לבנון: פעולות החות׳ים הורסות מה שנשאר מכלכלת לבנון
כלכלת לבנון נסמכת כמעט בלעדית על ייבוא וייצוא דרך הים | הנזק בחסימת הים האדום ותעלת סואץ לתושבי לבנון - מוערך במיליארדי דולרים
פסח מלובני
| 27/12/2023
Photo by Anna Danielyan on Unsplash
פעילות החות'ים במצר באב אל-מנדב בים האדום נגד התובלה הימית לישראל, פוגעת בכלל התובלה הימית העוברת בים זה, ונותנת את אותותיה על מדינות נוספות באזור, מלבד ישראל.
מעבר לכך שפעילות זו פגעה בתעבורה הימית העוברת דרך תעלת סואץ, וכתוצאה מכך בהכנסותיה של מצרים ממקור הכנסה זה, היא גם משפיעה לרעה על לבנון ועל כלכלתה.
זאת בעיקר בשל החלטת חברות הספנות הבינלאומיות לשנות את נתיב השייט של ספינותיהן תוך עקיפת יבשת אפריקה מדרום, ולא להסתכן במעבר בים האדום.
הדבר כמובן מאריך את מרחק שיוטן ואת לוח הזמנים שלהן, ובשל כך גם מייקר את מחירי התובלה הימית עבור המדינות שנפגעו מכך.
אסון ליצואנים וחקלאים
לבנון היא אחת המדינות המשתמשות בים האדום עבור הסחר הבינלאומי שלה, וכתוצאה מהמצב הנוכחי, נפגעו הן היצוא והן היבוא אליה, בעיקר ממדינות המפרץ (נפט וגז) ומסין (סחורות ומוצרים שונים), ובנמל בירות מצטברות סחורות המיועדות ליצוא,שאינו מגיעות ליעדיהן.
לדברי סגן נשיא האיחוד הערבי של לשכות הספנות, ונשיא לשכת הספנות הבינלאומית לשעבר בביירות, החלטת חברות הספנות הבינלאומיות לבחור בנתיב שעוקף את אפריקה, בשל האיום החות'י על הספינות, מהווה אסון ליצואנים בלבנון, במיוחד עבור החקלאים הלבנונים.
לדבריו, השייט בקו ההפלגה החדש, שנכפה על חברות הספנות, "אורך ימים במקום שעות, דבר שמעלה את כמויות הדלק הנצרכות בשל כך, ומשפיע ישירות על העלות הכוללת של ההובלה. מה גם שחברות הביטוח הגדילו את מחירי הביטוח על ספינות השטות דרך ים סוף, בשל הגברת סיכוני מלחמה באזור.
״מי שיישא בעלויות המוגברות האלה הן לא חברות הספנות, כי אם היצואנים והיבואנים, והם יגבו זאת מהאזרחים, שכן צפוי שבקרוב מאוד יעלו מחירי הסחורות והמוצרים בשוק העולמי, ובכלל זה בשוק הלבנוני".
מסתבר שפעולות החות'ים בים האדום גרמו לפגיעה ממשית בסחר החוץ הלבנוני, ובעיקר ביצוא החקלאי. לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, הוא "נפסק לחלוטין לפני יותר משלושה שבועות.
״ספינות להן חיכו לא הגיעו לנמל ביירות, מה שהביא להצטברות של מאות טונות של ירקות ופירות בתוך מכולות קיימות, הנמצאים במחסני המכס, ובמקרריו".
מה שמחמיר את המשבר הפוקד את החקלאים הוא שהיצוא החקלאי מלבנון מוגבל כיום להובלה בדרך הים.
במיוחד לאור הקשיים לבצע זאת בדרך היבשה שמציבה ערב הסעודית בפני הלבנונים בתחום זה.
סעודיה מונעת מעבר משאיות לבנוניות המובילות פירות וירקות מלבנון למדינות המפרץ דרך שטחה, לאחר שאנשי המכס שלה תפסו ב-2021 יותר מ-5.3 מיליון כדורי קפטגון שהוחבאו בתוך משלוח של רימונים.
במצב כזה, ועם הארכת נתיבי התחבורה הימית דרך דרום אפריקה, אין עוד טעם, לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, לייצא תוצרת חקלאית דרך הים.
"העלות גדלה פי שלושה". גורמים בממשלת לבנון אמרו כי הם מנסים להגיע לפיתרון להעברת היצוא למפרץ דרך סוריה וערב הסעודית.
מנהל נמל בירות מעריך שאם המצב בים האדום יישאר כפי שהוא כיום, יביא הדבר לעיכוב בהגעת הספינות הנאלצות לעקוף את אפריקה, ללבנון, בין שבעה לעשרה ימים. מאידך לא נמסר על בעיות כלשהן לגבי הספינות המגיעות מאירופה דרך הים התיכון.
"כ-400 אלף טונות מוצרים חקלאיים״
לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, לבנון מייצאת מדי שנה "כ-400 אלף טונות של מוצרים חקלאיים, הדרים, תפוחי אדמה ופירות, במיוחד למדינות המפרץ, קטאר, בחריין, מסקט, האמירויות וכווית".
בהדגישו כי "יצוא הוא הכרח מוחלט לחקלאים, מכיוון שהלבנונים אינם יכולים לצרוך את הכמות שאנו מייצרים, ובנוסף נועד הדבר כדי להבטיח לחקלאים מימון שיאפשר להם להמשיך בייצור".
על פי נתונים סטטיסטיים של מינהל המכס, ערך היצוא של תעשיית החקלאות, והתוצרת החקלאית הלבנונית הגיע ל-756 מיליון דולר ב-2022, ול-986 מיליון דולר ב-2021.
דברים אלה מעוררים חששות בלבנון, שכן אם מצב זה יימשך זמן רב, הרי שההשלכות שלו על שרשרת האספקה העולמית עשויות לעלות על ההשלכות של המלחמה באוקראינה", כפי שתאר ראש ארגון יבואני המזון בלבנון.
לדבריו, היבוא של לבנון מבוסס על סין, "ממנה אנו מייבאים יותר מ-2.5 מיליארד דולר, או 14% מסך היבוא השנתי של מוצרי מזון. יש גם יבוא של מוצרי מזון מהודו, מלזיה, תאילנד וייטנאם וסרי לנקה.
״בהתיחסותו ליצוא הלבנוני, "הכמויות שאנו מייצאים למזרח הרחוק ולסין אינן גדולות, שכן היצוא שלנו מתמקד במדינות אירופה והמפרץ, והיצוא לכמה יעדים במפרץ, כמו למשל דובאי, יושפע, בעוד שאין בעייה ליצוא לג'דה שבים האדום".
הסוחרים הלבנונים אמנם אינם מודאגים באשר לתקופת החגים הקרובה של השנה החדשה, אך הם חוששים לגבי מה שעשוי להיות בחגים הבאים, "לפסחא ולחודש הרמדאן שמתחיל בתחילת מרץ, שכן הסחורה אמורה להגיע בתחילת פברואר, ואם חברות הספנות לא ישנו את נתיב שיוטן, עשויה זו להגיע אליהם לאחר התקופה הנדרשת".
אמנם "בזמן הנוכחי יש אספקת מזון, אבל החששות נעים סביב האפשרות להתמודד עם מחסור באספקה בשלב הבא".
ההסתמכות של לבנון על הובלה ימית נובעת מכך שעלותו נמוכה בהרבה מעלות ההובלה האווירית, מכמה סיבות. החשובה שבהן היא שעלות ההובלה הימית מחושבת בטונות, בעוד שעלות ההובלה האווירית מחושבת בקילוגרמים, בעוד בספינה ניתן להעביר מטענים בהיקף של 200,000 טון, הרי שהעומס המרבי של מטוס הוא 450 טון (כך במקור).
יצוא ב3.5 מיליארדי דולרים
על-פי המקורות הלבנונים, היצוא של לבנון בשנה שעברה הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר, כולל 747 מיליון דולר לאיחוד האמירויות, שהיא השותפה הראשונה של לבנון בסחר חוץ, ובין עשר המדינות המובילות אליהן מייצאת לבנון נכללות קטאר, עיראק, ירדן ודרום קוריאה.
מנגד, בשנה שעברה יבאה לבנון סחורות ומוצרים בשווי של 19.1 מיליארד דולר, מתוכם 2.675 מיליארד דולר, או כ-14% משווי היבוא הכולל, מסין, שנחשבת לשותפתה הראשונה בסחר חוץ, תוך שהיא מתמקדת על יבוא נפט וגז מעיראק.
במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2023, היצוא של לבנון הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר, בעוד ששווי היבוא הסתכם ב-9.8 מיליארד דולר, לפי דו"ח בנק אודי (Bank Audi), הבנק הגדול בלבנון, לרבעון השלישי של 2023.
נמל ביירות הוא נקודת הכניסה העיקרית ליבוא סחורות, ואחריו נמל התעופה הבינלאומי "רפיק חרירי", שליד בירות, ולאחר מכן נמל טריפולי, מעבר מצנע בגבול עם סוריה (כביש בירות-דמשק), נמל צידון, לאחר מכן מעברי ערידה (בכביש החוף לטרטוס וללאד'קיה) ועבודיה (בכביש לחומס), שבגבול עם סוריה בצפון, ונמל צור.
נמל ביירות
בנוגע לפעילות נמל ביירות, הסטטיסטיקות העוסקות בכך מלמדות כי "בתשעת החודשים הראשונים של השנה ביקרו בו 1,016 ספינות.
בכלל זה 478 ספינות נוסעים, והוא טיפל ב-3,949.4 מיליון טון של סחורות ומכולות. עברו דרכו סך של 621,781 מכולות, כולל 403,132 לצריכה מקומית ו-218,647 כטרנזיט ליעדים אחרים. כן עברו בו 42,164 מכוניות חדשות ומשומשות.
זעזוע כלכלי חדש
המשך המצב הקיים בים האדום ושינוי נתיב השייט של הספנות, תוך הקפת יבשת אפריקה, פירושו הצטברות של השלכות שליליות על העולם ועל לבנון, מבחינה כלכלית, תעשייתית ומסחרית.
הלבנונים יצטרכו להתמודד עם זעזוע כלכלי חדש, הבא לידי ביטוי בפגיעה באספקת סחורות וחומרים בסיסיים כמו נפט, גז, דלק ומוצרי מזון, בנוסף לעליית מחיריהם.
לכן הם מקווים, שפעילות החות'ים בים האדום, שגרמה לכל מה שקורה בתחום זה, תסתיים, בין אם בעקבות היוזמה האמריקאית לארגן כוח ימי רב לאומי, במטרה להגן על הסחר בים האדום ולהבטיח חופש שייט לכל המדינות, ובין אם בדרך אחרת.
לדעת גורמים לבנונים, הצלת המגזר החקלאי הלבנוני בעת הזו, לאור הנעשה בים האדום, צריכה להתבצע על ידי הפעלת הובלה יבשתית.
ממשלת לבנון נדרשת להתערב בנושא ולפעול מול השלטונות הסעודים, כדי שיאפשרו למשאיות לבנוניות לעבור בשטחם, כפי שעשו בעבר, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
מסתבר ללבנון כי פעילותם של שלוחי איראן – חיזבאללה הלבנוני והחות'ים - נגד ישראל, פוגעות גם בלבנון - בכלכלתה ובאוכלוסייתה החקלאית, הן בדרום המדינה והן בבקאע.
כלכלת לבנון נסמכת כמעט בלעדית על ייבוא וייצוא דרך הים | הנזק בחסימת הים האדום ותעלת סואץ לתושבי לבנון - מוערך במיליארדי דולרים
Photo by Anna Danielyan on Unsplash
פעילות החות'ים במצר באב אל-מנדב בים האדום נגד התובלה הימית לישראל, פוגעת בכלל התובלה הימית העוברת בים זה, ונותנת את אותותיה על מדינות נוספות באזור, מלבד ישראל.
מעבר לכך שפעילות זו פגעה בתעבורה הימית העוברת דרך תעלת סואץ, וכתוצאה מכך בהכנסותיה של מצרים ממקור הכנסה זה, היא גם משפיעה לרעה על לבנון ועל כלכלתה.
זאת בעיקר בשל החלטת חברות הספנות הבינלאומיות לשנות את נתיב השייט של ספינותיהן תוך עקיפת יבשת אפריקה מדרום, ולא להסתכן במעבר בים האדום.
הדבר כמובן מאריך את מרחק שיוטן ואת לוח הזמנים שלהן, ובשל כך גם מייקר את מחירי התובלה הימית עבור המדינות שנפגעו מכך.
אסון ליצואנים וחקלאים
לבנון היא אחת המדינות המשתמשות בים האדום עבור הסחר הבינלאומי שלה, וכתוצאה מהמצב הנוכחי, נפגעו הן היצוא והן היבוא אליה, בעיקר ממדינות המפרץ (נפט וגז) ומסין (סחורות ומוצרים שונים), ובנמל בירות מצטברות סחורות המיועדות ליצוא,שאינו מגיעות ליעדיהן.
לדברי סגן נשיא האיחוד הערבי של לשכות הספנות, ונשיא לשכת הספנות הבינלאומית לשעבר בביירות, החלטת חברות הספנות הבינלאומיות לבחור בנתיב שעוקף את אפריקה, בשל האיום החות'י על הספינות, מהווה אסון ליצואנים בלבנון, במיוחד עבור החקלאים הלבנונים.
לדבריו, השייט בקו ההפלגה החדש, שנכפה על חברות הספנות, "אורך ימים במקום שעות, דבר שמעלה את כמויות הדלק הנצרכות בשל כך, ומשפיע ישירות על העלות הכוללת של ההובלה. מה גם שחברות הביטוח הגדילו את מחירי הביטוח על ספינות השטות דרך ים סוף, בשל הגברת סיכוני מלחמה באזור.
״מי שיישא בעלויות המוגברות האלה הן לא חברות הספנות, כי אם היצואנים והיבואנים, והם יגבו זאת מהאזרחים, שכן צפוי שבקרוב מאוד יעלו מחירי הסחורות והמוצרים בשוק העולמי, ובכלל זה בשוק הלבנוני".
מסתבר שפעולות החות'ים בים האדום גרמו לפגיעה ממשית בסחר החוץ הלבנוני, ובעיקר ביצוא החקלאי. לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, הוא "נפסק לחלוטין לפני יותר משלושה שבועות.
״ספינות להן חיכו לא הגיעו לנמל ביירות, מה שהביא להצטברות של מאות טונות של ירקות ופירות בתוך מכולות קיימות, הנמצאים במחסני המכס, ובמקרריו".
מה שמחמיר את המשבר הפוקד את החקלאים הוא שהיצוא החקלאי מלבנון מוגבל כיום להובלה בדרך הים.
במיוחד לאור הקשיים לבצע זאת בדרך היבשה שמציבה ערב הסעודית בפני הלבנונים בתחום זה.
סעודיה מונעת מעבר משאיות לבנוניות המובילות פירות וירקות מלבנון למדינות המפרץ דרך שטחה, לאחר שאנשי המכס שלה תפסו ב-2021 יותר מ-5.3 מיליון כדורי קפטגון שהוחבאו בתוך משלוח של רימונים.
במצב כזה, ועם הארכת נתיבי התחבורה הימית דרך דרום אפריקה, אין עוד טעם, לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, לייצא תוצרת חקלאית דרך הים.
"העלות גדלה פי שלושה". גורמים בממשלת לבנון אמרו כי הם מנסים להגיע לפיתרון להעברת היצוא למפרץ דרך סוריה וערב הסעודית.
מנהל נמל בירות מעריך שאם המצב בים האדום יישאר כפי שהוא כיום, יביא הדבר לעיכוב בהגעת הספינות הנאלצות לעקוף את אפריקה, ללבנון, בין שבעה לעשרה ימים. מאידך לא נמסר על בעיות כלשהן לגבי הספינות המגיעות מאירופה דרך הים התיכון.
"כ-400 אלף טונות מוצרים חקלאיים״
לדברי ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בבקאע, לבנון מייצאת מדי שנה "כ-400 אלף טונות של מוצרים חקלאיים, הדרים, תפוחי אדמה ופירות, במיוחד למדינות המפרץ, קטאר, בחריין, מסקט, האמירויות וכווית".
בהדגישו כי "יצוא הוא הכרח מוחלט לחקלאים, מכיוון שהלבנונים אינם יכולים לצרוך את הכמות שאנו מייצרים, ובנוסף נועד הדבר כדי להבטיח לחקלאים מימון שיאפשר להם להמשיך בייצור".
על פי נתונים סטטיסטיים של מינהל המכס, ערך היצוא של תעשיית החקלאות, והתוצרת החקלאית הלבנונית הגיע ל-756 מיליון דולר ב-2022, ול-986 מיליון דולר ב-2021.
דברים אלה מעוררים חששות בלבנון, שכן אם מצב זה יימשך זמן רב, הרי שההשלכות שלו על שרשרת האספקה העולמית עשויות לעלות על ההשלכות של המלחמה באוקראינה", כפי שתאר ראש ארגון יבואני המזון בלבנון.
לדבריו, היבוא של לבנון מבוסס על סין, "ממנה אנו מייבאים יותר מ-2.5 מיליארד דולר, או 14% מסך היבוא השנתי של מוצרי מזון. יש גם יבוא של מוצרי מזון מהודו, מלזיה, תאילנד וייטנאם וסרי לנקה.
״בהתיחסותו ליצוא הלבנוני, "הכמויות שאנו מייצאים למזרח הרחוק ולסין אינן גדולות, שכן היצוא שלנו מתמקד במדינות אירופה והמפרץ, והיצוא לכמה יעדים במפרץ, כמו למשל דובאי, יושפע, בעוד שאין בעייה ליצוא לג'דה שבים האדום".
הסוחרים הלבנונים אמנם אינם מודאגים באשר לתקופת החגים הקרובה של השנה החדשה, אך הם חוששים לגבי מה שעשוי להיות בחגים הבאים, "לפסחא ולחודש הרמדאן שמתחיל בתחילת מרץ, שכן הסחורה אמורה להגיע בתחילת פברואר, ואם חברות הספנות לא ישנו את נתיב שיוטן, עשויה זו להגיע אליהם לאחר התקופה הנדרשת".
אמנם "בזמן הנוכחי יש אספקת מזון, אבל החששות נעים סביב האפשרות להתמודד עם מחסור באספקה בשלב הבא".
ההסתמכות של לבנון על הובלה ימית נובעת מכך שעלותו נמוכה בהרבה מעלות ההובלה האווירית, מכמה סיבות. החשובה שבהן היא שעלות ההובלה הימית מחושבת בטונות, בעוד שעלות ההובלה האווירית מחושבת בקילוגרמים, בעוד בספינה ניתן להעביר מטענים בהיקף של 200,000 טון, הרי שהעומס המרבי של מטוס הוא 450 טון (כך במקור).
יצוא ב3.5 מיליארדי דולרים
על-פי המקורות הלבנונים, היצוא של לבנון בשנה שעברה הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר, כולל 747 מיליון דולר לאיחוד האמירויות, שהיא השותפה הראשונה של לבנון בסחר חוץ, ובין עשר המדינות המובילות אליהן מייצאת לבנון נכללות קטאר, עיראק, ירדן ודרום קוריאה.
מנגד, בשנה שעברה יבאה לבנון סחורות ומוצרים בשווי של 19.1 מיליארד דולר, מתוכם 2.675 מיליארד דולר, או כ-14% משווי היבוא הכולל, מסין, שנחשבת לשותפתה הראשונה בסחר חוץ, תוך שהיא מתמקדת על יבוא נפט וגז מעיראק.
במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2023, היצוא של לבנון הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר, בעוד ששווי היבוא הסתכם ב-9.8 מיליארד דולר, לפי דו"ח בנק אודי (Bank Audi), הבנק הגדול בלבנון, לרבעון השלישי של 2023.
נמל ביירות הוא נקודת הכניסה העיקרית ליבוא סחורות, ואחריו נמל התעופה הבינלאומי "רפיק חרירי", שליד בירות, ולאחר מכן נמל טריפולי, מעבר מצנע בגבול עם סוריה (כביש בירות-דמשק), נמל צידון, לאחר מכן מעברי ערידה (בכביש החוף לטרטוס וללאד'קיה) ועבודיה (בכביש לחומס), שבגבול עם סוריה בצפון, ונמל צור.
נמל ביירות
בנוגע לפעילות נמל ביירות, הסטטיסטיקות העוסקות בכך מלמדות כי "בתשעת החודשים הראשונים של השנה ביקרו בו 1,016 ספינות.
בכלל זה 478 ספינות נוסעים, והוא טיפל ב-3,949.4 מיליון טון של סחורות ומכולות. עברו דרכו סך של 621,781 מכולות, כולל 403,132 לצריכה מקומית ו-218,647 כטרנזיט ליעדים אחרים. כן עברו בו 42,164 מכוניות חדשות ומשומשות.
זעזוע כלכלי חדש
המשך המצב הקיים בים האדום ושינוי נתיב השייט של הספנות, תוך הקפת יבשת אפריקה, פירושו הצטברות של השלכות שליליות על העולם ועל לבנון, מבחינה כלכלית, תעשייתית ומסחרית.
הלבנונים יצטרכו להתמודד עם זעזוע כלכלי חדש, הבא לידי ביטוי בפגיעה באספקת סחורות וחומרים בסיסיים כמו נפט, גז, דלק ומוצרי מזון, בנוסף לעליית מחיריהם.
לכן הם מקווים, שפעילות החות'ים בים האדום, שגרמה לכל מה שקורה בתחום זה, תסתיים, בין אם בעקבות היוזמה האמריקאית לארגן כוח ימי רב לאומי, במטרה להגן על הסחר בים האדום ולהבטיח חופש שייט לכל המדינות, ובין אם בדרך אחרת.
לדעת גורמים לבנונים, הצלת המגזר החקלאי הלבנוני בעת הזו, לאור הנעשה בים האדום, צריכה להתבצע על ידי הפעלת הובלה יבשתית.
ממשלת לבנון נדרשת להתערב בנושא ולפעול מול השלטונות הסעודים, כדי שיאפשרו למשאיות לבנוניות לעבור בשטחם, כפי שעשו בעבר, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
מסתבר ללבנון כי פעילותם של שלוחי איראן – חיזבאללה הלבנוני והחות'ים - נגד ישראל, פוגעות גם בלבנון - בכלכלתה ובאוכלוסייתה החקלאית, הן בדרום המדינה והן בבקאע.
