סקירת אירועי פיצוץ אמוניום חנקתי במלאת עשור לפיצוץ בעיירה ווסט שבמדינת טקסס

מיליארדי דולרים נזק, מאות הרוגים ועשרות פצועים - במהלך השנים האחרונות הגיעו נזקים מאירועי פיצוץ אמוניום חנקתי עולים לעשרות ואולי מאות מליוני דולרים במצטבר | מאמר זה סורק חלק מהאירועים 

Photo by rashid khreiss on Unsplash

מאמר קודם שלי כאן הציג תמונת מצב של הליכי החקירות השונות נכונה לשנתיים וחצי מאוחר יותר מה-4 באוגוסט 2020, אז אירעה סדרה של פיצוצים במחסן בנמל ביירות שבלבנון בו אוחסן מצבור של אמוניום חנקתי.

217  בני אדם נהרגו, יותר מ-7,000 נפצעו, נגרם נזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות, ולמעלה מ-300,000 תושבים נותרו עקורים מביתם. הפיצוץ תואר כאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר בהיסטוריה.

מאמר אחר שלי סקר את טיוטת תיקון תקנות אחסנת אמוניום חנקתי במדינת ניו-סאות'-וויילס, שבאוסטרליה, בעקבות האסון בנמל ביירות; ובעקבותיו מאמר נוסף שלי התייחס להתנגדות התעשייה במדינת ניו-סאות'-וויילס לתוכנית להחמיר את הרגולציה על אחסון אמוניום חנקתי.

עוד מאמר שלי תיאר שריפה גדולה, שפרצה ב-31/01/2022 במפעל הדשנים ווינסטון וויבר במדינת צפון קרולינה בארה"ב. במפעל אוחסנה אז כמות של כ-500 טונות אמוניום חנקתי, עוד כ-100 טון אוחסנו בקרון רכבת סמוך, ו-5,000 טון דשן מוגמר אוכסנו בסמוך. היקף השריפה והחשש מפיצוץ הביאו לפינויים של 6,500 תושבים מבתיהם. 

ולבסוף מאמר קודם נוסף שלי סקר ביקורת נוקבת על מחדל הרשויות במדינת טקסס שבארה"ב, שלא פעלו לאחר הפיצוץ, שהתרחש באפריל 2013 במחסן אמוניום חנקתי במפעל דשנים בעיירה ווסט, לשינוי חוקי ותקנות הבטיחות על מנת למנוע את האסון הבא.

עשור לפיצוץ אמוניום חנקתי שני במדינת טקסס

בקבוצה המקצועית Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, שאני מנהל בלינקדאין, פורסמו בשבוע שעבר מאמרים רבים מכלי תקשורת בחו"ל במלאת עשור לאותו פיצוץ בעיירה West. לנוחות הקוראים סיכמתי את תמציתם: השריפה, שפרצה בתוך המפעל, התפשטה לאזור שבו אוחסנו 30 טונות של אמוניום חנקתי, שם אירע הפיצוץ.

בפיצוץ נהרסו חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, קומפלקס דירות בן שתי קומות ובית אבות בן 145 מיטות. הרשויות העבירו 133 חולים למקום מבטחים, חלקם בכיסאות גלגלים. כמחצית מהבתים בעיירה ניזוקו. הפיצוץ היה כה חזק עד שהמכון הגיאולוגי של ארה"ב רשם אותו כרעידת אדמה במגניטודה 2.1 .

מדידה זו התבססה על גלים, שנבלעו בקרקע. עוצמת הפגיעה בפועל הייתה גדולה הרבה יותר מעל פני הקרקע. רעש הפיצוץ נשמע עד העיר דאלאס, במרחק של כ-120 ק"מ. בפיצוץ נהרגו 15 בני אדם ונפצעו למעלה מ-200.

מאוחר יותר באותה שנה, הנשיא דאז ברק אובמה הוציא צו נשיאותי, שמטרתו לשפר את בטיחות המתקנים הכימיים. בשנת 2015, מדינת טקסס העבירה חוק, המסדיר חלקית את האחסון של אמוניום חנקתי.

בחודשים שלאחר הפיצוץ תיחקר הגוף הפדרלי לאלכוהול, טבק, נשק וחומרי נפץ (ATF) יותר מ-400 עדים והשקיע יותר מ-2 מיליון דולר בניסויים. ההודעה הרשמית היתה, שבדיקות אלה שללו סיבות מקריות וטבעיות שהותירו את ההצתה כאפשרות היחידה שבאה בחשבון. ואכן שלוש שנים אחרי הפיצוץ הכריז ה-ATF על השריפה כעל "מעשה פלילי" של הצתה בכוונה תחילה, הודיע על פרס של עד 50 אלף דולר עבור מידע שיוביל למעצר האחראי/ים לשריפה, אך מעולם לא בוצעו מעצרים.

פחות משנה לאחר אותה הכרזה והפעם תחת ממשל הנשיא טראמפ התקבלה החלטה, שאין צורך לעדכן את התקנות למפעלים כימיים שעלולות להוות נטל רגולטורי מיותר, אם האש הוצתה בכוונה תחילה.

ישנם הגורסים, שההכרזה של ה-ATF שמדובר בהצתה, שימשה תירוץ נוח לתעשייה שהשתמשה בו כדי לבטל את הכוונה לשנות את הרגולציה. המחזיקים בגישה זו מטילים ספק בכלל בנכונות ההכרזה. לדברי אחד מהם השיטה שבה השתמש ה-ATF פגומה ולא אמינה. איגוד חוקרי השריפות המליץ, שלא להשתמש בשיטה והזהיר שאם נעשה בה שימוש לא ראוי היא עלולה להוביל למסקנות שגויות. גם כיום החקירה הפדרלית נותרה פתוחה ללא כל קצה חוט או חשוד/ים.

חקירת הגוף הפדרלי לבטיחות כימית (CSB) מצאה, שלא היו בדיקות בטיחות במפעל, שהתאפשרו תכנון ובניה קרוב למפעל המסוכן, ושהיו ליקויים בתקנות הפדרליות ושל מדינת טקסס, שאחרת היו יכולות להפחית את הסיכון לתקרית. החקירה העלתה, שאופן אחסון הדשן וחוסר האוורור תרמו לפיצוץ.

ה-CSB המליץ למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (OSHA) להוסיף את האמוניום החנקתי באיכות דשן לרשימת הכימיקלים המסוכנים שתחת אחריותו, והמליץ לסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה להוסיף אותו לרשימת החומרים המפוקחים על ידה. שתי המלצות אלו ושבע המלצות נוספות מתוך סך כל 19 ההמלצות של ה-CSB לא יושמו כלל.

מנהל ה-CSB צוטט לאחרונה בראיון לעיתון USA Today, שהוא מודאג מכך שטרגדיה נוראית כמו זו שהייתה בווסט עלולה להתרחש שוב. על פי הוועדה לאיכות הסביבה שבטקסס, ישנם 25 מתקני אמוניום חנקתי פעילים במדינה.

פיצוץ אמוניום חנקתי ראשון במדינת טקסס

מדינת טקסס כבר חוותה בעבר פיצוץ אדיר של אמוניום חנקתי: בשנת 1947 אירעו שני פיצוצים בהפרש של מספר שעות בנמל טקסס סיטי. מדובר בתאונה התעשייתית הקטלנית ביותר בתולדות ארה"ב.

הספינה הצרפתית ה-Grandcamp עגנה בנמל עמוסה בשקי אמוניום חנקתי, והייתה אמורה להפליג לצרפת. במלחמת העולם השנייה נעשה בארה"ב שימוש באמוניום חנקתי לייצור פצצות, ולאחר תום המלחמה שונה ייעודו והוא נועד גם לסייע לצרפת כדשן לשימוש חקלאי.

בבוקר ה-16 באפריל 1947 החל לעלות עשן מתא המטען של הספינה. רב החובל הורה לאטום את הפתחים ולהזרים קיטור לתא המטען, בתקווה לחנוק את הלהבות. אולם מה שקרה היה שהדשן החל לזלוג. רבים מן התושבים יצאו מבתיהם כדי לצפות בעשן המיתמר בצבעי אדום-כתום, בעוד צוותי הכיבוי נלחמים בלהבות המתפשטות ברחבי הספינה.

בשעה 09:12 יותר מ-2,300 טונות של אמוניום חנקתי התפוצצו והיו לאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים הגדולים בהיסטוריה. בעוד אנשים מחפשים את יקיריהם והחיפושים אחר ניצולים בעיצומם, ספינה אחרת עמוסה באמוניום חנקתי נסחפה לעבר האש. לאחר כ-15 שעות מהפיצוץ הראשון התרחש פיצוץ נוסף, שנשמע בשידור חי ברדיו, ושהאיר את השמיים כמו אור יום. חדר הכושר של בית הספר התיכון שימש את כוחות ההצלה כחדר מתים. 581 בני אדם נהרגו ויותר מ-5,000 נפצעו באירוע.

פיצוצים נוספים באתרי החסנה של אמוניום חנקתי בארה"ב ובעולם

ב-1 במרץ 1924 אירע פיצוץ במפעל Nixon Nitration Works, שבניו ג'רזי ארה"ב, במבנה ששימש לעיבוד אמוניום חנקתי. הפיצוץ הצית והעלה בלהבות מבנים סמוכים של מפעלי הניטרציה, שהכילו חומרים דליקים אחרים. חלונות ברדיוס של קילומטר נותצו ודלתות נעקרו מציריהן. הפיצוץ הורגש בניו יורק במרחק של 6 קילומטרים. 20 בני אדם מצאו את מותם באסון.

ב-7 באוגוסט 1959 משאית עמוסה בשני טון דינמיט ולמעלה מארבעה טון אמוניום חנקתי עלתה באש בשעה שחנתה מחוץ לחנות בעיר רוזבורג. הפיצוץ שיגר לאוויר כדור אש וענן עשן פטרייתי. מעוצמת הפיצוץ מספר בני אדם בתוך מבנים הושלכו לכיוון חלונות, שאותם ניפצו, ודרכם המשיכו במעופם החוצה מהמבנים.

אדם אחד הוטח מתוך מבנה לכיוון דלת הכניסה הסגורה, מעוצמת ההטחה שבר אותה והמשיך במעופו החוצה אל המסדרון. חלונות נותצו במרחק של 10 ק"מ ורעם הפיצוץ נשמע למרחוק. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 14 בני אדם ונפצעו יותר מ-120. בעקבות הפיצוץ הוחמרו תקנות הבטיחות בהובלת חומרי נפץ.

ב-13 בדצמבר 1994 אירע פיצוץ במפעל הדשנים בפורט ניל, שבמדינת איווה בארה"ב. חקירת הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה (EPA) הגיעה למסקנה, שהפיצוץ נגרם על ידי תגובת פירוק תרמי מואצת כתוצאה ישירה מהיעדר נהלי הפעלה כתובים ובטוחים במפעל האמוניום החנקתי, בו היו מאוחסנים למעלה מ-24 טון של אמוניום חנקתי. 4 עובדים נהרגו ו-18 נפצעו.

ב-21 בספטמבר 2001 התרחש פיצוץ במפעל הכימי AZF, חברת בת של ענקית הנפט טוטאל, בעיר טולוז, שבצרפת. בדו"ח החקירה, שהתפרסם 5 שנים מאוחר יותר, צוין שמדובר ברשלנות שאפשרה לאמוניום חנקתי לבוא במגע עם כימיקלים אחרים במפעל. 31 בני אדם נהרגו וכ-2,000 נפצעו.

ב-22 באפריל 2004 אירע פיצוץ בעיירה הצפון קוריאנית ריונגצ'ון, הסמוכה לגבול עם סין. על פי ההערכות הפיצוץ נגרם על ידי רכבת עמוסה בנפט ובכימיקלים, שפגעה בקווי חשמל. קוריאה הצפונית הודיעה, שהפיצוץ נגרם ממגע חשמלי כתוצאה מרשלנות במהלך סידור קרונות עמוסים בדשן מסוג אמוניום חנקתי. בפיצוץ נהרגו 161 בני אדם ונפצעו כ-1,300.

ב-12 באוגוסט 2015 הרעיד פיצוץ אדיר במחסן בנמל את העיר טיאנג'ין, שבסין. בחקירה נמצא שבמחסן היו מאגרים לא חוקיים של אמוניום חנקתי, שעלה באש וגרם לסדרת פיצוצים. באירוע נהרגו 173 בני אדם ונפצעו כ-800.

שימוש באמוניום חנקתי בפעולות טרור

ב-19 באפריל 1995 אירע פיגוע טרור פנימי ובו התפוצצה פצצה, שהכילה דשן ודלק במשקל של כ-2,200 ק"ג. הפצצה הונחה במשאית שכורה, שחנתה מחוץ לבניין פדרלי באוקלהומה סיטי. אמוניום חנקתי נמצא כמרכיב העיקרי. בפיגוע נהרגו 168 בני אדם ונפצעו יותר מ-500.

ב-12 באוקטובר 2002 בוצעה סדרת פיגועים ברובע מועדוני הלילה קוטה, שבאי האינדונזי באלי. החקירה העלתה, שהמרכיב העיקרי של חומר הנפץ היה אמוניום חנקתי. בפיגועים נהרגו 202 בני אדם, רובם תיירים.

בחודש יוני 2022 כוח משימה מיוחד של משטרת מערב בנגל בקולקטה יירט רכב, שנמצאו בו 81,000 נפצים. החקירה הובילה את המשטרה למצבור של חומרי נפץ, שאוחסנו באופן בלתי חוקי שכלל 27,000 ק"ג אמוניום חנקתי, 1,625 ק"ג של מקלות ג'לטין ומספר לא מוגדר של נפצים. שלושה בני אדם נעצרו עד כה.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית