דעה | מול איראן, נדרשת ישראל לשני ערוצים איכותיים באותה מידה - צבאי ודיפלומטי
ישראל וארה״ב טוענות שלא יאפשרו לאיראן נשק גרעיני - השאלה באילו אמצעים. דן ארקין טוען כי מדובר בשילוב אמצעים קינטיים ודיפלומטיים
צילום: אבי אוחיון, לע"מ
נראה כי יש הסכמה מלאה בין הנשיא ג'ו ביידן לבין ראש הממשלה נפתלי בנט: לא נאפשר לאיראן להיות מדינת סף גרעינית. השאלה היא: כיצד בדיוק "לא נאפשר", גם אנחנו וגם האמריקנים. היו השבוע אירועי ביטחון עתירי כותרות: ועידת ביטחון במינכן. דיוני הסכם גרעין בווינה. וכמובן המלחמה באוקראינה.
נושא הדיונים בווינה יישאר עמנו זמן רב, ומצער לחשוב שכנראה אנו בישראל נישאר כנראה די לבדנו מול שאיפות ההתגרענות של איראן. שום הסכם בווינה לא יבטיח לנו היכן ומתי בדיוק ה"סף", מה לפניו ומה אחריו.
מה יהיה כתוב בהסכם החדש? הסרת סנקציות, שפירושו סחר נפט חופשי והכנסות עתק. פיקוח הדוק של פקחי הוועדה לאנרגיה אטומית - זו התחייבות שאינה שווה את הנייר שעליו נכתבה. הגבלות שיעורי ואחוזי העשרת אורניום – מי יבדוק ומי יפקח.
ואם גם ההסכם החדש יופר: היעלה על הדעת שביידן ייזום תקיפת צבאית כדי לעצור את הגרעין האיראני. אמנם נשיא ארה"ב התגלה במשבר אוקראינה כמי שמוכן לשלוח צבא ומטוסים לאירופה, אם כי לא ללב המשבר ממש, אולם מי שניהל ועדיין מנהל את המשבר כולו יושב בקרמלין ולא בבית הלבן.
וישראל: יש תמימות דעים שיש לישראל יכולות צבאיות רבות וחיל אוויר שיכול לייצר מכות מכאיבות מאוד לאיראן ולתכנית הגרעין שלה. אך כנראה כמעט בלתי אפשרי לקבור את מלוא פרוייקט הגרעין במעמקי נתנז, בושהר ופורדו. המטרות קבורות עמוק באדמת איראן במרחק של אלפי ק"מ והסיכונים עצומים.
ברור שחובת ממשלת ישראל וההנהגה הביטחונית על כל זרועותיה לתכנן אופציה צבאית התקפית. אולם דעתנו שבמקביל יש למקד תשומת לב לנושאים שנגדיר אותם מעטפת הסכם הגרעין שכנראה ייחתם בווינה. ובמעטפת הזאת יש אלמנטים שבלעדיהם אי אפשר להגיע לידי ייצור נשק גרעיני, ועליהם ניתן להגיע להסכמה עם העולם האוהד אך זה שלא עושה מאומה למנוע גרעין איראני.
במהלך סיבובי שיחות וינה נשמעו טענות שישראל לא לחצה מספיק בכמה נושאים, כמו פעילויות הטרור האיראני במזה"ת, פרוייקטי דיוק הטילים בלבנון, פעילויות משמרות המהפכה במפרץ הערבי ובים סוף, פגיעה בחופש השיט, פעילויות ה-PROXIES של איראן: החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון וחמס בעזה.
העברות משלוחי נשק מאיראן לסוריה, עירק ולבנון בשיירות רכב ביבשה, במטוסים אזרחיים ובכלי שיט סביב אפריקה בואכה עזה, ביירות ולטקיה. חגורה ענקית של יצוא טרור מטהרן ועד נמלי סוריה, לבנון ועזה.
נושאים אלו אינם משניים לגרעין, הם נשמת אפו של משטר טהרן לא פחות מתכנית הגרעין. אלו נושאים שניתן להתמקד בהם בקשרי ישראל עם מדינות המערב, אירופה וארה"ב. שהרי מישהו מוכר לאיראן ציוד לכורים גרעיניים, מישהו מספק לה צנטריפוגות מתקדמות, מישהו מסייע בתכנית הטילים הבליסטיים האמורים לשאת את הרש"ק הגרעיני.
מישהו ידריך ביום מן הימים, חלילה, את האיראנים כיצד מרכיבים ראש נפץ גרעיני על ראשו של טיל ויספק את האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה וציוד הניווט, בנוסף ליכולות ייצור עצמי.
אלו נושאים שישראל חייבת להתייחס אליהם במיטב קשריה עם בעלי ברית ושותפים. קשה לשכנע מדינה להשתתף במלחמה נגד הגרעין האיראני. אך אפשר לדבר עם מדינות אירופה על טרור המאיים גם עליהן.
צבא אמריקני נמצא באזור, בצניעות, אבל הלוויינים והמטוסים מכירים את דרכי העברות הנשק מאיראן צפונה ומערבה. כך, וביתר שאת, הרוסים שנמצאים באוויר ובים במערב סוריה, טסים, רואים ושומעים הכל, והם אינם ממעריצי משמרות המהפכה.
יתכן שלא תהיה ברירה לישראל אלא להפעיל כוח. יתכן שביום מן הימים ניאלץ לפעול לבדנו לחיסול, או לפגיעה אנושה, בפרוייקט הגרעין האיראני. ואם כך יהיה, מוטב שנהיה שותפים לארה"ב ביוזמה כזאת, שסיכוייה נראים כיום קלושים.
בתגובה להסכם גרעין גרוע שייחתם בווינה רצוי לדעתנו שישראל תתגייס לקמפיין הסברה תקיף שיתמקד באותם סעיפים בהסכם שאינם רק סכנת הפצצה. סעיפים שישראל הטיפה להם. כדאי שהממשלה תבחן מאמצים לשכנע שוב את העולם החופשי, וזה כולל גם בעלות ברית חדשות במסגרת הסכמי אברהם, שחלקן מאויימות על ידי איראן.
להציג סכנות הצפויות מכיוון טהרן: לא רק בפצצת גרעין אלא בעידוד טרור, בניסיונות השתלטות, באיומים ובירי על סעודיה, בארגון משלוחי נשק חובקי עולם כאילו היתה ארגון פשע ומאפיה.
הפעולה היא רב-שכבתית: גם תכנון מבצעי-צבאי להיכן לשלוח את מטוסי הקרב F-15 ואת בחורינו המצויינים, וגם במקביל תכנית מקיפה להיכן לשלוח שגרירים, מומחים, נציגי מוסדות מחקר ואקדמיה, וכמובן מדינאים, עד ראש ממשלה ושרי חוץ וביטחון. גם השחזת תער וגם הסברה.
ערוצי המודיעין הישראליים מעולים. אנו יודעים על הנעשה באיראן הרבה יותר מאחרים. היינו שם והבאנו הביתה את ארכיון הגרעין. חלק מהחומר המודיעיני מותר לפרוס לעיני מקבלי החלטות, קובעי מדיניות ומובילי דעת קהל במדינות ידידותיות משני עברי האטלנטי כדי להעמידם על חומרת סכנות הנשקפות מאיראן, סכנות העלולות במוקדם או במאוחר להגיע לידי מטען נפץ גרעיני.
ישראל וארה״ב טוענות שלא יאפשרו לאיראן נשק גרעיני - השאלה באילו אמצעים. דן ארקין טוען כי מדובר בשילוב אמצעים קינטיים ודיפלומטיים
צילום: אבי אוחיון, לע"מ
נראה כי יש הסכמה מלאה בין הנשיא ג'ו ביידן לבין ראש הממשלה נפתלי בנט: לא נאפשר לאיראן להיות מדינת סף גרעינית. השאלה היא: כיצד בדיוק "לא נאפשר", גם אנחנו וגם האמריקנים. היו השבוע אירועי ביטחון עתירי כותרות: ועידת ביטחון במינכן. דיוני הסכם גרעין בווינה. וכמובן המלחמה באוקראינה.
נושא הדיונים בווינה יישאר עמנו זמן רב, ומצער לחשוב שכנראה אנו בישראל נישאר כנראה די לבדנו מול שאיפות ההתגרענות של איראן. שום הסכם בווינה לא יבטיח לנו היכן ומתי בדיוק ה"סף", מה לפניו ומה אחריו.
מה יהיה כתוב בהסכם החדש? הסרת סנקציות, שפירושו סחר נפט חופשי והכנסות עתק. פיקוח הדוק של פקחי הוועדה לאנרגיה אטומית - זו התחייבות שאינה שווה את הנייר שעליו נכתבה. הגבלות שיעורי ואחוזי העשרת אורניום – מי יבדוק ומי יפקח.
ואם גם ההסכם החדש יופר: היעלה על הדעת שביידן ייזום תקיפת צבאית כדי לעצור את הגרעין האיראני. אמנם נשיא ארה"ב התגלה במשבר אוקראינה כמי שמוכן לשלוח צבא ומטוסים לאירופה, אם כי לא ללב המשבר ממש, אולם מי שניהל ועדיין מנהל את המשבר כולו יושב בקרמלין ולא בבית הלבן.
וישראל: יש תמימות דעים שיש לישראל יכולות צבאיות רבות וחיל אוויר שיכול לייצר מכות מכאיבות מאוד לאיראן ולתכנית הגרעין שלה. אך כנראה כמעט בלתי אפשרי לקבור את מלוא פרוייקט הגרעין במעמקי נתנז, בושהר ופורדו. המטרות קבורות עמוק באדמת איראן במרחק של אלפי ק"מ והסיכונים עצומים.
ברור שחובת ממשלת ישראל וההנהגה הביטחונית על כל זרועותיה לתכנן אופציה צבאית התקפית. אולם דעתנו שבמקביל יש למקד תשומת לב לנושאים שנגדיר אותם מעטפת הסכם הגרעין שכנראה ייחתם בווינה. ובמעטפת הזאת יש אלמנטים שבלעדיהם אי אפשר להגיע לידי ייצור נשק גרעיני, ועליהם ניתן להגיע להסכמה עם העולם האוהד אך זה שלא עושה מאומה למנוע גרעין איראני.
במהלך סיבובי שיחות וינה נשמעו טענות שישראל לא לחצה מספיק בכמה נושאים, כמו פעילויות הטרור האיראני במזה"ת, פרוייקטי דיוק הטילים בלבנון, פעילויות משמרות המהפכה במפרץ הערבי ובים סוף, פגיעה בחופש השיט, פעילויות ה-PROXIES של איראן: החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון וחמס בעזה.
העברות משלוחי נשק מאיראן לסוריה, עירק ולבנון בשיירות רכב ביבשה, במטוסים אזרחיים ובכלי שיט סביב אפריקה בואכה עזה, ביירות ולטקיה. חגורה ענקית של יצוא טרור מטהרן ועד נמלי סוריה, לבנון ועזה.
נושאים אלו אינם משניים לגרעין, הם נשמת אפו של משטר טהרן לא פחות מתכנית הגרעין. אלו נושאים שניתן להתמקד בהם בקשרי ישראל עם מדינות המערב, אירופה וארה"ב. שהרי מישהו מוכר לאיראן ציוד לכורים גרעיניים, מישהו מספק לה צנטריפוגות מתקדמות, מישהו מסייע בתכנית הטילים הבליסטיים האמורים לשאת את הרש"ק הגרעיני.
מישהו ידריך ביום מן הימים, חלילה, את האיראנים כיצד מרכיבים ראש נפץ גרעיני על ראשו של טיל ויספק את האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה וציוד הניווט, בנוסף ליכולות ייצור עצמי.
אלו נושאים שישראל חייבת להתייחס אליהם במיטב קשריה עם בעלי ברית ושותפים. קשה לשכנע מדינה להשתתף במלחמה נגד הגרעין האיראני. אך אפשר לדבר עם מדינות אירופה על טרור המאיים גם עליהן.
צבא אמריקני נמצא באזור, בצניעות, אבל הלוויינים והמטוסים מכירים את דרכי העברות הנשק מאיראן צפונה ומערבה. כך, וביתר שאת, הרוסים שנמצאים באוויר ובים במערב סוריה, טסים, רואים ושומעים הכל, והם אינם ממעריצי משמרות המהפכה.
יתכן שלא תהיה ברירה לישראל אלא להפעיל כוח. יתכן שביום מן הימים ניאלץ לפעול לבדנו לחיסול, או לפגיעה אנושה, בפרוייקט הגרעין האיראני. ואם כך יהיה, מוטב שנהיה שותפים לארה"ב ביוזמה כזאת, שסיכוייה נראים כיום קלושים.
בתגובה להסכם גרעין גרוע שייחתם בווינה רצוי לדעתנו שישראל תתגייס לקמפיין הסברה תקיף שיתמקד באותם סעיפים בהסכם שאינם רק סכנת הפצצה. סעיפים שישראל הטיפה להם. כדאי שהממשלה תבחן מאמצים לשכנע שוב את העולם החופשי, וזה כולל גם בעלות ברית חדשות במסגרת הסכמי אברהם, שחלקן מאויימות על ידי איראן.
להציג סכנות הצפויות מכיוון טהרן: לא רק בפצצת גרעין אלא בעידוד טרור, בניסיונות השתלטות, באיומים ובירי על סעודיה, בארגון משלוחי נשק חובקי עולם כאילו היתה ארגון פשע ומאפיה.
הפעולה היא רב-שכבתית: גם תכנון מבצעי-צבאי להיכן לשלוח את מטוסי הקרב F-15 ואת בחורינו המצויינים, וגם במקביל תכנית מקיפה להיכן לשלוח שגרירים, מומחים, נציגי מוסדות מחקר ואקדמיה, וכמובן מדינאים, עד ראש ממשלה ושרי חוץ וביטחון. גם השחזת תער וגם הסברה.
ערוצי המודיעין הישראליים מעולים. אנו יודעים על הנעשה באיראן הרבה יותר מאחרים. היינו שם והבאנו הביתה את ארכיון הגרעין. חלק מהחומר המודיעיני מותר לפרוס לעיני מקבלי החלטות, קובעי מדיניות ומובילי דעת קהל במדינות ידידותיות משני עברי האטלנטי כדי להעמידם על חומרת סכנות הנשקפות מאיראן, סכנות העלולות במוקדם או במאוחר להגיע לידי מטען נפץ גרעיני.
