מסע של יהודי-ישראלי במכללה ערבית-אסלאמית (סוּפִית) בבאקה אלע'רביה

אבי שָׁלֵו, יומן אלקאסמי, מסע של יהודי-ישראלי במכללה ערבית-אסלאמית (סוּפִית) בבאקה אלע'רביה, הוצאת מנדלי, 2021

מסע של יהודי-ישראלי במכללה ערבית-אסלאמית (סוּפִית) בבאקה אלע'רביה

באדיבות הוצאת מנדלי

לפנינו ספר יוצא דופן במיוחד. המחבר, אבי שָׁלֵו, סא"ל במילואים, לשעבר קצין מודיעין ויועץ לענייני פלסטיניים ביהו"ש, היה לאחר פרישתו לגמלאות מצה"ל לסטודנט יהודי ראשון (ובינתיים יחיד) במכללה ערבית-אסלאמית (סוּפִית) אלקאסמי בבאקה אלע'רביה. כיום הוא מנהל קשרי הציבור במכללה.

שָׁלֵו מצא לנכון לשתף בעיקר את החברה היהודית בנעשה אצל ערביי ישראל במבט ישיר ובגובה העיניים. מניסיונו היומיומי בתקופת לימודיו אנו נחשפים לקשיים של ערביי ישראל, וקוראים על הכוחות, התקוות, הכעסים, החלומות, דילמות הזהות והיחס האמביוולנטי שלהם לישראל.

הלימודים במכללה האסלאמית היו בשבילו סוג של יציאה ממרחב הנוחות והתגשמות סוג של חלום. בעבר היה רגיל להיות בעיר ערבית עם נשק ובחברת חיילים אחרים. כאן, בבאקה, הוא חמוש במחברת וכריך ורחוק מכל סוג של סיוע.

הספר כתוב בסגנון קולח ומפורט מאד. שָׁלֵו חוזר רבות על הלבטים להירשם ללימודים במכללה הערבית עד שהעז לעשות זאת (בלי גיבוי מלא ממשפחתו..). תהליכי חשיבה של המחבר מלווים את הקורא לאורך כל הספר. ניכר המתח הסמוי שמלווה את הסטודנטים (רובן המכריע סטודנטיות) במכללה מנוכחותו של הסטודנט היהודי גבה הקומה, איש ביטחון בעבר.

כולן חוו את המפגש עם חיילי צה"ל במחסומים, וגם יש מטענים חיוביים ושליליים רבים מהיכרות עם יהודים בערים בארץ. השפה העברית לא שגורה היטב אצל כולן ומקשה בהשתלבות בחיים המודרניים.

תכנית לימודים מיוחדת לתעודת הוראה מתקיימת במכללה בימי שישי-שבת וכך מאפשרת לסטודנטים להמשיך בשגרת חייהם ובעיקר בעבודה ובניהול משפחה. לתשלום שכר הלימוד הגבוה זקוקות רבות מהן לעבוד בניקיון או בעבודות אחרות בימות השבוע.

סטודנטיות רבות באות מישובים בדואים בנגב. הן למדו באוניברסיטה בחברון. בולט מאד מאבקן של הבדואיות להתקדם באמצעות ההשכלה ולהשתלב בחברה הישראלית המודרנית. הן זוכות לא אחת לביטויי התנשאות מצד חברותיהן מיישובי הגליל, אשר למדו באוניברסיטאות בשכם ובג'נין. כל הבוגרות מאוניברסיטאות בגדה נדרשות להשלים לתעודת הוראה במכללה בארץ כדי לקבל רישיון הוראה כאן.

המכללה בבאקה נקראת אסלאמית סוּפִית, אך נזכור כי ערביי ישראל הם ציבור מאמין ודתי ביסודו, בלי חלוקה חדה בין חילוניים ודתיים המוכרת לנו בחברה היהודית. השפה השלטת ברחוב הערבי וגם במכללה היא ערברית, שילוב של ערבית ועברית בטבעיות. גם הערבית המדוברת האמיתית עשירה במונחים מתחדשים שלא תמיד מוכרים ליהודים.

הספר עמוס במובאות מהקוראן וממקורות ההלכה האסלאמית ויכול לשמש מורה נבוכים למי שאינם מכירים כלל את עולמם הדתי של האזרחים הערבים בישראל. אי אפשר להימנע גם מדיון בזיקה שבין אסלאם קיצוני וטרור, סוגייה כמעט יומיומית לאנשי מודיעין בשטחים ונשמעת לא ברורה מספיק לסטודנטים.

יש גם דיונים על הנכבה, מלחמת 1948, מלחמת העצמאות ליהודים והאסון הכבד של החברה הערבית בישראל. אחרית הדבר בספר מינורית מאד לעומת השיאים הרבים של חוויות ותובנות שהספר רצוף בהן.

אולי יעניין אותך גם