מבצע "דרך הנץ" - כך פעל חיל הים באלג'יריה
בשנת 1985 הגיע מודיעין שארגון אש"ף מתכוון לשלוח שתי ספינות לביצוע פיגועים בישראל. בתוך 24 שעות החליט חיל הים, בניגוד לדעתו של ראש אמ"ן אהוד ברק, לצאת למבצע שיצר נורמה חדשה בטווח הפעילות של חיל הים הישראלי
גדעון מיטשניק
| 06/08/2015
אח"י מולדת - תמונה מאתר www.gvura.org
למעלה משלושים שנה לאחר סיכול המגה-פיגוע הימי-יבשתי שתיכנן אבו ג'אהד, סגנו של ערפאת, מנהיג אש"פ, לבצע בתל אביב ביום העצמאות באפריל 1985 –התכנסו השבוע לראשונה בפומבי מפקדי ולוחמי חיל הים שנטלו חלק בפעילות ליום עיון על מבצע "דרך הנץ"- מהמבצעים המורכבים , הנועזים וארוכי הטווח של חיל הים שהגיע עד לחופי אלג'יריה אך שיאו היה דווקא בהטבעת ה"אטאבירוס" לא הרחק מפורט סעיד.
ביום העיון התחדד עד כמה –אולי בדומה למבצע "אנטבה" – הגבול בין הצלחה לכישלון הוא דק מאד. מבצע רחב ומורכב שיצא לדרך בתוך 24 שעות, שעמד בסימן של פיגור בזמנים, תקלות ללא סוף , ים קשה ועוד. רק הודות למקצוענות ולנחישות של חיל הים –וכנראה גם עם טיפה מזל- הושגה ההצלחה.
ההפלגה לאלג'יריה נועדה לאתר ולפוצץ שתי ספינות, אלא שבפועל הייתה בנמל רק ספינה אחת ולאחר שפוצצה ה"מון לייט" החל המבצע והמאמץ לחיפוש "האטאבירוס". במבצע –על שני חלקיו- היו מעורבות לפחות 7 מספינות חיל הים, שייטת 13 ומאות חיילים ומפקדים, והוא ארך מספר שבועות, שכללו הפלגה בתנאים קשים, תקלות אין ספור, חיפושים רבים בלב ים ומאמץ מודיעיני מתמשך שהחל כשנה לפני המבצע.
בין הדוברים ביום העיון, שהינחה סא"ל במיל' ד"ר כוכבי אזרן מעמותת חיל הים היו גם שניים ממפקדי חיל הים לשעבר: אלוף במיל' אברהם בן שושן, שהיה מפקד חה"י בזמן המבצע, ואלוף במיל' ידידיה יערי, שהיה אז מפקד שייטת 13 שהגדירו את המבצע כ"אבן דרך בתולדות חיל הים וכאירוע שמתח את יכולות הימאות עד קצה גבול היכולת".
בן שושן סיפר גם ששר הביטחון דאז, רבין, קרא לו ואמר לו "הזיכרונות שלי מחיל הים בששת הימים לא טובים. אפשר לסמוך עליכם?" ויערי מצדו השלים וסיפר בהקשר זה שרבין דרש כתנאי לאישור המבצע שיתבצע זיהוי של הספינות בנמל לפני פיצוצן תוך שצוללני שייטת 13 עולים עם הראש מעל למים ומזהים את הספינה באופן וודאי.
נורמה חדשה בחיל הים
אלוף במיל' יערי קבע עוד: המבצע הזה יצר נורמה חדשה בחיל הים. עד אז הטווח היה של 1,000 מייל. כאן הגענו לטווח כפול במבצע שהתארגן בהתרעה קצרה של 24 שעות ועם שוליים דקים של רזרבה מבצעית שהעמידו את המבצע על הקשקש. "יערי ציין כי אחד הלקחים החשובים שלו מהמבצע –שיושם לאורך השנים - היה כי הכלים של חיל הים קטנים מידי ועם טווח מוגבל וכושר נשיאה מוגבל, וצריך להצטייד בכלים גדולים יותר ועמידים יותר".
חלק מהפרטים על המבצע כבר פורסמו לאורך השנים אך מסיבות שונות ולמרות חשיבות המבצע והאסון הגדול שנמנע, נותרו המבצע וגיבוריו הרחק ממודעות הציבור במשך עשרות שנים ומעט מאד התפרסם על כל האירוע.
ביום העיון עלו ודיברו רבים מהמפקדים והלוחמים שנטלו אז חלק מהפעילות. חלקם התוודה שלראשונה הם שומעים ומבינים את התמונה הכוללת בשל מידור כבד שהוטל אז על כל הארוע. בין הדוברים היו גם:
מפקד המבצע, תא"ל (מיל.) שמעון מאיר, אז מפקד שייטת 3 ,תא"ל (מיל.) חזי משיטה , מפקד אחת מ-4 הספינות שהפליגו לאלג'יריה, סגן (מיל.) אורי פלקס, שנימנה על צוות 4 הלוחמים של ש/13 שצלל למימי נמל ענאבה לפוצץ הספינות החשודות, סא"ל (מיל.) רפי בנימין, מפקד אח"י מעוז, שהמתינה לתדלק את הספינות באזור אסכנדרון, אל"ם (מיל.) אלי אורן – אז רמ"ד פח"ע במודיעין חיל הים, שהציג את הרקע והתהליך המודיעיני בפרוטרוט, אל"ם (מיל.) דני הלוי, מפקד אח"י מולדת, שהטביע את אניית הפיגוע ותא"ל (מיל.) ד"ר אריה רונה , ששימש אז כר' מספן המודיעין. לרובם הייתה זו פעם ראשונה שהם מדברים על המבצע מול קהל.
מבצע "דרך הנץ" הינו אחד מהמבצעים החשובים המורכבים של חיל הים מאז ועד היום. נכון ל-1985 היה זה גם המבצע ארוך הטווח ביותר של חיל הים. המבצע יצא לדרך בעקבות התרעה שהוציא מספן המודיעין של חיל הים יחד עם אמ"ן על תכנון פיגוע גדול של אש"פ שאמור לצאת לדרך בספינה מנמל ענאבה באלג'יריה בראשית אפריל 1985. בפיקוד חיל הים החליטו לא לקחת צ'אנס ולחכות לספינה שתגיע לחופי הארץ אלא לצאת לסיכול יזום ומוקדם בנמל היעד. אלא שהעסק הסתבך בהמשך.
ה"אטאבירוס" חמקה מהנמל באלג'יריה
ביום העיון נחשפו לראשונה פרטים ותיאורים רבים על השלבים השונים של המבצע ועל התהליך שקדם לו בדגש המודיעיני. כך, בין השאר - הסתבר שה"אטאבירוס" חמקה מהנמל באלג'יריה שעות ספורות לפני שהגיעו צוללני שייטת 13 לנמל וייתכן שאף חלפה לא הרחק מספינות חיל הים.
מפקד חה"י בזמן המבצע, אלוף בן שושן, ציין כי ר' אמ"ן דאז , אהוד ברק, התנגד בחריפות למבצע וליציאת ספינות חיל הים לאלג'יריה בטענה שהמבצע מסוכן ושחיל הים לא יצליח לסכל את הפיגוע.
והיו עוד מתנגדים. כך לדוגמא, סיפרו לוחמי הקומנדו כי במבצע הופעל לראשונה מרעום דיגיטלי על ידי צוללני ש-13 לטובת פיצוץ האניה. עוד עלה שהטענת הציוד של ש-13 התארכה והייתה חריגה בשעתיים וחצי מלו"ז היציאה למבצע - דבר שגרם לחשש שהמבצע כולו יבוטל.
עוד סופר שהספינה שהוטבעה באלג'יריה, ה"מון ליט" כבר הייתה מעורבת קודם לכן בניסיון פיגוע ימי נגד ישראל שכנראה סוכל ע"י המצרים ב-1984. חשוב להבהיר שהמבצע הימי ארך מספר שבועות, החל ב-7 אפריל 1985 והסתיים בליל ה-20-21 אפריל וכלל שני מבצעים:
המבצע ה"קטן" יותר אך הקריטי יותר היה סיכול הפיגוע כשהספינה "אטאבירוס" אותרה וטובעה על ידי ספינת חיל הים אח"י "מולדת" צפונית לפורט סעיד בליל ה-20-21 אפריל 1985. על הספינה היו 20 מחבלים, אמל"ח רב וסירות גומי. 8 ניצולים נמשו מהמים והועברו לחקירה. השאר נהרגו או טבעו. הסיכול התרחש מספר שעות בטרם הורדת המחבלים מול חופי ישראל לביצוע הפיגוע.
להטבעת ה"אטאבירוס" קדם המבצע שנועד להטביע את הספינה (או יותר נכון שתי ספינות) עוד בטרם צאתן מהנמל באלג'יריה וזהו החלק העיקרי והראשון של מבצע "דרך הנץ" והמבצע הגדול והמורכב יותר שיצא לדרך מחופי הארץ ב-7 אפריל 1985. מבצע שכלל הפלגה במשך 8 ימים עם תקלות רבות ואתגרים רבים.
ועוד דגש : לצד הפעילות המבצעית של חיל הים היה כאן מאמץ מודיעיני ארוך טווח שעקב אחר תהליך ההכנות לפיגוע שהובל אישית על ידי אבו ג'יאהד, ראש הזרוע הצבאית של הפת"ח וסגנו של ערפאת. והתחדד כי פרטים מדויקים על מתווה הפיגוע , מטרותיו וגם על העיתוי לא היו בטרם סוכל (רק בתחקור המחבלים ששרדו מה"אטאבירוס" התקבלה התמונה המלאה). אך המידע הספיק לדרוך את חיל הים ולשכנע את כולם שאם לא יתבצע ניסיון סיכול עלול הפיגוע להתממש.
לארגון יום העיון היו שותפים: העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ,מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים המרכז לחקר כוח המגן .
קישורים נוספים:
בשנת 1985 הגיע מודיעין שארגון אש"ף מתכוון לשלוח שתי ספינות לביצוע פיגועים בישראל. בתוך 24 שעות החליט חיל הים, בניגוד לדעתו של ראש אמ"ן אהוד ברק, לצאת למבצע שיצר נורמה חדשה בטווח הפעילות של חיל הים הישראלי
אח"י מולדת - תמונה מאתר www.gvura.org
למעלה משלושים שנה לאחר סיכול המגה-פיגוע הימי-יבשתי שתיכנן אבו ג'אהד, סגנו של ערפאת, מנהיג אש"פ, לבצע בתל אביב ביום העצמאות באפריל 1985 –התכנסו השבוע לראשונה בפומבי מפקדי ולוחמי חיל הים שנטלו חלק בפעילות ליום עיון על מבצע "דרך הנץ"- מהמבצעים המורכבים , הנועזים וארוכי הטווח של חיל הים שהגיע עד לחופי אלג'יריה אך שיאו היה דווקא בהטבעת ה"אטאבירוס" לא הרחק מפורט סעיד.
ביום העיון התחדד עד כמה –אולי בדומה למבצע "אנטבה" – הגבול בין הצלחה לכישלון הוא דק מאד. מבצע רחב ומורכב שיצא לדרך בתוך 24 שעות, שעמד בסימן של פיגור בזמנים, תקלות ללא סוף , ים קשה ועוד. רק הודות למקצוענות ולנחישות של חיל הים –וכנראה גם עם טיפה מזל- הושגה ההצלחה.
ההפלגה לאלג'יריה נועדה לאתר ולפוצץ שתי ספינות, אלא שבפועל הייתה בנמל רק ספינה אחת ולאחר שפוצצה ה"מון לייט" החל המבצע והמאמץ לחיפוש "האטאבירוס". במבצע –על שני חלקיו- היו מעורבות לפחות 7 מספינות חיל הים, שייטת 13 ומאות חיילים ומפקדים, והוא ארך מספר שבועות, שכללו הפלגה בתנאים קשים, תקלות אין ספור, חיפושים רבים בלב ים ומאמץ מודיעיני מתמשך שהחל כשנה לפני המבצע.
בין הדוברים ביום העיון, שהינחה סא"ל במיל' ד"ר כוכבי אזרן מעמותת חיל הים היו גם שניים ממפקדי חיל הים לשעבר: אלוף במיל' אברהם בן שושן, שהיה מפקד חה"י בזמן המבצע, ואלוף במיל' ידידיה יערי, שהיה אז מפקד שייטת 13 שהגדירו את המבצע כ"אבן דרך בתולדות חיל הים וכאירוע שמתח את יכולות הימאות עד קצה גבול היכולת".
בן שושן סיפר גם ששר הביטחון דאז, רבין, קרא לו ואמר לו "הזיכרונות שלי מחיל הים בששת הימים לא טובים. אפשר לסמוך עליכם?" ויערי מצדו השלים וסיפר בהקשר זה שרבין דרש כתנאי לאישור המבצע שיתבצע זיהוי של הספינות בנמל לפני פיצוצן תוך שצוללני שייטת 13 עולים עם הראש מעל למים ומזהים את הספינה באופן וודאי.
נורמה חדשה בחיל הים
אלוף במיל' יערי קבע עוד: המבצע הזה יצר נורמה חדשה בחיל הים. עד אז הטווח היה של 1,000 מייל. כאן הגענו לטווח כפול במבצע שהתארגן בהתרעה קצרה של 24 שעות ועם שוליים דקים של רזרבה מבצעית שהעמידו את המבצע על הקשקש. "יערי ציין כי אחד הלקחים החשובים שלו מהמבצע –שיושם לאורך השנים - היה כי הכלים של חיל הים קטנים מידי ועם טווח מוגבל וכושר נשיאה מוגבל, וצריך להצטייד בכלים גדולים יותר ועמידים יותר".
חלק מהפרטים על המבצע כבר פורסמו לאורך השנים אך מסיבות שונות ולמרות חשיבות המבצע והאסון הגדול שנמנע, נותרו המבצע וגיבוריו הרחק ממודעות הציבור במשך עשרות שנים ומעט מאד התפרסם על כל האירוע.
ביום העיון עלו ודיברו רבים מהמפקדים והלוחמים שנטלו אז חלק מהפעילות. חלקם התוודה שלראשונה הם שומעים ומבינים את התמונה הכוללת בשל מידור כבד שהוטל אז על כל הארוע. בין הדוברים היו גם:
מפקד המבצע, תא"ל (מיל.) שמעון מאיר, אז מפקד שייטת 3 ,תא"ל (מיל.) חזי משיטה , מפקד אחת מ-4 הספינות שהפליגו לאלג'יריה, סגן (מיל.) אורי פלקס, שנימנה על צוות 4 הלוחמים של ש/13 שצלל למימי נמל ענאבה לפוצץ הספינות החשודות, סא"ל (מיל.) רפי בנימין, מפקד אח"י מעוז, שהמתינה לתדלק את הספינות באזור אסכנדרון, אל"ם (מיל.) אלי אורן – אז רמ"ד פח"ע במודיעין חיל הים, שהציג את הרקע והתהליך המודיעיני בפרוטרוט, אל"ם (מיל.) דני הלוי, מפקד אח"י מולדת, שהטביע את אניית הפיגוע ותא"ל (מיל.) ד"ר אריה רונה , ששימש אז כר' מספן המודיעין. לרובם הייתה זו פעם ראשונה שהם מדברים על המבצע מול קהל.
מבצע "דרך הנץ" הינו אחד מהמבצעים החשובים המורכבים של חיל הים מאז ועד היום. נכון ל-1985 היה זה גם המבצע ארוך הטווח ביותר של חיל הים. המבצע יצא לדרך בעקבות התרעה שהוציא מספן המודיעין של חיל הים יחד עם אמ"ן על תכנון פיגוע גדול של אש"פ שאמור לצאת לדרך בספינה מנמל ענאבה באלג'יריה בראשית אפריל 1985. בפיקוד חיל הים החליטו לא לקחת צ'אנס ולחכות לספינה שתגיע לחופי הארץ אלא לצאת לסיכול יזום ומוקדם בנמל היעד. אלא שהעסק הסתבך בהמשך.
ה"אטאבירוס" חמקה מהנמל באלג'יריה
ביום העיון נחשפו לראשונה פרטים ותיאורים רבים על השלבים השונים של המבצע ועל התהליך שקדם לו בדגש המודיעיני. כך, בין השאר - הסתבר שה"אטאבירוס" חמקה מהנמל באלג'יריה שעות ספורות לפני שהגיעו צוללני שייטת 13 לנמל וייתכן שאף חלפה לא הרחק מספינות חיל הים.
מפקד חה"י בזמן המבצע, אלוף בן שושן, ציין כי ר' אמ"ן דאז , אהוד ברק, התנגד בחריפות למבצע וליציאת ספינות חיל הים לאלג'יריה בטענה שהמבצע מסוכן ושחיל הים לא יצליח לסכל את הפיגוע.
והיו עוד מתנגדים. כך לדוגמא, סיפרו לוחמי הקומנדו כי במבצע הופעל לראשונה מרעום דיגיטלי על ידי צוללני ש-13 לטובת פיצוץ האניה. עוד עלה שהטענת הציוד של ש-13 התארכה והייתה חריגה בשעתיים וחצי מלו"ז היציאה למבצע - דבר שגרם לחשש שהמבצע כולו יבוטל.
עוד סופר שהספינה שהוטבעה באלג'יריה, ה"מון ליט" כבר הייתה מעורבת קודם לכן בניסיון פיגוע ימי נגד ישראל שכנראה סוכל ע"י המצרים ב-1984. חשוב להבהיר שהמבצע הימי ארך מספר שבועות, החל ב-7 אפריל 1985 והסתיים בליל ה-20-21 אפריל וכלל שני מבצעים:
המבצע ה"קטן" יותר אך הקריטי יותר היה סיכול הפיגוע כשהספינה "אטאבירוס" אותרה וטובעה על ידי ספינת חיל הים אח"י "מולדת" צפונית לפורט סעיד בליל ה-20-21 אפריל 1985. על הספינה היו 20 מחבלים, אמל"ח רב וסירות גומי. 8 ניצולים נמשו מהמים והועברו לחקירה. השאר נהרגו או טבעו. הסיכול התרחש מספר שעות בטרם הורדת המחבלים מול חופי ישראל לביצוע הפיגוע.
להטבעת ה"אטאבירוס" קדם המבצע שנועד להטביע את הספינה (או יותר נכון שתי ספינות) עוד בטרם צאתן מהנמל באלג'יריה וזהו החלק העיקרי והראשון של מבצע "דרך הנץ" והמבצע הגדול והמורכב יותר שיצא לדרך מחופי הארץ ב-7 אפריל 1985. מבצע שכלל הפלגה במשך 8 ימים עם תקלות רבות ואתגרים רבים.
ועוד דגש : לצד הפעילות המבצעית של חיל הים היה כאן מאמץ מודיעיני ארוך טווח שעקב אחר תהליך ההכנות לפיגוע שהובל אישית על ידי אבו ג'יאהד, ראש הזרוע הצבאית של הפת"ח וסגנו של ערפאת. והתחדד כי פרטים מדויקים על מתווה הפיגוע , מטרותיו וגם על העיתוי לא היו בטרם סוכל (רק בתחקור המחבלים ששרדו מה"אטאבירוס" התקבלה התמונה המלאה). אך המידע הספיק לדרוך את חיל הים ולשכנע את כולם שאם לא יתבצע ניסיון סיכול עלול הפיגוע להתממש.
לארגון יום העיון היו שותפים: העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ,מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים המרכז לחקר כוח המגן .
קישורים נוספים:
