פרשנות | אין פתרון למלחמה בלי רפיח - ואין פתרון ברפיח בלי פתרון לתושבי עזה

הפלונטר הנוכחי יסתבך ככל שחטיבות צה"ל יתקרבו לרפיח ולציר פילדלפי

פרשנות | אין פתרון למלחמה בלי רפיח - ואין פתרון ברפיח בלי פתרון לתושבי עזה

יש בנגב ישובי בדואים שמוגדרים ישובים 'לא מוכרים', 'לא מוגדרים', 'לא מוכרזים'. רצועת עזה היא ישוב לא מוכרז ולא מוגדר אחד גדול, שבו חיים יותר משני מיליון איש, שגם הם קרובים מאוד להגדרה של 'לא  מוכרים', 'לא מוגדרים', ואפילו 'לא רצויים'. 

שני מיליון בני אדם שלמעשה איש בעולם אינו רוצה בהם. תופעה ייחודית. לרצועה יש שני שכנים, ישראל ומצרים. ישראל מנהלת ברגעים אלו מלחמה קשה נגד חמאס, ארגון טרור שהשתלט על תושבי הרצועה.

השכנה ממערב, מצרים, לא מראה שום סימני דאגה ועניין בגורלם של שני מיליון תושבי הרצועה, העיקר שלא יעברו לסיני ולמצרים. ברצועה אין כמעט נוצרים, היהודים עזבו מזמן, נותרו רק בני אדם שמגדירים עצמם פלשתינים ערבים מוסלמים.

לכאורה הם אחים לשכנים ממערב, בני העם המצרי הערבי-מוסלמי. אך הס מלהזכיר 'אחים' שכן האחים המוסלמים הם אויב המשטר המצרי.

מה שקורה עכשיו ברצועת עזה הוא תוצאה של עשרות שנים שבהן הווה ועתיד הרצועה ותושביה לא הגיעו לשום פתרון של שייכות וזהות.

המלחמה ברפיח

מצרים וישראל נמנעו מפתרון לתושבי הרצועה, עד שארגוני טרור ובראשם חמאס והג'יהאד השתלטו עליה, ואת התוצאות ראינו ב-7 באוקטובר. היום ניצבים צה"ל והממשלה בנושא הרצועה בפני פלונטר אחד גדול, שמוצא ממנו לא נראה באופק. 

ראש הממשלה ושר הביטחון נחושים להמשיך במלחמה עד הסוף, עד למיגור חמאס. במלואה 100 ימים למלחמה כתב אלוף בדימוס תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, במסמך של INSS, שלא תושג הכרעה ברצועה ללא פעולה ברפיח ותפיסת ציר פילדלפי. "להמשיך לפרק את חמאס ולהגיע לרפיח ולצי פילדלפי", המליץ ראש המכון, ושותפים לדעתו קצינים בכירים רבים במיל. ובדימוס.

אלא שעם מעבר לרפיח ועם לציר פילדלפי גובלת מצרים, שבימים אלו מביעה חששות כמעט היסטריים שמיליוני פלשתיניים מרצועת עזה "יזלגו" לתוך סיני ומצרים. ההנחה היא שהמצרים לא יתנו לזה לקרות.

בעיתונים במצרים פורסמו איומים שקשרי מצרים-ישראל עלולים להיפגע אם ישראל תאפשר מעבר מיליוני עזתים לסיני ולמצרים. עזתים יעברו לסיני? ממה יחיו. אין בסיני תעשיה, חקלאות או תיירות. יש רק מדבר ומעבר לו מצרים, שם חייבת הממשלה להאכיל קרוב למאה מיליון פיות. 

היכן יש עבודה לעזתים? בישראל. בעבר הלא רחוק היה זה מקור עבודה ופרנסה למאות אלפי תושבי הרצועה. מ-7 באוקטובר העולם השתנה. חמאס שלט ברשימות העזתים שיצאו לעבודה בישראל, ויש ביניהם ששיתפו פעולה עם חמאס, הביאו צילומים ומפות מישובים ישראליים שמעבר לגבול, מודיעין לקראת 7 באוקטובר. אי אפשר לראות באופק רבבות עזתים שחוזרים לעבוד בישראל.

הפלונטר הולך ומסתבך כאשר צה"ל מתקרב לרפיח ולציר פילדלפי. ברפיח יש עולם תת-קרקע ארוך ומורכב. אולי שם מוחזקים החטופים. אולי שם בונקר המסתור של ראשי חמאס ברצועה, ובראשם סינוואר. מחשבת סיוט היא שאולי חטופים משמשים לו חגורת מגן. תמרון האוגדות והחטיבות במרחב רפיח וציר פילדלפי יותר מורכב מאשר בצפון הרצועה.

ציר פילדלפי מוכר היטב. היינו שם ועזבנו. כ-14 ק"מ מהים התיכון ועד כרם שלום. נתיב הברחות ענק של אמל"ח, חומרי בנייה ודלק מסיני וממצרים לערי הרצועה, כולל ציוד לכריית מאות קילומטרים של מנהרות. מצרים מכחישה שהעלימה עין מההיקף ההברחות העצום. האמנם פעלה ברצינות נגד ההברחות שחימשו את חמאס עד צוואר.   

אחרי 7 באוקטובר מותר לשאול: היכן היינו אנו. היקף ההברחות של נשק, אמל"ח וציוד לחימה היה ידוע היטב לצה"ל ולישראל.

במשך שנים שוגרו אל ישובי ישראל פצמ"רים וקסאמים וטילים וחימושים למיניהם, שחלקם תוצרת מקומית וחלקם הוברחו ממצרים לרצועה. מה עשו ממשלות ישראל כדי למנוע את נתיב האמל"ח לישראל, שהגיע מתחומי מדינה שעמה יש לישראל הסכם שלום. שאלות לוועדת החקירה הממלכתית לכשתקום. 

צה"ל שלט בציר עד שנת 2005 אז נחתם הסכם בין ישראל למצרים להסדרת המצב. הצבת 750 חיילי משמר הגבול המצרי למניעת הסתננויות והברחות ולחימה בטרור.

המצרים לחמו בעוז ובנחישות, וגם בהצלחה, בטרור דאעש בסיני, גם בסיוע ישראל, אך לא מנעו מעבר כלי טרור בקנה מידה גדול לתוך הרצועה. ב-2007 השתלט חמאס על הרצועה, והשאר היסטוריה. 

הפלונטר הנוכחי יסתבך ככל שחטיבות צה"ל יתקרבו לרפיח ולציר פילדלפי. עד כמה  יתקרבו. כיצד תגיב מצרים. אולי תושג הסכמה כלשהי, יתכן בשתיקה, שתאפשר לצה"ל לחלץ את החטופים.

התערבות אמריקנית

אולי בהתערבות אמריקנית. ומה עם מטרת המלחמה חיסול חמאס וראשיו. כל אלו שאלות נוקבות שהציבור בישראל ממתין בקוצר רוח לתשובות, ובעיקר משפחות החטופים. להם אין זמן, כי זמן החטופים יקר ואוזל. הם לא יוכלו להמתין חודשים. חייהם בסכנה.

היום אין עוד ספק שרוב הציבור הישראלי תומך בהצגת מטרות המלחמה כאשר שחרור החטופים בראש הרשימה. מטרת מלחמה מספר אחת, כיוון שהחטופים לא יכולים לחכות, וקריאת משפחותיהם "עכשיו" צודקת בהחלט. 

גם אם ישובו החטופים ארצה בשלום ומלחמת 'חרבות ברזל' תסתיים בהצלחה וראשי חמאס יחוסלו, בעיית רצועת עזה ותושביה רחוקה מפתרון. אי פתרון רק ינציח סכנה של השתלטות נוספת של ארגוני טרור. לכן חובה לקבוע מי ישלוט ברצועת עזה ובשני מיליון תושביה. 

מי ישלוט ברצועה: רש"פ "משופר", משפחות נכבדים. ראשי חמולות. ישראל. מושל צבאי. ממשלת צבאי ישראלי, שלטון אזרחי מקומי, ראש עיר, ועדה של נציגים סעודיים ואמירתיים ואמריקניים.

עם ישראל או בלעדיה. האופציות רבות. כרגע לא נראה שממשלת ישראל והקבינטים מקדישים מחשבה ותכנון לנושא 'היום שאחרי' בממשל העזתי. ממשלת ישראל איננה מספקת תשובות, אפילו לא מחשבות והצעות, לציבור הישראלי ולעולם. 

ישראל לא תפתור את בעיית רצועת עזה לבדה. הפתרון טמון כנראה בהקמת סוג של יישות שעוד לא קיימת: תשתית רחבה, חדשה, של נציגי מדינות, ארגונים וגופים.

ישראל, מצרים, ארה"ב, אירופה, איחוד האמירויות וסעודיה, כל אלו ונוספים יהיו חייבים יום אחד לתת דעתם לגורל שני מיליון תושבים במרחב מהצפופים בעולם, מרחב הגובל עם מדינת ישראל ויש בו כמויות רוויות של שנאה לישראל בתוך חבל ארץ שנהפך לקן טרור.  

אולי יעניין אותך גם