העולם עדיין מפחד מאיראן
העולם עדיין מפחד מאיראן
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
תפיסת ספינת הנשק האיראנית, KLOS-C, היא ללא ספק הישג מודיעיני ומבצעי הראויים לכל שבח. טור זה לא יעסוק בשאלת "הפסטיבל התקשורתי" המלווה את המבצע וגם לא בשאלה המקצועית לכאורה "האם היה נכון לפרסם את דבר התפיסה בעוד הספינה בים כשיש עוד 2-3 יממות בטרם תגיע לחוף מבטחים.
טור זה ינסה להתמודד עם השאלה מדוע העולם מסרב, בדרכו, להתלהב - ויתרה מזאת - לנקוט פעולה כלשהי לצמצום יכולות ההברחה מבית המדרש האיראני. בטור זה בעבר הלא רחוק הצבעתי על "מבחן השליטה במשמרות המהפיכה, כאמצעי מוביל לבחון את כוונותיו האמיתיות של רוחאני – נשיאה המתון של איראן".
גם אני לא הערכתי שמבחן זה יגיע כל כך מהר. הדעת נותנת שמבצע ההברחות הנוכחי נהגה, תוכנן ונוהל בידי משמרות המהפיכה וכוח אל –קודס ללא בקרה ראויה מצד השלטון המרכזי שספק אם עודכן על כך.
טענתי היא שהעולם המערבי והעולם הערבי, הסוני הפרגמאטי, אינם מעיזים לנקוט צעדים של ממש אל מול משמרות המהפיכה וכוח אל קודס משום שהם מפחדים מהם!
לרשות העולם המערבי ישנן מערכות שלמות שיכולות לפעול כנגד מערך ההברחות האיראני. על חלקן כבר הצבעתי בטור קודם: למשל לקבל החלטה שכל ספינה איראנית שיוצאת מנמל איראני חייבת לעבור 100% בידוק של תכולתה, כך ששטרי המטען הניתנים לזיוף בקלות יחסית לא יוכלו להוות כיסוי להברחות אמל"ח, וכל מכולה תעבור שיקוף. לצעדים אלו יהיו השלכות משמעותיות על יכולות ההברחה של משמרות המהפכה אבל גם על כלל הסחר הימי האיראני.
אך בעולם המנסה להידבר, תוך הסרת סנקציות, והמגלה ניצני חשש ופחד הסיכוי לחזית חסונה נמוך. מדוע קיים חשש כל כך גדול ממשמרות המהפיכה וכוח אל קודס?
ובכן התשובה פשוטה ומדאיגה להחריד. משמרות המהפיכה וכוח אל קודס הם גופים חזקים, עתירי משאבים ויכולות שפועלים בעת הזו ללא פיקוח של ממש תוך הבנה שיש סיכוי שצעדיהם יוצרו על ידי הממשל האיראני החדש ולכן יש לרשותם חלון הזדמנויות להוכיח את יכולתם, תוך הבכת הממשל האיראני, ובתוך כך לייצר את משוואת ההרתעה הרלוונטית אל מול העולם המערבי והעולם הערבי הסוני (אויבם המושבע).
לגופים חזקים מן הסוג הזה למעשה אין מגבלות זולת קבלת ההחלטה. למיטב שיפוטי ההחלטה כבר נפלה ומשמרות המהפיכה וכוח אל קודס עשויים בטווח הקרוב, על רקע חג הפסח והפסחא –בהתאמה - לפעול באופן רחב לממש את אסטרטגיית ההרתעה הכוללת שלהם הן כלפי מדינות המערב והן כלפי הממשל המרכזי באיראן, שבעת הזו עדיין אינו יכול באופן מעשי להתמודד עם משמרות המהפכה.
ולכן, חרף ההצלחה המודיעינית והמבצעית של צה"ל ושאר זרועות הביטחון, וחרף הזדמנות יחסי הציבור להנחלת המסר הישראלי באשר למסוכנות של איראן, מסרב העולם להשתתף בחגיגה.
בחדרי חדרים ודאי שמחים (לא פחות ירצו ללמוד את שניתן לחלוק) אבל פומבית העולם שותק. יתכן ומפיק הוליוודי יזדרז לייצר סרט פעולה עתיר פעלולים, אבל מעשית העולם שותק!
שתיקה שבסיסה הוא פחד מפני הבאות, מתוך אמונה מוטעית שבכך שאינם מוקיעים את המעורבות של משמרות המהפיכה וכוח אל קודס בליבוי טרור בעולם, יתכן ויזכו בסוג של תעודת ביטוח, כך שהאינטרסים שלהם לא יפגעו.
מדיניות דומה הופעלה במהלך שנות השבעים והשמונים, של המאה ה-20, אל מול הטרור הפלסטיני, כלומר אנחנו לא נרדוף אחריך ואתה לא תפעל נגדנו או בשטחנו - מדיניות שכידוע נחלה כישלון ובראייה לאחור, אני מניח שחלק לא מבוטל ממדינות אירופה מצטערות על המדיניות שהפכה את הערים המרכזיות שלהם למעוז הרדיקאליות האיסלמיסטית.
במציאות הזו, נדרשת יותר מתמיד, רשת חזקה של שיתוף פעולה מקצועי בין המדינות וגופי הלחימה בטרור כך שרשת זו תהייה חזקה יותר, מקצועית יותר ונחושה יותר מרשת הטרור האיראנית.
ובמקביל להמשיך לסכל ככל שניתן את מעללי משמרות המהפיכה וכוח אל קודס. העולם ,לצערי אינו שותף לשמחת הצלחתנו כי הוא פוחד.
העולם עדיין מפחד מאיראן
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
תפיסת ספינת הנשק האיראנית, KLOS-C, היא ללא ספק הישג מודיעיני ומבצעי הראויים לכל שבח. טור זה לא יעסוק בשאלת "הפסטיבל התקשורתי" המלווה את המבצע וגם לא בשאלה המקצועית לכאורה "האם היה נכון לפרסם את דבר התפיסה בעוד הספינה בים כשיש עוד 2-3 יממות בטרם תגיע לחוף מבטחים.
טור זה ינסה להתמודד עם השאלה מדוע העולם מסרב, בדרכו, להתלהב - ויתרה מזאת - לנקוט פעולה כלשהי לצמצום יכולות ההברחה מבית המדרש האיראני. בטור זה בעבר הלא רחוק הצבעתי על "מבחן השליטה במשמרות המהפיכה, כאמצעי מוביל לבחון את כוונותיו האמיתיות של רוחאני – נשיאה המתון של איראן".
גם אני לא הערכתי שמבחן זה יגיע כל כך מהר. הדעת נותנת שמבצע ההברחות הנוכחי נהגה, תוכנן ונוהל בידי משמרות המהפיכה וכוח אל –קודס ללא בקרה ראויה מצד השלטון המרכזי שספק אם עודכן על כך.
טענתי היא שהעולם המערבי והעולם הערבי, הסוני הפרגמאטי, אינם מעיזים לנקוט צעדים של ממש אל מול משמרות המהפיכה וכוח אל קודס משום שהם מפחדים מהם!
לרשות העולם המערבי ישנן מערכות שלמות שיכולות לפעול כנגד מערך ההברחות האיראני. על חלקן כבר הצבעתי בטור קודם: למשל לקבל החלטה שכל ספינה איראנית שיוצאת מנמל איראני חייבת לעבור 100% בידוק של תכולתה, כך ששטרי המטען הניתנים לזיוף בקלות יחסית לא יוכלו להוות כיסוי להברחות אמל"ח, וכל מכולה תעבור שיקוף. לצעדים אלו יהיו השלכות משמעותיות על יכולות ההברחה של משמרות המהפכה אבל גם על כלל הסחר הימי האיראני.
אך בעולם המנסה להידבר, תוך הסרת סנקציות, והמגלה ניצני חשש ופחד הסיכוי לחזית חסונה נמוך. מדוע קיים חשש כל כך גדול ממשמרות המהפיכה וכוח אל קודס?
ובכן התשובה פשוטה ומדאיגה להחריד. משמרות המהפיכה וכוח אל קודס הם גופים חזקים, עתירי משאבים ויכולות שפועלים בעת הזו ללא פיקוח של ממש תוך הבנה שיש סיכוי שצעדיהם יוצרו על ידי הממשל האיראני החדש ולכן יש לרשותם חלון הזדמנויות להוכיח את יכולתם, תוך הבכת הממשל האיראני, ובתוך כך לייצר את משוואת ההרתעה הרלוונטית אל מול העולם המערבי והעולם הערבי הסוני (אויבם המושבע).
לגופים חזקים מן הסוג הזה למעשה אין מגבלות זולת קבלת ההחלטה. למיטב שיפוטי ההחלטה כבר נפלה ומשמרות המהפיכה וכוח אל קודס עשויים בטווח הקרוב, על רקע חג הפסח והפסחא –בהתאמה - לפעול באופן רחב לממש את אסטרטגיית ההרתעה הכוללת שלהם הן כלפי מדינות המערב והן כלפי הממשל המרכזי באיראן, שבעת הזו עדיין אינו יכול באופן מעשי להתמודד עם משמרות המהפכה.
ולכן, חרף ההצלחה המודיעינית והמבצעית של צה"ל ושאר זרועות הביטחון, וחרף הזדמנות יחסי הציבור להנחלת המסר הישראלי באשר למסוכנות של איראן, מסרב העולם להשתתף בחגיגה.
בחדרי חדרים ודאי שמחים (לא פחות ירצו ללמוד את שניתן לחלוק) אבל פומבית העולם שותק. יתכן ומפיק הוליוודי יזדרז לייצר סרט פעולה עתיר פעלולים, אבל מעשית העולם שותק!
שתיקה שבסיסה הוא פחד מפני הבאות, מתוך אמונה מוטעית שבכך שאינם מוקיעים את המעורבות של משמרות המהפיכה וכוח אל קודס בליבוי טרור בעולם, יתכן ויזכו בסוג של תעודת ביטוח, כך שהאינטרסים שלהם לא יפגעו.
מדיניות דומה הופעלה במהלך שנות השבעים והשמונים, של המאה ה-20, אל מול הטרור הפלסטיני, כלומר אנחנו לא נרדוף אחריך ואתה לא תפעל נגדנו או בשטחנו - מדיניות שכידוע נחלה כישלון ובראייה לאחור, אני מניח שחלק לא מבוטל ממדינות אירופה מצטערות על המדיניות שהפכה את הערים המרכזיות שלהם למעוז הרדיקאליות האיסלמיסטית.
במציאות הזו, נדרשת יותר מתמיד, רשת חזקה של שיתוף פעולה מקצועי בין המדינות וגופי הלחימה בטרור כך שרשת זו תהייה חזקה יותר, מקצועית יותר ונחושה יותר מרשת הטרור האיראנית.
ובמקביל להמשיך לסכל ככל שניתן את מעללי משמרות המהפיכה וכוח אל קודס. העולם ,לצערי אינו שותף לשמחת הצלחתנו כי הוא פוחד.
טור זה ינסה להתמודד עם השאלה מדוע העולם מסרב, בדרכו, להתלהב - ויתרה מזאת - לנקוט פעולה כלשהי לצמצום יכולות ההברחה מבית המדרש האיראני. בטור זה בעבר הלא רחוק הצבעתי על "מבחן השליטה במשמרות המהפיכה, כאמצעי מוביל לבחון את כוונותיו האמיתיות של רוחאני – נשיאה המתון של איראן".
גם אני לא הערכתי שמבחן זה יגיע כל כך מהר. הדעת נותנת שמבצע ההברחות הנוכחי נהגה, תוכנן ונוהל בידי משמרות המהפיכה וכוח אל –קודס ללא בקרה ראויה מצד השלטון המרכזי שספק אם עודכן על כך.
טענתי היא שהעולם המערבי והעולם הערבי, הסוני הפרגמאטי, אינם מעיזים לנקוט צעדים של ממש אל מול משמרות המהפיכה וכוח אל קודס משום שהם מפחדים מהם!
לרשות העולם המערבי ישנן מערכות שלמות שיכולות לפעול כנגד מערך ההברחות האיראני. על חלקן כבר הצבעתי בטור קודם: למשל לקבל החלטה שכל ספינה איראנית שיוצאת מנמל איראני חייבת לעבור 100% בידוק של תכולתה, כך ששטרי המטען הניתנים לזיוף בקלות יחסית לא יוכלו להוות כיסוי להברחות אמל"ח, וכל מכולה תעבור שיקוף. לצעדים אלו יהיו השלכות משמעותיות על יכולות ההברחה של משמרות המהפכה אבל גם על כלל הסחר הימי האיראני.
אך בעולם המנסה להידבר, תוך הסרת סנקציות, והמגלה ניצני חשש ופחד הסיכוי לחזית חסונה נמוך. מדוע קיים חשש כל כך גדול ממשמרות המהפיכה וכוח אל קודס?
ובכן התשובה פשוטה ומדאיגה להחריד. משמרות המהפיכה וכוח אל קודס הם גופים חזקים, עתירי משאבים ויכולות שפועלים בעת הזו ללא פיקוח של ממש תוך הבנה שיש סיכוי שצעדיהם יוצרו על ידי הממשל האיראני החדש ולכן יש לרשותם חלון הזדמנויות להוכיח את יכולתם, תוך הבכת הממשל האיראני, ובתוך כך לייצר את משוואת ההרתעה הרלוונטית אל מול העולם המערבי והעולם הערבי הסוני (אויבם המושבע).
לגופים חזקים מן הסוג הזה למעשה אין מגבלות זולת קבלת ההחלטה. למיטב שיפוטי ההחלטה כבר נפלה ומשמרות המהפיכה וכוח אל קודס עשויים בטווח הקרוב, על רקע חג הפסח והפסחא –בהתאמה - לפעול באופן רחב לממש את אסטרטגיית ההרתעה הכוללת שלהם הן כלפי מדינות המערב והן כלפי הממשל המרכזי באיראן, שבעת הזו עדיין אינו יכול באופן מעשי להתמודד עם משמרות המהפכה.
ולכן, חרף ההצלחה המודיעינית והמבצעית של צה"ל ושאר זרועות הביטחון, וחרף הזדמנות יחסי הציבור להנחלת המסר הישראלי באשר למסוכנות של איראן, מסרב העולם להשתתף בחגיגה.
בחדרי חדרים ודאי שמחים (לא פחות ירצו ללמוד את שניתן לחלוק) אבל פומבית העולם שותק. יתכן ומפיק הוליוודי יזדרז לייצר סרט פעולה עתיר פעלולים, אבל מעשית העולם שותק!
שתיקה שבסיסה הוא פחד מפני הבאות, מתוך אמונה מוטעית שבכך שאינם מוקיעים את המעורבות של משמרות המהפיכה וכוח אל קודס בליבוי טרור בעולם, יתכן ויזכו בסוג של תעודת ביטוח, כך שהאינטרסים שלהם לא יפגעו.
מדיניות דומה הופעלה במהלך שנות השבעים והשמונים, של המאה ה-20, אל מול הטרור הפלסטיני, כלומר אנחנו לא נרדוף אחריך ואתה לא תפעל נגדנו או בשטחנו - מדיניות שכידוע נחלה כישלון ובראייה לאחור, אני מניח שחלק לא מבוטל ממדינות אירופה מצטערות על המדיניות שהפכה את הערים המרכזיות שלהם למעוז הרדיקאליות האיסלמיסטית.
במציאות הזו, נדרשת יותר מתמיד, רשת חזקה של שיתוף פעולה מקצועי בין המדינות וגופי הלחימה בטרור כך שרשת זו תהייה חזקה יותר, מקצועית יותר ונחושה יותר מרשת הטרור האיראנית.
ובמקביל להמשיך לסכל ככל שניתן את מעללי משמרות המהפיכה וכוח אל קודס. העולם ,לצערי אינו שותף לשמחת הצלחתנו כי הוא פוחד.
