לקחים שזורמים ממבצע ליטני עד ימינו
בעז זלמנוביץ, מבצע ליטני , צה"ל, המחלקה להיסטוריה, 2023
אפרים לפיד
| 07/04/2023
באדיבות צה"ל, המחלקה להיסטוריה
אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ השלים באופן מעמיק מחקר קודם של המחלקה להיסטוריה על מבצע ליטני מ-1978. מאחר ולבנון מאז שלהי 1970 היא אחד ממוקדי הלחימה של צה"ל מועמד עתה מחקר מקיף על המבצע לרשות המתעמקים במלחמות ישראל ובעיקר בלקחים ובתובנות מהפעילות המבצעית.
במארס 1978 יצא צה"ל למבצע הגדול ביותר שלו בלבנון עד אותה העת, בעקבות הפיגוע הרצחני בכביש החוף. צה"ל כבש את המרחב עד נחל הליטני למעט מובלעת צור והחזיק בשטח כשלושה חודשים עד חזרה לגבול הבינלאומי בהסדר עם האו"ם, שכלל הקמת כוח בינלאומי, יוניפיל.
ארגוני הטרור ששלטו בלבנון כמעט בלי מגבלות הובילו מאבק מול ישראל ומטרות יהודיות בעולם. מבצע ליטני מסמל שינוי יסודי בפעולות כנגד הטרור מלבנון – מעבר מפעולות תגמול ומ"מכות" נקודתיות לכיבוש שטח שנועד להשמיד תשתיות, להרחיק את המחבלים מגבולה הצפוני של ישראל.
לערער את שליטתם בשטח ולסמן לגורמי הכוח בלבנון, כי ישראל נוטלת את היוזמה ומממשת את זכותה להבטיח את ביטחונה בכוחות עצמה, כל עוד אין ממשל יציב בלבנון.
המבצע הביא ליצירת חיץ ביטחוני בין ישראל לדרום לבנון באמצעות הקמת אד"ל (אזור דרום לבנון) וחיזוק המיליציה הנוצרית המקומית בדרום. השותפות של ישראל עם הנוצרים בלבנון מלווה את ההיסטוריה של הישוב העברי עוד מתקופת המנדט והגיעה לשיאה במלחמת לבנון הראשונה. אז הוכח בפועל כי לשותפות כזו אין עתיד והיא הסתיימה במפח נפש אסטרטגי בישראל.
במחקר לפנינו מוקד פרק נכבד וחשוב ללקחים ממבצע כנגד אויב הפועל בשיטות של טרור וגרילה. מאפיינים עיקריים לבחינת לקחים הם למשל, שטח בנוי ומאוכלס, שטח הררי ושיתוף פעולה בין חילות וזרועות. עוד בוחן המחקר סוגיות ערכיות ובהן הרג שבויים וביזה.
הפקת הלקחים מהמבצע נעשתה בהנחות הבאות: כוחות צה"ל נלחמו בעיקר נגד הקרקע ונגד מכשולים מלאכותיים; גם במקומות שבהם היו מחבלים, הם כמעט לא נלחמו וגילו התנגדות מעטה; למבצע רוכזו כוחות ואמצעים שלא ניתן היה לרכזם אם חזיתות אחרות היו פעילות. לחימת השריון במבצע זה הייתה מוגבלת מאד, בעיקר בתפקידי סיוע, ועיקר לחימת הטנקים הייתה בקרקע (ולא באויב) תוך כדי תנועה.
הדרגים העליונים המחליטים בצה"ל ובמדינה התבדו בכמה הנחות יסוד למבצע זה : ממשלת ישראל הופתעה גם מאי רצונו של הממשל האמריקאי לתאם עימה את תגובתו;
הערכת המודיעין ייחסה למחבלים יכולת של כוח סדיר למחצה בכושר העמידה שלו, בסיוע האש וביכולת העתודה והתגבור. הערכה זו נתבדתה כבר ביממה הראשונה למבצע; נכזבה הציפייה להסדר עקיף עם סוריה, בדומה להסדר "הקו האדום" מ-1976, לאור ההערכה הישראלית לאינטרס הסורי.
לבנון כזירת עימות אפשרית נמצאת גם עתה במרחב הסיכונים וההתכוננות של כל הגורמים בצה"ל. על כן יש למחקר זה חשיבות מיוחדת וראוי להפנימו כדי לא לעשות טעויות פעמיים.
בעז זלמנוביץ, מבצע ליטני , צה"ל, המחלקה להיסטוריה, 2023
באדיבות צה"ל, המחלקה להיסטוריה
אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ השלים באופן מעמיק מחקר קודם של המחלקה להיסטוריה על מבצע ליטני מ-1978. מאחר ולבנון מאז שלהי 1970 היא אחד ממוקדי הלחימה של צה"ל מועמד עתה מחקר מקיף על המבצע לרשות המתעמקים במלחמות ישראל ובעיקר בלקחים ובתובנות מהפעילות המבצעית.
במארס 1978 יצא צה"ל למבצע הגדול ביותר שלו בלבנון עד אותה העת, בעקבות הפיגוע הרצחני בכביש החוף. צה"ל כבש את המרחב עד נחל הליטני למעט מובלעת צור והחזיק בשטח כשלושה חודשים עד חזרה לגבול הבינלאומי בהסדר עם האו"ם, שכלל הקמת כוח בינלאומי, יוניפיל.
ארגוני הטרור ששלטו בלבנון כמעט בלי מגבלות הובילו מאבק מול ישראל ומטרות יהודיות בעולם. מבצע ליטני מסמל שינוי יסודי בפעולות כנגד הטרור מלבנון – מעבר מפעולות תגמול ומ"מכות" נקודתיות לכיבוש שטח שנועד להשמיד תשתיות, להרחיק את המחבלים מגבולה הצפוני של ישראל.
לערער את שליטתם בשטח ולסמן לגורמי הכוח בלבנון, כי ישראל נוטלת את היוזמה ומממשת את זכותה להבטיח את ביטחונה בכוחות עצמה, כל עוד אין ממשל יציב בלבנון.
המבצע הביא ליצירת חיץ ביטחוני בין ישראל לדרום לבנון באמצעות הקמת אד"ל (אזור דרום לבנון) וחיזוק המיליציה הנוצרית המקומית בדרום. השותפות של ישראל עם הנוצרים בלבנון מלווה את ההיסטוריה של הישוב העברי עוד מתקופת המנדט והגיעה לשיאה במלחמת לבנון הראשונה. אז הוכח בפועל כי לשותפות כזו אין עתיד והיא הסתיימה במפח נפש אסטרטגי בישראל.
במחקר לפנינו מוקד פרק נכבד וחשוב ללקחים ממבצע כנגד אויב הפועל בשיטות של טרור וגרילה. מאפיינים עיקריים לבחינת לקחים הם למשל, שטח בנוי ומאוכלס, שטח הררי ושיתוף פעולה בין חילות וזרועות. עוד בוחן המחקר סוגיות ערכיות ובהן הרג שבויים וביזה.
הפקת הלקחים מהמבצע נעשתה בהנחות הבאות: כוחות צה"ל נלחמו בעיקר נגד הקרקע ונגד מכשולים מלאכותיים; גם במקומות שבהם היו מחבלים, הם כמעט לא נלחמו וגילו התנגדות מעטה; למבצע רוכזו כוחות ואמצעים שלא ניתן היה לרכזם אם חזיתות אחרות היו פעילות. לחימת השריון במבצע זה הייתה מוגבלת מאד, בעיקר בתפקידי סיוע, ועיקר לחימת הטנקים הייתה בקרקע (ולא באויב) תוך כדי תנועה.
הדרגים העליונים המחליטים בצה"ל ובמדינה התבדו בכמה הנחות יסוד למבצע זה : ממשלת ישראל הופתעה גם מאי רצונו של הממשל האמריקאי לתאם עימה את תגובתו;
הערכת המודיעין ייחסה למחבלים יכולת של כוח סדיר למחצה בכושר העמידה שלו, בסיוע האש וביכולת העתודה והתגבור. הערכה זו נתבדתה כבר ביממה הראשונה למבצע; נכזבה הציפייה להסדר עקיף עם סוריה, בדומה להסדר "הקו האדום" מ-1976, לאור ההערכה הישראלית לאינטרס הסורי.
לבנון כזירת עימות אפשרית נמצאת גם עתה במרחב הסיכונים וההתכוננות של כל הגורמים בצה"ל. על כן יש למחקר זה חשיבות מיוחדת וראוי להפנימו כדי לא לעשות טעויות פעמיים.
