רונן איציק

לאורך שנים אפשר הצבא המצרי, באמצעות העלמת עין, נתיב הברחות בתת קרקע בין שטח סיני לעזה

לאורך השנים האחרונות הציבור הישראלי הראה חוסר יכולת להכיל אבדות ולהפעיל את צה״ל ״עד הסוף״ | המנהיגים התמכרו לסבבים וכך נעלמה ההרתעה

אין יכולת אמיתית לשנות המצב בעזה מיסודו ללא פעולה קרקעית – ואת זו ניתן להשיג רק באמצעות התמרון

ליישובי עוטף עזה לא היה עומק אסטרטגי שיגן עליהם, הם חיים על הגבול | ככל שמצטבר המידע על מה שהתהווה בשעות הראשונות, מתגלים סיפורים של זוועות בצד גבורה

מחקר חדש המהווה המשך למחקר שנערך לכל אורך העשור האחרון, מצא כי הנוער עדיין תופס את צה"ל כ"מדורת השבט" - ואת השירות בצה"ל כמחוייבות

אל״מ (מיל׳) רונן איציק טוען, בשוך הקרבות במבצע ״עלות השחר״, כי ״בפרספקטיבה, כאשר אנו מתבוננים בעשור האחרון, ניתן לומר שהתקבלו החלטות נכונות - הן לא היו פשוטות והיה להן מחיר, אך הן העמידו את יכולות הצבא ברמה אחרת״

ככל שנמתין עם ההחלטות הקשות, יהיה הרבה יותר קשה עד כדי בלתי אפשרי להוציאן לפועל | ה"צלקת" של 2005 בעזה מחייבת הבנה שמחירה של היפרדות מיו״ש  - הוא גם היפרדות מהחלום הציוני

אל״מ (מיל׳) רונן איציק, מח״ט שיריון לשעבר, מנתח את תנועות הצבא הרוסי באוקראינה: ״יש אי ניצול המצב על ידי הרוסים, שיכלו להניע תמרון יותר חכם. האוקראינים לא מיומנים בהפעלת נ״ט. הרוסים עברו להתשה באמצעות הרס תשתיות אזרחיות״