פרשנות | החורף יכול לספק יתרון טקטי לצה״ל מול חמאס וחיזבאללה
העליונות הטכנולוגית של צה״ל על האויב ולחימה בקווים פנימיים, יכולים לספק לצה״ל יתרון טקטי - גם בחורף
רונן איציק
| 19/11/2023
נהוג לנתח את החורף כזמן לא אידאלי למלחמה. חשיבה הזו מתבססת על שנים רבות שההיסטוריה סיפקה לנו בהקשרים של קשיי לחימה, בעיות לויגסטיות, ומיצוי נמוך של יכולת תקיפה, תוך פגיעה במוראל הלוחמים.
לחימה בקווים פנימיים
מעבר לסוגיית המוראל שמקשה על שני הצדדים במלחמה, חשוב לציין את היחודיות של הלחימה בעזה בהקשר הזה. צה"ל תוקף בקווים קצרים, המרחק בין חזית הלחימה לתשתיות הלוגיסטיות של צה"ל אינו רחוק. יכולת רענון הכוחות התוקפים הרבה יותר רלוונטית לצה"ל. למגן אין את היתרון הזה. הוא שוהה בשטח ללא אספקה וללא יכולת ריענון.
בהקשר שהיית כוחות בשטח הלחימה, לצה"ל יש יתרון ביכולת שלו להכניס כוחות חדשים ולהוציא כוחות לריענון. זה דורש מאמץ לוגיסטי מותאם שגם הוא נמצא תחת יתרון צה"לי – לבוש, מזון, ציוד ועוד.
סוגיית המשקעים שכביכול מקשה על עבירות, ידועה כנקודת תורפה לתוקף במלחמת חורף. היות וצה"ל מצויד במרכבה סימן 4 ונמ"ר, יכולות העבירות של הכלים אלה גבוהה. הקרקע החולית ברצועת עזה ככלל אינה מהווה קושי בהיבט עבירות. צה"ל יכול גם להתבסס על כבישים ברצועה.
קושי נוסף הוא ערפל. כאן יש שיאמרו כי למגן יש יתרון, שכן יכולות התקיפה ובדגש מהאוויר מצטמצמות. גם כאן לצה"ל יש יתרון ואפילו הזדמנות. חימושי חיל האויר מבוססים GPS, רבים מהם "שגר ושכח". הערפל מאפשר לתוקף להתקדם במהירות לעומק שטח האויב, ולהסתייע ב"מסך ערפל" המשרת את יכולת ההפתעה.
קשיי ניווט שפקדו צבאות בעבר במציאות "מעורפלת" אינם רלוונטיים לצה"ל המצוייד במיטב מערכות הניווט ורכישת מטרות המתבססת גם על צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), שגם הן מקושרות רשתית במסגרת צוותי הלחימה, לרבות השתתפות של חיל האויר, חיל הים והמודיעין.
הערפל הוא הזדמנות גם לאויב – לתקוף כוחות בחסות הערפל, לחדור קווי מגננה בגבול עזה או לבנון, לייצר מבוכות ללוחמים ולעקוץ אותם במצבים נייחים. סוגייה זו רלוונטית לגבול הצפון בהקשרי הלחימה בחיזבאללה.
ארץ הארזים
גבול לבנון עשוי לייצר אתגר בהקשרי חורף. העבירות במרחב הצפון יותר מאתגרת. לחימה סטאטית בצירוף מטאפורת "הבוץ הלבנוני" הם בהחלט אתגר לכוחות היבשה, אך גם כאן, צה"ל מצויד במכ"מים ומסוגל לנצל את הערפל למהלכים התקפיים בשטח האויב המחופר בקרקע. לחימה במתווה פשיטות מקומיות, חדירה לשטח האויב לרכישת מודיעין טקטי ועוד.
עוד סוגייה שחשוב לציין הוא איום הנ.ט ארוך הטווח כדוגמת טילי הקורנט בהם משתמש חיזבאללה. כאן יש קושי לאויב להביא לידי ביטוי את הנ״ט בשל היות הערפל "מסך" המקשה על רכישת מטרות ועקיבה. כיוון שהאויב בצפון משתמש בעיקר באש מנגד, ירי הנ״ט יותר מורכב בחורף, ובצפון היתרון הזה הולך לצידו של צה"ל.
בסיכומם של דברים ראוי להדגיש כי לחורף יש השפעות מאתגרות בשדה הקרב, אך מימוש נכון של יכולות צה"ל – טכנולוגיה, גמישות בהפעלת כוח, יכולת יצירת אורך נשימה, שמירה על מוראל הלוחמים וריענונם, מיצוי מסך ערפל לשם מהלכים מפתיעים ושמירת רציפות המהלכים ההתקפיים בטקטיקות משתנות – כל אלו עשויות לשרת את המשכיות התמרון, ולהימנע מדשדוש.
העליונות הטכנולוגית של צה״ל על האויב ולחימה בקווים פנימיים, יכולים לספק לצה״ל יתרון טקטי - גם בחורף
נהוג לנתח את החורף כזמן לא אידאלי למלחמה. חשיבה הזו מתבססת על שנים רבות שההיסטוריה סיפקה לנו בהקשרים של קשיי לחימה, בעיות לויגסטיות, ומיצוי נמוך של יכולת תקיפה, תוך פגיעה במוראל הלוחמים.
לחימה בקווים פנימיים
מעבר לסוגיית המוראל שמקשה על שני הצדדים במלחמה, חשוב לציין את היחודיות של הלחימה בעזה בהקשר הזה. צה"ל תוקף בקווים קצרים, המרחק בין חזית הלחימה לתשתיות הלוגיסטיות של צה"ל אינו רחוק. יכולת רענון הכוחות התוקפים הרבה יותר רלוונטית לצה"ל. למגן אין את היתרון הזה. הוא שוהה בשטח ללא אספקה וללא יכולת ריענון.
בהקשר שהיית כוחות בשטח הלחימה, לצה"ל יש יתרון ביכולת שלו להכניס כוחות חדשים ולהוציא כוחות לריענון. זה דורש מאמץ לוגיסטי מותאם שגם הוא נמצא תחת יתרון צה"לי – לבוש, מזון, ציוד ועוד.
סוגיית המשקעים שכביכול מקשה על עבירות, ידועה כנקודת תורפה לתוקף במלחמת חורף. היות וצה"ל מצויד במרכבה סימן 4 ונמ"ר, יכולות העבירות של הכלים אלה גבוהה. הקרקע החולית ברצועת עזה ככלל אינה מהווה קושי בהיבט עבירות. צה"ל יכול גם להתבסס על כבישים ברצועה.
קושי נוסף הוא ערפל. כאן יש שיאמרו כי למגן יש יתרון, שכן יכולות התקיפה ובדגש מהאוויר מצטמצמות. גם כאן לצה"ל יש יתרון ואפילו הזדמנות. חימושי חיל האויר מבוססים GPS, רבים מהם "שגר ושכח". הערפל מאפשר לתוקף להתקדם במהירות לעומק שטח האויב, ולהסתייע ב"מסך ערפל" המשרת את יכולת ההפתעה.
קשיי ניווט שפקדו צבאות בעבר במציאות "מעורפלת" אינם רלוונטיים לצה"ל המצוייד במיטב מערכות הניווט ורכישת מטרות המתבססת גם על צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), שגם הן מקושרות רשתית במסגרת צוותי הלחימה, לרבות השתתפות של חיל האויר, חיל הים והמודיעין.
הערפל הוא הזדמנות גם לאויב – לתקוף כוחות בחסות הערפל, לחדור קווי מגננה בגבול עזה או לבנון, לייצר מבוכות ללוחמים ולעקוץ אותם במצבים נייחים. סוגייה זו רלוונטית לגבול הצפון בהקשרי הלחימה בחיזבאללה.
ארץ הארזים
גבול לבנון עשוי לייצר אתגר בהקשרי חורף. העבירות במרחב הצפון יותר מאתגרת. לחימה סטאטית בצירוף מטאפורת "הבוץ הלבנוני" הם בהחלט אתגר לכוחות היבשה, אך גם כאן, צה"ל מצויד במכ"מים ומסוגל לנצל את הערפל למהלכים התקפיים בשטח האויב המחופר בקרקע. לחימה במתווה פשיטות מקומיות, חדירה לשטח האויב לרכישת מודיעין טקטי ועוד.
עוד סוגייה שחשוב לציין הוא איום הנ.ט ארוך הטווח כדוגמת טילי הקורנט בהם משתמש חיזבאללה. כאן יש קושי לאויב להביא לידי ביטוי את הנ״ט בשל היות הערפל "מסך" המקשה על רכישת מטרות ועקיבה. כיוון שהאויב בצפון משתמש בעיקר באש מנגד, ירי הנ״ט יותר מורכב בחורף, ובצפון היתרון הזה הולך לצידו של צה"ל.
בסיכומם של דברים ראוי להדגיש כי לחורף יש השפעות מאתגרות בשדה הקרב, אך מימוש נכון של יכולות צה"ל – טכנולוגיה, גמישות בהפעלת כוח, יכולת יצירת אורך נשימה, שמירה על מוראל הלוחמים וריענונם, מיצוי מסך ערפל לשם מהלכים מפתיעים ושמירת רציפות המהלכים ההתקפיים בטקטיקות משתנות – כל אלו עשויות לשרת את המשכיות התמרון, ולהימנע מדשדוש.
