בכיר במנהלת ׳חומה׳: ״ישראל נדרשת להתכונן למלחמה מול אויב עם הרבה חימוש מדויק״
המאמר מנתח את מלחמת רוסיה - אוקראינה ומסיק מסקנות לגבי צה״ל
צילום: משרד הביטחון
מאמר שפורסם לאחרונה באתר ״מערכות״, המרכז מאמרים שכותבים כאלו המשרתים במערכת הביטחון, סוקר את היבט ההגנה האווירית במלחמת רוסיה-אוקראינה ומציף מספר תובנות גם לישראל. את המאמר כתב סא"ל יאיר, ממנהלת חומה, זו האחראית על פיתוח מערכות ההגנה האווירית של ישראל.
״תחום בלחימה שנראה כי מערך ההגנ”א האוקראיני מתקשה לתת לו מענה הוא ההתמודדות עם חימושים מדויקים״, כותב יאיר.
״מנגד, ברום הנמוך, האוקראינים רשמו הישג מרשים כשהצליחו לשבש באמצעות טזק”א את יכולת ההפעלה של המסוקים הרוסיים ומטוסי הסיוע הקרוב ובמרבית המקרים אף לשלול אותה. הישג זה גרם לרוסים לשנות טקטיקה ולוותר כמעט לחלוטין על הטיסות בכלים אלה מעל אוקראינה, וכך קטן הסיוע הקרוב לכוח המתמרן.״
נקודה מעניינת בהקשר הישראלי שמעלה המאמר, נוגעת בכלכלת המיירטים.
״המלחמה הדגישה את חשיבות מגמת דיוק החימושים, את ההתחמשות בכמויות רבות של חימושים מדויקים שהחלה בשנים האחרונות בכמה צבאות בעולם, ואת היכולת של חימושים מדויקים לאתגר באופן בולט את מערכי ההגנ”א ולגרום לצריכת מיירטים גבוהה (כל טיל מדויק משוגר לעבר מטרת איכות ומצריך הפעלת מיירטים נגדו).״, לשון המאמר.
המאמר גם נוגע בשחלוף שבין שימוש בטילים ומל״טים לתקיפות עומק של האויב, במקום מטוסים מאוישים.
״תקיפות עומק בחימושים מדויקים מסוגים שונים (נושמי אוויר, טילים בליסטיים) עשויות להחליף את הצורך בתקיפות עומק עם כלים מאוישים. מגמה חדשה יחסית שבאה לידי ביטוי בלחימה היא השימוש הרחב בכטמ”מי תקיפה ויכולתם להשפיע על הצלחת תוכניות התקיפה, כולל השפעה על צריכת מיירטים גבוהה של הצד האחר.
״פשטות התפעול והעלות הנמוכה של הטזק”א הגבירו את האפקטיביות שלהם נגד מנמיכי טוס, ובפרט מסוקים וסיוע קרוב לכוחות המתמרנים.״
לאור הצורך העתידי בהרבה מיירטים, בעיקר אם תתפתח מלחמה עם מדינות שכנות או איראן, המאמר נוגע בצורך בעיתוד מלאי מספיק.
״מערך הגנ”א אפקטיבי יכול לגרום לשינוי טקטיקות לחימה של היריב ואף לוויתור על יכולות תקיפה. כדי לאפשר אורך נשימה הגנתי מצד אחד ומהצד האחר להוביל תקיפות בעלות ערך של היריב, יש משמעות לצבירת מלאי חימוש גדול הן לתקיפה והן להגנה.״
משמעויות והמלצות לצה”ל?
״נדרש להיערך להתמודדות עם מגוון רחב של חימושים מדויקים, דרך פלטפורמות קלות כגון רחפנים וכטמ”מי תקיפה, פלטפורמות אוויריות כגון טילי שיוט ומל”טים ועד מערכי טילי קרקע–קרקע מדויקים למגוון הטווחים הרלוונטיים״, נכתב במאמר.
היות וישראל טרם התמודדה עם אויב המחזיק ארסנל גדול של חימוש מדויק מסוגים שונים, המאמר ממליץ: ״לקראת המלחמה הבאה יידרש מאמץ הסברתי מקדים להבהרת הסיבות, תיאום ציפיות עם הציבור ויישום התאמות שהעורף נדרש לעשות.״
לבסוף, המאמר מצביע על הבטן הרכה של צה״ל: ״צה”ל נדרש להיערך מול מיקוד האויב במערך ההגנ”א, הן בשלב ההיערכות ללחימה (איסוף ומודיעין) והן במהלכה. חשוב להשקיע ביכולת לשמר ולהגן על מערכי ההגנ”א, לרבות מערכי הגילוי שלהם מול תקיפות ישירות עליהם, ולהפוך אותם חסינים יותר. יש לשפר את רובוסטיות המערכת, את איתנותה ואת התלות שלה במערכי הגילוי.״
המאמר מנתח את מלחמת רוסיה - אוקראינה ומסיק מסקנות לגבי צה״ל
צילום: משרד הביטחון
מאמר שפורסם לאחרונה באתר ״מערכות״, המרכז מאמרים שכותבים כאלו המשרתים במערכת הביטחון, סוקר את היבט ההגנה האווירית במלחמת רוסיה-אוקראינה ומציף מספר תובנות גם לישראל. את המאמר כתב סא"ל יאיר, ממנהלת חומה, זו האחראית על פיתוח מערכות ההגנה האווירית של ישראל.
״תחום בלחימה שנראה כי מערך ההגנ”א האוקראיני מתקשה לתת לו מענה הוא ההתמודדות עם חימושים מדויקים״, כותב יאיר.
״מנגד, ברום הנמוך, האוקראינים רשמו הישג מרשים כשהצליחו לשבש באמצעות טזק”א את יכולת ההפעלה של המסוקים הרוסיים ומטוסי הסיוע הקרוב ובמרבית המקרים אף לשלול אותה. הישג זה גרם לרוסים לשנות טקטיקה ולוותר כמעט לחלוטין על הטיסות בכלים אלה מעל אוקראינה, וכך קטן הסיוע הקרוב לכוח המתמרן.״
נקודה מעניינת בהקשר הישראלי שמעלה המאמר, נוגעת בכלכלת המיירטים.
״המלחמה הדגישה את חשיבות מגמת דיוק החימושים, את ההתחמשות בכמויות רבות של חימושים מדויקים שהחלה בשנים האחרונות בכמה צבאות בעולם, ואת היכולת של חימושים מדויקים לאתגר באופן בולט את מערכי ההגנ”א ולגרום לצריכת מיירטים גבוהה (כל טיל מדויק משוגר לעבר מטרת איכות ומצריך הפעלת מיירטים נגדו).״, לשון המאמר.
המאמר גם נוגע בשחלוף שבין שימוש בטילים ומל״טים לתקיפות עומק של האויב, במקום מטוסים מאוישים.
״תקיפות עומק בחימושים מדויקים מסוגים שונים (נושמי אוויר, טילים בליסטיים) עשויות להחליף את הצורך בתקיפות עומק עם כלים מאוישים. מגמה חדשה יחסית שבאה לידי ביטוי בלחימה היא השימוש הרחב בכטמ”מי תקיפה ויכולתם להשפיע על הצלחת תוכניות התקיפה, כולל השפעה על צריכת מיירטים גבוהה של הצד האחר.
״פשטות התפעול והעלות הנמוכה של הטזק”א הגבירו את האפקטיביות שלהם נגד מנמיכי טוס, ובפרט מסוקים וסיוע קרוב לכוחות המתמרנים.״
לאור הצורך העתידי בהרבה מיירטים, בעיקר אם תתפתח מלחמה עם מדינות שכנות או איראן, המאמר נוגע בצורך בעיתוד מלאי מספיק.
״מערך הגנ”א אפקטיבי יכול לגרום לשינוי טקטיקות לחימה של היריב ואף לוויתור על יכולות תקיפה. כדי לאפשר אורך נשימה הגנתי מצד אחד ומהצד האחר להוביל תקיפות בעלות ערך של היריב, יש משמעות לצבירת מלאי חימוש גדול הן לתקיפה והן להגנה.״
משמעויות והמלצות לצה”ל?
״נדרש להיערך להתמודדות עם מגוון רחב של חימושים מדויקים, דרך פלטפורמות קלות כגון רחפנים וכטמ”מי תקיפה, פלטפורמות אוויריות כגון טילי שיוט ומל”טים ועד מערכי טילי קרקע–קרקע מדויקים למגוון הטווחים הרלוונטיים״, נכתב במאמר.
היות וישראל טרם התמודדה עם אויב המחזיק ארסנל גדול של חימוש מדויק מסוגים שונים, המאמר ממליץ: ״לקראת המלחמה הבאה יידרש מאמץ הסברתי מקדים להבהרת הסיבות, תיאום ציפיות עם הציבור ויישום התאמות שהעורף נדרש לעשות.״
לבסוף, המאמר מצביע על הבטן הרכה של צה״ל: ״צה”ל נדרש להיערך מול מיקוד האויב במערך ההגנ”א, הן בשלב ההיערכות ללחימה (איסוף ומודיעין) והן במהלכה. חשוב להשקיע ביכולת לשמר ולהגן על מערכי ההגנ”א, לרבות מערכי הגילוי שלהם מול תקיפות ישירות עליהם, ולהפוך אותם חסינים יותר. יש לשפר את רובוסטיות המערכת, את איתנותה ואת התלות שלה במערכי הגילוי.״
