דעה | הדיון על הפנסיה של צה״ל: וועדת חוץ וביטחון עשתה ׳כיפה אדומה׳ לאוצר 

נציגי האוצר הגיעו לדיון של מספרים וקיבלו אוסף סופרלטיבים אודות צה״ל מצד ראש אכ״א וחברי הוועדה שהשאיר אותם בעמדת נחיתות. איזן את המצב ראש את״ק שהביא מספרים מצד צה״ל. בין המשרדים ניכר חוסר אמון וגם המספרים לא תמיד תואמים

דעה | הדיון על הפנסיה של צה״ל: וועדת חוץ וביטחון עשתה ׳כיפה אדומה׳ לאוצר 

מתוך שידור הכנסת ביו-טיוב

דיון שהתקיים היום (ג) בוועדת חוץ הביטחון של הכנסת עסק בשאלת הפנסיה של גימלאי צה״ל. בעוד הדיון היה אמור להיות מקצועי, כמותי, שדן בפער שיש בין המספרים של האוצר לאלו של צה״ל, במהירות, הפך הדיון למארב מתוכנן של הוועדה נגד האוצר. 

המטרה: דיון קר על מספרים

זה היה דיון של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, סביב נושא גמלאות צבא קבע. ״זהו חלק מדיון חסוי בנושאי שכר וכח אדם, אותו ינהל ח"כ רם בן ברק, במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון, אשר הוחלט לקיים אותו באופן פתוח לציבור בשל חשיבות הדברים״, נכתב בדברי ההכנה של הוועדה לקראת הדיון.  

במהלכו, נתבקשו נציגי משרד האוצר ומערכת הביטחון להתייחס, בין השאר, למתווה תשלום הקבצה הממוצעת כיום, הצפי לעמידה ביעדים שנקבעו בחוק, אופן תשלום קצבאות הגישור, הגשת תקנות בנושא לוועדה ועוד. 

אתחיל בזה שהרכב חלק מחברי הוועדה כולל ניגוד עניינים מובנה. כאשר אדם, גם אם הוא ח״כ או שר, מקבל פנסיה ממערכת הביטחון או מהשירות הציבורי, הוא בניגוד עניינים מובנה בדיון שמטרתו לשנות את מתווה הפנסיה של המערכת המפרנסת אותו. לכן, לא ברור מדוע ח״כים מסוימים בוועדה לא פסלו את עצמם מדיון בנושא זה לאור ניגוד העניינים המובנה, כפי שנדרשים לעשות אנשי ציבור במערכת המשפטית למשל. 

נמשיך. 

כאמור, מטרת הדיון הייתה לדון בצד הכמותי, מספרי, של הנתונים. עם זאת, גורמי המקצוע של צה״ל, ביניהם ראש אכ״א וראש את״ק, שיחקו יפה עם הקלפים שיש להם. בעיקר המיתוג הציבורי של צה״ל, על מנת לזכות בנקודות מול האוצר בפני חברי הוועדה והציבור שצפה בשידור. אנשי האוצר נתפסו בדיון יותר ״קרים״ ונצמדו למספרים. 

הדיון היה רבוי בדמגוגיה מצד חברי הוועדה ואנשי צה״ל. אחת הדוגמאות היא השימוש של ראש אכ״א בביטוי ״מסכנים את החיים בשביל המדינה״. נכון, חלק מהחיילים מסכנים את חייהם, אבל זה תפקידם. בארצות נכר, אנשי צבא עושים זאת בשביל כסף. כמקצוע. בישראל צובעים את זה בעטיפות אחרות כדי להקל על בליעת הגלולה. צה״ל עדיין אינו צבא מקצועי. עם זאת, גם במודל צבא העם, בסוף, מי שנשאר בקבע זו פרנסתו. על זה הדיון בוועדה. 

ודרך אגב, אפרופו הסתכלות רחבה יותר על החברה הישראלית. בצה״ל, ההסתברות למות קטנה משמעותית מתאונות דרכים או אלח דם בבתי חולים למשל. זו המציאות המספרית שאפשר למצוא בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכן, השימוש שבחר לעשות ראש אכ״א בדימוי זה, מטרתו להטות את לבבות חברי הוועדה והציבור לטובתו, יותר מאשר לדון על מספרים אמיתיים. וככזה, העמיד את אנשי האוצר בצד הרע של המשוואה בכוונה תחילה. 

כמובן שהאמת רחוקה מהסופרלטיבים של חברי הוועדה ואנשי צה״ל. אנשי האוצר רואים את כלל התמונה הפיננסית של המשק, בעוד צה״ל רואה את עצמו. נציגי צה״ל, גם הם בניגוד עניינים מובנה לעומת אנשי האוצר. צה״ל מטבע הדברים דואג לעצמו. לצה״ל אין את היכולת, הרצון או הצורך להעמיד את עצמו מול רופאים, מורים, אנשי תשתיות כבישים, שירות התעסוקה ועוד. 

מספרים, רבותיי. מספרים 

לפי ראש אכ״א, אלוף יניב עשור, הצבא הקטין בכ-30 אחוזים את מספר האנשים שמקבלים פנסיה. זאת, בזכות נקודת יציאה בגיל 35. אלו שממשיכים, יצאו לפנסיה בגיל 43. עשור התייחס גם לתוספת הרמטכ״ל ששווה כ1.1 מיליארדי ש״ח מתוך תקציב הפנסיה של צה״ל. 

לפיו, הרמטכ״ל מתבסס על החלטת ממשלה מ1961. על זה כבר כתבתי שאין הצדקה מוסרית להשתמש באותה החלטה ישנה, שלא ברור בכלל מה ההקשר בגינה ניתנה לפני 60 שנים. אבל ראש אכ״א בכלל לא נכנס לשאלת המהות של אותה החלטת ממשלה מאז. צפוי. אין לו אינטרס. 

98 אחוזים מפורשי צה״ל מקבלים את ההגדלה באופן אוטומטי. היא למעשה חלק מתקציב הפנסיה השנתי של צה״ל. שיקול דעת של הרמטכ״ל, כפי שדורשת אותה החלטת ממשלה, אין. לאחר החקיקה המבוקשת, אם תעבור, יקבלו 100 אחוזים מהפורשים את התוספת. 

אמיר רשף, סגן ממונה על התקציבים באוצר הגיב לראש אכ״א. ״אנחנו חושבים שתהליך השכר והגמלאות בצה״ל צריך לעבור תהליך חשיבה.״ רשף טוען כי צריך למדוד את השפעת השכר והפנסיה על האפקטיביות של צה״ל. (וכן, זה דיון קשה לאור התמיכה החד צדדית כמעט בוועדה לטובת צה״ל). האתגרים של צה״ל בשוק העבודה הולכים לגדול לפי רשף. בין היתר, בגלל ההיי-טק. 

״יש עוד אתגרים כלכליים למשק הישראלי״, אומר רשף עם עקיצה לצה״ל. חוסר האמון בין הגופים ניכר בשפת הגוף של הגורמים שישבו אחד ליד השני. לא מפתיע, לאור חוסר השקיפות בין צה״ל לאוצר בעשורים האחרונים. פנסיית הגישור היא ״חיה ייחודית״ לגופים הביטחוניים, הוסיף רשף. 

איזון בין שכר לפנסיה

מנגד, בצה״ל, תא״ל ד״ר גיל פנחס - ראש את״ק, מיהר לשלול את דברי רשף וטען שפנסיית הגישור אינה ייחודית לצה״ל. רשף הנהן לשלילה בראשו, וחייך. ״בוא נשנה את הטרמינולוגיה״, ביקש פנחס. ״אנחנו צריכים לדבר על אנשים. הדיון עוסק באנשים שמשרתים את העם מתוך שליחות״. והנה חזרנו לדמגוגיה שמטרתה לתת יתרון לצהֿ״ל בלבבות חברי הוועדה ובציבור. ולא, הדיון הוא על מספרים. על כסף ציבורי. לא על אנשים. 

״יצאנו למודל שמאזן בין השכר לפנסיה״, אומר פנחס. לפיו, ההוצאה על גמלאות ב2021-2020 תעמוד על 8-8.5 מיליארדי ש״ח. היא עולה בגלל תוחלת החיים שמתארכת ובגלל שזה מודל חדש. המודל הוריד את גיל הפרישה לקצינים (43) והעלה לנגדים שהם מוקדי ידע. 

״המטרה היא להגיע ל12,000 פנסיה ממוצעת ב2025 לפי החוק. היום המספר עומד על 17,900. אצל מי שפרש לאחרונה בגילאי 42-44 זה פחות מ15,000 (אלו שפרשו בגילאי 47-48 מעלים את הממוצע). ב2025, תהיה הפחתה נוספת של 6 אחוזים בגלל ששנות הסדיר לא יספרו לפנסיה״, מסביר פנחס.  

פנחס התייחס להשלמת תקופות שירות (תוספת רמטכ״ל). זה יצר ויכוחון בין האוצר לצה״ל בזמן אמת. האוצר טען, כפי שפורסם, שהתוספת ללא חקיקה אינה חוקית (וצה״ל למעשה ׳גנב סוסים׳). בצה״ל טענו שהכל חוקי. במציאות? צה״ל נדרש לחוקק חוק שמתיר את תוספת הרמטכ״ל. 

נמשיך. 

פנחס אמר כי אחד מכל 11 משרתים מגיע לפרישה מצה״ל (כ-9 אחוזים מהמשרתים בצבא). ״זה המצב כיום״, אמר פנחס. לגבי עלות תוספת רמטכ״ל. ״אין שום תוספת. זה בתוך עלות הפנסיה הכוללת״, אומר פנחס. ״העלות האמיתית של תוספת רמטכ״ל היא 20 מליון ש״ח.״ (גם כאן נוצר ויכוח על הסכום בין האוצר לצה״ל. יו״ר הוועדה ביקש להפסיקו ואם צריך לנהל דיון נפרד על עלות התוספת. בתקווה יהיה אחד כזה ציבורי להבין את המספרים האמיתיים). 

״כיום, תוספת הרמטכ״ל מגיעה בממוצע לכ-9 אחוזים. במודל החדש היא יורדת לכ-7.5 אחוזים. הלוחמים עולים מ6-7 אחוזים ל10-14 אחוזים. כל השאר יורדים. כולל עתודאים״, אמר פנחס. ״אנחנו לא יכולים להתחרות בשוק האזרחי. לעולם לא נוכל. ולכן ניתנת תוספת רמטכ״ל. והחסכון הוא במקום 20 מליון, יהיה 17 מליון. זה אמור להגיע לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים.״ 

תקנות פנסיית הגישור. ״אנחנו בדיון עם האוצר. לא מנותקים. כל צד שומע את השני. בחודשים הקרובים צריך להגיע להסכמות. יש מחלוקות. יודעים לדבר בשקיפות ופתיחות״, אומר פנחס. 

באוצר הגיבו כי ממוצע הגמלה בחוק של 12,000 מתייחס לכולם (קצינים ונגדים),  ואילו קצינים עומדים היום על 19,400 בממוצע. בצה״ל טענו שזה לא המספר שיש להם (יש אי הסכמה על הנתונים בין האוצר לצה״ל. תראו מופתעים). 

פנחס מנגד טען כי המודל בחוק עם ממוצע 12,000, מכוון לגילאי 43 ולא 47-48 כפי שקיים היום (משכורות יותר גבוהות בפרישה). כאשר הממוצע ירד ל43, גם ממוצע הגמלה ירד. (הגמלה נקבעת על פי שני חודשי השירות האחרונים + תוספת רמטכ״ל). 

מעל 80 אחוזים מהמשרתים בפנסיה צוברת, לפי פנחס. מי מקבל גישור שאלו בוועדה. ״בהנחה והפורש בגיל 43 (קצין) או 50 וקצת (נגד), בין גיל 43 לגיל 67 הוא מקבל את פנסיית גישור (כמו תקציבית המשולמת על ידי האוצר). היא שונה מהתקציבית הישנה״, מסביר פנחס. נציגי האוצר וצה״ל הציעו לערוך דיון סגור עם חברי הוועדה להסביר להם את הנוסחא לחישוב פנסיית הגישור (הסכם כחלון-יעלון). 

דרושה: הסתכלות רחבה אזרחית-ביטחונית 

בן ברק סיכם. ״אנחנו חיים במדינה שרמת האיומים ורמת הפעילות המבצעית בשביל לאפשר חיים נורמלים, זה פשוט פלא. הוא לא קורה סתם. אלא בגלל מערכות הביטחון וצה״ל במרכז. צריך לקחת זאת בחשבון. בשביל זה חייבים יכולת לגייס אנשים טובים לצבא. לצערי, לא רואה אלפי אנשים מתדפקים על דלתות הצבא. רובם מעדיפים לא להיות בצבא. 

״אנחנו צריכים לייצר אינטרס. ביטחון כלכלי. שיאפשר להם לפרוש בגיל 43 (עם הכנסה קבועה מהמדינה). אם יקחו שכר שעה של מג״ד זה בקושי מינימום. אולי רופאים מגיעים לשעות כאלו. 

״עם זאת, צריך להסתכל על כלל מדינת ישראל ולהבין שיש גם צרכים אחרים. אבל אין לנו צבא אחר. התפקיד שלנו לוודא שהצבא יהיה איכותי. עם תנאים כלכליים כאלו ואחרים שיאפשרו לפורשים לא לפחד לפרוש בגיל 43. ואנחנו נאפשר זאת.״ 

דבריו של יו״ר הוועדה, יוצא מערכת הביטחון בעצמו (בן ברק היה סגן ראש המוסד), מראים כי ״רוח״ הוועדה אינה הסתכלות רוחבית על תקציב המדינה. כמו גם ממחיש את ניגוד העיניינים המובנה אצל מישהו שמקבל פנסיה תקציבית בעצמו, בבואו לדון את המנגנון המפרנס אותו. 

דבריו של יו״ר הוועדה מעלים שאלה האם לדעתו הביטחון קודם לשאר הצרכים של החברה האזרחית בישראל. אם כן, הדיון הוכרע לפני שהתקיים. באווירה כזו, נראה כי אנשי האוצר נמצאים בצד הפחות מועדף של הוועדה והם נלחמים בתחנות רוח. 

לאור הדיון הציבורי בשכר ובפנסיה של צה״ל, יש לקוות לשני דברים. שיהיו עוד דיונים ציבוריים פתוחים בנושאי ליבה בכנסת, גם אם הם שוחטים פרות קדושות. ושרוחם של אלו שאחראים על הקופה הציבורית לא תיפול, והם ימשיכו לדאוג שכספי המיסים יחולקו בין כלל הצרכים של החברה הישראלית - ביטחוניים ואזרחיים כאחד. 

לדיון באתר יו-טיוב