"העם רואים את הקולות" - גרסת 1973

שובך יונים, קרבות הגבורה במעוזי תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, 1973, מאת אבי יפה, כרכים א+ב, אולפני אבי יפה ירושלים

"העם רואים את הקולות" - גרסת 1973

באדיבות אולפני אבי יפה ירושלים

לפנינו שני כרכים של תיעוד היסטורי מיוחד במינו, המבוסס על הקלטות שבצע אבי יפה בתוך מעוז מכותר בתעלת סואץ בעת הקרב בתוספת סיפורים מוקלטים של לוחמים שהצליחו להיחלץ ושל כאלה ששבו מהשבי המצרי.

אלה ספרים מנקודת מבטם של הלוחמים עצמם בדגש מובן על ההיבט האנושי, אך גם על הטעויות והמחדלים לפני המלחמה ובמהלכה. אין בו יומרה להיות מסמך לקחים צבאיים מקצועיים,  וגדולתו בתיעוד האותנטי.

שני הפרקים האחרונים בספר יוצרים ריגוש מיוחד – התיאור המצמרר של  הקרבות של  חיילי המעוזים 'פורקן' ו'חזיון' והחילוץ העצמי של חיילי מעוז 'פורקן' ושיבה הביתה. 

הספרים בנויים מחמישה פרקים כרונולוגיים : מראש השנה עד יום כיפור; פרוץ המלחמה ביום כיפור; היום השני למלחמה; היום השלישי והיום הרביעי.  

הוא כולל גם ראיונות בעת המלחמה של מפקדים וכתבי רדיו וראיונות עם מפקדים בכירים וזוטרים אחרי המלחמה.

כל המידע הכתוב בספר מלווה בגרסה מוקלטת בהכנה להפצה. זה שילוב מרתק של עדויות בזמן אמת עם ניתוחים קצרים של נושאים שונים מהתקופה שאחרי המלחמה. הספרים מהווים תזכורת ומסר של זהירות מפני שאננות ורהב.

הספרים הם מפעל חיים ראוי להערכה רבה של אבי יפה, איש עם מכשיר הקלטה צמוד כל חייו, גם בשירות המילואים שלו במלחמה, המקפיד עד היום לתעד קולות של ההיסטוריה בזמן אמת.

סמוך לשנת היובל למלחמה מהווים כרכים אלה תוספת חשובה לחוקרים ולציבור הרחב.
 

אולי יעניין אותך גם

Photo credit: Elad Malka
 

דעה | המבצעים בעזה הם פלסטר ואי אפשר רק להתמגן - הפתרון טמון בהליך מדיני

ד״ר רפי שגיב טוען כי עוד מבצע בעזה (הפעם: ״עלות השחר״) נחוץ, אך אינו מביא לשקט ארוך טווח. ״אף ממשלה, מאז הסכמי אוסלו לא העזה ללכת לצעד מדיני אמיץ״, טוען שגיב. ״הגישה הזו מביאה את ישראל לידי קיפאון וחולשה״