שב״ס: חלק ניכר מהאסירים המשוחררים חוזרים לעסוק בפשע
הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת קיימה דיון על אפקטיביות מערכת הכליאה בישראל. מהנתונים עולה כי 39% מהאסירים ו 15% מהאסירות חוזרים לבצע עבירות לאחר שחרורם. רב גונדר קטי פרי: ״על המדינה לקדם הקמת מתקני כליאה חדשים״
עמי רוחקס דומבה
| 16/05/2022
קרדיט/ דוברות שב"ס
חברי הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת והיו"ר ח"כ מירב בן ארי, ביקרו היום (חמישי) במתחם בית סוהר איילון. את הסיור הובילה נציבת בתי הסוהר רב גונדר קטי פרי וסגל הפיקוד של שב"ס.
חברי הוועדה: ח״כ איתמר בן גביר, ח״כ אורית סטרוק, ח״כ רות לנדה, והיו"ר בן ארי סיירו במספר מתחמי כליאה ביניהם: בית סוהר איילון, בית מעצר ניצן ונווה תרצה. חברי הוועדה התרשמו מעבודת הסוהרים, תנאי מתקני הכליאה ושוחחו עם חלק מהכלואים במקום. את הביקור ליוותה ראש אגף האסיר, גונדר איילה חיים לצד סממ״ז מחוז מרכז תג"ד ערן פייר.
יו"ר הוועדה, אמרה בישיבת הסיכום שערכה הוועדה במתחם כי "העבודה שלנו מול שב"ס לא החלה מהיום. מצד אחד תפקידנו לפקח על עבודת השירות ומצד שני לגבות מול הממשלה ולהיות קשובים לצרכים של הארגון שיהיה נשמע מספיק בדיוק כמו של המשטרה ולוחמי האש".
ח"כ בן ארי ציינה עוד כי נוכחות חברי הוועדה בשטח חשובה ומאפשרת להבין טוב יותר להבנת את הנושאים במיוחד תנאי הכלואים הפליליים שהם חלק מהחברה שלנו, מצב מתקני הכליאה, צפיפות, תוכניות שיקום, בריאות וחינוך לכלואים. "אנו רואים את העבודה האנושית והרגישה למרות כל הסיפורים והאתגרים שיש כאן וזה ראוי להערכה" הוסיפה בן ארי.
ח"כ איתמר בן גביר: "הארגון עושה עבודת קודש שלא תמיד מודעים אליה מספיק וביקש לטפל בנושא האפליה של עצירים ביטחוניים יהודיים, במתקני הכליאה הישנים כגון שירותי בור שעדיין קיימים וכן כיצד ניתן להקל את עניין מעבר העצורים בין המתקנים".
ח"כ אורית סטרוק הוסיפה: כי השב"ס מתמודד עם החלקים האפלים והקשים בחברה ובקשה להבין את התנאים הרפואיים במתקנים הניתנים לכלואים והצפיפות. לדברי ח"כ וסרמן לנדה: "מצב חלק ממתקני הכליאה אינם יכולים להימשך במדינה מודרנית. על המדינה לפעול ולהציב זאת כתוכנית על ולתקצב אותה במהירות האפשרית".
רב גונדר קטי פרי, נציבת בתי הסוהר אמרה כי הם מרגישים את הקשב של הוועדה. "אני ואנשי מרגישים שיש הבנה עמוקה יותר לעבודת שירות בצי הסוהר ותפקיד הסוהר. הנציבה פרסה את פעילות השב"ס בין היתר בנושא צמצום הצפיפות במתקני המעבר, פתיחת אגפים נוספים בצפון ובדרום על מנת לקלוט עצירים ואסירים נוספים לאור המצב בתקופה האחרונה, קידום תוכניות שיקום, גיוס אנשי חינוך ורווחה, טכנולוגיות בנושא טיפול בריאותי ועוד".
עם זאת הוסיפה, כי על המדינה "להכניס את היד לכיס" ולקדם במהירה הקמת מתקני כליאה חדשים כחלופה למתקני כליאה לא ראויים וגיוס כוח אדם, במטרה לעמוד באתגרים וביעדים הגדלים משנה לשנה.
גונדר איילה חיים, ראש אגף האסיר בשב"ס ציינה כי כיום יש קרוב ל 15,000 אסירים תחת אחריות שב"ס כולל אלה המבצעים עבודות שירות בקהילה וכאלה בפיקוח אלקטרוני. שב"ס עושה מאמצים רבים לתת את המענה הטוב ביותר למשטרה ולשירותי הביטחון.
"המטרה להכניס כמה שיותר אסירים לתוכניות שיקום מותאמות עבירות, ולתוכניות לימודיות מתוקפות למצב ההשכלתי של כל אסיר. לדבריה, כל שנה משתחררים כ 6000 אסירים פליליים כאשר 32% מהם שחרור מוקדם ולהם מסגרת ליווי שיקומי כאשר 68% הנותרים פעמים רבות מתקשים להשתלב בקהילה.
״שב"ס מסייע לאלה בתוכניות רבות אף על פי שזה לא בפתחו, זאת במטרה לצמצם את תופעת חזרת אסירים משוחררים לבצע עבירות (רצידיביזם) העומדת על 39% בקרב גברים ו 15% בקרב נשים ששוחררו.״
הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת קיימה דיון על אפקטיביות מערכת הכליאה בישראל. מהנתונים עולה כי 39% מהאסירים ו 15% מהאסירות חוזרים לבצע עבירות לאחר שחרורם. רב גונדר קטי פרי: ״על המדינה לקדם הקמת מתקני כליאה חדשים״
קרדיט/ דוברות שב"ס
חברי הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת והיו"ר ח"כ מירב בן ארי, ביקרו היום (חמישי) במתחם בית סוהר איילון. את הסיור הובילה נציבת בתי הסוהר רב גונדר קטי פרי וסגל הפיקוד של שב"ס.
חברי הוועדה: ח״כ איתמר בן גביר, ח״כ אורית סטרוק, ח״כ רות לנדה, והיו"ר בן ארי סיירו במספר מתחמי כליאה ביניהם: בית סוהר איילון, בית מעצר ניצן ונווה תרצה. חברי הוועדה התרשמו מעבודת הסוהרים, תנאי מתקני הכליאה ושוחחו עם חלק מהכלואים במקום. את הביקור ליוותה ראש אגף האסיר, גונדר איילה חיים לצד סממ״ז מחוז מרכז תג"ד ערן פייר.
יו"ר הוועדה, אמרה בישיבת הסיכום שערכה הוועדה במתחם כי "העבודה שלנו מול שב"ס לא החלה מהיום. מצד אחד תפקידנו לפקח על עבודת השירות ומצד שני לגבות מול הממשלה ולהיות קשובים לצרכים של הארגון שיהיה נשמע מספיק בדיוק כמו של המשטרה ולוחמי האש".
ח"כ בן ארי ציינה עוד כי נוכחות חברי הוועדה בשטח חשובה ומאפשרת להבין טוב יותר להבנת את הנושאים במיוחד תנאי הכלואים הפליליים שהם חלק מהחברה שלנו, מצב מתקני הכליאה, צפיפות, תוכניות שיקום, בריאות וחינוך לכלואים. "אנו רואים את העבודה האנושית והרגישה למרות כל הסיפורים והאתגרים שיש כאן וזה ראוי להערכה" הוסיפה בן ארי.
ח"כ איתמר בן גביר: "הארגון עושה עבודת קודש שלא תמיד מודעים אליה מספיק וביקש לטפל בנושא האפליה של עצירים ביטחוניים יהודיים, במתקני הכליאה הישנים כגון שירותי בור שעדיין קיימים וכן כיצד ניתן להקל את עניין מעבר העצורים בין המתקנים".
ח"כ אורית סטרוק הוסיפה: כי השב"ס מתמודד עם החלקים האפלים והקשים בחברה ובקשה להבין את התנאים הרפואיים במתקנים הניתנים לכלואים והצפיפות. לדברי ח"כ וסרמן לנדה: "מצב חלק ממתקני הכליאה אינם יכולים להימשך במדינה מודרנית. על המדינה לפעול ולהציב זאת כתוכנית על ולתקצב אותה במהירות האפשרית".
רב גונדר קטי פרי, נציבת בתי הסוהר אמרה כי הם מרגישים את הקשב של הוועדה. "אני ואנשי מרגישים שיש הבנה עמוקה יותר לעבודת שירות בצי הסוהר ותפקיד הסוהר. הנציבה פרסה את פעילות השב"ס בין היתר בנושא צמצום הצפיפות במתקני המעבר, פתיחת אגפים נוספים בצפון ובדרום על מנת לקלוט עצירים ואסירים נוספים לאור המצב בתקופה האחרונה, קידום תוכניות שיקום, גיוס אנשי חינוך ורווחה, טכנולוגיות בנושא טיפול בריאותי ועוד".
עם זאת הוסיפה, כי על המדינה "להכניס את היד לכיס" ולקדם במהירה הקמת מתקני כליאה חדשים כחלופה למתקני כליאה לא ראויים וגיוס כוח אדם, במטרה לעמוד באתגרים וביעדים הגדלים משנה לשנה.
גונדר איילה חיים, ראש אגף האסיר בשב"ס ציינה כי כיום יש קרוב ל 15,000 אסירים תחת אחריות שב"ס כולל אלה המבצעים עבודות שירות בקהילה וכאלה בפיקוח אלקטרוני. שב"ס עושה מאמצים רבים לתת את המענה הטוב ביותר למשטרה ולשירותי הביטחון.
"המטרה להכניס כמה שיותר אסירים לתוכניות שיקום מותאמות עבירות, ולתוכניות לימודיות מתוקפות למצב ההשכלתי של כל אסיר. לדבריה, כל שנה משתחררים כ 6000 אסירים פליליים כאשר 32% מהם שחרור מוקדם ולהם מסגרת ליווי שיקומי כאשר 68% הנותרים פעמים רבות מתקשים להשתלב בקהילה.
״שב"ס מסייע לאלה בתוכניות רבות אף על פי שזה לא בפתחו, זאת במטרה לצמצם את תופעת חזרת אסירים משוחררים לבצע עבירות (רצידיביזם) העומדת על 39% בקרב גברים ו 15% בקרב נשים ששוחררו.״
