לבנון: מדוע חזר חיזבאללה למלחמה בדרום לבנון לאחר ההפוגה?
על פי פרסומים בלבנון, חזרת חיזבאללה ללחימה מקדמת את יישום החלטה 1701 | בנוסף, חמאס מקים ארגון טרור חדש בלבנון
פסח מלובני
| 07/12/2023
לאחרונה ניכרים סימנים ראשונים בתקשורת הערבית, העוסקים במלחמה שבין ישראל לחמאס ובעלי בריתה באזור, התוהים לגבי מידת הצלחתם ומידת יעילות הסיוע שבעלי הברית – חיזבאללה, החות'ים ואחרים, מגישים לחמאס, בהשתתפותם במלחמה זו.
חיזבאללה לא באמת תורם לחמאס
על-פי מאמר שנכתב על ידי עיתונאי לבנוני, הרי שהסיבוב הראשון של המלחמה הישראלית נגד רצועת עזה הוכיח שפתיחת חזית על ידי חיזבאללה בדרום לבנון, לא נתן תמיכה ממשית לתנועת החמאס.
צה"ל, "עומד איתן", ופועל בעזה ללא כל הפרעה. כמו כן, התוצאות שהשיג צה"ל בחזית העימות עם חיזבאללה הפכו נושא ל"התרברבות" עבורו, שכן ראש המודיעין הישראלי לשעבר, עמוס ידלין, ראה בכך תבוסה "טקטית" עבור חיזבאללה ה"מרתיע".
הרפובליקה האסלאמית של איראן אינה מסוגלת עוד לאיים על ארצות הברית, בהרחבת המלחמה בחזית הלבנונית, במידה ולא תעצור את המלחמה בעזה, כפי שהתברר לכולם. הלחצים אינם יעילים, שכן וושינגטון היא זו שמפעילה לחץ על תל אביב כדי שהמלחמה נגד חיזבאללה בחזית לבנון לא תתרחב.
לדברי הכותב, בפועל, "ציר ההתנגדות", בין אם בלבנון, עיראק או תימן, אינו יכול לספק שום דבר בעל ערך לתנועת החמאס באמצעות "חזיתות התמיכה הצבאיות", שכן ננקטו צעדי מניעה עבור כל חזית בנפרד, בין אם על ידי ישראל עצמה, או באמצעות הכוח האמריקני שהתפרס באזור.
לכן אין בעל ברית יעיל לחמאס ברצועת עזה שיתנגד למתקפה הישראלית, למעט שני גורמים, שהם עוינים ל"ציר ההתנגדות": מדינות ערב, בעיקר המתונות שבהן, ודעת הקהל באירופה ובמערב, שהחלה לגרום לשינויים בעמדות ההנהגה במספר מדינות, ביחס לישראל, כפי שניכר בבירור בצרפת, בלגיה וספרד, בנוסף, כמובן, למזכירות האו"ם.
החלטה 1701
במצב זה, עולה השאלה מדוע חזר חיזבאללה להלחם בחזית לבנון עם סיום ה"הפוגה הזמנית" בעזה? לדעת הכותב, יכולות להיות לכך סיבות רבות, כמו מצב המורל בארגון, לדוגמא.
נסיגתו ממלחמת "מבול אל-אקצא" פירושה קבלת דברי ישראל על כך שהיא הנחיתה תבוסה טקטית לארגון מחד גיסא, ומאידך זה עשוי להתפרש, כבגידה בהבטחותיו לחמאס, ואובדן של "קלף מיקוח" לאיראן באזור.
עם זאת, ישנה סיבה מהותית לחזרתו של חיזבאללה למלחמה, הסובבת סביב עתידו הצבאי בדרום לבנון, שכן כניסתו, בשלב הראשון של המלחמה נגד עזה, העלתה מחדש את סוגיית החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
החלטה שעצרה את המלחמה ב-2006 ויישומה הוכח כפיקטיבי, וכי התפקיד שמילא כוח האו"ם בלבנון (UNIFIL) בתיאום עם צבא לבנון, לא עמד בהתחייבויות שניתנו לקהילה הבינלאומית.
בפועל, המשמעות היא שהחלטה 1701 נפלה, ושמצב המלחמה בין חיזבאללה לישראל חזר למה שהיה לפני קבלת החלטה זו ב-2006.
ארצות הברית התחייבה לישראל כי תפעיל את כל יכולותיה כדי לאכוף את יישום החלטה זו, וביקשה ממנה לא להסלים את המלחמה בחזית לבנון.
לדעת הכותב, חיזבאללה החל לחשוש מההשלכות האפשריות של לחץ אמריקאי כזה, לאור הכרזתה של ישראל שהיא תשיג את מטרותיה ותפעל צבאית בדרום לבנון, במידה והדברים לא יושגו בדרך דיפלומטית, במיוחד לאחר שברור לה, כי פעולות צבאה ברצועת עזה ובגדה המערבית, הגבילו את יעילותו של חמאס כשותף יעיל לחיזבאללה בכל מלחמה מורחבת נגדה.
ישראל רוצה להרחיק את חיזבאללה בכלל ואת "כוח רדוואן" מגבולותיה, שבימים האחרונים של הסיבוב הראשון של המלחמה ספג מכה איכותית על ידי פגיעה במנהיגי השטח הבולטים שלו, לרבות בנו של יו"ר סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני , מוחמד רעד.
נסיגה לליטאני?
ישראל לוחצת ליצור אזור חיץ בין ישובי הגבול שלה בצפון ישראל, ובין בדרום לבנון, בהנחה שהבנות פוליטיות אינן יכולות עוד להרגיע את אזרחיה המתגוררים בגבולותיה של ישראל, לבנון ועזה, לאחר ההתקפה הקשה שהתבצעה על ידי החמאס ב-7 באוקטובר.
חיזבאללה כמובן מתנגד לכך, ומבטא זאת, לדברי הכותב, על ידי שובו לזירת הלחימה, כדי שיישאר בחזית ויקבל הצעות לחזרה לרגיעה, ויוכל להתמקח עליהן.
לדעת הכותב, התפתחות זו לא תהיה נטולת השלכות על ענייני הפנים בלבנון, שכן חיזבאללה יפעיל לחץ חזק יותר מכפי שעשה עד כה, כדי שנשיא לבנון הבא יבחר רק לפי התנאים שיתאימו לו.
כמו גם, כדי שמפקד צבא לבנון, יהיה גם הוא צייתן לארגון, כדי שלא יצטרך להתמודד עם קצינים, כמו אלה שהיו במוקדי קבלת ההחלטות בצבא, בעת קבלת החלטה 1701, כמו הגנרל פרנסואה אל-חאג', ששימש ראש אגף המבצעים במפקדת הצבא, והיה המועמד הבולט לרשת את הנשיא מישל סולימאן בהנהגה, שהתנגד למשלוחי הנשק עבור חיזבאללה, ואף פעל להחרים אותם.
מכאן מסיק הכותב, שהמשמעות מכך היא שחיזבאללה עבר למעשה מעמדת תמיכה בעזה, לעמדה של הגנה על עצמו ועל מידת התועלת בו כארגון צבאי, המופעל על ידי איראן, ולכן הוא זקוק ללחימה בעזה כדי לתמוך בו ובהמשך נוכחותו בדרום לבנון.
כך שאם הוא יצליח למנוע מישראל להשיג את מטרותיה, הוא יצא כמנצח, ואם הוא יובס, הוא יצטרך לקבל את דרישות ישראל, במידה והלחץ של הקהילה הבינלאומית יגבר, ולכן הלחימה בחזית הדרומית משמשת אותו בעניין הזה.
חמאס בלבנון
בתוך כך, חלה השבוע התפתחות חדשה בשטח, שככל הנראה גם קשורה להתפתחויות האפשריות באשר למימוש החלטה 1701 ונסיגת חיזבאללה אל מעבר לנהר הליטאני.
זאת, בעקבות הכרזה של החמאס ביום שני השבוע, על הקמת ארגון חדש לכאורה בלבנון, שנקרא "חלוצי מבול אל-אקצא", על שם המבצע שחמאס נתן להתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר, וקריאה לבני העם הפלסטיני להצטרף לשורותיו.
מהלך זה, שנעשה ללא כל ספק בשיתוף עם חיזבאללה, עשוי להפוך את הדרום לשטח פתוח לפעילות נגד ישראל עבור מספר פלגים, דבר שסותר את החלטה 1701, שהקהילה הבינלאומית דורשת מלבנון וגם מישראל ליישם ולעמוד בה, וגם למלא את מקומו של חיזבאללה, במידה והארגון יאלץ למלא את החלטת האו"ם מ-2006.
גורמי החמאס בלבנון מציינים כי המהלך נועד "לגייס את בני נוער פלסטינים, בעלי כישורים רבים, לשרת את המטרה הפלסטינית", וכי הוא מבטא את כ"תפקידו של העם הפלסטיני, באשר הוא, בהתנגדותו לכיבוש בכל האמצעים הזמינים והלגיטימיים".
הקמת ארגון זה מזכירה ללבנונים את הטרגדיות של העבר באשר לפעילות הפלסטינית מלבנון נגד ישראל, ובכירים לבנונים כבר הביעו את התנגדותם למהלך זה, והדגישו כי כל פעולה מזוינת שיוצאת מלבנון היא התקפה על הריבונות של לבנון. יצויין כי גם כאלה שידועים כמקורבים לחיזבאללה, חוששים מחזרה של תרחיש כזה.
ככל הידוע, מאז תחילת המלחמה נגד ישראל, השתתף פלג החמאס בלבנון במספר מבצעים מדרום לבנון, במסגרת התקפות החיזבאללה לתמיכה בחמאס ברצועת עזה.
בלבנון מתגוררים כיום כ-250,000 פליטים פלסטינים, רובם מפוזרים בין 12 מחנות, והפעילות הצבאית של הפלגים הפלסטיניים, כולל חמאס, מוגבלת למחנות שכוחות הביטחון הלבנוניים אינם נכנסים אליהם. על פי הסכם בין הפלגים הפלסטינים, הארגון לשחרור פלסטין (פתח) ושלטונות לבנון.
יצויין כי מספר מנהיגי חמאס פועלים כיום בלבנון, ומקיימים שיתוף פעולה ותאום עם הנהגת חיזבאללה וכוח אל-קודס האיראני.
לסיכום: מזכ"ל חיזבאללה, נצראללה, עשוי להצטער פעם נוספת על החלטתו לפתוח בלחימה נגד ישראל בדרום לבנון, כפי שקרה ב-2006, שעשויה לדרוש ממנו ומארגונו למלא אחר החלטת מועצת הביטחון 1701, ממנה הצליח עד כה להתחמק.
דבר שעשוי להחליש את מעמדו במדינה. ומסכם הכותב: "לבנון ממתינה לימים קשים באזור שבו עדויות היסטוריות הוכיחו שפתרונות, גם אם זמניים, דורשים הרבה דם!"
על פי פרסומים בלבנון, חזרת חיזבאללה ללחימה מקדמת את יישום החלטה 1701 | בנוסף, חמאס מקים ארגון טרור חדש בלבנון
לאחרונה ניכרים סימנים ראשונים בתקשורת הערבית, העוסקים במלחמה שבין ישראל לחמאס ובעלי בריתה באזור, התוהים לגבי מידת הצלחתם ומידת יעילות הסיוע שבעלי הברית – חיזבאללה, החות'ים ואחרים, מגישים לחמאס, בהשתתפותם במלחמה זו.
חיזבאללה לא באמת תורם לחמאס
על-פי מאמר שנכתב על ידי עיתונאי לבנוני, הרי שהסיבוב הראשון של המלחמה הישראלית נגד רצועת עזה הוכיח שפתיחת חזית על ידי חיזבאללה בדרום לבנון, לא נתן תמיכה ממשית לתנועת החמאס.
צה"ל, "עומד איתן", ופועל בעזה ללא כל הפרעה. כמו כן, התוצאות שהשיג צה"ל בחזית העימות עם חיזבאללה הפכו נושא ל"התרברבות" עבורו, שכן ראש המודיעין הישראלי לשעבר, עמוס ידלין, ראה בכך תבוסה "טקטית" עבור חיזבאללה ה"מרתיע".
הרפובליקה האסלאמית של איראן אינה מסוגלת עוד לאיים על ארצות הברית, בהרחבת המלחמה בחזית הלבנונית, במידה ולא תעצור את המלחמה בעזה, כפי שהתברר לכולם. הלחצים אינם יעילים, שכן וושינגטון היא זו שמפעילה לחץ על תל אביב כדי שהמלחמה נגד חיזבאללה בחזית לבנון לא תתרחב.
לדברי הכותב, בפועל, "ציר ההתנגדות", בין אם בלבנון, עיראק או תימן, אינו יכול לספק שום דבר בעל ערך לתנועת החמאס באמצעות "חזיתות התמיכה הצבאיות", שכן ננקטו צעדי מניעה עבור כל חזית בנפרד, בין אם על ידי ישראל עצמה, או באמצעות הכוח האמריקני שהתפרס באזור.
לכן אין בעל ברית יעיל לחמאס ברצועת עזה שיתנגד למתקפה הישראלית, למעט שני גורמים, שהם עוינים ל"ציר ההתנגדות": מדינות ערב, בעיקר המתונות שבהן, ודעת הקהל באירופה ובמערב, שהחלה לגרום לשינויים בעמדות ההנהגה במספר מדינות, ביחס לישראל, כפי שניכר בבירור בצרפת, בלגיה וספרד, בנוסף, כמובן, למזכירות האו"ם.
החלטה 1701
במצב זה, עולה השאלה מדוע חזר חיזבאללה להלחם בחזית לבנון עם סיום ה"הפוגה הזמנית" בעזה? לדעת הכותב, יכולות להיות לכך סיבות רבות, כמו מצב המורל בארגון, לדוגמא.
נסיגתו ממלחמת "מבול אל-אקצא" פירושה קבלת דברי ישראל על כך שהיא הנחיתה תבוסה טקטית לארגון מחד גיסא, ומאידך זה עשוי להתפרש, כבגידה בהבטחותיו לחמאס, ואובדן של "קלף מיקוח" לאיראן באזור.
עם זאת, ישנה סיבה מהותית לחזרתו של חיזבאללה למלחמה, הסובבת סביב עתידו הצבאי בדרום לבנון, שכן כניסתו, בשלב הראשון של המלחמה נגד עזה, העלתה מחדש את סוגיית החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
החלטה שעצרה את המלחמה ב-2006 ויישומה הוכח כפיקטיבי, וכי התפקיד שמילא כוח האו"ם בלבנון (UNIFIL) בתיאום עם צבא לבנון, לא עמד בהתחייבויות שניתנו לקהילה הבינלאומית.
בפועל, המשמעות היא שהחלטה 1701 נפלה, ושמצב המלחמה בין חיזבאללה לישראל חזר למה שהיה לפני קבלת החלטה זו ב-2006.
ארצות הברית התחייבה לישראל כי תפעיל את כל יכולותיה כדי לאכוף את יישום החלטה זו, וביקשה ממנה לא להסלים את המלחמה בחזית לבנון.
לדעת הכותב, חיזבאללה החל לחשוש מההשלכות האפשריות של לחץ אמריקאי כזה, לאור הכרזתה של ישראל שהיא תשיג את מטרותיה ותפעל צבאית בדרום לבנון, במידה והדברים לא יושגו בדרך דיפלומטית, במיוחד לאחר שברור לה, כי פעולות צבאה ברצועת עזה ובגדה המערבית, הגבילו את יעילותו של חמאס כשותף יעיל לחיזבאללה בכל מלחמה מורחבת נגדה.
ישראל רוצה להרחיק את חיזבאללה בכלל ואת "כוח רדוואן" מגבולותיה, שבימים האחרונים של הסיבוב הראשון של המלחמה ספג מכה איכותית על ידי פגיעה במנהיגי השטח הבולטים שלו, לרבות בנו של יו"ר סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני , מוחמד רעד.
נסיגה לליטאני?
ישראל לוחצת ליצור אזור חיץ בין ישובי הגבול שלה בצפון ישראל, ובין בדרום לבנון, בהנחה שהבנות פוליטיות אינן יכולות עוד להרגיע את אזרחיה המתגוררים בגבולותיה של ישראל, לבנון ועזה, לאחר ההתקפה הקשה שהתבצעה על ידי החמאס ב-7 באוקטובר.
חיזבאללה כמובן מתנגד לכך, ומבטא זאת, לדברי הכותב, על ידי שובו לזירת הלחימה, כדי שיישאר בחזית ויקבל הצעות לחזרה לרגיעה, ויוכל להתמקח עליהן.
לדעת הכותב, התפתחות זו לא תהיה נטולת השלכות על ענייני הפנים בלבנון, שכן חיזבאללה יפעיל לחץ חזק יותר מכפי שעשה עד כה, כדי שנשיא לבנון הבא יבחר רק לפי התנאים שיתאימו לו.
כמו גם, כדי שמפקד צבא לבנון, יהיה גם הוא צייתן לארגון, כדי שלא יצטרך להתמודד עם קצינים, כמו אלה שהיו במוקדי קבלת ההחלטות בצבא, בעת קבלת החלטה 1701, כמו הגנרל פרנסואה אל-חאג', ששימש ראש אגף המבצעים במפקדת הצבא, והיה המועמד הבולט לרשת את הנשיא מישל סולימאן בהנהגה, שהתנגד למשלוחי הנשק עבור חיזבאללה, ואף פעל להחרים אותם.
מכאן מסיק הכותב, שהמשמעות מכך היא שחיזבאללה עבר למעשה מעמדת תמיכה בעזה, לעמדה של הגנה על עצמו ועל מידת התועלת בו כארגון צבאי, המופעל על ידי איראן, ולכן הוא זקוק ללחימה בעזה כדי לתמוך בו ובהמשך נוכחותו בדרום לבנון.
כך שאם הוא יצליח למנוע מישראל להשיג את מטרותיה, הוא יצא כמנצח, ואם הוא יובס, הוא יצטרך לקבל את דרישות ישראל, במידה והלחץ של הקהילה הבינלאומית יגבר, ולכן הלחימה בחזית הדרומית משמשת אותו בעניין הזה.
חמאס בלבנון
בתוך כך, חלה השבוע התפתחות חדשה בשטח, שככל הנראה גם קשורה להתפתחויות האפשריות באשר למימוש החלטה 1701 ונסיגת חיזבאללה אל מעבר לנהר הליטאני.
זאת, בעקבות הכרזה של החמאס ביום שני השבוע, על הקמת ארגון חדש לכאורה בלבנון, שנקרא "חלוצי מבול אל-אקצא", על שם המבצע שחמאס נתן להתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר, וקריאה לבני העם הפלסטיני להצטרף לשורותיו.
מהלך זה, שנעשה ללא כל ספק בשיתוף עם חיזבאללה, עשוי להפוך את הדרום לשטח פתוח לפעילות נגד ישראל עבור מספר פלגים, דבר שסותר את החלטה 1701, שהקהילה הבינלאומית דורשת מלבנון וגם מישראל ליישם ולעמוד בה, וגם למלא את מקומו של חיזבאללה, במידה והארגון יאלץ למלא את החלטת האו"ם מ-2006.
גורמי החמאס בלבנון מציינים כי המהלך נועד "לגייס את בני נוער פלסטינים, בעלי כישורים רבים, לשרת את המטרה הפלסטינית", וכי הוא מבטא את כ"תפקידו של העם הפלסטיני, באשר הוא, בהתנגדותו לכיבוש בכל האמצעים הזמינים והלגיטימיים".
הקמת ארגון זה מזכירה ללבנונים את הטרגדיות של העבר באשר לפעילות הפלסטינית מלבנון נגד ישראל, ובכירים לבנונים כבר הביעו את התנגדותם למהלך זה, והדגישו כי כל פעולה מזוינת שיוצאת מלבנון היא התקפה על הריבונות של לבנון. יצויין כי גם כאלה שידועים כמקורבים לחיזבאללה, חוששים מחזרה של תרחיש כזה.
ככל הידוע, מאז תחילת המלחמה נגד ישראל, השתתף פלג החמאס בלבנון במספר מבצעים מדרום לבנון, במסגרת התקפות החיזבאללה לתמיכה בחמאס ברצועת עזה.
בלבנון מתגוררים כיום כ-250,000 פליטים פלסטינים, רובם מפוזרים בין 12 מחנות, והפעילות הצבאית של הפלגים הפלסטיניים, כולל חמאס, מוגבלת למחנות שכוחות הביטחון הלבנוניים אינם נכנסים אליהם. על פי הסכם בין הפלגים הפלסטינים, הארגון לשחרור פלסטין (פתח) ושלטונות לבנון.
יצויין כי מספר מנהיגי חמאס פועלים כיום בלבנון, ומקיימים שיתוף פעולה ותאום עם הנהגת חיזבאללה וכוח אל-קודס האיראני.
לסיכום: מזכ"ל חיזבאללה, נצראללה, עשוי להצטער פעם נוספת על החלטתו לפתוח בלחימה נגד ישראל בדרום לבנון, כפי שקרה ב-2006, שעשויה לדרוש ממנו ומארגונו למלא אחר החלטת מועצת הביטחון 1701, ממנה הצליח עד כה להתחמק.
דבר שעשוי להחליש את מעמדו במדינה. ומסכם הכותב: "לבנון ממתינה לימים קשים באזור שבו עדויות היסטוריות הוכיחו שפתרונות, גם אם זמניים, דורשים הרבה דם!"
