קולות בלבנון: מלחמת חרבות הברזל הסבה נזקים כלכליים עצומים ללבנון
הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי דרום לבנון ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב | גם מגזר התיירות נפגע אנושות
פסח מלובני
| 21/11/2023
במאמר שהתפרסם ביום ב' ה-20 בנובמבר 2023, מתאר גורם לבנוני בלתי מזוהה, שנראה שאינו נמנה עם תומכי חיזבאללה, את הנזקים הנגרמים לכלכלת לבנון מכך שחיזבאללה פתח חזית לחימה מול ישראל, כדי לסייע לחמאס בעזה.
הלחימה שנפתחה בין חיזבאללה לבין ישראל משפיעה ישירות ובעקיפין על כלכלת לבנון, ולא רק על ישובי דרום המדינה, כי אם על כל המדינה.
אמנם הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי הדרום, ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב, וכאשר אלפי העופות והבהמות שלהם נפלו קורבן וממשיכים להפגע מחילופי האש בין שני הצדדים, וחששם הוא שהיקף האירוע ילך ויתרחב.
החקלאים, ובהם מוכתר שבעא, שהוא אחד מהם, חיכו למסוק את יבול הזיתים שלהם, אבל כשהגיע הזמן, הוא ואחרים הופתעו מכך שאינם יכולים להגיע לשטח כדי לבצע זאת. הוא אמר בעצב למי שראיין אותו, "יש לי 350 עצי זית ו-43 כוורות דבורים, וההפצצות מונעות ממני להגיע אליהם. לצערי אני עייף, והפרנסה שלי נפגעת מהפגזים ומהטילים".
עוד הוסיף ואמר: "הייתי אמור להתחיל למסוק זיתים לפני חודש וחצי, ועכשיו אני לא יודע מה קרה להם. האם הם נפלו ארצה, או שצריך לחכות עד שאני אצליח להגיע ולבצע את המשימה הזו".
לדבריו, ההפסד שלו מכך עולה על 30,000 דולרים. לדבריו, "עד כה אף גורם רשמי לא פנה אלינו. אני מבקש הפסקת אש, כדי שנוכל לקצור את היבול. התנאים הכלכליים שלנו קשים, ואם לא יימצא פתרון, החקלאים יסבלו מהפסדים כבדים".
מצבו של האיש דומה למצבם של החקלאים האחרים מעיירתו, ומהעיירות האחרות בדרום לבנון.
העימותים הסלימו בחזית הדרומית של לבנון בשבועות האחרונים, מאז נכנסה ישראל למלחמה נגד חמאס, בעל ברית של חיזבאללה.
עוד לפני שפרצה המלחמה בעזה, סבלה לבנון ממשבר כלכלי, ואחרי ה-7 באוקטובר, בעקבות הלחימה בה פתח חיזבאללה בגבול הצפוני של ישראל, נפגעו מספר מגזרים חשובים בכלכלה הלבנונית.
חוקר הכלכלה פרופסור ג'אסם עג'אקה, אמר בראיון, כי אלה כוללים את "מגזרי התיירות, השירותים, ההשקעות ואחרים, ואם לבנון תגלוש לתוך עימות מקיף, ההערכה היא שההפסדים יגיעו ל-25 מיליארד דולר, וזאת על סמך חישובים ראשוניים המבוססים על נתונים ממלחמת יולי 2006".
לדבריו, ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום, גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות שעלולות להפוך לבלתי מתאימות לחקלאות לאחר שנפגעו מפצצות זרחן, שכן יהיה צורך לטפל בהן לאחר שנשרפו כתוצאה מכך."
לדברי הפרופסור, נכנסו עיירות הדרום מבחינה כלכלית "לשלב מסוכן בשל חוסר יכולתם של האנשים ליהנות ממשאבי עיירותיהם, בין אם במונחים של תיירות, חקלאות או תעשייה, וכן ככל שאנו מתקרבים לגבול, המצב נעשה גרוע יותר".
מן הראוי לציין כי לבנון עדה לקריסה כלכלית מואצת מאז קיץ 2019, שהגיעה לנקודה שבה המטבע המקומי איבד חלק ניכר מערכו מול הדולר, והעוני החמיר בתקופה שבה הבנקים נקטו בצעדים שמנעו מהמפקידים למשוך את כספם כתוצאה ממחסור בנזילות, במיוחד בדולרים.
נזק עצום בדרום לבנון
רוב תושבי עיירות הדרום, במיוחד אלה שאינם עובדים בבירת לבנון, חיים מגידול טבק וזיתים, ומאחר והלחימה המתמשכת מנעה מהם לקצור את תוצרי החקלאות שלהם, נשאלת השאלה, כפי ששאל הפרופסור: "מי יפצה אותם, בהתחשב בכך שכלכלת הדרום מהווה חלק מהתוצר המקומי הגולמי הלבנוני הכולל, ולכן תהיה לכך השפעה על כלכלת לבנון, אלא אם היא תשאר במצב בו העימות לא יתרחב".
על-פי נתוני משרד החקלאות הלבנוני, הותקפו על ידי צה"ל, בין ה-7 באוקטובר ל-14 בנובמבר, למעלה מ-47,000 עצי זית, בנוסף לעצי אורן ואלון, תוך הצבעה על כך כי "60 אחוז מהתקיפות כוונו לאזורי יער המכילים עצים - אלונים, חלמית ודפנה, 30 אחוז מהם פגעו בשטחים בהם נטועים עצי פרי כהדרים, ו-10 אחוז פגעו באזורים מכוסים בעשב".
ההפצצות הישראליות, "שכוונו ל-53 עיירות בדרום לבנון, גרמו נזק ל-60 חממות (אוהלים חקלאיים – במקור) ו-250 כוורות, בנוסף למותם של 200,000 תרנגולות ו-700 ראשי בקר, והרסו כליל מחסן מספוא בשטח של 600 מ"ר."
למשרד החקלאות יש תוכנית לסייע לחקלאים, שר החקלאות הלבנוני, עבאס אלחאג' חסן, אישר כי נערכים סקרים יומיים, שאינם כוללים את כל האזורים שנפגעו, בשל הקושי להגיע אליהם, מכיוון שהם מאוימים בהפצצה ישירה של מל"טים ישראלים.
לדברי השר, למשרדו יש שתי תוכניות לטיפול בנושא: "הראשונה היא פנימית, לספק סיוע חירום ומהיר לכל החקלאים שנפגעו מההפצצות באמצעות תוכנית החירום וגופים תורמים, הפועלים בתוך לבנון, והשנייה היא חיצונית, במסגרתה פנו לארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), וביקשו סיוע דחוף ומיידי לנפגעים באזורי הדרום".
התושבים אמנם מייחלים לכך שההפצצה תיפסק כדי לקצור את יבוליהם, אבל השר אומר, "מי מחייב את ישראל לעשות זאת? ראינו איך האו"ם והקהילה הבינלאומית לא מילאו את חובותיהם" לגבי המתרחש בעזה.
לפני מספר ימים אישר השר, במהלך השתתפותו בתערוכת "אדמתי", כי "הצבא הישראלי מפציץ את עושר היער, הצמחים והחי הלבנוני בפגזי זרחן לבן האסורים לשימוש בעולם, וזאת במטרה לשרוף שטחים ירוקים, עצים, שדות חקלאיים וחוות", והוא הבטיח "לנטוע 10 עצים במקום כל עץ שנשרף".
השר הלבנוני אישר בהצהרה כי ממשלת לבנון "תגיש מחאה רשמית לאומות המאוחדות, בהתנגדותה להפרת החוק הבינלאומי וריבונות לבנון".
דילמה גדולה
הלחימה בדרום לבנון משפיעה כאמור על כל המדינה ובמגזרים שונים. כך לדוגמא תחום המסעדות ומועדוני הלילה, שהושפע מאוד מההפצצות בדרום. לדברי ח'אלד נוזהה, סגן ראש איגוד בעלי המסעדות, בתי הקפה, מועדוני הלילה והקונדיטוריות, הצטמצמה מאוד תנועת המבקרים בהם. לדבריו,"זה ירד מיום שני עד יום שישי בכ-85 אחוז, במיוחד מאז פרוץ הלחימה, במקביל לסיום עונת הקיץ, בתקופה שבה פעלנו להפוך אותה לעונה רצופה, ולהמשיך עם חג המולד וראש השנה החדשה".
בראיון לאתר, הדגיש נוזהה כי ההפסדים מכך הם גדולים מאוד, שכן "לאחר שגופים רבים פתחו את שעריהם מחדש עם תחילת עונת הקיץ, והעסיקו צוות מלא של טבחים, מנהלים, עובדים ואחרים, שעבדו ביום ובלילה, היקף עבודתם ירד כתוצאה מהתפתחויות בגבול לבנון". הדבר הפך לנטל, במיוחד שהעלות התפעולית גדולה מאוד, וכידוע לכל, המחירים הגבוהים של חשמל, מים, אמצעי תחבורה והיעדר תשתית".
גם ראש הפדרציה של איגודי התיירות וראש המועצה הלאומית לתיירות, פייר אל-אשקר, אישר בדבריו כי "למרבה הצער, תקופת החגים לה חיכו הלבנונים ומגזר התיירות בלבנון, הפך לנושא בחדשות", וציין כי "כל מוסדות התיירות ממתינים כעת לעונות האביב והקיץ של שנת 2024, בתקווה שהמלחמה בעזה והמתיחות בחזית דרום לבנון יסתיימו (עד אז)".
הוא הדגיש כי "כל עוד נמשכים חילופי האש בגבול לבנון וכל עוד המלחמה בעזה לא תסתיים לחלוטין, אף אחד לא יבקר בלבנון. גולים לבנונים חוששים להגיע, מחשש שנמל התעופה "רפיק אל-חרירי" בביירות ייסגר, והם לא יוכלו לעזוב את לבנון, כי נסיעה דרך סוריה או דרך הים הוא דבר בלתי אפשרי."
נמל התעופה הבינלאומי בביירות
תנועת הנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי בביירות במהלך חודש אוקטובר התאפיינה בירידות ראשונות מאז תחילת השנה בכל הנוגע לכניסות ללבנון. למרות זאת, אמנם, סך הכול הנוסעים שעברו בשדה התעופה מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר הגיעו לשישה מיליון, 321 אלף ו-349 נוסעים, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות הלאומית, עלייה של 18 אחוזים.
מספר הנוסעים שהגיעו ללבנון במהלך אוקטובר 2023 ירד ב-15 אחוזים, ונרשמו 208,706 נוסעים (לעומת 245,977 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר הנוסעים היוצאים מלבנון גדל ב-15.5 אחוזים, ונרשמו 307,879 נוסעים (לעומת 226,680 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר נוסעי המעבר ירד ב-48.3 אחוזים ונרשמו 261 נוסעים בלבד.
אל-אשקר חשף כי "המגעים שיצר עם בעלי מוסדות התיירות הראו שההכנות לקראת עונת החגים הן מאוד צנועות", וגם אישר את ביטולם של קונצרטים רבים שנקבעו בעבר. הוא הדגיש כי "עונת החגים, שנמשכת עשרה ימים, מה-22 בדצמבר עד ה-2 בינואר, חשובה עבור מגזר התיירות ולבנון, אך לא באותה מידה כמו עונות תיירות אחרות הנמשכות שלושה חודשים או 40 יום".
בהתחשב בכך, ש"האווירה השלילית היא לא רק בלבנון, אלא מתייחסת למדינות האזור, וזה מה שלא מאפשר להחיות את העונה". הוא גם ציין, "כל ההתפתחויות והמומחים הדיפלומטיים והצבאיים מאשרים כי המלחמה לא תסתיים בקרוב, מה שמציב את מגזר התיירות בדילמה גדולה".
לסיכום: הדברים האלה מצביעים על החמרה אפשרית בפגיעה בכלכלת לבנון, ובהדרדרותה בהמשך, בהתאם להתפתחות המצב בשטח ולהתנהלות החיזבאללה במהלך הלחימה.
זה משאיר אותנו עם שאלה פתוחה, מה יעדיף הארגון ומנהיגו, למלא את הוראות הפטרון האיראני לגבי המשך הלחימה, שיכולה להחריף, או להתחשב באסון שהוא עומד להמיט על כלכלת ארצו, ולסיים את חלקו בארוע זה, למרות הנזקים לנגרמו לדרום לבנון והאבדות הרבות שספג.
הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי דרום לבנון ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב | גם מגזר התיירות נפגע אנושות
במאמר שהתפרסם ביום ב' ה-20 בנובמבר 2023, מתאר גורם לבנוני בלתי מזוהה, שנראה שאינו נמנה עם תומכי חיזבאללה, את הנזקים הנגרמים לכלכלת לבנון מכך שחיזבאללה פתח חזית לחימה מול ישראל, כדי לסייע לחמאס בעזה.
הלחימה שנפתחה בין חיזבאללה לבין ישראל משפיעה ישירות ובעקיפין על כלכלת לבנון, ולא רק על ישובי דרום המדינה, כי אם על כל המדינה.
אמנם הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי הדרום, ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב, וכאשר אלפי העופות והבהמות שלהם נפלו קורבן וממשיכים להפגע מחילופי האש בין שני הצדדים, וחששם הוא שהיקף האירוע ילך ויתרחב.
החקלאים, ובהם מוכתר שבעא, שהוא אחד מהם, חיכו למסוק את יבול הזיתים שלהם, אבל כשהגיע הזמן, הוא ואחרים הופתעו מכך שאינם יכולים להגיע לשטח כדי לבצע זאת. הוא אמר בעצב למי שראיין אותו, "יש לי 350 עצי זית ו-43 כוורות דבורים, וההפצצות מונעות ממני להגיע אליהם. לצערי אני עייף, והפרנסה שלי נפגעת מהפגזים ומהטילים".
עוד הוסיף ואמר: "הייתי אמור להתחיל למסוק זיתים לפני חודש וחצי, ועכשיו אני לא יודע מה קרה להם. האם הם נפלו ארצה, או שצריך לחכות עד שאני אצליח להגיע ולבצע את המשימה הזו".
לדבריו, ההפסד שלו מכך עולה על 30,000 דולרים. לדבריו, "עד כה אף גורם רשמי לא פנה אלינו. אני מבקש הפסקת אש, כדי שנוכל לקצור את היבול. התנאים הכלכליים שלנו קשים, ואם לא יימצא פתרון, החקלאים יסבלו מהפסדים כבדים".
מצבו של האיש דומה למצבם של החקלאים האחרים מעיירתו, ומהעיירות האחרות בדרום לבנון.
העימותים הסלימו בחזית הדרומית של לבנון בשבועות האחרונים, מאז נכנסה ישראל למלחמה נגד חמאס, בעל ברית של חיזבאללה.
עוד לפני שפרצה המלחמה בעזה, סבלה לבנון ממשבר כלכלי, ואחרי ה-7 באוקטובר, בעקבות הלחימה בה פתח חיזבאללה בגבול הצפוני של ישראל, נפגעו מספר מגזרים חשובים בכלכלה הלבנונית.
חוקר הכלכלה פרופסור ג'אסם עג'אקה, אמר בראיון, כי אלה כוללים את "מגזרי התיירות, השירותים, ההשקעות ואחרים, ואם לבנון תגלוש לתוך עימות מקיף, ההערכה היא שההפסדים יגיעו ל-25 מיליארד דולר, וזאת על סמך חישובים ראשוניים המבוססים על נתונים ממלחמת יולי 2006".
לדבריו, ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום, גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות שעלולות להפוך לבלתי מתאימות לחקלאות לאחר שנפגעו מפצצות זרחן, שכן יהיה צורך לטפל בהן לאחר שנשרפו כתוצאה מכך."
לדברי הפרופסור, נכנסו עיירות הדרום מבחינה כלכלית "לשלב מסוכן בשל חוסר יכולתם של האנשים ליהנות ממשאבי עיירותיהם, בין אם במונחים של תיירות, חקלאות או תעשייה, וכן ככל שאנו מתקרבים לגבול, המצב נעשה גרוע יותר".
מן הראוי לציין כי לבנון עדה לקריסה כלכלית מואצת מאז קיץ 2019, שהגיעה לנקודה שבה המטבע המקומי איבד חלק ניכר מערכו מול הדולר, והעוני החמיר בתקופה שבה הבנקים נקטו בצעדים שמנעו מהמפקידים למשוך את כספם כתוצאה ממחסור בנזילות, במיוחד בדולרים.
נזק עצום בדרום לבנון
רוב תושבי עיירות הדרום, במיוחד אלה שאינם עובדים בבירת לבנון, חיים מגידול טבק וזיתים, ומאחר והלחימה המתמשכת מנעה מהם לקצור את תוצרי החקלאות שלהם, נשאלת השאלה, כפי ששאל הפרופסור: "מי יפצה אותם, בהתחשב בכך שכלכלת הדרום מהווה חלק מהתוצר המקומי הגולמי הלבנוני הכולל, ולכן תהיה לכך השפעה על כלכלת לבנון, אלא אם היא תשאר במצב בו העימות לא יתרחב".
על-פי נתוני משרד החקלאות הלבנוני, הותקפו על ידי צה"ל, בין ה-7 באוקטובר ל-14 בנובמבר, למעלה מ-47,000 עצי זית, בנוסף לעצי אורן ואלון, תוך הצבעה על כך כי "60 אחוז מהתקיפות כוונו לאזורי יער המכילים עצים - אלונים, חלמית ודפנה, 30 אחוז מהם פגעו בשטחים בהם נטועים עצי פרי כהדרים, ו-10 אחוז פגעו באזורים מכוסים בעשב".
ההפצצות הישראליות, "שכוונו ל-53 עיירות בדרום לבנון, גרמו נזק ל-60 חממות (אוהלים חקלאיים – במקור) ו-250 כוורות, בנוסף למותם של 200,000 תרנגולות ו-700 ראשי בקר, והרסו כליל מחסן מספוא בשטח של 600 מ"ר."
למשרד החקלאות יש תוכנית לסייע לחקלאים, שר החקלאות הלבנוני, עבאס אלחאג' חסן, אישר כי נערכים סקרים יומיים, שאינם כוללים את כל האזורים שנפגעו, בשל הקושי להגיע אליהם, מכיוון שהם מאוימים בהפצצה ישירה של מל"טים ישראלים.
לדברי השר, למשרדו יש שתי תוכניות לטיפול בנושא: "הראשונה היא פנימית, לספק סיוע חירום ומהיר לכל החקלאים שנפגעו מההפצצות באמצעות תוכנית החירום וגופים תורמים, הפועלים בתוך לבנון, והשנייה היא חיצונית, במסגרתה פנו לארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), וביקשו סיוע דחוף ומיידי לנפגעים באזורי הדרום".
התושבים אמנם מייחלים לכך שההפצצה תיפסק כדי לקצור את יבוליהם, אבל השר אומר, "מי מחייב את ישראל לעשות זאת? ראינו איך האו"ם והקהילה הבינלאומית לא מילאו את חובותיהם" לגבי המתרחש בעזה.
לפני מספר ימים אישר השר, במהלך השתתפותו בתערוכת "אדמתי", כי "הצבא הישראלי מפציץ את עושר היער, הצמחים והחי הלבנוני בפגזי זרחן לבן האסורים לשימוש בעולם, וזאת במטרה לשרוף שטחים ירוקים, עצים, שדות חקלאיים וחוות", והוא הבטיח "לנטוע 10 עצים במקום כל עץ שנשרף".
השר הלבנוני אישר בהצהרה כי ממשלת לבנון "תגיש מחאה רשמית לאומות המאוחדות, בהתנגדותה להפרת החוק הבינלאומי וריבונות לבנון".
דילמה גדולה
הלחימה בדרום לבנון משפיעה כאמור על כל המדינה ובמגזרים שונים. כך לדוגמא תחום המסעדות ומועדוני הלילה, שהושפע מאוד מההפצצות בדרום. לדברי ח'אלד נוזהה, סגן ראש איגוד בעלי המסעדות, בתי הקפה, מועדוני הלילה והקונדיטוריות, הצטמצמה מאוד תנועת המבקרים בהם. לדבריו,"זה ירד מיום שני עד יום שישי בכ-85 אחוז, במיוחד מאז פרוץ הלחימה, במקביל לסיום עונת הקיץ, בתקופה שבה פעלנו להפוך אותה לעונה רצופה, ולהמשיך עם חג המולד וראש השנה החדשה".
בראיון לאתר, הדגיש נוזהה כי ההפסדים מכך הם גדולים מאוד, שכן "לאחר שגופים רבים פתחו את שעריהם מחדש עם תחילת עונת הקיץ, והעסיקו צוות מלא של טבחים, מנהלים, עובדים ואחרים, שעבדו ביום ובלילה, היקף עבודתם ירד כתוצאה מהתפתחויות בגבול לבנון". הדבר הפך לנטל, במיוחד שהעלות התפעולית גדולה מאוד, וכידוע לכל, המחירים הגבוהים של חשמל, מים, אמצעי תחבורה והיעדר תשתית".
גם ראש הפדרציה של איגודי התיירות וראש המועצה הלאומית לתיירות, פייר אל-אשקר, אישר בדבריו כי "למרבה הצער, תקופת החגים לה חיכו הלבנונים ומגזר התיירות בלבנון, הפך לנושא בחדשות", וציין כי "כל מוסדות התיירות ממתינים כעת לעונות האביב והקיץ של שנת 2024, בתקווה שהמלחמה בעזה והמתיחות בחזית דרום לבנון יסתיימו (עד אז)".
הוא הדגיש כי "כל עוד נמשכים חילופי האש בגבול לבנון וכל עוד המלחמה בעזה לא תסתיים לחלוטין, אף אחד לא יבקר בלבנון. גולים לבנונים חוששים להגיע, מחשש שנמל התעופה "רפיק אל-חרירי" בביירות ייסגר, והם לא יוכלו לעזוב את לבנון, כי נסיעה דרך סוריה או דרך הים הוא דבר בלתי אפשרי."
נמל התעופה הבינלאומי בביירות
תנועת הנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי בביירות במהלך חודש אוקטובר התאפיינה בירידות ראשונות מאז תחילת השנה בכל הנוגע לכניסות ללבנון. למרות זאת, אמנם, סך הכול הנוסעים שעברו בשדה התעופה מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר הגיעו לשישה מיליון, 321 אלף ו-349 נוסעים, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות הלאומית, עלייה של 18 אחוזים.
מספר הנוסעים שהגיעו ללבנון במהלך אוקטובר 2023 ירד ב-15 אחוזים, ונרשמו 208,706 נוסעים (לעומת 245,977 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר הנוסעים היוצאים מלבנון גדל ב-15.5 אחוזים, ונרשמו 307,879 נוסעים (לעומת 226,680 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר נוסעי המעבר ירד ב-48.3 אחוזים ונרשמו 261 נוסעים בלבד.
אל-אשקר חשף כי "המגעים שיצר עם בעלי מוסדות התיירות הראו שההכנות לקראת עונת החגים הן מאוד צנועות", וגם אישר את ביטולם של קונצרטים רבים שנקבעו בעבר. הוא הדגיש כי "עונת החגים, שנמשכת עשרה ימים, מה-22 בדצמבר עד ה-2 בינואר, חשובה עבור מגזר התיירות ולבנון, אך לא באותה מידה כמו עונות תיירות אחרות הנמשכות שלושה חודשים או 40 יום".
בהתחשב בכך, ש"האווירה השלילית היא לא רק בלבנון, אלא מתייחסת למדינות האזור, וזה מה שלא מאפשר להחיות את העונה". הוא גם ציין, "כל ההתפתחויות והמומחים הדיפלומטיים והצבאיים מאשרים כי המלחמה לא תסתיים בקרוב, מה שמציב את מגזר התיירות בדילמה גדולה".
לסיכום: הדברים האלה מצביעים על החמרה אפשרית בפגיעה בכלכלת לבנון, ובהדרדרותה בהמשך, בהתאם להתפתחות המצב בשטח ולהתנהלות החיזבאללה במהלך הלחימה.
זה משאיר אותנו עם שאלה פתוחה, מה יעדיף הארגון ומנהיגו, למלא את הוראות הפטרון האיראני לגבי המשך הלחימה, שיכולה להחריף, או להתחשב באסון שהוא עומד להמיט על כלכלת ארצו, ולסיים את חלקו בארוע זה, למרות הנזקים לנגרמו לדרום לבנון והאבדות הרבות שספג.
