פרשנות | ארה״ב הקריבה את אוקראינה על מזבח שימור אינטרסים צבאיים במדינות נאט״ו
״עובדה היא שבמהלך 30 השנים האחרונות ניסינו בסבלנות להגיע להסכם עם מדינות נאט"ו המובילות לגבי עקרונות הביטחון השווה והבלתי ניתן לחלוקה באירופה״, טען פוטין. בבית הלבן החליטו לשמר נכסים צבאיים באירופה, בידיעה, כי החלטה זו תוביל למלחמה באוקראינה
State Department photo by Freddie Everett/ Public Domain
הפלישה הרוסית לאוקראינה שהחלה היום (ה׳) היא תוצר תהליך ריכוז כוחות רוסי שמתנהל כבר מספר חודשים בגבול אוקראינה. מועד הפלישה נחזה על ידי המודיעין האמריקאי מספר פעמים בשבועות האחרונים, ללא הצלחה יתרה.
גם על השאלה האם המודיעין האמריקאי ידע על כוונת רוסיה לפלוש לאוקראינה, טרם ריכוז הכוחות, אין תשובה גלויה. בקיץ האחרון לא היו התרעות על פלישה בחורף. הודעות ברשתות החברתיות אודות תנועת כוחות רוסים החלה באוקטובר 2021.
ברגע שיש ריכוז כוחות בסדר גודל של למעלה מ-100,000 חיילים בתוספת כ-60 אחוזים מצבא היבשה של רוסיה, כנראה שכל הנחה שצפויה מלחמה, בסבירות גבוהה, תהיה נכונה. מהרגע שהליך ריכוז הכוחות יצא לפועל, ניתן לנטר אותו באמצעות מטוסי משימה או לווינים, לצד מרגלים אנושיים.
במקביל לריכוז הכוחות הרוסי בגבול, הקרמלין פתח את הדלת למו״מ. הדרישות, לפי מקורות גלויים, נעו בין התחייבות של אוקראינה לא להצטרף לעולם לנאט״ו ועד הקטנת הכוחות האמריקאים, כולל נכסים צבאיים במדינות אירופה. זאת, תמורת הסגת הכוחות הרוסים מהגבול.
למרות מאמצי התיווך של צרפת ושיחות ישירות בין פוטין לביידן, לא הושגה הסכמה. פוטין טען שארה״ב מתעלמת מצרכי הביטחון של רוסיה, כאשר היא מאפשרת השפעה מערבית באוקראינה. פוטין ראה בכך איום ישיר על ביטחון רוסיה.
״עובדה היא שבמהלך 30 השנים האחרונות ניסינו בסבלנות להגיע להסכם עם מדינות נאט"ו המובילות לגבי עקרונות הביטחון השווה והבלתי ניתן לחלוקה באירופה. בתגובה להצעותינו, התמודדנו תמיד עם הונאה ושקרים או ניסיונות לחץ וסחיטה, בעוד שהברית הצפון-אטלנטית המשיכה להתרחב למרות המחאות והדאגות שלנו״, דבריו של פוטין מהיום. הפרסום של משרד החוץ הרוסי. ״המכונה הצבאית שלה זזה, וכפי שאמרתי, מתקרבת לגבול שלנו.״
מדוע כשלו השיחות בין ארה״ב לרוסיה למנוע מלחמה? אם מניחים שפוטין רצה מלחמה בכל מחיר, אז השיחות נועדו לכישלון ידוע מראש ומטרתן להראות שפוטין ניסה לדבר (למרות שהחליט להלחם).
אם מניחים שפוטין אכן נתן אופציה לדיפלומטיה, עולה השאלה מדוע האמריקאים לא הסכימו לדרישות רוסיה. כאשר ידוע שמחיר הכשלון הוא מלחמה באוקראינה. ובכן, בפרסומים הגלויים שעלו בהקשר הדרישות הרוסיות, אלו כללו, פגיעה משמעותית בנוכחות הצבאית של ארה״ב באירופה. עבור ארה״ב, אירופה היא עומק אסטרטגי בפני רוסיה, בנוסף לאוקיאנוס.
ברית נאט״ו, המבוססת ברובה על כוח צבאי אמריקאי (קונבנציונאלי וגרעיני), נועדה לשמר את גבולות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה מול בריה״מ ולאחר מכן - רוסיה. פוטין טען שהשפעה אמריקאית באוקראינה היא בבחינת ׳הפרת חוזה׳ ומהותה, התפשטות ארה״ב מזרחה. בבית הלבן שללו טענות אלו, ואמרו שארה״ב ונאט״ו אינן מאיימות על השלמות הטריטוריאלית של רוסיה.
את פוטין זה לא שכנע, וברגע שארה״ב לא התיישרה עם הדרישות הרוסיות - פוטין יצא למלחמה. עולה השאלה מדוע ארה״ב העדיפה מלחמה באוקראינה על פני ויתורים באירופה.
אחת מנקודות המחלוקת בין רוסיה לארה״ב היו סביב מתקני הגנה אווירית Aegis Ashore שלא ארה״ב. אלו ממוקמים ברומניה ופולין, כאשר הרוסים טוענים שזו כסות לטק״ק התקפי, בעוד האמריקאים טוענים כי מדובר במתקנים לצרכי הגנה אווירית בלבד.
מרכיב נוסף הוא הסכם Intermediate-Range Nuclear Forces Treaty ממנו ארה״ב נסוגה ב-2019, לאחר שהתברר שרוסיה הפרה אותו בפיתוח טילים לטווחים החורגים ממנו. ארה״ב האשימה את רוסיה בפיתוח טילים מסוג 9M729.
״רוסיה היא האחראית הבלעדית לפטירת האמנה. החל לפחות מאמצע שנות ה-2000, רוסיה פיתחה, ייצרה, בדקה בטיסה, וכעת הציגה מספר גדודים של הטיל שלה שאינו תואם את האמנה״, כתבו בהודעה האמריקאית.
ההסכם אסרה על פיתוח טילים בליסטיים יבשתיים, טילי שיוט ומשגרי טילים עם טווחים של 500–1,000 ק"מ (310–620 מייל) (טווח בינוני קצר) ו-1,000–5,500 ק"מ (620–3,420 ק"מ) mi) (טווח ביניים). האמנה לא חלה על טילים משוגרים מהאוויר או בים. מטרת האמנה הייתה להוציא את אירופה ורוסיה מאיום טילים כאלו. כאמור, רוסיה, לפי האמריקאים, הפרה את ההסכם מאז 2013, וב2019 ארה״ב פרשה ממנו רשמית.
המשמעות היא שארה״ב יכולה להציב באירופה טילים שמאיימים על מוסקבה ישירות. לטילים ומערכות ההגנ״א צריך להוסיף חיילי חי״ר, רק״מ, מטוסי קרב, כולל חמקניים, מטוסי הפצצה, סיור ומשימה וצי אמריקאי. כל אלו מוצבים באירופה במדינות שונות, חברות בנאט״ו, במטרה להרתיע את מוסקבה. פוטין כאמור, רואה בנוכחות זו איום, בתוספת השפעה תרבותית אמריקאית מערבית.
לאור ריכוז הכוחות הרוסי, ביידן היה צריך לבחור בין ויתור על נכסים צבאיים באירופה, לבין מלחמה באוקראינה. ובכן, הוא בחר להקריב את אוקראינה על מזבח שימור יתר אירופה. תשלום זניח עבור ארה״ב, שרואה באירופה לא רק את שותף הסחר הגדול ביותר, אלא, כאמור, עומק אסטרטגי מול רוסיה.
״עובדה היא שבמהלך 30 השנים האחרונות ניסינו בסבלנות להגיע להסכם עם מדינות נאט"ו המובילות לגבי עקרונות הביטחון השווה והבלתי ניתן לחלוקה באירופה״, טען פוטין. בבית הלבן החליטו לשמר נכסים צבאיים באירופה, בידיעה, כי החלטה זו תוביל למלחמה באוקראינה
State Department photo by Freddie Everett/ Public Domain
הפלישה הרוסית לאוקראינה שהחלה היום (ה׳) היא תוצר תהליך ריכוז כוחות רוסי שמתנהל כבר מספר חודשים בגבול אוקראינה. מועד הפלישה נחזה על ידי המודיעין האמריקאי מספר פעמים בשבועות האחרונים, ללא הצלחה יתרה.
גם על השאלה האם המודיעין האמריקאי ידע על כוונת רוסיה לפלוש לאוקראינה, טרם ריכוז הכוחות, אין תשובה גלויה. בקיץ האחרון לא היו התרעות על פלישה בחורף. הודעות ברשתות החברתיות אודות תנועת כוחות רוסים החלה באוקטובר 2021.
ברגע שיש ריכוז כוחות בסדר גודל של למעלה מ-100,000 חיילים בתוספת כ-60 אחוזים מצבא היבשה של רוסיה, כנראה שכל הנחה שצפויה מלחמה, בסבירות גבוהה, תהיה נכונה. מהרגע שהליך ריכוז הכוחות יצא לפועל, ניתן לנטר אותו באמצעות מטוסי משימה או לווינים, לצד מרגלים אנושיים.
במקביל לריכוז הכוחות הרוסי בגבול, הקרמלין פתח את הדלת למו״מ. הדרישות, לפי מקורות גלויים, נעו בין התחייבות של אוקראינה לא להצטרף לעולם לנאט״ו ועד הקטנת הכוחות האמריקאים, כולל נכסים צבאיים במדינות אירופה. זאת, תמורת הסגת הכוחות הרוסים מהגבול.
למרות מאמצי התיווך של צרפת ושיחות ישירות בין פוטין לביידן, לא הושגה הסכמה. פוטין טען שארה״ב מתעלמת מצרכי הביטחון של רוסיה, כאשר היא מאפשרת השפעה מערבית באוקראינה. פוטין ראה בכך איום ישיר על ביטחון רוסיה.
״עובדה היא שבמהלך 30 השנים האחרונות ניסינו בסבלנות להגיע להסכם עם מדינות נאט"ו המובילות לגבי עקרונות הביטחון השווה והבלתי ניתן לחלוקה באירופה. בתגובה להצעותינו, התמודדנו תמיד עם הונאה ושקרים או ניסיונות לחץ וסחיטה, בעוד שהברית הצפון-אטלנטית המשיכה להתרחב למרות המחאות והדאגות שלנו״, דבריו של פוטין מהיום. הפרסום של משרד החוץ הרוסי. ״המכונה הצבאית שלה זזה, וכפי שאמרתי, מתקרבת לגבול שלנו.״
מדוע כשלו השיחות בין ארה״ב לרוסיה למנוע מלחמה? אם מניחים שפוטין רצה מלחמה בכל מחיר, אז השיחות נועדו לכישלון ידוע מראש ומטרתן להראות שפוטין ניסה לדבר (למרות שהחליט להלחם).
אם מניחים שפוטין אכן נתן אופציה לדיפלומטיה, עולה השאלה מדוע האמריקאים לא הסכימו לדרישות רוסיה. כאשר ידוע שמחיר הכשלון הוא מלחמה באוקראינה. ובכן, בפרסומים הגלויים שעלו בהקשר הדרישות הרוסיות, אלו כללו, פגיעה משמעותית בנוכחות הצבאית של ארה״ב באירופה. עבור ארה״ב, אירופה היא עומק אסטרטגי בפני רוסיה, בנוסף לאוקיאנוס.
ברית נאט״ו, המבוססת ברובה על כוח צבאי אמריקאי (קונבנציונאלי וגרעיני), נועדה לשמר את גבולות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה מול בריה״מ ולאחר מכן - רוסיה. פוטין טען שהשפעה אמריקאית באוקראינה היא בבחינת ׳הפרת חוזה׳ ומהותה, התפשטות ארה״ב מזרחה. בבית הלבן שללו טענות אלו, ואמרו שארה״ב ונאט״ו אינן מאיימות על השלמות הטריטוריאלית של רוסיה.
את פוטין זה לא שכנע, וברגע שארה״ב לא התיישרה עם הדרישות הרוסיות - פוטין יצא למלחמה. עולה השאלה מדוע ארה״ב העדיפה מלחמה באוקראינה על פני ויתורים באירופה.
אחת מנקודות המחלוקת בין רוסיה לארה״ב היו סביב מתקני הגנה אווירית Aegis Ashore שלא ארה״ב. אלו ממוקמים ברומניה ופולין, כאשר הרוסים טוענים שזו כסות לטק״ק התקפי, בעוד האמריקאים טוענים כי מדובר במתקנים לצרכי הגנה אווירית בלבד.
מרכיב נוסף הוא הסכם Intermediate-Range Nuclear Forces Treaty ממנו ארה״ב נסוגה ב-2019, לאחר שהתברר שרוסיה הפרה אותו בפיתוח טילים לטווחים החורגים ממנו. ארה״ב האשימה את רוסיה בפיתוח טילים מסוג 9M729.
״רוסיה היא האחראית הבלעדית לפטירת האמנה. החל לפחות מאמצע שנות ה-2000, רוסיה פיתחה, ייצרה, בדקה בטיסה, וכעת הציגה מספר גדודים של הטיל שלה שאינו תואם את האמנה״, כתבו בהודעה האמריקאית.
ההסכם אסרה על פיתוח טילים בליסטיים יבשתיים, טילי שיוט ומשגרי טילים עם טווחים של 500–1,000 ק"מ (310–620 מייל) (טווח בינוני קצר) ו-1,000–5,500 ק"מ (620–3,420 ק"מ) mi) (טווח ביניים). האמנה לא חלה על טילים משוגרים מהאוויר או בים. מטרת האמנה הייתה להוציא את אירופה ורוסיה מאיום טילים כאלו. כאמור, רוסיה, לפי האמריקאים, הפרה את ההסכם מאז 2013, וב2019 ארה״ב פרשה ממנו רשמית.
המשמעות היא שארה״ב יכולה להציב באירופה טילים שמאיימים על מוסקבה ישירות. לטילים ומערכות ההגנ״א צריך להוסיף חיילי חי״ר, רק״מ, מטוסי קרב, כולל חמקניים, מטוסי הפצצה, סיור ומשימה וצי אמריקאי. כל אלו מוצבים באירופה במדינות שונות, חברות בנאט״ו, במטרה להרתיע את מוסקבה. פוטין כאמור, רואה בנוכחות זו איום, בתוספת השפעה תרבותית אמריקאית מערבית.
לאור ריכוז הכוחות הרוסי, ביידן היה צריך לבחור בין ויתור על נכסים צבאיים באירופה, לבין מלחמה באוקראינה. ובכן, הוא בחר להקריב את אוקראינה על מזבח שימור יתר אירופה. תשלום זניח עבור ארה״ב, שרואה באירופה לא רק את שותף הסחר הגדול ביותר, אלא, כאמור, עומק אסטרטגי מול רוסיה.
