פרשנות | תפסיקו להסתיר: אם טורקיה מסוגלת לשמר אספקת מכלולים לתעשיית מל״טים תוקפים - גם ישראל יכולה
בימים האחרונים החליטו בצנזורה לאפשר לפרסם שישראל מפעילה מל״טים תוקפים, החלטה שגררה התנגדות עזה מצד גורמים במערכת הביטחונית. החשש: תביעות בהאג ואמברגו מכירת מכלולים למל״טים. למרות החשש, לא ברור למה ישראל נכשלת איפה שטורקיה מצליחה
תמונה: דובר צה״ל
בימים האחרונים החליטו בצנזורה לאפשר לפרסם שישראל מפעילה מל״טים תוקפים. כאלו שמשגרים טילים מסוגי שונים. ובכן, לא מדובר בסוד. אלו שמעניין אותם ביטחון, יודעים זאת כבר שנים. בארץ או בחו״ל. ובכל זאת, הפרסום הרשמי הצית התנגדות עזה במערכת הביטחון ומחוצה לה, בלי להסביר מדוע. הרי גם מדינות אחרות מפעילות מל״טים תוקפים. ישראל אינה מיוחדת בכך.
מה הלוגיקה המסדרת של ההתנגדות לפרסום? ישנן שתי תזות שולטות בנרטיב. ראשונה, עיקרית, שספקים בינלאומיים המוכרים לישראל מכלולים למל״טים, יפסיקו למכור. שניה, משנית, שפרסום רשמי ישמש את הפלסטינים להגיש תביעות בהאג.
בואו נפרק את שתיהן.
טענה ראשונה: ״יתבעו אותנו בהאג״
נתחיל בהאג. כאמור, שימוש ישראלי במל״טים תוקפים אינו סוד. הפלסטינים, אלו שאמורים, לכאורה, להגיש תביעות בהאג נגד צה״ל או חייליו, יודעים מי משגר עליהם טילים. הם גם יודעים איזה מל״טים עושים זאת ובאיזה טילים משתמש צה״ל. תמונות של מל״טים חמושים והחימוש המשמש אותם, נחשפו בעבר בגלוי, ברשת האינטרנט. אלו צונזרו בישראל.
אם הפלסטינים יודעים מי, מה ואיך משגרים עליהם טילים, ויש להם הוכחות מוצלמות, למה לא פנו עד כה להאג בנושא? הם חיכו לאישור הצנזורה הישראלית?
האם בפצ״ר ובמשרד המשפטים, לא חשבו שמתישהו תחשף העובדה שצה״ל משתמש במל״טים עם טילים? כנראה שכן, בואו נתן להם קרדיט. לכן, השימוש במל״טים תוקפים מבוקר על ידי גורמים משפטיים תחת תפיסת ׳טוהר הנשק׳ של צה״ל. כלומר, התשתית המשפטית המספקת לגיטימציה לשימוש במל״טים תוקפים, קיימת.
אם הנושא יגיע להאג, יבואו נציגי ה-ICC, וירצו לראות, בהקשר הטענות שיעלו, שבישראל עשו תחקיר טכנו-משפטי לאירועים ובמידת הצורך, בוצע הליך משפטי. בהסתברות גבוהה, ישראל תדע להציג סימוכין בפצ״ר או במשרד המשפטים, כפי שקורה בכל אירוע משפטי בזירה הביטחונית, ונציגי ה-ICC יאכלו בורקסים ויעלו על הטיסה הראשונה הביתה. בית משפט בינלאומי, כמו זה בהאג, יצטרך להסביר מדוע הוא פוגע בריבונות מדינה, כאשר מערכת המשפט הריבונית טיפלה באירוע. וזה לא פשוט בכלל.
טענה שניה: ״לא ימכרו לנו מכלולים למל״טים״
הטענה השולטת בנרטיב המתנגדים לפרסום טוען שבגלל הפרסום, יצרני מכלולים למל״טים בעולם, שמוכרים לישראל, יפסיקו למכור. אם לא יהיו חלפים או מכלולים, טייסות המל״טים של צה״ל יפסיקו לפעול. זו הטענה.
דלק לטענה זו ימצאו המתנגדים בחרם המכלולים למל״טים שעשתה קנדה על טורקיה לפני שנה. זאת, בשל השימוש במל״טים הטורקיים לעשות פשעי מלחמה, לכאורה, באזרבאיג׳ן. הפלא ופלא, אזרביאג׳ן רוכשת, לפי פרסומים גלויים, מל״טים, כולל מתאבדים, מישראל, כבר שנים. חיפוש קצר בגוגל אפילו יציף סרטונים המתעדים שימוש בהם במלחמות נגד ארמניה שהיו בשנים האחרונות.
האם קנדה, טרם המקרה הטורקי ב-2021, עשתה חרם על ישראל? לא. האם טורקיה הפסיקה לייצר ולמכור מל״טים תוקפים מאז ההחלטה הקנדית? לא. להפך. הכטב״מים הטורקיים רק הופכים נפוצים יותר בעולם, בגלל ההשתתפות שלהם במלחמות.
וזה מוביל לטענה הבאה: אם טורקיה מצליחה לקיים תעשיית מל״טים תוקפים, אז ישראל לא יכולה? וטורקיה לא מסתירה את השימוש או המכירה שלהם. פלוני יכול לחשוב שכאן אולי, קבור הכלב. הרי אחד התפקידים של מלמ״ב הוא לשמור על ביטחון מידע של התעשיות הביטחוניות בישראל. תפקיד נוסף, הוא לתמוך בלוגיסטיקה המאפשרת אותן. איפה שיש בעיות, מלמ״ב נכנסים כזרוע של משרד הביטחון לעזור לפתור את הפלונטר.
במלמ״ב לא חשבו שמתישהו יתגלה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים? אז למה לא הכינו תשתית מקומית או ייבוא יתירה, שתעבוד גם כאשר יתגלה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים? אולי ההתנגדות של מלמ״ב לפרסום טמונה בחשיפת ערוותו?
תשתית כזו יכולה להיות על בסיס ייצור מקומי, באמצעות הסכמים רשמיים עם מדינות, באמצעות חברות קש או באמצעות תשתית ייצור בארה״ב או מפעלים בשליטה ישראלית במדינות שזכויות אדם פחות מטרידות אותן.
ולא חסר כאלו. אלביט מפעילה מפעלי מכלולי מל״טים בחו״ל שנים. חיפוש קצר בגוגל יעלה את עומק המחאה הציבורית נגד מפעלים אלו בבריטניה, כולל תביעות משפטיות. זה לא עצר את טייסות המל״טים של חיל האוויר.
לסיכום, הצנזורה אישרה את פרסום העובדה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים. ניתן לשער כי הסוד כל כך גלוי, שזה אבסורד להמשיך להסתיר זאת. ניתן גם להניח שלגוש ההתנגדות לפרסום, אין ממש ראיות מוצקות לטענה למה ישראל לא יכולה להחזיק קו ייצור של מל״טים תוקפים, כאשר טורקיה ועוד מדינות כן יכולות. כולל ארה״ב ומדינות אירופה מובילות.
בימים האחרונים החליטו בצנזורה לאפשר לפרסם שישראל מפעילה מל״טים תוקפים, החלטה שגררה התנגדות עזה מצד גורמים במערכת הביטחונית. החשש: תביעות בהאג ואמברגו מכירת מכלולים למל״טים. למרות החשש, לא ברור למה ישראל נכשלת איפה שטורקיה מצליחה
תמונה: דובר צה״ל
בימים האחרונים החליטו בצנזורה לאפשר לפרסם שישראל מפעילה מל״טים תוקפים. כאלו שמשגרים טילים מסוגי שונים. ובכן, לא מדובר בסוד. אלו שמעניין אותם ביטחון, יודעים זאת כבר שנים. בארץ או בחו״ל. ובכל זאת, הפרסום הרשמי הצית התנגדות עזה במערכת הביטחון ומחוצה לה, בלי להסביר מדוע. הרי גם מדינות אחרות מפעילות מל״טים תוקפים. ישראל אינה מיוחדת בכך.
מה הלוגיקה המסדרת של ההתנגדות לפרסום? ישנן שתי תזות שולטות בנרטיב. ראשונה, עיקרית, שספקים בינלאומיים המוכרים לישראל מכלולים למל״טים, יפסיקו למכור. שניה, משנית, שפרסום רשמי ישמש את הפלסטינים להגיש תביעות בהאג.
בואו נפרק את שתיהן.
טענה ראשונה: ״יתבעו אותנו בהאג״
נתחיל בהאג. כאמור, שימוש ישראלי במל״טים תוקפים אינו סוד. הפלסטינים, אלו שאמורים, לכאורה, להגיש תביעות בהאג נגד צה״ל או חייליו, יודעים מי משגר עליהם טילים. הם גם יודעים איזה מל״טים עושים זאת ובאיזה טילים משתמש צה״ל. תמונות של מל״טים חמושים והחימוש המשמש אותם, נחשפו בעבר בגלוי, ברשת האינטרנט. אלו צונזרו בישראל.
אם הפלסטינים יודעים מי, מה ואיך משגרים עליהם טילים, ויש להם הוכחות מוצלמות, למה לא פנו עד כה להאג בנושא? הם חיכו לאישור הצנזורה הישראלית?
האם בפצ״ר ובמשרד המשפטים, לא חשבו שמתישהו תחשף העובדה שצה״ל משתמש במל״טים עם טילים? כנראה שכן, בואו נתן להם קרדיט. לכן, השימוש במל״טים תוקפים מבוקר על ידי גורמים משפטיים תחת תפיסת ׳טוהר הנשק׳ של צה״ל. כלומר, התשתית המשפטית המספקת לגיטימציה לשימוש במל״טים תוקפים, קיימת.
אם הנושא יגיע להאג, יבואו נציגי ה-ICC, וירצו לראות, בהקשר הטענות שיעלו, שבישראל עשו תחקיר טכנו-משפטי לאירועים ובמידת הצורך, בוצע הליך משפטי. בהסתברות גבוהה, ישראל תדע להציג סימוכין בפצ״ר או במשרד המשפטים, כפי שקורה בכל אירוע משפטי בזירה הביטחונית, ונציגי ה-ICC יאכלו בורקסים ויעלו על הטיסה הראשונה הביתה. בית משפט בינלאומי, כמו זה בהאג, יצטרך להסביר מדוע הוא פוגע בריבונות מדינה, כאשר מערכת המשפט הריבונית טיפלה באירוע. וזה לא פשוט בכלל.
טענה שניה: ״לא ימכרו לנו מכלולים למל״טים״
הטענה השולטת בנרטיב המתנגדים לפרסום טוען שבגלל הפרסום, יצרני מכלולים למל״טים בעולם, שמוכרים לישראל, יפסיקו למכור. אם לא יהיו חלפים או מכלולים, טייסות המל״טים של צה״ל יפסיקו לפעול. זו הטענה.
דלק לטענה זו ימצאו המתנגדים בחרם המכלולים למל״טים שעשתה קנדה על טורקיה לפני שנה. זאת, בשל השימוש במל״טים הטורקיים לעשות פשעי מלחמה, לכאורה, באזרבאיג׳ן. הפלא ופלא, אזרביאג׳ן רוכשת, לפי פרסומים גלויים, מל״טים, כולל מתאבדים, מישראל, כבר שנים. חיפוש קצר בגוגל אפילו יציף סרטונים המתעדים שימוש בהם במלחמות נגד ארמניה שהיו בשנים האחרונות.
האם קנדה, טרם המקרה הטורקי ב-2021, עשתה חרם על ישראל? לא. האם טורקיה הפסיקה לייצר ולמכור מל״טים תוקפים מאז ההחלטה הקנדית? לא. להפך. הכטב״מים הטורקיים רק הופכים נפוצים יותר בעולם, בגלל ההשתתפות שלהם במלחמות.
וזה מוביל לטענה הבאה: אם טורקיה מצליחה לקיים תעשיית מל״טים תוקפים, אז ישראל לא יכולה? וטורקיה לא מסתירה את השימוש או המכירה שלהם. פלוני יכול לחשוב שכאן אולי, קבור הכלב. הרי אחד התפקידים של מלמ״ב הוא לשמור על ביטחון מידע של התעשיות הביטחוניות בישראל. תפקיד נוסף, הוא לתמוך בלוגיסטיקה המאפשרת אותן. איפה שיש בעיות, מלמ״ב נכנסים כזרוע של משרד הביטחון לעזור לפתור את הפלונטר.
במלמ״ב לא חשבו שמתישהו יתגלה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים? אז למה לא הכינו תשתית מקומית או ייבוא יתירה, שתעבוד גם כאשר יתגלה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים? אולי ההתנגדות של מלמ״ב לפרסום טמונה בחשיפת ערוותו?
תשתית כזו יכולה להיות על בסיס ייצור מקומי, באמצעות הסכמים רשמיים עם מדינות, באמצעות חברות קש או באמצעות תשתית ייצור בארה״ב או מפעלים בשליטה ישראלית במדינות שזכויות אדם פחות מטרידות אותן.
ולא חסר כאלו. אלביט מפעילה מפעלי מכלולי מל״טים בחו״ל שנים. חיפוש קצר בגוגל יעלה את עומק המחאה הציבורית נגד מפעלים אלו בבריטניה, כולל תביעות משפטיות. זה לא עצר את טייסות המל״טים של חיל האוויר.
לסיכום, הצנזורה אישרה את פרסום העובדה שישראל מפעילה מל״טים תוקפים. ניתן לשער כי הסוד כל כך גלוי, שזה אבסורד להמשיך להסתיר זאת. ניתן גם להניח שלגוש ההתנגדות לפרסום, אין ממש ראיות מוצקות לטענה למה ישראל לא יכולה להחזיק קו ייצור של מל״טים תוקפים, כאשר טורקיה ועוד מדינות כן יכולות. כולל ארה״ב ומדינות אירופה מובילות.
