סוריה 2022: בחירתו של אסד - פתרון מדיני וכסף אמריקאי או סטטוס קוו ותמיכה רוסית-איראנית

אל״מ (מיל׳) פסח מלובני סוקר ומנתח את האפשרויות העומדות בפני אסד בבואו לשקם את המדינה. והאם יסכים אסד לשלם את המחיר הדרוש כדי לחזור לחיק האומה הערבית? מיוחד

הצלחתם של בשאר ומשטרו לשרוד את המלחמה העקובה מדם בסוריה, בסיוע רוסיה ואיראן, ובחירת אסד מחדש לנשיאות במאי השנה, הביאו לדעת פרשנים, לשינוי במדיניות מדינות האזור כלפיו, למעט טורקיה. 

חיק האומה הערבית
מדינות רבות באזור השלימו עם המציאות, וישנם סימנים המצביעים על כוונה להחזיר את סוריה לחיק האומה הערבית ולליגה הערבית, ממנה סולקה ב-2011, ולחדש את היחסים עימה כפי שהיו לפני שהמלחמה פרצה בה במרס 2011. 

יצויין כי גם ערב הסעודית שוקלת אם לשנות את יחסה כלפי בשאר ומשטרו. שינוי זה נועד, בין השאר, כדי לסייע לסוריה בהתמודדות במשבר ההומניטרי שנגרם בה כתוצאה מהמלחמה ומשפיע על כל האזור, כולל חזרת הפליטים לסוריה, וגם כדי להביא לשינוי בהתנהלות המשטר הסורי, להתמודד מול איום הטרור ולהפחית את ההשפעה האיראנית באזור. 

מהלך זה משתלב גם עם הצעות האו"ם לטפל בסוגיה הסורית, ולהביא לפתרון המשבר על בסיס הסכמה משותפת אמריקאית-רוסית, ובתמיכת מדינות ערב ואירופה. על רקע זה התפרסמו לאחרונה ידיעות המצביעות כי מספר מדינות ערביות כמו מצרים, ירדן והמפרציות מתחילות להתקרב למשטר אסד, גם מבלי שנמצא עדיין פיתרון לסיום הסכסוך בסוריה, ולהשבת הסדר על כנו. 

צעדים אלה כוללים בעיקר את חידוש הקשרים הכלכליים והיחסים הדיפלומטיים עם המשטר הסורי. יצויין כי חלק ממדינות אלה הן ידידותיה של ארה"ב, הרואה בבשאר אל-אסד ובמשטר הסורי את האשמים לכל מה שקרה בארצם.

הממשל בוושינגטון
מי שפועל ותומך בהשתלבותה מחדש של סוריה באזור מחד, ובהתמודדותה מול ההשפעה האיראנית והטורקית מאידך, היא בעלת בריתה רוסיה. לעומתה, ארה"ב טוענת כי אין כל שינוי במדיניותה כלפי סוריה, הדורשת שינוי פוליטי במדינה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, וממשיכה בהפעלת הסנקציות נגדה (חוק קיסר), שנועדו להגביר את הלחץ על המשטר הסורי. בכך מהוות מכשול רציני בפני חידוש הסחר עימה והשקעות בשיקומה. 

ידידותיה של ארה"ב בעולם הערבי מנסות לשכנע את הממשל בוושינגטון להסיר את המצור מעל סוריה, ולדברי פרשנים אמריקאים, יתכן שהממשל החדש נוטה להקשיב להן, במידה מסוימת. התפתחות זו מצביעה על שינוי מגמה בעולם הערבי, אשר בתחילת העימות בסוריה סילק אותה מהליגה הערבית, וחלק מהמדינות, כסעודיה, ירדן והאמירויות, אף תמכו בכוחות האופוזיציה במלחמתן נגד משטר אסד. 

יוזמה סורית מול ירדן
המהלך הראשון נעשה ביוזמה סורית מול ירדן, כאשר הנשיא בשאר טלפן לשכנו מדרום, המלך עבדאללה השני, בתחילת אוקטובר, וניהל איתו שיחה, הראשונה מאז פרוץ המהפכה הסורית ב-2011. על פי ההודעה הרשמית של בית המלוכה הירדני, עסקה השיחה, לה קדמו מגעים נוספים בין שני הצדדים, ב"יחסים בין שתי המדינות האחיות ובדרכים להגברת שיתוף הפעולה ביניהן".

המלך גם אישר את "תמיכת ירדן במאמצים לשמור על ריבונות סוריה, יציבותה, שלמותה הטריטוריאלית ואחדות העם בסוריה".

קדמו לשיחה זו פגישה בין מפקד צבא ירדן, הגנרל יוסף אל-הונאיטי עם שר ההגנה הסורי, הגנרל עלי איוב, ב-19 בספטמבר בעמאן; פגישה של שרי החוץ של שתי המדינות בניו יורק, וכן ביקור רשמי של ארבעה שרים סורים בממלכה, ולבסוף, פתיחת מעבר הגבול בין שתי המדינות.

הפגישה בין שר ההגנה הסורי ומפקד הצבא הירדני התקיימה לאחר שהצבא הסורי השלים את מבצע ההשתלטות על אזור דרעא, ועסקה כמדווח, בהגברת שיתוף הפעולה בין שני הצדדים באבטחת הגבול המשותף, במצב בדרום סוריה ובהתמודדות מול פעילות טרור והברחות סמים באזור.

המהלך כולו נועד לחדש את הסחר בין שתי המדינות ששירת גם את ערב הסעודית ומדינות המפרץ, והופסק בשל פרוץ המלחמה בסוריה. גם כדי לחדש את מיזם הנחת צינור הגז הטבעי ממצרים דרך ירדן לסוריה וללבנון, ככל הנראה באישור אמריקאי. כל זאת כדי לחזק את הכלכלה הקורסת בסוריה ובירדן.

פתרון פוליטי בכינוס באלג'יר? 
הנשיא אסד טלפן גם במחצית השנייה של אוקטובר 2021 ליורש העצר של האמירויות, ודן עימו בחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות. אמנם האמירויות פתחו מחדש את שגרירותם בדמשק ב-2018, אך היחסים נשארו קרים מאז. 

בעקבות כך קיים שר החוץ של האמירויות ביקור ראשון בדמשק בתחילת נובמבר, ונפגש עם הנשיא אסד, מהלך שהיה בו איתות ברור של מדינות ערב לחדש את קשריהן עם סוריה. הביקור עסק בעיקר בפיתוח שיתוף הפעולה בתחום הכלכלי. 

מהלך נוסף מצד מדינות ערב כלפי סוריה ניתן לראות בהשתתפותו של ראש המודיעין הכללי הסורי בכנס בינערבי ראשון מסוגו של ראשי שירותי המודיעין. המפגש נערך בקהיר בתחילת נובמבר 2021, בהשתתפות הנשיא המצרי אל-סיסי והמזכיר הכללי של הליגה הערבית, למרות שהוא עצמו נמצא תחת סנקציות אמריקאיות ואירופאיות. 

יצויין כי שינוי זה בעולם הערבי כלפי סוריה והעומד בראשה, הוא הישג חשוב עבור הנשיא אסד, שהוחרם על ידי מדינות ערב מאז החלה הלחימה בארצו. נראה כי העולם הערבי חוזר להכיר בו כשליטה הלגיטימי של סוריה, למרות כל פשעי המשטר כלפי הכוחות המורדים והאוכלוסיה האזרחית במדינה. 

עם זאת, שובה של סוריה כחברה בליגה הערבית יחייב, כנמסר, השגת הסכם בין המשטר לגורמי האופוזיציה, נושא שיעלה לדיון בכינוס הליגה באלג'יר במרס 2022. 

המכשלה העיקרית העומדת בשלב זה בפני מהלכים אלה היא עמדתן של ארה"ב ומדינות אירופה בסוגיה הסורית, על רקע התפתחויות חדשות אלה. לדעת פרשנים יצטרך ממשל ביידן למצוא את הדרך בטיפול בנושא זה, בין המציאות המתפתחת באזור, לבין העקרונות שהנחו עד כה את מדיניותו. 

מזכיר המדינה, בלינקן, ציין לאחרונה את מטרות הממשל בסוריה, המתמקדות במתן סיוע הומניטרי, לחימה בדאע"ש המתעורר מחדש, הפעלת לחץ על המשטר הסורי והעומד בראשו להשגת הפסקת אש במדינה. 

לדבריו, הממשל אינו מתכוון לנרמל את היחסים עם המשטר הסורי וגם לא להעניק לו טיהור, ולא להסיר אף אחת מהסנקציות שהוטלו עליו, או להסיר את ההתנגדות לשיקום המדינה, עד שיבצע צעדים שיביאו לפיתרון פוליטי. 

בלימת ההשפעה האיראנית
גורמים ערבים רשמיים קראו לממשל האמריקאי להקל את הסנקציות המוטלות על סוריה, כדי שמדינותיהם תוכלנה לחדש את הסחר עימה, וגם כדי לפעול לבלימת ההשפעה האיראנית בה, ולהציג בפני אסד אלטרנטיבות אחרות, שכן הם הגיעו להבנה שהמצב הנוכחי אינו טוב גם עבור מדינותיהם. 

הדבר עורר את רוגזם של חברי קונגרס אמריקאים, שכועסים על כך שמדינות ערב מוכנות להשלים עם המשך שלטונו של אסד ולחדש עימו את היחסים, ולא להענישו על מעשיו והתנהגותו בשנות המלחמה. 

האמריקאים דורשים שאסד יחדש את השיחות עם גורמי האופוזיציה בג'נבה כדי לגבש חוקה חדשה, שתהיה מקובלת על כולם, ובכך לממש את החלטת מועצת הביטחון בנושא מס' 2254 (מ-2015). 

פרשנים מעריכים כי הממשל הנוכחי לא יעודד צעדי נורמליזציה עם המשטר הסורי, אך גם לא יטיל וטו או יביע התנגדות למהלכים בכיוון זה מצד מדינות ערב. "הרכבת בנושא זה כבר יצאה לדרך", לדבריהם.

יצויין כי ברקע לכל אלה נמצאת הכלכלה הסורית בתהליך הדרדרות חמור ומתמשך, העוני גדל בממדיו, חלק גדול מהאוכלוסיה חי במחנות פליטים בתנאים קשים, ולכל זה גם התווספה מגפת הקורונה, וקשיי מערכת הבריאות הסורית להתמודד מולה.

סוגיה אחרת שעלתה בעקבות הוצאת הכוחות האמריקאים מאפגניסטאן, היא השאלה האם ארה"ב מתכוונת להוציא את כוחותיה גם מסוריה, בה אין לאמריקאים אינטרסים חשובים. 

רוב הפרשנים נוטים להסכים לכך שארה"ב צריכה להוציא את כוחותיה משם, אך מעלים שאלות לגבי הדרך בה הדבר צריך להתבצע, לאור הביקורת שהושמעה על היציאה מאפגניסטאן. 

יוזכר כי כשהנשיא טראמפ רצה בזמנו להוציא את כל הכוחות מסוריה. התנגד לכך הפנטגון בכל תוקף, מפני שהדבר היה משדר בגידה בכורדים הסורים שתמכו באמריקאים נגד דאע"ש ושילמו על כך ביוקר. גם ישראל התנגדה לצעד זה מפני שהכח האמריקאי הקטן באל-תנף מונע מאיראן שימוש בציר הדרומי מעיראק לסוריה. 

שאלות פתוחות

לסיכום: לקראת השנה החדשה עומדות על הפרק מספר שאלות פתוחות בסוגיה הסורית, ובהן: התפתחות הקשרים בין סוריה לבין העולם הערבי; מוכנות המשטר הסורי לנקוט בצעדים בונים מול האופוזיציה וגיבוש חוקה חדשה; 

המשך הנוכחות האיראנית בסוריה והמאמצים להעמיק אותה לנוכח התקיפות המיוחסות לישראל; מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה, ובין רוסיה וארה"ב, ומידת השפעתם על ההתפתחויות בסוריה; 

המשך הנוכחות האמריקאית בסוריה, על רקע מדיניות הממשל לצמצום הנוכחות הצבאית באזור, עם הוצאת הכוחות מאפגניסטאן, והמשך המדיניות הרוסית מול התקיפות האוויריות המיוחסות לישראל, לאור ההאשמות שרוסיה נתנה "אור ירוק" לישראל בתחום זה.

בשל כל אלה, וסוגיות אזוריות אחרות שלא נדונו במאמר זה, כגון סוגיית הגרעין האיראני, עשוייה שנת 2022 באזורנו להיות שנה מעניינת ורבת התפתחויות, וימים יגידו.