נוע כבר לכל הרוחות!
ספרו החדש של תא"ל מיל' אלישיב שמשי מנתח מספר קרבות חטיבתיים בהם מהירות התגובה והלחימה הכריעו את המערכה, בין היתר כולל הספר פרק מורחב על הסיוע הארטילרי המהיר שסייע בהכרעת קרב סולטן יעקב
IsraelDefense
| 19/05/2011
צילום כריכה: יח"צ
"נוע כבר לכל הרוחות! – על מהירות בשדה הקרב", ספרו השמיני של הסופר וחוקר הקרבות תא"ל מיל' אלישיב שמשי עוסק בחשיבות גורם המהירות בשדה הקרב. בספר שמשי מתאר ומנתח מספר קרבות חטיבתיים, בהם מהירות הלחימה והתגובה הפתיעה את האויב וגרמה להכרעת המערכה.
שניים מהקרבות הבולטים המתוארים בספר הם קרב חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים, אז החטיבה הבקיעה בגזרת סיני חמישה מערכי אויב תוך שמונה שעות, וכן חטיבת שריון מילואים 200 שהבקיעה לעומק של 50 ק"מ, הפתיעה את האויב המצרי וגרמה להתמוטטות המערך הקדמי המצרי.
בנוסף לכך, פרק נכבד בן 32 עמודים מוקדש לקרב "סולטן יעקב" במהלך מלחמת לבנון הראשונה שבו לארטילריה הייתה השפעה מכרעת. במלחמה זו משימתו של הגיס הצפוני 446 בפיקודו של אביגדור (יאנוש) בן-גל הייתה להשמיד את הכוח הסורי בבקעת הלבנון, ואכן ביום שישי ה- 11 ביוני 1982 בתום קרבות קשים השמידו כוחות הגייס חלק ניכר מדיביזיית השריון מספר 1 הסורית.
אוגדה 90 בפיקודו של תא"ל מיל' גיורא לב פעלה במרכז הגזרה ומשימתה הייתה להשתלט על אזור "משולש טובלנו" שלפי המידע המודיעיני היה אמור להיות ריק מאויב. על גדוד שריון 362 מחטיבה 943 הוטל להוביל את החטיבה ולהיערך ב"משולש טובלנו", הגדוד הגיע לקודקוד הדרומי של המשולש לאחר חצות הליל בין ה-10-11 ביוני ומיד נפתחה עליו אש חזקה של טנקים וטילי נ"ט משני כוונים, וכשנסוג צפונה חטף הגדוד אש תופת מצד הכוח הסורי. למעשה משחר ה-11 ביוני החל "מחול שדים" כדי לחלץ את הגדוד מהמארב אליו נלכד סמוך לכפר סולטן יעקב, כאשר כל ניסיונות החילוץ של כוחות שריון וחיל רגלים של האוגדה והגיס לא צלחו, נכנס לתמונה אל"מ מיל' אהוד בכר מפקד האגד הארטילרי של אוגדה 90 שהחל להפעיל אש עם שלושה גדודי 155 שעמדו לרשותו.
במקביל, במפקדת הסיוע של הגיס הקתמ"ר באותה העת, תא"ל מיל' אריה מזרחי, אשר שימש גם כמפקד הסיוע של גייס 446, הורה לקדם את יחידות האש של הגיס להשגת טווח לאזור סולטן יעקב. מהירות התייצבות יחידות האש וטווח מהיר של המטרות היו המפתח להצלחת חילוצו של הגדוד. במשך 20 דקות רציפות בהן נורו כ- 8000 פגזים על ידי כ-200 קנים ארטילריים. שמשי מציין בספרו כי "עוצמת אש אדירה כזו שרוכזה למשימה אחת לא הייתה בצה"ל מעודו" וקובע בין היתר, כי הפעלת הארטילריה בהיקף כה גדול וביעילות מרבית כזו במהלך אותה פעילות מבצעית מורכבת הייתה תוצאה של הכנות מוקדמות של מערך חיל התותחנים בהטמעת מערכות מתקדמות, באימונים מבצעיים ותרגילים מוקדמים ובבקיאות המפקדים. עוד מציין שמשי בספרו את תא"ל מיל' אריה מזרחי ואת אל"מ מיל' אהוד בכר ש"השפיעו באישיותם ובכישוריהם על קצב הפעלת הסיוע ויעילותו".
***
תא"ל מיל' אלישיב שמשי נלחם כמג"ד טנקים במלחמת יום הכיפורים בחזית תעלת סואץ ועוטר בעיטור המופת על תפקודו במלחמה. בין ספריו הקודמים: "סערה באוקטובר", "בכוח התחבולה", "להיאבק באלימות ולהצליח", "איפה אני נמצא לעזאזל?", "בהם יותר מכל, "ולא אשוב עד כלותם", "אליהם נשואות העיניים", "בכוחם להכריע".
ספרו החדש של תא"ל מיל' אלישיב שמשי מנתח מספר קרבות חטיבתיים בהם מהירות התגובה והלחימה הכריעו את המערכה, בין היתר כולל הספר פרק מורחב על הסיוע הארטילרי המהיר שסייע בהכרעת קרב סולטן יעקב
צילום כריכה: יח"צ
"נוע כבר לכל הרוחות! – על מהירות בשדה הקרב", ספרו השמיני של הסופר וחוקר הקרבות תא"ל מיל' אלישיב שמשי עוסק בחשיבות גורם המהירות בשדה הקרב. בספר שמשי מתאר ומנתח מספר קרבות חטיבתיים, בהם מהירות הלחימה והתגובה הפתיעה את האויב וגרמה להכרעת המערכה.
שניים מהקרבות הבולטים המתוארים בספר הם קרב חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים, אז החטיבה הבקיעה בגזרת סיני חמישה מערכי אויב תוך שמונה שעות, וכן חטיבת שריון מילואים 200 שהבקיעה לעומק של 50 ק"מ, הפתיעה את האויב המצרי וגרמה להתמוטטות המערך הקדמי המצרי.
בנוסף לכך, פרק נכבד בן 32 עמודים מוקדש לקרב "סולטן יעקב" במהלך מלחמת לבנון הראשונה שבו לארטילריה הייתה השפעה מכרעת. במלחמה זו משימתו של הגיס הצפוני 446 בפיקודו של אביגדור (יאנוש) בן-גל הייתה להשמיד את הכוח הסורי בבקעת הלבנון, ואכן ביום שישי ה- 11 ביוני 1982 בתום קרבות קשים השמידו כוחות הגייס חלק ניכר מדיביזיית השריון מספר 1 הסורית.
אוגדה 90 בפיקודו של תא"ל מיל' גיורא לב פעלה במרכז הגזרה ומשימתה הייתה להשתלט על אזור "משולש טובלנו" שלפי המידע המודיעיני היה אמור להיות ריק מאויב. על גדוד שריון 362 מחטיבה 943 הוטל להוביל את החטיבה ולהיערך ב"משולש טובלנו", הגדוד הגיע לקודקוד הדרומי של המשולש לאחר חצות הליל בין ה-10-11 ביוני ומיד נפתחה עליו אש חזקה של טנקים וטילי נ"ט משני כוונים, וכשנסוג צפונה חטף הגדוד אש תופת מצד הכוח הסורי. למעשה משחר ה-11 ביוני החל "מחול שדים" כדי לחלץ את הגדוד מהמארב אליו נלכד סמוך לכפר סולטן יעקב, כאשר כל ניסיונות החילוץ של כוחות שריון וחיל רגלים של האוגדה והגיס לא צלחו, נכנס לתמונה אל"מ מיל' אהוד בכר מפקד האגד הארטילרי של אוגדה 90 שהחל להפעיל אש עם שלושה גדודי 155 שעמדו לרשותו.
במקביל, במפקדת הסיוע של הגיס הקתמ"ר באותה העת, תא"ל מיל' אריה מזרחי, אשר שימש גם כמפקד הסיוע של גייס 446, הורה לקדם את יחידות האש של הגיס להשגת טווח לאזור סולטן יעקב. מהירות התייצבות יחידות האש וטווח מהיר של המטרות היו המפתח להצלחת חילוצו של הגדוד. במשך 20 דקות רציפות בהן נורו כ- 8000 פגזים על ידי כ-200 קנים ארטילריים. שמשי מציין בספרו כי "עוצמת אש אדירה כזו שרוכזה למשימה אחת לא הייתה בצה"ל מעודו" וקובע בין היתר, כי הפעלת הארטילריה בהיקף כה גדול וביעילות מרבית כזו במהלך אותה פעילות מבצעית מורכבת הייתה תוצאה של הכנות מוקדמות של מערך חיל התותחנים בהטמעת מערכות מתקדמות, באימונים מבצעיים ותרגילים מוקדמים ובבקיאות המפקדים. עוד מציין שמשי בספרו את תא"ל מיל' אריה מזרחי ואת אל"מ מיל' אהוד בכר ש"השפיעו באישיותם ובכישוריהם על קצב הפעלת הסיוע ויעילותו".
***
תא"ל מיל' אלישיב שמשי נלחם כמג"ד טנקים במלחמת יום הכיפורים בחזית תעלת סואץ ועוטר בעיטור המופת על תפקודו במלחמה. בין ספריו הקודמים: "סערה באוקטובר", "בכוח התחבולה", "להיאבק באלימות ולהצליח", "איפה אני נמצא לעזאזל?", "בהם יותר מכל, "ולא אשוב עד כלותם", "אליהם נשואות העיניים", "בכוחם להכריע".
