דני קרוננברג
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
למרות שידוע כי אסבסט מסרטן, במשרד הכלכלה טרם עדכנו את תקנות חומרי הנפץ המיושנות. לפיהן, כל המקים מחסני נפיצים (גם במבנים חדשים) נדרש לקרות אותם בגגות הצללה העשויים רק מאסבסט-צמנט
במקרה עבר, בו נהרג פועל בניין מנפילה מפיגום, בית המשפט הטיל על מנהל הבטיחות בעבודה חלק מהאחריות הנזיקית. המנהל שילם פיצוי למשפחה כדי להימנע מלקיחת אחריות. העדר נהלים מתאימים, גלויים לציבור ופעולות אכיפה בנושא נפיצים חושפים את המנהל לתביעות באם יקרה אסון
הממשלה החליטה לתקנן זיקוקים מסוג 2 כחומר נפץ מאושר לפי חוק חומרי נפץ. למרות העובדה שחלפו מעל חמישה חודשים מפרסום טיוטת האכרזה, הממשלה טרם אשררה אותה
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות פרסמה מסמך שמטרתו הגדרת מרחקי הפרדה במתקן נפיצים במפעל בטחוני. משרד הביטחון לוחץ לעבוד לפי תקן שלו ואילו משרד הגנת הסביבה רוצה לעבוד עם תקינה בינלאומית. הדיון בנושא נדחה בשל רצון התקשורת לסקר אותו
בשיטות הצפנה שונות נהוג לחשוף טפח ולהסתיר בתוכו טפחיים. במקרה דנן, המשרד להגנת הסביבה חושף מפת אתרים מזהמי קרקע - אך כאלו משמעותיים אינם כלולים בה. דני קרוננברג תוהה על פשר החסרת אתרים כמו מפעל תע"ש נוף ים
"חוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה)" מגדיר חמצן ואוויר דחוס כרעל. למה? כי במשרד להגנת הסביבה עצלנים ו״מתלבשים״ על הליך קיים. גם כשלא צריך
מבקר המדינה חשף כי קיימים פערים מבצעיים בתחום הגילוי, הזיהוי והניטור של חומרים מסוכנים. רשות הכבאות בתגובה: ״״מערך הכבאות הוביל בשנה האחרונה עבודת מטה סדורה ובכלל זה היערכות מבצעית למתן מענה הולם באירועי חומ"ס״
למרבה האבסורד, על פי חוק חומרים מסוכנים, אפילו חמצן ואוויר דחוס מוגדרים כרעל, ומעל כמויות מסוימות יש לסמנם כרעל. משרד הגנ״ס: ״משנים כיוון לאימוץ הדירקטיבה האירופאית CLP״