מגמה של הגדלת תקציבי הביטחון במדינות אירופה
מגמת הירידה בהוצאות הביטחוניות בקרב מדינות אירופה בשנים האחרונות התהפכה וכעת תקציבי הביטחון בקרב רוסיה, גרמניה, ליטא, פולין ואחרות – גדלים.
בועז זלמנוביץ'
| 31/03/2016
נוכח האיום הרוסי הגובר, האמתי או המדומה, והטרור המתפשט ברחבי היבשת, מעניין לבחון מי מתוך 28 מדינות נאט"ו עומדת במחויבות להוצאה שנתית של לפחות 2% מהתל"ג לביטחון ולהגנה.
מנתונים שפורסמו לאחרונה מתברר כי ההוצאה לביטחון של המדינות החברות בנאט"ו הייתה ב-2015 כ-892 מיליארד דולר. 18 מדינות בארגון העלו את ההוצאה הביטחונית, ואילו המדינות הגדולות - בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה - צמצמו את הוצאות הביטחון ביותר מ-12%. הצמצום ב-2% בתקציב ארה"ב, גרם לירידה הגדולה של כלל מדינות נאט"ו בכ-1.5% מ-942 מיליארד ב-2014, כהמשך למגמה בשנים האחרונות. ב-5 השנים האחרונות הצטמצמה ההוצאה מצרפית של מדינות נאטו ב-20% לעומת עליה ב-50% בהוצאות רוסיה.
רק 5 ממדינות הברית עמדו בשנת 2015 בהתחייבות להוצאה לביטחון של 2% או יותר מתקציבן: ארה"ב (3.6%), יוון (2.4%), פולין (2.2%), בריטניה (2.1%), ואסטוניה (2%). שאר החברות אינן עומדות ביעד, אם כי כאמור, המגמה של הגדלת ההוצאה הביטחונית חזרה לאחר שנים של ירידה. המדינות במזרח אירופה הנתונות ללחץ מצד רוסיה פעלו במיוחד להגדלת תקציב הביטחון שלהן. פולין, שלה תקציב הגנה הגדול בין המזרחיות (יותר מ-9 מיליארד דולר), הגדילה ב-2015 את התקציב ב- 22%, כאשר נתח גדול מיועד לבניית מערך הגנה אווירית. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה ליטא ב-30%, תוך שהחליטה במאי 2015 להגדיל את צבאה ולחזור לגיוס חובה. גם מרבית חברות נאט"ו המזרחיות האחרות הגדילו את תקציב ההגנה ביותר מ-5.5% בשנה הקודמת, למעט בולגריה שתקציבה ירד.
שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, קבעה כי גרמניה אינה צריכה לעמוד בהנחיה של 2%, ועל כן גרמניה המשיכה גם ב-2015 לצמצם את ההוצאות הביטחון. לפי הצפי עתה נראה כי ממשלת גרמניה הולכת לשנות מגמה זאת, ולהעלות בשנת 2017 את תקציב הביטחון ב-6.8%, תוספת של כמעט 2 מיליארד דולר לתקציב השנה הנוכחית.
לסיכום, נראה כי המגמה בעשרים השנים האחרונות בצמצום תקציבי ההגנה של מרבית מדינות אירופה (גם אלה שאינן חברות נאט"ו) השתנתה בשנתיים האחרונות וכיוון העלייה ימשך. מעניין יהיה לבחון לאן ינווטו התקציבים: האם לרכש ציוד צבאי או ציוד לביטחון פנים וגבולות בעקבות הטרור וההגירה הבלתי-חוקית המתגברת? איזה נתח ישמש לפיתוח ולרכש אמל"ח חדש וכמה ייועד להקמת כוחות ולהחזקת כוח האדם הקיים והחדש?
מגמת הירידה בהוצאות הביטחוניות בקרב מדינות אירופה בשנים האחרונות התהפכה וכעת תקציבי הביטחון בקרב רוסיה, גרמניה, ליטא, פולין ואחרות – גדלים.
נוכח האיום הרוסי הגובר, האמתי או המדומה, והטרור המתפשט ברחבי היבשת, מעניין לבחון מי מתוך 28 מדינות נאט"ו עומדת במחויבות להוצאה שנתית של לפחות 2% מהתל"ג לביטחון ולהגנה.
מנתונים שפורסמו לאחרונה מתברר כי ההוצאה לביטחון של המדינות החברות בנאט"ו הייתה ב-2015 כ-892 מיליארד דולר. 18 מדינות בארגון העלו את ההוצאה הביטחונית, ואילו המדינות הגדולות - בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה - צמצמו את הוצאות הביטחון ביותר מ-12%. הצמצום ב-2% בתקציב ארה"ב, גרם לירידה הגדולה של כלל מדינות נאט"ו בכ-1.5% מ-942 מיליארד ב-2014, כהמשך למגמה בשנים האחרונות. ב-5 השנים האחרונות הצטמצמה ההוצאה מצרפית של מדינות נאטו ב-20% לעומת עליה ב-50% בהוצאות רוסיה.
רק 5 ממדינות הברית עמדו בשנת 2015 בהתחייבות להוצאה לביטחון של 2% או יותר מתקציבן: ארה"ב (3.6%), יוון (2.4%), פולין (2.2%), בריטניה (2.1%), ואסטוניה (2%). שאר החברות אינן עומדות ביעד, אם כי כאמור, המגמה של הגדלת ההוצאה הביטחונית חזרה לאחר שנים של ירידה. המדינות במזרח אירופה הנתונות ללחץ מצד רוסיה פעלו במיוחד להגדלת תקציב הביטחון שלהן. פולין, שלה תקציב הגנה הגדול בין המזרחיות (יותר מ-9 מיליארד דולר), הגדילה ב-2015 את התקציב ב- 22%, כאשר נתח גדול מיועד לבניית מערך הגנה אווירית. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה ליטא ב-30%, תוך שהחליטה במאי 2015 להגדיל את צבאה ולחזור לגיוס חובה. גם מרבית חברות נאט"ו המזרחיות האחרות הגדילו את תקציב ההגנה ביותר מ-5.5% בשנה הקודמת, למעט בולגריה שתקציבה ירד.
שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, קבעה כי גרמניה אינה צריכה לעמוד בהנחיה של 2%, ועל כן גרמניה המשיכה גם ב-2015 לצמצם את ההוצאות הביטחון. לפי הצפי עתה נראה כי ממשלת גרמניה הולכת לשנות מגמה זאת, ולהעלות בשנת 2017 את תקציב הביטחון ב-6.8%, תוספת של כמעט 2 מיליארד דולר לתקציב השנה הנוכחית.
לסיכום, נראה כי המגמה בעשרים השנים האחרונות בצמצום תקציבי ההגנה של מרבית מדינות אירופה (גם אלה שאינן חברות נאט"ו) השתנתה בשנתיים האחרונות וכיוון העלייה ימשך. מעניין יהיה לבחון לאן ינווטו התקציבים: האם לרכש ציוד צבאי או ציוד לביטחון פנים וגבולות בעקבות הטרור וההגירה הבלתי-חוקית המתגברת? איזה נתח ישמש לפיתוח ולרכש אמל"ח חדש וכמה ייועד להקמת כוחות ולהחזקת כוח האדם הקיים והחדש?
