תובנות מגוונות מהמלחמה שהרעידה – 1973
זאב דרורי (עורך), ותרעד הארץ – קובץ מאמרים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2003
אפרים לפיד
| 07/08/2023
באדיבות הוצאת אוניברסיטת בר אילן
במסגרת ים המידע ששוטף אותנו בשנה זו, יובל שנים למלחמת יום הכיפורים, פורסם קובץ מאמרים מתחומים שונים עם תובנות על המלחמה.
מרחק הזמן מאפשר גם בחינה מחודשת של תוצאות המלחמה והשלכותיה החברתיות הן לגבי החברה הישראלית כולה והן לגבי הלוחם הבודד. כך , למשל, סוקר פרופ' אל"מ בדימוס זאב דרורי את קרבות חטיבה 401 בפיקודו של דן שומרון לאור עקרונות המלחמה.
דרורי מלווה את פעילותו של דן שומרון לאורך כל שירותו הצבאי גם בספרו הביוגרפי המקיף ("מנהיגות שקטה", ידיעות ספרים, 2016). בפרק הצבאי בספר נידון גם מקומם של חיל הרפואה, חיל האוויר וחיל הים במלחמה.
במאמר בולט בספר מציג אילן בירן (במלחמה – מג"ד בגולני, לימים אלוף פיקוד ומנכ"ל משרד הביטחון) את ניסיונו האישי במלחמה ותובנות לימינו. הוא זוכר את ביקור שהב"ט דיין בגזרתו לפני ראש השנה וחווה רוח דברים בוטה ורווית זלזול, הן באויב והן במסר הכללי – "אנשי החי"ר הם כורח לביטחון השוטף ובמלחמה עוסקים מטוסים וטנקים בלבד".
בסיכום קובע בירן כי לצערו רוב המסקנות והלקחים המדיניים והאסטרטגיים לא מוצו, והם נוטים להשתכח כל דור חדש של ממשלה ומטה כללי.
הוא מציע שלוש תובנות: לנתח שיטתית את העובדות שהן כולן בנות כימות, מוגדרות וחזקות, והן הבסיס לבניית הערכה ולהתוויית דרך ראלית.
על הממשלות ועל החברה הישראלית לאמץ דרך מדינית של פשרה והשלמה עם העמים במזרח התיכון ולחתור כל העת להסכמים מדיניים.
מלחמת יום הכיפורים מוכיחה כי יכולת ההכרעה הקלסית במונחי תורת הלחימה אינה ישימה במזרח התיכון.
נושא השבי והלם קרב עולה במספר מאמרים בקובץ, לצד עיסוק בתנועת המחאה והשפעותיה. בקובץ המאמרים מוצג גם מקומה ותפקידה של התקשורת באותם ימים.
זאב דרורי (עורך), ותרעד הארץ – קובץ מאמרים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2003
באדיבות הוצאת אוניברסיטת בר אילן
במסגרת ים המידע ששוטף אותנו בשנה זו, יובל שנים למלחמת יום הכיפורים, פורסם קובץ מאמרים מתחומים שונים עם תובנות על המלחמה.
מרחק הזמן מאפשר גם בחינה מחודשת של תוצאות המלחמה והשלכותיה החברתיות הן לגבי החברה הישראלית כולה והן לגבי הלוחם הבודד. כך , למשל, סוקר פרופ' אל"מ בדימוס זאב דרורי את קרבות חטיבה 401 בפיקודו של דן שומרון לאור עקרונות המלחמה.
דרורי מלווה את פעילותו של דן שומרון לאורך כל שירותו הצבאי גם בספרו הביוגרפי המקיף ("מנהיגות שקטה", ידיעות ספרים, 2016). בפרק הצבאי בספר נידון גם מקומם של חיל הרפואה, חיל האוויר וחיל הים במלחמה.
במאמר בולט בספר מציג אילן בירן (במלחמה – מג"ד בגולני, לימים אלוף פיקוד ומנכ"ל משרד הביטחון) את ניסיונו האישי במלחמה ותובנות לימינו. הוא זוכר את ביקור שהב"ט דיין בגזרתו לפני ראש השנה וחווה רוח דברים בוטה ורווית זלזול, הן באויב והן במסר הכללי – "אנשי החי"ר הם כורח לביטחון השוטף ובמלחמה עוסקים מטוסים וטנקים בלבד".
בסיכום קובע בירן כי לצערו רוב המסקנות והלקחים המדיניים והאסטרטגיים לא מוצו, והם נוטים להשתכח כל דור חדש של ממשלה ומטה כללי.
הוא מציע שלוש תובנות: לנתח שיטתית את העובדות שהן כולן בנות כימות, מוגדרות וחזקות, והן הבסיס לבניית הערכה ולהתוויית דרך ראלית.
על הממשלות ועל החברה הישראלית לאמץ דרך מדינית של פשרה והשלמה עם העמים במזרח התיכון ולחתור כל העת להסכמים מדיניים.
מלחמת יום הכיפורים מוכיחה כי יכולת ההכרעה הקלסית במונחי תורת הלחימה אינה ישימה במזרח התיכון.
נושא השבי והלם קרב עולה במספר מאמרים בקובץ, לצד עיסוק בתנועת המחאה והשפעותיה. בקובץ המאמרים מוצג גם מקומה ותפקידה של התקשורת באותם ימים.
