פרשת שוחד במשרד הביטחון: קבלן אזרחי שיחד מפקח מטעם המשרד שפיקח עליו

גילתק וסמנכ"ל התפעול שלה, נתנו שוחד בהיקף של כ-900 אלף ששקל, לעמנואל טדגי'אב, מפקח מטעם משרד הביטחון שהיה אמון על פיקוח ואישור עבודות שבוצעו, גם על ידי גילתק

bigstock

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט מחוזי מרכז, כתב אישום כנגד חברת גילתק תקשורת פרויקטים; חן שקלובר, סמנכ"ל גילתק; ניסים מזרחי סמנכ"ל טכני בגילתק; משה כהן, מנהל פרויקטים בצפון בגילתק; עמוס מנחם, קבלן משנה של גילתק; עמנואל טדגי'אב, עובד ציבור שהועסק מטעם משרד הביטחון בצה"ל, וכן חברת אי. איי. אר שבבעלותו.

העבירות בגין לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון (כל אחד בהתאם לחלקו). גילתק היא חברה המבצעת עבודות תשתית לתקשורת והלקוח העיקרי שלה הוא משרד הביטחון.

ההתקשרויות בין משרד הביטחון לגילתק נערכו בעיקר בעקבות זכיית החברה במכרזים שונים כאשר בין השנים 2017-2011 ביצעה גילתק, באמצעות קבלני משנה, עבודות עבור משרד הביטחון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. 

על פי כתב האישום, חברות גילתק ומנהליהן, ביצעו מעשי מרמה רבים באמצעותם קיבלו, לאורך שנים, מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, הספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס בהתקשרות, תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ותוך מתן שוחד למספר עובדי הציבור, שהיו אמונים על פיקוח על התנהלות הנאשמים. בנוסף, ביצעו המעורבים פעולות ברכוש האסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

בנוסף, גילתק וסמנכ"ל התפעול שלה, נתנו שוחד בהיקף של כ-900 אלף ששקל, לעמנואל טדגי'אב, מפקח מטעם משרד הביטחון שהיה אמון על פיקוח ואישור עבודות שבוצעו, גם על ידי גילתק. בכספי השוחד ביצעו סמנכ"ל התפעול של גילתק והמפקח מטעם משרד הביטחון, פעולות הלבנת הון במטרה להסתיר את מקור הכספים ואת זהות בעלי הזכויות בהם, בהיקף של 900 אלף שקל.

בנוסף, חברת גילתק ומנהליה, נאשמים בכך שסיפקו במרמה ליחידות צה"ל ולמשרד הביטחון מוצרים ועבודות שאינם כלולים במכרזים בהם זכתה גילתק, תוך שהם מציגים מצג כוזב לפיו המוצרים המסופקים נכללים בהוראות המכרז.

לפי כתב האישום לאחר ביצוע מעשי המרמה, פעלו הנאשמים על מנת להסתיר את מעשיהם והנפיקו מאות מסמכים כוזבים בגין עבודות תקשורת, תוך שהם מסתירים ממשרד הביטחון את סוג והיקף העבודה שבוצעה וסופקו בפועל. בכך הציגו הנאשמים מצגים כוזבים על פיהם ניתן לחייב את משרד הביטחון וצה"ל במוצרים ושירותים אלו. הנאשמים פעלו כך, שכן ידעו שהעבודה שבוצעה בפועל, אם הייתה מוצגת כפי שבאמת נעשתה, לא תאושר על ידי משרד הביטחון, והם לא יקבלו עבורה תמורה, משום שעבודות אלו לא נכללו במכרז בו זכתה החברה.

כך לפי כתב האישום קיבלו החברות במרמה את הזכייה במכרז 2014, כולו בהיקף כולל של למעלה 100 מיליון ש״ח, כי אילו ידע משרד הביטחון על מעשי המרמה והשוחד בהם הייתה מעורבת החברה, היה פוסל את מועמדותה למכרז ולא הייתה זוכה בו.

בנוסף עולה כי כהן, טדגי'אב ומנחם, קיבלו במרמה תשלומים ממשרד הביטחון, על ידי הגדלת היקף הפרויקט במרמה, והעבירו את התשלומים העודפים לכיסם, תוך פעולות הסוואת מקור הכספים והלבנתם כתשלומי ייעוץ ועבודה שלא בוצעו. יחד עם כתב האישום ביקש מנהל המחלקה הכלכלית עו״ד דן אלדד, לתפוס זמנית, לצורך חילוט בעתיד, את נכסי הנאשמים בסך כולל של כ- 5 מיליון ₪.

התיק נחקר ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) שבלהב 433 במשטרת ישראל ויחידת החקירות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). התיק מטופל על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, ניר ויינטראוב וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהנחייתו של עו"ד סטיב בוארון.

אולי יעניין אותך גם