לוחמים במשפט - ההתפתחות ההיסטורית של המשפט הצבאי בישראל מאז ימי המחתרות

לוחמים במשפט - השיפוט הצבאי בישראל במלחמת העצמאות, מאת  ענת שטרן, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2021.

באדיבות הוצאת יד יצחק בן צבי

ה"חיכוך" בין הצבא לבין עולם המשפט הוא בלתי נמנע. ההיכרות שלנו עם המשפט בצבא בדרך כלל מוגבלת לעוסקים בתחום ומדי פעם "פורצים" לתודעת הציבור אירועים כמו, בעבר, "טבח כפר קאסם" או פרשת אלאור אזריה או הקצין X שמקבלים ביטוי תקשורתי. אך כמובן, ימי המשפט הצבאי קדומים כימי הצבא עצמו, ולמעשה עוד לפני כן, בתקופת ארגוני המגן העבריים, כפי שקראו להם אז - "המחתרות", שהתמודדו גם הם עם דילמות ועם סוגיות דומות.

מכאן החשיבות המחקרית הגדולה בספרה החדש של ד"ר ענת שטרן, היסטוריונית צבאית, מדריכה לשעבר במכללה לביטחון לאומי וכיום חוקרת וחברת סגל הוראה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וגם - לא למותר להזכיר מחייה האישיים - נכדתו של "יאיר", מייסד לח"י. הספר מציג את ההתפתחות ההיסטורית של המשפט הצבאי בישראל מאז ימי המחתרות תוך התמקדות בתקופת מלחמת העצמאות ועומד על מקורות ההשפעה שלו.

הספר ממלא את הריק המחקרי שהיה קיים למעשה ביחס לתקופה זו והוא מבוסס במידה רבה על מאות רבות של תיקים משפטיים מתקופת המלחמה שהיו חתומים עד עתה בארכיון צה"ל. הממצאים מאירי עיניים ושופכים אור חדש על התקופה. בספר שלושה שערים. השער הראשון סוקר את התהוות המערכת המשפטית כפי שקברניטי המדינה ביקשו להגדירה "מלמעלה".

המחקר מלמד שכבר אז היו מתחים בין שתי "מסורות" משפטיות - מסורת מיליציונית (שהייתה חזקה לפחות עד קיץ 1948) ומסורת של צבא סדיר, שגברה לבסוף. חוקת השיפוט הצבאי תש"ח שגובשה בעצם ימי המלחמה היא מעין המשך ישיר של הנוהג המשפטי בארגון "ההגנה". זה היה הקודקס המשפטי שלאורו פעל הצבא עד שהוחלף בשנת 1955 בחוק השיפוט הצבאי, הנוהג עד ימים אלה.

השער השני עוסק ב"חיכוך" בין האזרחים למערכת השיפוט הצבאית במלחמת העצמאות. כבר אז ננקטו צעדים משפטיים נגד משתמטים וסרבני גיוס. עמדה לדיון מחלוקת שהוכרעה לבסוף בבג"ץ ביולי 1948 בשאלה האם צה"ל רשאי לשפוט בערכאותיו אזרחים (ששלחו ידם בביזה ובספסרות של רכוש צבאי). פסיקת בג"ץ, שניתנה חודשים אחדים לאחר קום המדינה,  שרטטה את הגבול בין שיפוט אזרחים לבין שיפוט חיילים בבתי הדין הצבאיים וקבעה שאזרחים לא יועמדו לדין בערכאות הצבאיות בגין עבירות רכוש.

השער השלישי סוקר עבירות של חיילים במהלך מלחמת העצמאות והוא מעורר עניין מיוחד. מסתבר שהעבירות שהעסיקו את מערכת המשפט הצבאית בעיצומה של המלחמה נגעו לעבירות גניבת רכוש צבאי וביזה (גם לטובה "פרטית" וגם "לטובת היחידה").

העבירות הללו גברו עם ההצלחות של צה"ל בשדה הקרב והשתלטות על ערים ערביות. העבירות השניות בשכיחותן היו עריקה והיעדר מהשירות שלא ברשות, כשהעונשים בגינן היו כבדים - וכבר בקיץ 1948 נערך המבצע הראשון לתפיסת משתמטים. לא נפקד מקומן גם של עבירת הסרבנות, וסרבנות מצפון בכלל זה. אין חדש תחת השמש.

הספר עשיר, קולח ורב בדוגמאות, ומצליח לא רק לשפוך אור על קרבי הצבא בתחילת ימיו, אלא גם להציב מראה של תרבות החברה האזרחית הצעירה והמגויסת ביישוב היהודי וללמד על שורשי הקשר של מה שבשנים האחרונות נקרא "יחסי צבא-חברה". 

הקריאה בספר מלמדת שגם בעיצומם של הקרבות הקשים "המוזות לא שתקו" ופיו של המשפט לא נאלם, אלא להיפך - המשפט נרתם למהלכי הביסוס וההגדרה העצמית של החברה הצעירה. לאחר עיון במהלכים הראשונים של הקמת מערכת המשפט בצבא אל מול כל האתגרים דאז, לא ייפלא שבמהלך השנים המשיכה המערכת והתפתחה וגם צימחה הלכות משפטיות משמעותיות לכלל מערכת המשפט הישראלית.   


הכותב: עו"ד אל"ם (מיל') רן כהן רוכברגר - לשעבר הסנגור הצבאי הראשי וכיום מנהל המחלקה הפלילית במשרד ליבליך-מוזר-גליק.

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך מתוך סרטון הפרסומת של ה-Freedom Phone. מקור: YourVoice Network Inc/YouTube

ארה״ב: הכירו את הסלולרי החדש היוצא נגד מונופול הביג-טק (אבל מפרסם בטוויטר, וביוטיוב, ובגוגל. ומיוצר ע״י חברה סינית)

הלהיט החדש מבית MAGA: טלפון המיועד לקהל השמרני האמריקני ומבטיח חופש ביטוי מוחלט ושחרור מכבלי הצנזורה של הביג-טק. מומחי סייבר טוענים כי מדובר בגרסה מותאמת-אישית של טלפון סיני זול