התרומה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות לניצחון של פוטין
מפלגת השלטון הרוסית, ״רוסיה מאוחדת״, שמרה על הרוב בבחירות שנערכו השבוע. בין שלל טענות על זיופים בולט ניצחון טכנולוגי משמעותי: בעקבות דרישת הממשל, הסירו גוגל ואפל מהחנויות המקוונות את אפליקציית הבחירות של מתנגד המשטר, אלכסיי נבלני
מנדי קוגוסובסקי
| 22/09/2021
פוטין מצביע באופן מקוון בבחירות הפרלמנטריות, השבוע. צילום: Sputnik/Alexei Druzhinin/Kremlin via REUTERS
גוגל ואפל הסירו מהחנויות שלהן את אפליקציית הבחירות הטקטיות של מתנגד המשטר, אלכסיי נבלני, טרם פתיחת הקלפיות בבחירות הפרלמנטריות שנערכו השבוע – זאת לאחר שמשרד החוץ הרוסי האשים אותן בהתערבות בבחירות, ואף זימן את שגריר ארה״ב במדינה לשיחה עם סגן שר החוץ. תוך שהיא הודפת טענות נרחבות על זיופים ואי סדרים שמרה מפלגת השלטון ״רוסיה מאוחדת״, כצפוי, על הרוב בפרלמנט, אם כי ניכרה ירידה בפופולריות שלה – היא גרפה כ-49% מהקולות לעומת 54% בבחירות 2016.
תנועתו של נבלני, ״רוסיה למען העתיד״, הוצאה מחוץ לחוק בשל היותה ״קיצונית״ (על פי הגדרת משטר פוטין), ועל חבריה נאסר להתמודד בבחירות. לפני הבחירות לפרלמנט הקימו גורמים המזוהים עם מתנגדו החריף ביותר של פוטין, שעודנו נמצא מאחורי סורג ובריח, אפליקציית בחירות טקטיות, ״בחירות חכמות״, שעיקרה הרשמה והזנת מיקום גיאוגרפי לפיו מוקצה מתמודד בעל הסיכויים הטובים ביותר להביס את ״רוסיה המאוחדת״. האפליקציה פעלה בהתאם לטקטיקה בעלת אותו שם, אותה הגה נבלני בסוף 2018 לפני הבחירות המקומיות, וזכתה להצלחה במוסקבה לאחר ש-20 מועמדים שנתמכו על ידי נבלני ואנשיו נבחרו למועצת העיר.
האפליקציה הוכרזה כבלתי חוקית על ידי הרגולטור הרוסי, הרוסקומנדזור, שאף איים על ענקיות הטכנולוגיה שיטיל עליהן קנסות ויעמיד עובדים מקומיים לדין אם יאפשרו את המשך הגישה לאפליקציית הבחירות. חבר הפרלמנט אנדריי קלימוב מסר כי רוסיה פנתה באופן רשמי למנכ״ל אפל טים קוק ולמנכ״ל גוגל סונדאר פיצ׳אי ב-9 בספטמבר, שבוע לפני פתיחת הקלפיות, בדרישה להפסקת הפרת החוק הרוסי. ״פעולות אלה במסגרת הבחירות ברוסיה נתפסות כבלתי חוקיות, וקשורות ישירות להתערבות בענייני הפנים המובהקים של רוסיה״, כך דווח בסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס.
חוליה נוספת בשרשרת מלחמת הסייבר
״הסרת האפליקציה של נבלני היא מעשה מביש של צנזורה פוליטית״, כתב בטוויטר איוואן זדנוב, עוזרו של מתנגד המשטר. ״המשטר האוטוריטרי והתעמולני של רוסיה יהיה מאושר״. דייוויד קיי, בכיר לשעבר באו״ם שעסק בנושאי חופש הביטוי, אמר לניו יורק טיימס כי ״החברות הטכנולוגיות נמצאות בסיטואציה קשה, אבל הן הציבו את עצמן שם. הן מבצעות דה-פקטו אלמנטים של הדיכוי הרוסי. בין אם זה מוצדק או לא, עליהן להסביר זאת״. כמובן שיש לסייג ולומר כי גם אם האפליקציה הייתה מותרת לשימוש וזוכה להצלחה מסחררת, אין ערובה ש״רוסיה מאוחדת״ הייתה מפסידה את הבכורה - אבל קול העם היה נשמע בבירור רב יותר.
פרשת האפליקציה מהווה חוליה נוספת בשרשרת שהיא מלחמת הסייבר האינסופית בין ארה״ב לרוסיה. המודיעין האמריקני, כזכור, האשים רשמית את מוסקבה בהתערבות בניסיונות להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה״ב ב-2016. אצבע מאשימה מופנית כלפי קבוצות זדוניות הפועלות מהשטחים הרוסיים גם לגבי מתקפות ענק כגון סולארווינדס וקולוניאל פייפליין. במפגש הפסגה בין ולדימיר פוטין וג׳ו ביידן בקיץ האחרון, תפס נושא הסייבר מקום נרחב, והשניים שוחחו על מנגנוני שיתוף פעולה, אך בינתיים לא נראה כל שינוי בפועל.
אין לא הפעם הראשונה שהרוסקומנדזור דורש להסיר או למנוע גישה לתכנים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסת העולם של המשטר הרוסי, או פועל להאט ולשבש את גישה, אך הצעד של איום בתביעה כנגד עובדים מקומיים הוא חדש, ועושה רושם שהוא מסמל החרפה לא רק של הרטוריקה אלא גם של הפעולות עצמן. הניו יורק טיימס מגדיל ומתייחס לכל כאל קו פרשת מים פוטנציאלי, ומציין שאיום כזה ידחוק את חברות הטכנולוגיה למצב בו יצטרכו להכריע לגבי דבר חשוב יותר מקנסות כספיים – רווחתם, ואפילו חייהם, של עובדי החברה שעלולים לעמוד לדין על פי החוק המקומי. הפעם ברוסיה, ובהמשך אולי בכל מדינה אחרת.
מפלגת השלטון הרוסית, ״רוסיה מאוחדת״, שמרה על הרוב בבחירות שנערכו השבוע. בין שלל טענות על זיופים בולט ניצחון טכנולוגי משמעותי: בעקבות דרישת הממשל, הסירו גוגל ואפל מהחנויות המקוונות את אפליקציית הבחירות של מתנגד המשטר, אלכסיי נבלני
פוטין מצביע באופן מקוון בבחירות הפרלמנטריות, השבוע. צילום: Sputnik/Alexei Druzhinin/Kremlin via REUTERS
גוגל ואפל הסירו מהחנויות שלהן את אפליקציית הבחירות הטקטיות של מתנגד המשטר, אלכסיי נבלני, טרם פתיחת הקלפיות בבחירות הפרלמנטריות שנערכו השבוע – זאת לאחר שמשרד החוץ הרוסי האשים אותן בהתערבות בבחירות, ואף זימן את שגריר ארה״ב במדינה לשיחה עם סגן שר החוץ. תוך שהיא הודפת טענות נרחבות על זיופים ואי סדרים שמרה מפלגת השלטון ״רוסיה מאוחדת״, כצפוי, על הרוב בפרלמנט, אם כי ניכרה ירידה בפופולריות שלה – היא גרפה כ-49% מהקולות לעומת 54% בבחירות 2016.
תנועתו של נבלני, ״רוסיה למען העתיד״, הוצאה מחוץ לחוק בשל היותה ״קיצונית״ (על פי הגדרת משטר פוטין), ועל חבריה נאסר להתמודד בבחירות. לפני הבחירות לפרלמנט הקימו גורמים המזוהים עם מתנגדו החריף ביותר של פוטין, שעודנו נמצא מאחורי סורג ובריח, אפליקציית בחירות טקטיות, ״בחירות חכמות״, שעיקרה הרשמה והזנת מיקום גיאוגרפי לפיו מוקצה מתמודד בעל הסיכויים הטובים ביותר להביס את ״רוסיה המאוחדת״. האפליקציה פעלה בהתאם לטקטיקה בעלת אותו שם, אותה הגה נבלני בסוף 2018 לפני הבחירות המקומיות, וזכתה להצלחה במוסקבה לאחר ש-20 מועמדים שנתמכו על ידי נבלני ואנשיו נבחרו למועצת העיר.
האפליקציה הוכרזה כבלתי חוקית על ידי הרגולטור הרוסי, הרוסקומנדזור, שאף איים על ענקיות הטכנולוגיה שיטיל עליהן קנסות ויעמיד עובדים מקומיים לדין אם יאפשרו את המשך הגישה לאפליקציית הבחירות. חבר הפרלמנט אנדריי קלימוב מסר כי רוסיה פנתה באופן רשמי למנכ״ל אפל טים קוק ולמנכ״ל גוגל סונדאר פיצ׳אי ב-9 בספטמבר, שבוע לפני פתיחת הקלפיות, בדרישה להפסקת הפרת החוק הרוסי. ״פעולות אלה במסגרת הבחירות ברוסיה נתפסות כבלתי חוקיות, וקשורות ישירות להתערבות בענייני הפנים המובהקים של רוסיה״, כך דווח בסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס.
חוליה נוספת בשרשרת מלחמת הסייבר
״הסרת האפליקציה של נבלני היא מעשה מביש של צנזורה פוליטית״, כתב בטוויטר איוואן זדנוב, עוזרו של מתנגד המשטר. ״המשטר האוטוריטרי והתעמולני של רוסיה יהיה מאושר״. דייוויד קיי, בכיר לשעבר באו״ם שעסק בנושאי חופש הביטוי, אמר לניו יורק טיימס כי ״החברות הטכנולוגיות נמצאות בסיטואציה קשה, אבל הן הציבו את עצמן שם. הן מבצעות דה-פקטו אלמנטים של הדיכוי הרוסי. בין אם זה מוצדק או לא, עליהן להסביר זאת״. כמובן שיש לסייג ולומר כי גם אם האפליקציה הייתה מותרת לשימוש וזוכה להצלחה מסחררת, אין ערובה ש״רוסיה מאוחדת״ הייתה מפסידה את הבכורה - אבל קול העם היה נשמע בבירור רב יותר.
פרשת האפליקציה מהווה חוליה נוספת בשרשרת שהיא מלחמת הסייבר האינסופית בין ארה״ב לרוסיה. המודיעין האמריקני, כזכור, האשים רשמית את מוסקבה בהתערבות בניסיונות להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה״ב ב-2016. אצבע מאשימה מופנית כלפי קבוצות זדוניות הפועלות מהשטחים הרוסיים גם לגבי מתקפות ענק כגון סולארווינדס וקולוניאל פייפליין. במפגש הפסגה בין ולדימיר פוטין וג׳ו ביידן בקיץ האחרון, תפס נושא הסייבר מקום נרחב, והשניים שוחחו על מנגנוני שיתוף פעולה, אך בינתיים לא נראה כל שינוי בפועל.
אין לא הפעם הראשונה שהרוסקומנדזור דורש להסיר או למנוע גישה לתכנים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסת העולם של המשטר הרוסי, או פועל להאט ולשבש את גישה, אך הצעד של איום בתביעה כנגד עובדים מקומיים הוא חדש, ועושה רושם שהוא מסמל החרפה לא רק של הרטוריקה אלא גם של הפעולות עצמן. הניו יורק טיימס מגדיל ומתייחס לכל כאל קו פרשת מים פוטנציאלי, ומציין שאיום כזה ידחוק את חברות הטכנולוגיה למצב בו יצטרכו להכריע לגבי דבר חשוב יותר מקנסות כספיים – רווחתם, ואפילו חייהם, של עובדי החברה שעלולים לעמוד לדין על פי החוק המקומי. הפעם ברוסיה, ובהמשך אולי בכל מדינה אחרת.
