״חיבור בין הענן ובינה מלאכותית יכול להאיץ חדשנות בשדה הקרב״
ניב רז, ה-CTO בחברת VMware ישראל, טוען כי יישום טכנולוגיות קצה בצבא הכרחי, אך גם הצורך שבני האדם יישארו מרכזיים בתפעול הטכנולוגיה
ניב רז | צילום: מיה כרמי דרור
במהלך ההיסטוריה, צבאות וכוחות חמושים היו מוכנים תמיד לאמץ את הטכנולוגיות החדישות ביותר על מנת להוביל בשדה הקרב. בחפיפה בין כוחות צבא לטכנולוגיה שני הצדדים שואפים ליתרון משמעותי בתחומם.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא אולי העימות הראשון שבו אנו עדים לתפקידם של ארגונים טכנולוגיים גלובליים, בתחומים רבים שנוגעים להגנה על הגבולות הטריטוריאליים הגיאוגרפים והווירטואליים של המדינות ונשלטים על ידי ארגונים אלו, כולל בתחום איומי הסייבר, דימויים המתקבלים מלוויינים, גישה לרשתות האינטרנט ופיקוח על המידע.
בשדה הלחימה המודרני, נראות הכרחית והיכולת לתמרן באי הוודאות שמביאות איתן מלחמות חשובה למפקדים בכל הרמות על מנת לראות את התמונה הגדולה. ישנה חשיבות רבה לכך שכל הכוחות בשטח ידעו היכן הם פרוסים, מה הן המשימות שהם מבצעים וכיצד הם מבצעים אותן.
כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, מפקדי הצבא פונים לטכנולוגיה להשגת יתרון משמעותי בשדה הקרב. כך למשל, חיבור בין הענן ובינה מלאכותית בפרט לשדה הקרב יוכל להאיץ חדשנות ודיגיטציה כמו במערכת Fairplay שבה משתמשים כוחות נאט"ו.
השילוב של טכנולוגיות אלו מאפשר למפקד המשימה לקבל את המידע המתאים לקבלת ההחלטות הטובות ביותר בשדה הקרב בקצב בזמן אמת. חיבור זה גם מאפשר למפקדים להגיב בצורה מתאימה ליתרונות היישומים.
כיום, ניתן להוריד יישומים ולספק אותם כמעט באופן מידי גם בשדה הקרב (או בכל מקום שבו הם נדרשים). אם ישנו שינוי במשימה, בסביבה, או באיומים, הכוחות יכולים להיות מצוידים ביישומים, תוכניות ומידע שיאפשרו להם להגיב טוב יותר.
למרות זאת, כל היתרונות הללו לא היו אפשרים בלי נקודות קצה רבות המיושמת גם באוויר, ביבשה וגם בים.
אלו משפיעות על שדה הקרב כולו מאחר ואם לא יהיו כל האזורים מחוברים, מנוטרים ולא יוכלו לתקשר ביניהם, מערכות המידע לא היו מקבלות את מלוא המידע, הבינה המלאכותית לא יכלה לייעץ ולנתח הסתברויות, ומפקדים לא יוכלו לראות את התמונה כולה ולא ידעו מה עומד לקרות בשטח עצמו.
טכנולוגיית קצה הפכה לנפוצה בצבאות כמו במגזרים אחרים, למשל בטלקום. אך ישנן מגבלות של אבטחה ודרישות של הגנה ייחודיות שהכוחות הלאומיים נדרשים להם בחוזים עם הספקים השונים כדי שאלו יוכלו להציע להם את טכנולוגיות הקצה שעמידות לחדירה של האויב.
לעומת מגזרים אחרים, יישום טכנולוגיות קצה בצבא הוא ייחודי, אך הצורך שבני האדם יישארו מרכזיים בתפעול הטכנולוגיה נשאר משמעותי.
יש טענה שככל שהצבאות הופכים לטכנולוגיים יותר יהיה צורך בפחות התערבות אנושית ופחות גורם אנושי, זוהי טענה שקיימת לגבי כל טכנולוגיה חדשה שיש הטוענים שהיא סוף הצורך באנשים, שאנשים יעבדו פחות, ולמעשה ייתרו את המין האנושי.
ההיפך הוא הנכון. כניסת הטכנולוגיה גורמת לבני האדם לשחק תפקיד משמעותי יותר. האתגר של כל הכוחות הוא למצוא את האיזון בין השניים כדי להרוויח כמה שיותר גם מהגורם הטכנולוגי וגם מהגורם האנושי. הטכנולוגיה לא יכולה להסתמך רק על מנגנון קבלת החלטות אחד.
כאשר הלוחמה מתבססת על מידע מדויק והטכנולוגיה צריכה לנווט בחוסר הבהירות שמביאה איתה המלחמה, עולה חשיבות הגורם האנושי. אימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעשיר ומחזק את תהליך קבלת ההחלטות האנושי.
מצד שני, לבני אדם יש נטייה לא לבטוח במערכות טכנולוגיות. רק לאחרונה, ראשי ארגונים טכנולוגיים גלובליים מובילים הביעו את החשש שלהם מפיתוח, אימוץ והטמעת אינטליגנציה מלאכותית.
מחקר שנערך לאחרונה מצא שהחלטות שהתקבלו בצורה אוטומטית קיבלו פחות אמון מהנסקרים מאשר החלטות מפוקחות על-ידי בני אדם.
מבחינה תפיסתית, היחס שלנו אליהן לא השתנה, למרות שטכנולוגיות רבות אומצו ונמצאות בשימוש על ידי צבאות רבים ברחבי העולם ואין ספק שמגמה זו תתחזק בעתיד.
ניב רז, ה-CTO בחברת VMware ישראל, טוען כי יישום טכנולוגיות קצה בצבא הכרחי, אך גם הצורך שבני האדם יישארו מרכזיים בתפעול הטכנולוגיה
ניב רז | צילום: מיה כרמי דרור
במהלך ההיסטוריה, צבאות וכוחות חמושים היו מוכנים תמיד לאמץ את הטכנולוגיות החדישות ביותר על מנת להוביל בשדה הקרב. בחפיפה בין כוחות צבא לטכנולוגיה שני הצדדים שואפים ליתרון משמעותי בתחומם.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא אולי העימות הראשון שבו אנו עדים לתפקידם של ארגונים טכנולוגיים גלובליים, בתחומים רבים שנוגעים להגנה על הגבולות הטריטוריאליים הגיאוגרפים והווירטואליים של המדינות ונשלטים על ידי ארגונים אלו, כולל בתחום איומי הסייבר, דימויים המתקבלים מלוויינים, גישה לרשתות האינטרנט ופיקוח על המידע.
בשדה הלחימה המודרני, נראות הכרחית והיכולת לתמרן באי הוודאות שמביאות איתן מלחמות חשובה למפקדים בכל הרמות על מנת לראות את התמונה הגדולה. ישנה חשיבות רבה לכך שכל הכוחות בשטח ידעו היכן הם פרוסים, מה הן המשימות שהם מבצעים וכיצד הם מבצעים אותן.
כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, מפקדי הצבא פונים לטכנולוגיה להשגת יתרון משמעותי בשדה הקרב. כך למשל, חיבור בין הענן ובינה מלאכותית בפרט לשדה הקרב יוכל להאיץ חדשנות ודיגיטציה כמו במערכת Fairplay שבה משתמשים כוחות נאט"ו.
השילוב של טכנולוגיות אלו מאפשר למפקד המשימה לקבל את המידע המתאים לקבלת ההחלטות הטובות ביותר בשדה הקרב בקצב בזמן אמת. חיבור זה גם מאפשר למפקדים להגיב בצורה מתאימה ליתרונות היישומים.
כיום, ניתן להוריד יישומים ולספק אותם כמעט באופן מידי גם בשדה הקרב (או בכל מקום שבו הם נדרשים). אם ישנו שינוי במשימה, בסביבה, או באיומים, הכוחות יכולים להיות מצוידים ביישומים, תוכניות ומידע שיאפשרו להם להגיב טוב יותר.
למרות זאת, כל היתרונות הללו לא היו אפשרים בלי נקודות קצה רבות המיושמת גם באוויר, ביבשה וגם בים.
אלו משפיעות על שדה הקרב כולו מאחר ואם לא יהיו כל האזורים מחוברים, מנוטרים ולא יוכלו לתקשר ביניהם, מערכות המידע לא היו מקבלות את מלוא המידע, הבינה המלאכותית לא יכלה לייעץ ולנתח הסתברויות, ומפקדים לא יוכלו לראות את התמונה כולה ולא ידעו מה עומד לקרות בשטח עצמו.
טכנולוגיית קצה הפכה לנפוצה בצבאות כמו במגזרים אחרים, למשל בטלקום. אך ישנן מגבלות של אבטחה ודרישות של הגנה ייחודיות שהכוחות הלאומיים נדרשים להם בחוזים עם הספקים השונים כדי שאלו יוכלו להציע להם את טכנולוגיות הקצה שעמידות לחדירה של האויב.
לעומת מגזרים אחרים, יישום טכנולוגיות קצה בצבא הוא ייחודי, אך הצורך שבני האדם יישארו מרכזיים בתפעול הטכנולוגיה נשאר משמעותי.
יש טענה שככל שהצבאות הופכים לטכנולוגיים יותר יהיה צורך בפחות התערבות אנושית ופחות גורם אנושי, זוהי טענה שקיימת לגבי כל טכנולוגיה חדשה שיש הטוענים שהיא סוף הצורך באנשים, שאנשים יעבדו פחות, ולמעשה ייתרו את המין האנושי.
ההיפך הוא הנכון. כניסת הטכנולוגיה גורמת לבני האדם לשחק תפקיד משמעותי יותר. האתגר של כל הכוחות הוא למצוא את האיזון בין השניים כדי להרוויח כמה שיותר גם מהגורם הטכנולוגי וגם מהגורם האנושי. הטכנולוגיה לא יכולה להסתמך רק על מנגנון קבלת החלטות אחד.
כאשר הלוחמה מתבססת על מידע מדויק והטכנולוגיה צריכה לנווט בחוסר הבהירות שמביאה איתה המלחמה, עולה חשיבות הגורם האנושי. אימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעשיר ומחזק את תהליך קבלת ההחלטות האנושי.
מצד שני, לבני אדם יש נטייה לא לבטוח במערכות טכנולוגיות. רק לאחרונה, ראשי ארגונים טכנולוגיים גלובליים מובילים הביעו את החשש שלהם מפיתוח, אימוץ והטמעת אינטליגנציה מלאכותית.
מחקר שנערך לאחרונה מצא שהחלטות שהתקבלו בצורה אוטומטית קיבלו פחות אמון מהנסקרים מאשר החלטות מפוקחות על-ידי בני אדם.
מבחינה תפיסתית, היחס שלנו אליהן לא השתנה, למרות שטכנולוגיות רבות אומצו ונמצאות בשימוש על ידי צבאות רבים ברחבי העולם ואין ספק שמגמה זו תתחזק בעתיד.
