אביב קנלבאום, תעשייה אווירית: ״יש פוטנציאל ענק בשוק החלל החדש״
הדברים נאמרו במסגרת כנס Sparks Innovation Summit
מנדי קוגוסובסקי
| 11/04/2024
Copyright: Gilad Kavalerchik
פאנל מיוחד בכנס Sparks Innovation Summit, בשיתוף התעשייה האווירית, המתקיים היום (ה) בסינמטק, תל אביב, דן בהזדמנויות הטמונות בחלל.
"תרבות החדשנות של התעשייה האווירית נובעת מצורך, דרישות לקוחות ותחזיות עסקיות וטכנולוגיות״, מסביר אביב קנלבאום, מנהל פיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
״החדשנות שלנו נעשית גם באמצעות חיזוי: מכיוון שלוקח כמה שנים לבנות לוויין עם תוחלת חיים של 15-20 שנה, עלינו לצפות את הצרכים העתידיים.
״דוגמה לכך היא פיתוח של לוויינים קטנים ומיני - במקום לווייני התקשורת הגדולים והיקרים. זה מפחית עלויות כמו גם בזבוז, שכן לוויינים רבים הולכים לאיבוד בחלל ולא הופכים לפעולה. לוויינים קטנים רבים, בניגוד לאחד גדול, מפחיתים את הסיכון. עלינו להיות חדשניים כדי לשרוד ולעמוד בשורה אחת עם כל המתחרים. אם לא - אולי לא נהיה כאן מחר.
"כרגע, כסף גדול לחלל עדיין מגיע מממשלות. אבל מקרי השימוש החדשים הם אינסופיים וההזדמנויות גדלות במהירות. אני חושב שבסופו של דבר התעשייה תנצח. אותו דבר כמו מל"טים - הם התחילו עם ממשלות, שקונות אותם כעת מחברות מסחריות.״
יסמין ענבר, סמנכ"לית תצפית כדור הארץ ופיתוח תאגידי, ASTERRA (הוקמה על ידי התעשייה האווירית): ״הדבר החשוב ביותר שאנו עושים הוא שיתוף פעולה עם השותפים שלנו. אנחנו צריכים לספק ללקוחות שלנו תובנות ולעזור להם להבין איך לחלץ תובנות מהכמות העצומה של הנתונים הקיימים, ולא יכולים לעשות זאת לבד.
"בואו ניקח לדוגמא את תחום המים, המגזר העיקרי שלנו. רבים מהלקוחות שלנו אפילו לא יודעים מאיפה מגיעים הנתונים. יש להם בעיה ואנחנו אחראים לספק להם תוצאות. אז נשתף פעולה עם חברות מקומיות.״
יוסי ימין, יו"ר SpacePharmara: "יש לנו שני לוויינים שמריצים תגובות ביולוגיות וכימיות מבוססות נוזל בחלל, ועוד שמונה מעבדות שניתן לשגר באמצעות חלליות.
"בחלל, אין לך בעיית המשקל שיש לך על כדור הארץ, וזה אומר שאתה יכול לייצר כמויות אדירות של רכיבים חדשים. עבור מדעי החיים אתה יכול לגדל תרבויות הרבה יותר מהר - כל יום בחלל מייצג 20 ימים של הזדקנות על כדור הארץ.
"הרפואה של העשור הבא תגיע מהחלל. אנחנו עורכים כל מיני ניסויים כרגע. למשל, מגבשים או מגדלים עור לניתוחים פלסטיים, שבעצם עומדים להחליף את העור האמיתי. לא לשים עליו קוסמטיקה. זו מהפכה של ממש.״
Fredy Lange, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות, Ramon.Space: ״אנו בונים מערכות לחלל, ומתמזל מזלנו להיות שותפים עם כל כך הרבה חולמים. אנחנו מנסים להרכיב מערכות לדרישות של כולם. ״
ד"ר ישראל בירן, GP של Earth and Beyond Ventures: "יש הזדמנויות ענק בחלל, שצומחות כל הזמן. תחום זה יחווה מהפכה - הגורם המרכזי שיניע ויצמח את התעשייה הזו יהיה ספינת הכוכבים של אילון מאסק.
״העלות העיקרית של החלל היא שיגור והוא מחולל מהפכה בזה, מוריד מאוד את העלות, מה שיניע את התעשייה לעשות דברים מדהימים - בריאות, כרייה, תקשורת, תצפית - הכל בעלות נמוכה בהרבה. אנחנו משקיעים בטכנולוגיות שיאפשרו זאת.״
הדברים נאמרו במסגרת כנס Sparks Innovation Summit
Copyright: Gilad Kavalerchik
פאנל מיוחד בכנס Sparks Innovation Summit, בשיתוף התעשייה האווירית, המתקיים היום (ה) בסינמטק, תל אביב, דן בהזדמנויות הטמונות בחלל.
"תרבות החדשנות של התעשייה האווירית נובעת מצורך, דרישות לקוחות ותחזיות עסקיות וטכנולוגיות״, מסביר אביב קנלבאום, מנהל פיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
״החדשנות שלנו נעשית גם באמצעות חיזוי: מכיוון שלוקח כמה שנים לבנות לוויין עם תוחלת חיים של 15-20 שנה, עלינו לצפות את הצרכים העתידיים.
״דוגמה לכך היא פיתוח של לוויינים קטנים ומיני - במקום לווייני התקשורת הגדולים והיקרים. זה מפחית עלויות כמו גם בזבוז, שכן לוויינים רבים הולכים לאיבוד בחלל ולא הופכים לפעולה. לוויינים קטנים רבים, בניגוד לאחד גדול, מפחיתים את הסיכון. עלינו להיות חדשניים כדי לשרוד ולעמוד בשורה אחת עם כל המתחרים. אם לא - אולי לא נהיה כאן מחר.
"כרגע, כסף גדול לחלל עדיין מגיע מממשלות. אבל מקרי השימוש החדשים הם אינסופיים וההזדמנויות גדלות במהירות. אני חושב שבסופו של דבר התעשייה תנצח. אותו דבר כמו מל"טים - הם התחילו עם ממשלות, שקונות אותם כעת מחברות מסחריות.״
יסמין ענבר, סמנכ"לית תצפית כדור הארץ ופיתוח תאגידי, ASTERRA (הוקמה על ידי התעשייה האווירית): ״הדבר החשוב ביותר שאנו עושים הוא שיתוף פעולה עם השותפים שלנו. אנחנו צריכים לספק ללקוחות שלנו תובנות ולעזור להם להבין איך לחלץ תובנות מהכמות העצומה של הנתונים הקיימים, ולא יכולים לעשות זאת לבד.
"בואו ניקח לדוגמא את תחום המים, המגזר העיקרי שלנו. רבים מהלקוחות שלנו אפילו לא יודעים מאיפה מגיעים הנתונים. יש להם בעיה ואנחנו אחראים לספק להם תוצאות. אז נשתף פעולה עם חברות מקומיות.״
יוסי ימין, יו"ר SpacePharmara: "יש לנו שני לוויינים שמריצים תגובות ביולוגיות וכימיות מבוססות נוזל בחלל, ועוד שמונה מעבדות שניתן לשגר באמצעות חלליות.
"בחלל, אין לך בעיית המשקל שיש לך על כדור הארץ, וזה אומר שאתה יכול לייצר כמויות אדירות של רכיבים חדשים. עבור מדעי החיים אתה יכול לגדל תרבויות הרבה יותר מהר - כל יום בחלל מייצג 20 ימים של הזדקנות על כדור הארץ.
"הרפואה של העשור הבא תגיע מהחלל. אנחנו עורכים כל מיני ניסויים כרגע. למשל, מגבשים או מגדלים עור לניתוחים פלסטיים, שבעצם עומדים להחליף את העור האמיתי. לא לשים עליו קוסמטיקה. זו מהפכה של ממש.״
Fredy Lange, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות, Ramon.Space: ״אנו בונים מערכות לחלל, ומתמזל מזלנו להיות שותפים עם כל כך הרבה חולמים. אנחנו מנסים להרכיב מערכות לדרישות של כולם. ״
ד"ר ישראל בירן, GP של Earth and Beyond Ventures: "יש הזדמנויות ענק בחלל, שצומחות כל הזמן. תחום זה יחווה מהפכה - הגורם המרכזי שיניע ויצמח את התעשייה הזו יהיה ספינת הכוכבים של אילון מאסק.
״העלות העיקרית של החלל היא שיגור והוא מחולל מהפכה בזה, מוריד מאוד את העלות, מה שיניע את התעשייה לעשות דברים מדהימים - בריאות, כרייה, תקשורת, תצפית - הכל בעלות נמוכה בהרבה. אנחנו משקיעים בטכנולוגיות שיאפשרו זאת.״
