מדיניות חוץ לישראל – שילוב של כוח ורוח
עמנואל נבון, הכוכב והשבט – היסטוריה דיפלומטית של ישראל, מודן, משרד הביטחון ו"מערכות", 2023
אפרים לפיד
| 20/06/2023
באדיבות מודן, משרד הביטחון ו"מערכות"
ד"ר עמנואל נבון, איש עסקים, אקדמיה ופרשן בתקשורת, מציע הסתכלות מקורית על המושג דיפלומטיה ישראלית-ציונית-יהודית.
מקובל כיום בעולם לראות את הדיפלומטיה כמרכיב בעמודי הביטחון הלאומי של כל מדינה. הספר החדש על הנושא לוקח אותנו לסקירה היסטורית ארוכת שנים ממלכות ישראל, תקופת הגלות והתנועה הציונית. שער מיוחד בספר מוקדש לסכסוך הישראלי –ערבי ושער טבעי על יחסי החוץ של ישראל עם ארצות העולם.
הספר מסתיים בסקירה על ישראל והגאופוליטיקה של האנרגיה. נבון מציע הסבר מקיף כיצד שרדו היהודים לאורך הדורות, ומה הוביל את ישראל להישגים דיפלומטיים.
שם הספר "הכוכב והשבט" מבטא את תפיסת המחבר לגבי הדיפלומטיה הציונית ובעקבותיה הדיפלומטיה הישראלית. ברוב שנות תולדות העם היהודי לא היה להם שבט (שַׁרְבִיט) אלא רק כוכב, מצפן רוחני ועל כן נאלצו כל הדורות להיאבק. הכוח כשלעצמו אינו מטרה וחייב להיות מלווה באידיאלים רוחניים.
מנהיגים ציוניים נאלצו לאורך השנים לאמץ גישה של ריאל פוליטיק, התפשרות עם העולם. דוגמה בולטת שנותן נבון היא בן גוריון, סוציאליסט ציוני בנעוריו, היה בלית ברירה למנהיג מסוגו של ביסמרק. היהודים צדקו ביחסיהם עם אומות העולם כאשר שלבו בין אמונה ופרגמטיות כאשר דחו את תכנית אוגנדה ב-1903, אך היו נכונים לשקול את תוכנית החלוקה של 1937.
בראשית ימיה היתה ישראל מדינה מאוימת וחלשה והפכה עם הזמן למדינה חזקה בעלת השפעה, שותפה חשובה של ארה"ב ואירופה. נבון מציע להבין כי התמודדות עם אתגרים ומשברים, ובראשם הסכסוך עם הפלסטינים, יכולים להיפתר באמצעות איזון בין אמונה ובין כוח, בין הכוכב ובין השבט.
עמנואל נבון, הכוכב והשבט – היסטוריה דיפלומטית של ישראל, מודן, משרד הביטחון ו"מערכות", 2023
באדיבות מודן, משרד הביטחון ו"מערכות"
ד"ר עמנואל נבון, איש עסקים, אקדמיה ופרשן בתקשורת, מציע הסתכלות מקורית על המושג דיפלומטיה ישראלית-ציונית-יהודית.
מקובל כיום בעולם לראות את הדיפלומטיה כמרכיב בעמודי הביטחון הלאומי של כל מדינה. הספר החדש על הנושא לוקח אותנו לסקירה היסטורית ארוכת שנים ממלכות ישראל, תקופת הגלות והתנועה הציונית. שער מיוחד בספר מוקדש לסכסוך הישראלי –ערבי ושער טבעי על יחסי החוץ של ישראל עם ארצות העולם.
הספר מסתיים בסקירה על ישראל והגאופוליטיקה של האנרגיה. נבון מציע הסבר מקיף כיצד שרדו היהודים לאורך הדורות, ומה הוביל את ישראל להישגים דיפלומטיים.
שם הספר "הכוכב והשבט" מבטא את תפיסת המחבר לגבי הדיפלומטיה הציונית ובעקבותיה הדיפלומטיה הישראלית. ברוב שנות תולדות העם היהודי לא היה להם שבט (שַׁרְבִיט) אלא רק כוכב, מצפן רוחני ועל כן נאלצו כל הדורות להיאבק. הכוח כשלעצמו אינו מטרה וחייב להיות מלווה באידיאלים רוחניים.
מנהיגים ציוניים נאלצו לאורך השנים לאמץ גישה של ריאל פוליטיק, התפשרות עם העולם. דוגמה בולטת שנותן נבון היא בן גוריון, סוציאליסט ציוני בנעוריו, היה בלית ברירה למנהיג מסוגו של ביסמרק. היהודים צדקו ביחסיהם עם אומות העולם כאשר שלבו בין אמונה ופרגמטיות כאשר דחו את תכנית אוגנדה ב-1903, אך היו נכונים לשקול את תוכנית החלוקה של 1937.
בראשית ימיה היתה ישראל מדינה מאוימת וחלשה והפכה עם הזמן למדינה חזקה בעלת השפעה, שותפה חשובה של ארה"ב ואירופה. נבון מציע להבין כי התמודדות עם אתגרים ומשברים, ובראשם הסכסוך עם הפלסטינים, יכולים להיפתר באמצעות איזון בין אמונה ובין כוח, בין הכוכב ובין השבט.
