדרש לגדילת החברות בתחומים אלו.
הגופים שיזכו בהליך התחרותית, יזכו להשתתפות משמעותית, בסך של עד 40 מיליון ש"ח (כ-10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בהוצאות התפעול של החממה והקמת מעבדה מרכזית לשימוש החברות שיונבטו בה.
מעבר לכך, החברות אשר תוקמנה על ידי גופים אלו תוכלנה גם לקבל מימון ישיר במסגרת קרן ההזנק שתוארה לעיל, לאורך חיי החברה, ובצורה תחרותית מול שאר החברות שייגשו לבקשת ההשקעה.
ההערכה היא, כי הגופים הללו שיקומו כחלק מהמכרז ייצרו עשרות חברות חדשות בישראל, וימשיכו את פעילותם כגופי השקעה משמעותיים להקמת חברות חדשות בישראל גם לאחר סיום הזיכיון.
קרנות שיתנו מענה לאתגרי ההשקעות
קרן יוזמה 2.0 - הקמת "קרן יוזמה" להשקעה צד בצד עם מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות במטרה להרחיב את זמינות המימון לשוק הון הסיכון הישראלי בשנים הקרובות ולהגדיל את משקל ההון המקומי ואת היציבות בו.
מטרת הקרן היא להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי מתוך מטרה לצמצם את התלות בהון הזר ובכך להגדיל את יציבות שוק הון הסיכון הישראלי, בדגש על תקופות משבר. התוכנית צפויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות בשנים 2024-2026. יודגש כי, השקעות המוסדיים ינוהלו על-ידם בצורה אוטונומית, ללא התערבות ממשלתית, מלבד אישור מקדמי שינתן לקרנות הון סיכון ישראליות.
השקעות קרן יוזמה 2.0 צפויות להתקיים בשתי פעימות של הקצאת התחייבות השקעה מצד המדינה למשקיעים המוסדיים ביחס של 0.3 דולר ממשלתי לכל 1 דולר מוסדי.
הפעימה הראשונה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 700 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2024 והפעימה השנייה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 300 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2026. כך, התמריץ הממשלתי צפוי להיות לעמוד על למעלה מ- 800 מיליון ₪.
מבנה התמריץ הממשלתי יוצר מינוף כפול. ראשית, הוא מתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק ההון הסיכון על מתן מאצ'ינג ממשלתי ותוספת תשואה על הכסף הממשלתי, ושנית הוא מצמצם את אי הוודאות בתהליך הקמת קרנות הון סיכון וגיוס הכספים שלהן, מכיוון שמייצר עבורן משקיעי עוגן משמעותיים בדמות המוסדיים יחד עם המדינה, ובכך מתמרץ כניסת משקיעים פרטיים נוספים לקרנות. הערכת המינוף הכפול מגיעה לכ-3 מיליארד דולר.
מועדוני אנג'לים
הרשות תממן עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג’לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי.
בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה.
סך ההשקעה בתכנית כ-9 מליון ש"ח ל-3 שנים. המועדונים שיוקמו במסגרת התכנית מיועדים למשוך משקיעים פרטיים מהארץ ומהעולם ולאפשר להם להתאגד ולהשקיע בסטארטאפים ישראלים בעלי עומק טכנולוגי בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין היתר תוך מינוף התמיכה לחברות הניתנת בקרן ההזנק.
חוק תעשיות עתירות ידע
החוק שאושר ביולי 2023 מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בשלבי הפרה-סיד והסיד במטרה להגדיל את חלקם של משקיעים ישראלים בענף ההייטק, הטבות לחברות ישראליות שרוכשות חברות אחרות, והטבות לחברות ישראליות המקבלות מימון מגופים זרים.
חלקו הראשון של החוק מעניק הטבה המאפשרת למשקיע שביצע השקעה בחברת המו"פ לקבל זיכוי ממס וכך לדחות חלק מתשלומי המס שלו כך שישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה.
החלק השני מעניק הטבה המאפשרת למשקיעים שמכרו מניות של חברת מו"פ ישראלית לא לשלם מס במועד המכירה על רווח ההון או האקזיט אלא להשקיע בחברת ישראלית אחרת במהלך 12 החודשים מהמועד בו נמכרו המניות.
החלק השלישי מעניק הטבות מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות טכנולוגיה אחרות. חברות אלו יוכלו לנכות את סכום הרכישה מההכנסות הטכנולוגיות המועדפות וכך לשלם פחות מס. כלומר, ההשקעה שלהן תוכר כהוצאה לצורכי מס. הרציונל הוא עידוד חברות ישראליות לגדול ולצמוח בישראל ולא למכור את פעילותן או להתמזג עם חברות בינלאומיות.
המשך פעילות הערוץ המהיר
הערוץ המהיר החל לפעול פחות מחודש מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" במטרה לסייע לחברות הייטק בשלבים מוקדמים בעלות יתרת מזומנים המספיקות לפחות משישה חודשים (Runway) ובעלות נכסים טכנולוגיים ו/או עסקיים משמעותיים לצלוח את המלחמה עד שיוכלו לצאת לסבב גיוס מלא.
עד כה חולקו במסגרת הערוץ כ-200 מיליון ש"ח לכ-120 חברות, ועד סוף פעילותו במרץ 2024 צפויים להיות מחולקים 200 מיליון ש"ח נוספים.
כל זה מצטרף לתכניות הלאומיות לבינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס ומחשוב קוואנטי אשר תקציבן לא נפגע ומיועדות להכין את האב החדשנות הישראלי לגלי הטכנולוגיה הבאים.
ההשקעות בהייטק הישראלי בדעיכה והאוצר ורשות החדשנות בחשש מפני פגיעה בקטר הייצוא של ישראל
Photo by Maxim Hopman on Unsplash
בתום עבודה מאומצת של אגף תקציבים במשרד האוצר ורשות החדשנות הוחלט על שורה של מהלכים לחיזוק ההייטק הישראלי.
הסיבה לכך היא הירידה בהשקעות ב2023: סך ההשקעות הידועות בישראל בשנת 2023 עומדות על כ-7 מיליארד דולר. נתון זה מהווה רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה"ב, סן פרנסיסקו וניו-יורק ופחות משליש מסך ההשקעות בבוסטון.
הקמת קרן ההזנק בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח בשנה
הקרן נועדה לסייע בהקמה ומימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפ-טק בכל שלבי ההנבטה משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק. הקרן תכוון את פעילותה לשלבי הפיתוח המוקדמים בתחומים עתירי מו"פ, בעלי סיכון גבוה הקיימת בהם בעיית זמינות הון פרטי.
במסגרת הקרן החדשה רשות החדשנות תשתתף בכל סבבי ההשקעה משלב הפרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A, בהשקעה משותפת עם משקיעי הון סיכון או משקיעים פרטיים, זאת על מנת להוריד סיכון למשקיעים ולעודד את מימוש ההשקעה.
יש להדגיש כי החברה תוכל להגיש בקשת מימון לקרן ההזנק הן עם הסכם השקעה חתום עם משקיע, או ללא הסכם השקעה. חברות שיאושרו ללא הסכם השקעה, יקבלו מסגרת זמן של מספר חודשים לאחר אישור מימון הרשות לגייס את המימון המשלים הנדרש בשוק הפרטי.
המטרה היא לדאוג למימון רובסטי המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה).
הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים
מסלול פרה סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ₪.
מסלול סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 10 מיליון ₪.
מסלול round A – מענק רשות החדשנות בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 50 מיליון ₪.
לחברות שבהם היזמים מאוכלוסייה בתת-ייצוג או שעיקר פעילותן באזורי עדיפות א' יינתן במסלולים השונים מענק מוגדל.
עדכון קרן תנופה
הקרן מעניקה בכל שנה לכ-100 מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, מענק של 200,000 ש"ח שמטרתו קידום הרעיון, בניית אב טיפוס ראשוני, וקידומו לקראת שלב הוכחת ההתכנות (POC) וגיוס הון ראשוני.
בניגוד למסלולים אחרים ברשות, לקרן תנופה ניתן גם לגשת כיזמים עצמאיים, בטרם הקמת חברה. במסגרת המסלול החדש, הורחב המענק המוצע מסכום של 100,000 ש"ח שניתן להגיש פעמיים ל-2 תקופות, לתקציב של 250,000 ש"ח בפעימה אחת, בשיעור מענק של 80% (200,000 ש"ח). כמו כן התעדכן תהליך הבדיקה וחל פישוט בהליך ההגשה.
הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ
הקמת 9 מרכזי חדשנות בפריסה ארצית מצפון עד דרום. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור.
בין היתר , נבחרו מרכזים חדשים בגליל העליון, באזור הכנרת והעמקים, בנגב, באילת ובעוטף עזה. המרכזים בחרו להתמקד בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי רב, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת’טק).
סך ההשקעה במרכזי החדשנות המשותפת לרשות החדשנות ולמספר משרדי ממשלה השותפים בתכנית, יעמוד על כ-100 מיליון ש"ח, לתקופה של 5 שנים.
קרן החממות
במודל השקעה חדש להקמה של גופי השקעה חדשים מבוססי Venture Creation. לקרן שתוקם, אליה יתפרסם קול קורא בו יוכלו להשתתף גם גופים בינלאומיים, בחודשים הקרובים, שתי מטרות עיקריות: ראשית, לקדם הקמה של חברות חדשות בתחומי ה-Deep-Tech מבוססות מחקר וידע עמוק, בעלי פוטנציאל עסקי משמעותי.
שנית, לסייע ביצירת גופי Venture Creation חדשים וגדולים בישראל , בשותפות של גופים פיננסיים משמעותיים ברמה הבינלאומית, אשר יפתחו ויקימו חברות בתחומי ה-Deep-Tech שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה עצמאית תוך גיוס ההון הנדרש לגדילת החברות בתחומים אלו.
הגופים שיזכו בהליך התחרותית, יזכו להשתתפות משמעותית, בסך של עד 40 מיליון ש"ח (כ-10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בהוצאות התפעול של החממה והקמת מעבדה מרכזית לשימוש החברות שיונבטו בה.
מעבר לכך, החברות אשר תוקמנה על ידי גופים אלו תוכלנה גם לקבל מימון ישיר במסגרת קרן ההזנק שתוארה לעיל, לאורך חיי החברה, ובצורה תחרותית מול שאר החברות שייגשו לבקשת ההשקעה.
ההערכה היא, כי הגופים הללו שיקומו כחלק מהמכרז ייצרו עשרות חברות חדשות בישראל, וימשיכו את פעילותם כגופי השקעה משמעותיים להקמת חברות חדשות בישראל גם לאחר סיום הזיכיון.
קרנות שיתנו מענה לאתגרי ההשקעות
קרן יוזמה 2.0 - הקמת "קרן יוזמה" להשקעה צד בצד עם מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות במטרה להרחיב את זמינות המימון לשוק הון הסיכון הישראלי בשנים הקרובות ולהגדיל את משקל ההון המקומי ואת היציבות בו.
מטרת הקרן היא להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי מתוך מטרה לצמצם את התלות בהון הזר ובכך להגדיל את יציבות שוק הון הסיכון הישראלי, בדגש על תקופות משבר. התוכנית צפויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות בשנים 2024-2026. יודגש כי, השקעות המוסדיים ינוהלו על-ידם בצורה אוטונומית, ללא התערבות ממשלתית, מלבד אישור מקדמי שינתן לקרנות הון סיכון ישראליות.
השקעות קרן יוזמה 2.0 צפויות להתקיים בשתי פעימות של הקצאת התחייבות השקעה מצד המדינה למשקיעים המוסדיים ביחס של 0.3 דולר ממשלתי לכל 1 דולר מוסדי.
הפעימה הראשונה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 700 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2024 והפעימה השנייה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 300 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2026. כך, התמריץ הממשלתי צפוי להיות לעמוד על למעלה מ- 800 מיליון ₪.
מבנה התמריץ הממשלתי יוצר מינוף כפול. ראשית, הוא מתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק ההון הסיכון על מתן מאצ'ינג ממשלתי ותוספת תשואה על הכסף הממשלתי, ושנית הוא מצמצם את אי הוודאות בתהליך הקמת קרנות הון סיכון וגיוס הכספים שלהן, מכיוון שמייצר עבורן משקיעי עוגן משמעותיים בדמות המוסדיים יחד עם המדינה, ובכך מתמרץ כניסת משקיעים פרטיים נוספים לקרנות. הערכת המינוף הכפול מגיעה לכ-3 מיליארד דולר.
מועדוני אנג'לים
הרשות תממן עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג’לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי.
בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה.
סך ההשקעה בתכנית כ-9 מליון ש"ח ל-3 שנים. המועדונים שיוקמו במסגרת התכנית מיועדים למשוך משקיעים פרטיים מהארץ ומהעולם ולאפשר להם להתאגד ולהשקיע בסטארטאפים ישראלים בעלי עומק טכנולוגי בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין היתר תוך מינוף התמיכה לחברות הניתנת בקרן ההזנק.
חוק תעשיות עתירות ידע
החוק שאושר ביולי 2023 מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בשלבי הפרה-סיד והסיד במטרה להגדיל את חלקם של משקיעים ישראלים בענף ההייטק, הטבות לחברות ישראליות שרוכשות חברות אחרות, והטבות לחברות ישראליות המקבלות מימון מגופים זרים.
חלקו הראשון של החוק מעניק הטבה המאפשרת למשקיע שביצע השקעה בחברת המו"פ לקבל זיכוי ממס וכך לדחות חלק מתשלומי המס שלו כך שישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה.
החלק השני מעניק הטבה המאפשרת למשקיעים שמכרו מניות של חברת מו"פ ישראלית לא לשלם מס במועד המכירה על רווח ההון או האקזיט אלא להשקיע בחברת ישראלית אחרת במהלך 12 החודשים מהמועד בו נמכרו המניות.
החלק השלישי מעניק הטבות מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות טכנולוגיה אחרות. חברות אלו יוכלו לנכות את סכום הרכישה מההכנסות הטכנולוגיות המועדפות וכך לשלם פחות מס. כלומר, ההשקעה שלהן תוכר כהוצאה לצורכי מס. הרציונל הוא עידוד חברות ישראליות לגדול ולצמוח בישראל ולא למכור את פעילותן או להתמזג עם חברות בינלאומיות.
המשך פעילות הערוץ המהיר
הערוץ המהיר החל לפעול פחות מחודש מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" במטרה לסייע לחברות הייטק בשלבים מוקדמים בעלות יתרת מזומנים המספיקות לפחות משישה חודשים (Runway) ובעלות נכסים טכנולוגיים ו/או עסקיים משמעותיים לצלוח את המלחמה עד שיוכלו לצאת לסבב גיוס מלא.
עד כה חולקו במסגרת הערוץ כ-200 מיליון ש"ח לכ-120 חברות, ועד סוף פעילותו במרץ 2024 צפויים להיות מחולקים 200 מיליון ש"ח נוספים.
כל זה מצטרף לתכניות הלאומיות לבינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס ומחשוב קוואנטי אשר תקציבן לא נפגע ומיועדות להכין את האב החדשנות הישראלי לגלי הטכנולוגיה הבאים.
