אנליסט מבצעי יעזור למפקד האוגדה למצות את היתרונות בבינה מלאכותית
האנליסט יעבור הכשרה מקצועית רחבה ועמוקה ביחידות חיל התקשוב, וכשיתייצב ליד מפקד האוגדה - יהיה עליו להשיב לשאלות קריטיות בזמן לחימה
אילוסטרציה | צילום דובר צה״ל
פעם היה קשר ניצב ליד המפקד בעת קרב. קשר המח"ט. היום ניצב ליד מפקד האוגדה בקרב בעל מקצוע צה"לי חדש יחסית – אנליסט מבצעי.
מקצוע חדש, הפעלתו בצה"ל בשלבי התחלה, אבל זה העתיד. האנליסט יעבור הכשרה מקצועית רחבה ועמוקה ביחידות חיל התקשוב, וכשיתייצב ליד מפקד האוגדה יהיה עליו להשיב לשאלות המפקד, ובמהירות רבה, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית.
על מפקד האוגדה לקבל החלטות בשדה הקרב, החלטות מול ידע. היכן האויב, תמ"א – תמונת מצב אויב, מה הבעיה המבצעית העיקרית של המפקד. "תן לי מהר נתונים הכי עדכניים על הזירה", יבקש המפקד, ויקבל את התשובות מהאנליסט.
תשובות מבוססות מידע משפע מקורות, מהחלל ועד סנסורים, מאגרי מידע צה"ליים ומרכזי דאטה, הכל יותך לאנליסט במהירות עצומה וממנו למפקד. כך ייראה שדה הקרב המודרני, ולשם כך הוקם בתקשוב מערך של אנליסטים מבצעיים.
זה שדה הקרב הדיגיטלי שעליו ממונה אגף התקשוב, שסיסמתו "השולט בדיגיטל ינצח". עובדת היסוד היא שכל עולם התקשורת מבוסס על גלים אלקטרו-מגנטיים. רדיו, טלפוניה, מכ"ם, סיגינט, קומינט, הכל גלים אלקטרו-מגנטיים, וזו הדרך היחידה להעביר מידע ולייצר תקשורת.
לוחמת ספקטרום
פעילות מבצעית של יחידות ניידות מבוססת על מרחב הספקטרום, שהוא, כך מלמדים בחיל התקשוב, ממד לחימה של ממש. לוחמת ספקטרום.
במלחמת העולם השניה חלק גדול מהפצצות שהטילו מפציצים לא היו מדוייקות. היום פצצת JDAM יכולה להיות מקושרת ללוויין, והפצצה יודעת לתקן את עצמה תוך כדי מעוף, ולכן היא מדוייקת. כל ממדי הלחימה מבוססים על דיגיטל.
הדיגיטל, אומרים בתקשוב, הוא מלאכותי, מעשה ידי אדם ווירטואלי. צבא שמתקדם היום יכונן מרחב דיגיטלי, וכינון המרחב הוא חלק מתכנית המלחמה.
אם צה"ל יכנס ללבנון, כינון מרחב דיגיטלי בשטח יהיה ממד לחימה, בדיוק כמו טנקים, תותחים והנדסה. מטוס, טנק, חייל מפעיל נשק – כל אלו קשורים למרחב הדיגיטלי הכולל תקשורת ניידת, מרכזי דאטה, יכולות עיבוד מידע וענן. בענן יש הרבה מקום כדי לשמור דאטה מוגן וזמין.
בתקשוב מפתחים תכניות רב-שנתיות, כך שבעתיד יוכל החייל הבודד להיות חלק מהמרחב המבצעי הדיגיטלי, שינגיש את המידע והנתונים עד הטלפון הסלולרי שלו.
לשם כך הוקמה חטיבת טרנספורמציה דיגיטלית בתקשוב כדי לייצר שת"פ של כל הידע והיכולות כמו ענן, תקשורת נייחת וניידת ולוויינים. תפקיד מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא לחבר את הלוחם והמפקד בשטח עם מדע הדאטה כדי שבסוף התהליך כל גופי הצבא יעברו דיגיטציה.
קריית התקשוב
הבשורה היא שבשנת 2026 יעבור חיל התקשוב לקריית התקשוב ההולכת ונבנית בבאר שבע. שנתיים אחרי כן יעבור לשם השותף הקרוב אמ"ן. התקשוב יהיה קרוב לאקדמיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בית הספר למקצועות המחשב בסמ"ח כבר נמצא שם בנגב, ולומדים בו אלפי חניכים/ות. בית ספר זה הוא שער הכניסה למקצועות ההיי-טק בצבא. בוגריו יצטרפו לשרות מבצעי-טכנולוגי בצה"ל.
בבסמ"ח גאים בכמה הישגים ייחודיים כמו פתיחת מכינות לנשים, לחרדים ולחיילים על הרצף האוטיסטי. בשנים האחרונות הוכפל מספר החניכים/ות בבסמ"ח, וזו הוכחה למקום המרכזי שהעולם הדיגיטלי וסייבר תופסים בכל זרועות צה"ל, יבשה, אוויר וים.
לכל תהליך מבצעי משמעותי בצבא יש מה שקרוי בתקשוב מפעל ידע. לסוללת תותחנים שיורה יש "מפעל אש", היתוך של מידע רב - המון מטרות, קשר עם מטוסים שתוקפים בזירה, סוגי חימושים והתאמתם למטרות, המון דאטה עומד לרשות המפעילים, במקרה זה סוללת התותחים, ועד מפקדת המבצע כולו.
בינה מלאכותית יכולה לתת תשובות לשאלות ולתת המלצות לפעולה על סמך הדאטה והמידע העצום שנאגר במרכזי המידע ובענן.
בתקשוב משוכנעים שהבינה המלאכותית תיכנס למרחבים שאדם לא מאמין כיום שזה יקרה, אבל יקרה. עשרת אלפים פריטי ביג דאטה שנותנים למשתמש טקסט, והיישומים הצבאיים והמבצעיים הם עצומים. מפקד המרחב הדיגיטלי יהיה מעוניין להגביר את קצב הלחימה הדיגיטלית לצורך מתן תשובות על סמך המידע, בדיוק כשם שמפקד הכוח ירצה להגביר את קצב הלחימה הפיסית באויב.
נעשה שימוש בשיטות אלו, כולל בבינה מלאכותית, בעת התקפות רקטות על ישראל מרצועת עזה. סנסורים אוספים מידע על הירי, על סביבתו, יש מידע רלוונטי בחיל האוויר, בפיקוד העורף, מחברים את כל הנתונים והמידעים לתמונה אחת מלאה עם פילוחים. תמונה זו עומדת לרשות המפקדים לקבלת החלטות מבצעיות של התקפה והגנה.
תחומים נוספים שעברו ועוברים תהליכי דיגיטציה ויישומונים הם בהגנת העורף, ברפואה ובגיוס מילואים. מפתחים תהליך התראה מפני תקיפות טילים ורקטות, אלא שההתראה היא ממוקדת לשטח המאויים כדי לא להשבית מרחבי ארץ גדולים שאינם מאויימים. מדובר ביישום המחבר את האזרח ליישומון, לאפליקציה, שהיא בכך ידו בסלולרי שלו.
רפואה בדיגיטל
ההגדרה היא 'מיצוי הרפואה הצה"לית לשיפור המענה לפרט', לחייל. פותחה יכולת לסווג מקרים רפואיים בצורה דיגיטלית, וכך יכול החייל לקבל באמצעות מידע בכף ידו את השרות הרפואי שהוא זקוק לו בזמן הקצר ביותר ובאיכות.
גיוס מילואים בזמן חירום מבוצע בקיצור לו"זים ובדיוק. יישום מאגרי המידע נותן אינפורמציה עדכנית מי גויסו ומי לא גויסו ולמה, וכך יש למפקדי תמונה מלאה ועדכנית. גיוס מילואים דיגיטלי בכף היד.
מנועי המידע והדיגיטל הצבאיים נבנים ביחידת לוטם, שהיא מרכז פיתוח הנדסי ותוכנה של צה"ל. ליחידת לוטם כמה תחומי עיסוק עיקריים, כמו AI, חלל וניידות 360.
לוויינות תקשורת כבר בשימוש צה"ל כ-20 שנה באמצעות לווייני התקשורת והווידיאו ששיגרה מדינת ישראל והם מסתובבים בחלל. ניידות 360 משמעותה היכולת להנגיש את המידע ללוחם בטלפון החכם שלו, וכך לחברו לסביבתו ולמרחב הפעולה המבצעית שלו.
יחידת לוטם עוסקת בכינון המרחב הדיגיטלי כדי שצה"ל יקבל מרחב יעיל, רובוסטי, מוגן וחסין בעת הצורך המבצעי. כיום יש יכולות להמליץ למפקדים על דרכי סיכול, המלצות לתקיפות, לשיגורים, למידע על נפילות.
כל זה באמצעות אנליטיקה מתקדמת. מכאן המרחק קצר לאיש המקצוע החדש, האנליסט המבצעי שהזכרנו בתחילת הדברים, המשלב בין כלי המידע לבין מקבלי ההחלטות.
האנליסט יעבור הכשרה מקצועית רחבה ועמוקה ביחידות חיל התקשוב, וכשיתייצב ליד מפקד האוגדה - יהיה עליו להשיב לשאלות קריטיות בזמן לחימה
אילוסטרציה | צילום דובר צה״ל
פעם היה קשר ניצב ליד המפקד בעת קרב. קשר המח"ט. היום ניצב ליד מפקד האוגדה בקרב בעל מקצוע צה"לי חדש יחסית – אנליסט מבצעי.
מקצוע חדש, הפעלתו בצה"ל בשלבי התחלה, אבל זה העתיד. האנליסט יעבור הכשרה מקצועית רחבה ועמוקה ביחידות חיל התקשוב, וכשיתייצב ליד מפקד האוגדה יהיה עליו להשיב לשאלות המפקד, ובמהירות רבה, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית.
על מפקד האוגדה לקבל החלטות בשדה הקרב, החלטות מול ידע. היכן האויב, תמ"א – תמונת מצב אויב, מה הבעיה המבצעית העיקרית של המפקד. "תן לי מהר נתונים הכי עדכניים על הזירה", יבקש המפקד, ויקבל את התשובות מהאנליסט.
תשובות מבוססות מידע משפע מקורות, מהחלל ועד סנסורים, מאגרי מידע צה"ליים ומרכזי דאטה, הכל יותך לאנליסט במהירות עצומה וממנו למפקד. כך ייראה שדה הקרב המודרני, ולשם כך הוקם בתקשוב מערך של אנליסטים מבצעיים.
זה שדה הקרב הדיגיטלי שעליו ממונה אגף התקשוב, שסיסמתו "השולט בדיגיטל ינצח". עובדת היסוד היא שכל עולם התקשורת מבוסס על גלים אלקטרו-מגנטיים. רדיו, טלפוניה, מכ"ם, סיגינט, קומינט, הכל גלים אלקטרו-מגנטיים, וזו הדרך היחידה להעביר מידע ולייצר תקשורת.
לוחמת ספקטרום
פעילות מבצעית של יחידות ניידות מבוססת על מרחב הספקטרום, שהוא, כך מלמדים בחיל התקשוב, ממד לחימה של ממש. לוחמת ספקטרום.
במלחמת העולם השניה חלק גדול מהפצצות שהטילו מפציצים לא היו מדוייקות. היום פצצת JDAM יכולה להיות מקושרת ללוויין, והפצצה יודעת לתקן את עצמה תוך כדי מעוף, ולכן היא מדוייקת. כל ממדי הלחימה מבוססים על דיגיטל.
הדיגיטל, אומרים בתקשוב, הוא מלאכותי, מעשה ידי אדם ווירטואלי. צבא שמתקדם היום יכונן מרחב דיגיטלי, וכינון המרחב הוא חלק מתכנית המלחמה.
אם צה"ל יכנס ללבנון, כינון מרחב דיגיטלי בשטח יהיה ממד לחימה, בדיוק כמו טנקים, תותחים והנדסה. מטוס, טנק, חייל מפעיל נשק – כל אלו קשורים למרחב הדיגיטלי הכולל תקשורת ניידת, מרכזי דאטה, יכולות עיבוד מידע וענן. בענן יש הרבה מקום כדי לשמור דאטה מוגן וזמין.
בתקשוב מפתחים תכניות רב-שנתיות, כך שבעתיד יוכל החייל הבודד להיות חלק מהמרחב המבצעי הדיגיטלי, שינגיש את המידע והנתונים עד הטלפון הסלולרי שלו.
לשם כך הוקמה חטיבת טרנספורמציה דיגיטלית בתקשוב כדי לייצר שת"פ של כל הידע והיכולות כמו ענן, תקשורת נייחת וניידת ולוויינים. תפקיד מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא לחבר את הלוחם והמפקד בשטח עם מדע הדאטה כדי שבסוף התהליך כל גופי הצבא יעברו דיגיטציה.
קריית התקשוב
הבשורה היא שבשנת 2026 יעבור חיל התקשוב לקריית התקשוב ההולכת ונבנית בבאר שבע. שנתיים אחרי כן יעבור לשם השותף הקרוב אמ"ן. התקשוב יהיה קרוב לאקדמיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בית הספר למקצועות המחשב בסמ"ח כבר נמצא שם בנגב, ולומדים בו אלפי חניכים/ות. בית ספר זה הוא שער הכניסה למקצועות ההיי-טק בצבא. בוגריו יצטרפו לשרות מבצעי-טכנולוגי בצה"ל.
בבסמ"ח גאים בכמה הישגים ייחודיים כמו פתיחת מכינות לנשים, לחרדים ולחיילים על הרצף האוטיסטי. בשנים האחרונות הוכפל מספר החניכים/ות בבסמ"ח, וזו הוכחה למקום המרכזי שהעולם הדיגיטלי וסייבר תופסים בכל זרועות צה"ל, יבשה, אוויר וים.
לכל תהליך מבצעי משמעותי בצבא יש מה שקרוי בתקשוב מפעל ידע. לסוללת תותחנים שיורה יש "מפעל אש", היתוך של מידע רב - המון מטרות, קשר עם מטוסים שתוקפים בזירה, סוגי חימושים והתאמתם למטרות, המון דאטה עומד לרשות המפעילים, במקרה זה סוללת התותחים, ועד מפקדת המבצע כולו.
בינה מלאכותית יכולה לתת תשובות לשאלות ולתת המלצות לפעולה על סמך הדאטה והמידע העצום שנאגר במרכזי המידע ובענן.
בתקשוב משוכנעים שהבינה המלאכותית תיכנס למרחבים שאדם לא מאמין כיום שזה יקרה, אבל יקרה. עשרת אלפים פריטי ביג דאטה שנותנים למשתמש טקסט, והיישומים הצבאיים והמבצעיים הם עצומים. מפקד המרחב הדיגיטלי יהיה מעוניין להגביר את קצב הלחימה הדיגיטלית לצורך מתן תשובות על סמך המידע, בדיוק כשם שמפקד הכוח ירצה להגביר את קצב הלחימה הפיסית באויב.
נעשה שימוש בשיטות אלו, כולל בבינה מלאכותית, בעת התקפות רקטות על ישראל מרצועת עזה. סנסורים אוספים מידע על הירי, על סביבתו, יש מידע רלוונטי בחיל האוויר, בפיקוד העורף, מחברים את כל הנתונים והמידעים לתמונה אחת מלאה עם פילוחים. תמונה זו עומדת לרשות המפקדים לקבלת החלטות מבצעיות של התקפה והגנה.
תחומים נוספים שעברו ועוברים תהליכי דיגיטציה ויישומונים הם בהגנת העורף, ברפואה ובגיוס מילואים. מפתחים תהליך התראה מפני תקיפות טילים ורקטות, אלא שההתראה היא ממוקדת לשטח המאויים כדי לא להשבית מרחבי ארץ גדולים שאינם מאויימים. מדובר ביישום המחבר את האזרח ליישומון, לאפליקציה, שהיא בכך ידו בסלולרי שלו.
רפואה בדיגיטל
ההגדרה היא 'מיצוי הרפואה הצה"לית לשיפור המענה לפרט', לחייל. פותחה יכולת לסווג מקרים רפואיים בצורה דיגיטלית, וכך יכול החייל לקבל באמצעות מידע בכף ידו את השרות הרפואי שהוא זקוק לו בזמן הקצר ביותר ובאיכות.
גיוס מילואים בזמן חירום מבוצע בקיצור לו"זים ובדיוק. יישום מאגרי המידע נותן אינפורמציה עדכנית מי גויסו ומי לא גויסו ולמה, וכך יש למפקדי תמונה מלאה ועדכנית. גיוס מילואים דיגיטלי בכף היד.
מנועי המידע והדיגיטל הצבאיים נבנים ביחידת לוטם, שהיא מרכז פיתוח הנדסי ותוכנה של צה"ל. ליחידת לוטם כמה תחומי עיסוק עיקריים, כמו AI, חלל וניידות 360.
לוויינות תקשורת כבר בשימוש צה"ל כ-20 שנה באמצעות לווייני התקשורת והווידיאו ששיגרה מדינת ישראל והם מסתובבים בחלל. ניידות 360 משמעותה היכולת להנגיש את המידע ללוחם בטלפון החכם שלו, וכך לחברו לסביבתו ולמרחב הפעולה המבצעית שלו.
יחידת לוטם עוסקת בכינון המרחב הדיגיטלי כדי שצה"ל יקבל מרחב יעיל, רובוסטי, מוגן וחסין בעת הצורך המבצעי. כיום יש יכולות להמליץ למפקדים על דרכי סיכול, המלצות לתקיפות, לשיגורים, למידע על נפילות.
כל זה באמצעות אנליטיקה מתקדמת. מכאן המרחק קצר לאיש המקצוע החדש, האנליסט המבצעי שהזכרנו בתחילת הדברים, המשלב בין כלי המידע לבין מקבלי ההחלטות.
