החוק לעידוד השקעות בחברות הזנק מתקדם לסיום חקיקה בכנסת
מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל.
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים כאמור, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן, מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".
כך מצוין כי לשם כך, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון, שנועד להשגת מטרה דומה "מוצע לקבוע בחוק זה הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".
עוד מצוין כי מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק. משקיעים אלה הם פעמים רבות גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות שבהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם.
ההסדר הראשון, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה.
במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה זיכוי בגין סכום השקעה מרבי של 4 מיליון ₪ במקום 3.5 מיליון ₪ בנוסח החוק המקורי.
ההסדר השני, מאפשר את דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה, היא דחיית מס לתקופה ארוכה - אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד - אם חברת ההזנק נסגרת בלא הגעה למימוש רווחים.
במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה כי תקרת הסכום שניתן לנקות תעמוד על 5.5 מיליון ₪, במקום 5 מיליון בנוסח המקורי.
ההסדר השלישי, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת - זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס, השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס.
על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה, כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת.
מאחר שתיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות, מוצע לקבוע כי ההטבה תהיה מותנית בכמה תנאים, שיגדילו את הסיכוי לכך שתתקבל תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.
במסגרת כך וכדי להקל על המשקיע, נקבע כי ההשקעה תתאפשר בחברה עם שיעור מו"פ של 7 אחוזים בשנת המס או 3 שנות המס שקדמו להשגת השליטה במקום 10 אחוזים בנוסח המקורי, כאשר בחברה עם תנאים מסוימים יכול השיעור לעמוד אפילו על 5 אחוזים.
עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר. קביעת הפטור המוצע עשויה לסייע בהורדת העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.
במסגרת כך נקבע לבקשת גורמי השוק, כי תנאי הנוגע להפחתה במספר עובדים בישראל, יקבע כי מספר עובדים בשנת המס הרלוונטית יוכל לקטון לעומת השנה הקודמת להשגת השליטה, לכל היותר ב-30%, לעומת 20% בנוסח המקורי.
כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, נקבע בדיוני הוועדה כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראות שעה מיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2026, במקום תום 2025 בנוסח המקורי. לקראת תום תקופה זו, הממשלה תקיים הערכה של אופן יישום החוק המוצע ומידת הגשמתו את המטרות העומדות בבסיסו, ועל פי זאת תבחן את הצורך בהארכתה לתקופה נוספת.
עוד התווסף לדרישת הוועדה, סעיף דיווח מפורט לכנסת, הקובע כי חצי שנה לפני תום הוראת השנה יש לדווח על יישום החוק לאורך הוראת השעה, כדי שניתן יהיה לבחון האם וכיצד כדאי להמשיך ביישום החוק בעתיד, על מנת למטבו לטובת ההייטק הישראלי.
לצד אלה, מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודת מס הכנסה, אשר מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה, ואשר נקבע כהוראת שעה, ממועד חקיקת חוק זה ועד תום שנת 2026. זאת כאשר נקבעה גם הקלה במסגרת סעיף זה, לשם עידוד מימושו.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח על אישור החוק, קיימנו מספר רב של דיונים מעמיקים. מדובר בהצעת חוק טובה, שנועדה לעודד את ההייטק בישראל, חברת הכנסת אורית פרקש מנסה כבר כמה שנים להעביר את החוק, כשרה היא העבירה את החוק בקריאה ראשונה, אני שמח שאנחנו מעבירים כעת יחד את החוק הזה, נעקוב אחר יישום החוק, מדובר בתחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל, אני שמח שהגענו לסיום הדיון תוך עבודה יסודית".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני רוצה להודות לדרגים המקצועיים, וליו"ר הוועדה שקידם את החוק בלו"ז לחוץ, וכן לשר האוצר הנוכחי שהחיל רציפות ולשר האוצר הקודם שסייע להוציא את החוק לדרך, זה רגע של סיפוק בימים לא פשוטים".
מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל.
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים כאמור, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן, מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".
כך מצוין כי לשם כך, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון, שנועד להשגת מטרה דומה "מוצע לקבוע בחוק זה הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".
עוד מצוין כי מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, לרבות איגוד של מחזיקים כאמור, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק. משקיעים אלה הם פעמים רבות גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות שבהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם.
ההסדר הראשון, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה.
במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה זיכוי בגין סכום השקעה מרבי של 4 מיליון ₪ במקום 3.5 מיליון ₪ בנוסח החוק המקורי.
ההסדר השני, מאפשר את דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה, היא דחיית מס לתקופה ארוכה - אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד - אם חברת ההזנק נסגרת בלא הגעה למימוש רווחים.
במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה כי תקרת הסכום שניתן לנקות תעמוד על 5.5 מיליון ₪, במקום 5 מיליון בנוסח המקורי.
ההסדר השלישי, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת - זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס, השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס.
על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה, כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת.
מאחר שתיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות, מוצע לקבוע כי ההטבה תהיה מותנית בכמה תנאים, שיגדילו את הסיכוי לכך שתתקבל תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.
במסגרת כך וכדי להקל על המשקיע, נקבע כי ההשקעה תתאפשר בחברה עם שיעור מו"פ של 7 אחוזים בשנת המס או 3 שנות המס שקדמו להשגת השליטה במקום 10 אחוזים בנוסח המקורי, כאשר בחברה עם תנאים מסוימים יכול השיעור לעמוד אפילו על 5 אחוזים.
עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר. קביעת הפטור המוצע עשויה לסייע בהורדת העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.
במסגרת כך נקבע לבקשת גורמי השוק, כי תנאי הנוגע להפחתה במספר עובדים בישראל, יקבע כי מספר עובדים בשנת המס הרלוונטית יוכל לקטון לעומת השנה הקודמת להשגת השליטה, לכל היותר ב-30%, לעומת 20% בנוסח המקורי.
כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, נקבע בדיוני הוועדה כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראות שעה מיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2026, במקום תום 2025 בנוסח המקורי. לקראת תום תקופה זו, הממשלה תקיים הערכה של אופן יישום החוק המוצע ומידת הגשמתו את המטרות העומדות בבסיסו, ועל פי זאת תבחן את הצורך בהארכתה לתקופה נוספת.
עוד התווסף לדרישת הוועדה, סעיף דיווח מפורט לכנסת, הקובע כי חצי שנה לפני תום הוראת השנה יש לדווח על יישום החוק לאורך הוראת השעה, כדי שניתן יהיה לבחון האם וכיצד כדאי להמשיך ביישום החוק בעתיד, על מנת למטבו לטובת ההייטק הישראלי.
לצד אלה, מוצע לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודת מס הכנסה, אשר מקנה הטבה דומה להטבות הניתנות בחוק זה, בשל השקעות בחברות מחקר ופיתוח אשר מונפקות בבורסה, ואשר נקבע כהוראת שעה, ממועד חקיקת חוק זה ועד תום שנת 2026. זאת כאשר נקבעה גם הקלה במסגרת סעיף זה, לשם עידוד מימושו.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח על אישור החוק, קיימנו מספר רב של דיונים מעמיקים. מדובר בהצעת חוק טובה, שנועדה לעודד את ההייטק בישראל, חברת הכנסת אורית פרקש מנסה כבר כמה שנים להעביר את החוק, כשרה היא העבירה את החוק בקריאה ראשונה, אני שמח שאנחנו מעבירים כעת יחד את החוק הזה, נעקוב אחר יישום החוק, מדובר בתחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל, אני שמח שהגענו לסיום הדיון תוך עבודה יסודית".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני רוצה להודות לדרגים המקצועיים, וליו"ר הוועדה שקידם את החוק בלו"ז לחוץ, וכן לשר האוצר הנוכחי שהחיל רציפות ולשר האוצר הקודם שסייע להוציא את החוק לדרך, זה רגע של סיפוק בימים לא פשוטים".
