נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון ULTRASAT
טלסקופ החלל, פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע, ישוגר ב-2026 | הלוויין נבנה על-ידי התעשייה האווירית | הטלסקופ, ייבנה על-ידי אלביט מערכות-אלאופ | עלות הטלסקופ כ-90 מיליון דולר ללא שיגור
סוכנות החלל האמריקאית NASA תשגר את ULTRASAT - טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע - למסלול גבוה סביב כדור-הארץ ב-2026. הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א העמיק בכך את השותפות בין הצדדים בפרויקט.
טלסקופ ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים חולפים ביקום, אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.
לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני.
סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר. לאחר השיגור, ULTRASAT יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (גיאו-סטציונרי, כמסלולם של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל.
הנפח של היקום אשר יהיה נגיש ל-ULTRASAT בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. בנוסף, ULTRASAT ימדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, אשר אינו ניתן למדידה מהקרקע, ויעדכן את הקהילה המדעית על התרחשות אירועים בזמן אמת.
שילוב יכולות ייחודיות אלו יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים.
"מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית.
״תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם NASA, המהווה דוגמא נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח ULTRASAT".
ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה ב-NASA, אמר: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות (Multi-Messenger Astronomy) בזמן-אמת".
"זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי", אומר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של ULTRASAT. "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע".
אולטראסאט הנה משימה מדעית במימון ובניהול משותף של מכון ויצמן למדע ושל סוכנות החלל הישראלית, ובהובלה מדעית של צוות חוקרי מכון ויצמן בשיתוף מכון DESY הגרמני (DESY center of the Helmholtz association). הלוויין יבנה ע"י התעשייה האווירית-מבת, אשר תהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה ע"י אלביט מערכות-אלאופ, ולניהול המשימה בחלל. גלאים ייעודיים פותחו עבור המשימה על-ידי טאואר סמיקונדקטור.
ל-ULTRASAT צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.
טלסקופ החלל, פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע, ישוגר ב-2026 | הלוויין נבנה על-ידי התעשייה האווירית | הטלסקופ, ייבנה על-ידי אלביט מערכות-אלאופ | עלות הטלסקופ כ-90 מיליון דולר ללא שיגור
סוכנות החלל האמריקאית NASA תשגר את ULTRASAT - טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע - למסלול גבוה סביב כדור-הארץ ב-2026. הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א העמיק בכך את השותפות בין הצדדים בפרויקט.
טלסקופ ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים חולפים ביקום, אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.
לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני.
סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר. לאחר השיגור, ULTRASAT יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (גיאו-סטציונרי, כמסלולם של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל.
הנפח של היקום אשר יהיה נגיש ל-ULTRASAT בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. בנוסף, ULTRASAT ימדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, אשר אינו ניתן למדידה מהקרקע, ויעדכן את הקהילה המדעית על התרחשות אירועים בזמן אמת.
שילוב יכולות ייחודיות אלו יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים.
"מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית.
״תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם NASA, המהווה דוגמא נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח ULTRASAT".
ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה ב-NASA, אמר: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות (Multi-Messenger Astronomy) בזמן-אמת".
"זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי", אומר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של ULTRASAT. "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע".
אולטראסאט הנה משימה מדעית במימון ובניהול משותף של מכון ויצמן למדע ושל סוכנות החלל הישראלית, ובהובלה מדעית של צוות חוקרי מכון ויצמן בשיתוף מכון DESY הגרמני (DESY center of the Helmholtz association). הלוויין יבנה ע"י התעשייה האווירית-מבת, אשר תהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה ע"י אלביט מערכות-אלאופ, ולניהול המשימה בחלל. גלאים ייעודיים פותחו עבור המשימה על-ידי טאואר סמיקונדקטור.
ל-ULTRASAT צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.
