פרשנות | משרד התקשורת פותח תחרות בבוננזה של דור-5 - השוק העסקי. הספקים יתנגדו? 

משרד התקשורת קיבל החלטות שעתידות להאיץ את פיתוח שוק שירותי הדור-5 בישראל, בעיקר בתחום העסקי. הספקיות צפויות להתנגד בשל תחרות בשירותים הכי מכניסים בשוק זה. מצד שני, עד היום, הספקיות לא עשו כלום כדי לקדם את השוק 

פרשנות | משרד התקשורת פותח תחרות בבוננזה של דור-5 - השוק העסקי. הספקים יתנגדו? 

צילום: עמי רוחקס דומבה

בישראל אין דור-5 אמיתי. כתבתי על כך בעבר. הסיבה העיקרית לכך שזה יקר. השקעה בליבת דור-5 אמורה לעלות לחברת סלולר 20 מליוני שח וצפונה מכך. זאת, בשעה שחברות הסלולר חוו שנים של דעיכה פיננסית בשל ירידה בעלויות חבילות הסלולר. לאחרונה הראו חברות הסלולר סימני התאוששות, אך הן עדיין אינן משקיעות בדור-5. מעדיפות להגדיל רווחים. 

את משרד התקשורת זה עצבן, והוא יצא בשלוש הכרזות שצפויות לטלטל את שוק הסלולר הישראלי בשנים הקרובות. א: מאפשר שיתוף פאסיבי כולל אנטנות של מגדלי סלולר. ב: מאפשר מכירת תדרים גם למי שאינו ספק תקשורת. ג: מאפשר הקמת אנטנות אקטיביות קטנות על ידי יזמים פרטיים והשכרתן לחברות סלולר. 

שיתוף פאסיבי כולל אנטנות

בעולם הסלולר ישנם מודלים שונים לפריסת אתרי סלולר (מגדלים שעליהם תולים את האנטנות והרדיו). בהפשטה. חברת סלולר יכולה לבנות בעצמה אתר או לחלוק אתר עם חברה מתחרה. כאשר חולקים אתר, אפשר לחלוק את התשתיות הפסיביות בלבד (ללא החלקים הקורנים כמו אנטנות) ואפשר לחלוק גם את התשתיות האקטיביות. 

בישראל, אין שיתוף אקטיבי מלא בתצורת MOCN (כל רכיבי הרשת משותפים פרט לליבה), אלא יש שיתוף פאסיבי ״מורחב״ כולל אנטנות. בשיתוף כזה כלל הרכיבים באתר סלולרי יכולים להיות משותפים, פרט למרכיבי הרדיו והתדרים. אם מדובר באנטנה פאסיבית (ללא רדיו מובנה), מספר ספקים יכולים לחבר לאותה אנטנה את רכיבי הרדיו שלהם ולחסוך צורך בעוד אנטנות על אותו תורן. 

יש דוגמאות לשיתוף פאסיבי של אתרי סלולר (CMG ו-PHI), אך אלו דרשו אישור מיוחד של משרד התקשורת. המשרד ביקש מהחברות המשתפות להקים חברה חדשה, נפרדת, בבעלות שתיהן, שתהיה אמונה רק על בניית ותפעול אתרי הסלולר. כך המשרד התמודד עם החשש לשיתוף מידע עסקי בין שני ספקי סלולר. 

כעת, המשרד מתיר לחברות לשתף תשתיות פאסיביות באתרי סלולר ללא צורך להקים חברה מיוחדת. כלומר, בתרחיש היפותטי, נניח לסלקום יש אתר במרכז תל אביב, היא יכולה לשתף בו את פלאפון ופרטנר, וכך, במקום שכל ספק יקים אתר משלו, כולם משתמשים באותו אתר וחוסכים. 

על פי הערכות, אחת הנפגעות העיקריות מהחלטה זו של המשרד היא חברת מגדלי תקשורת (אלומה). החברה הייתה בין החלוצות במשק הישראלי להציע מודל של השכרת אתרים סלולריים למפעילים. במקום שהספק יצטרך להתמודד עם הקמת אתר, כולל ביורוקרטיה מסובכת, מגדלי תקשורת הקימה אתר והשכירה אותו בתשלום חודשי או שנתי לספק.

כעת, המודל הזה צפוי להיות מאותגר, היות ושיתוף פאסיבי יקטין את הביקוש לאתרי סלולר. בעיקר מחוץ לאזורי ביקוש, שם מלכתחילה לספקים לא היה אינטרס להכנס לבנייה ותחזוקת אתרים. באזורי ביקוש הספקים מתנהלים עצמאית. 

כמה שיתוף פאסיבי יתיר המשרד? זו שאלה פתוחה. המשרד בעיקר מוטרד מיתירות ושרידות תשתית הסלולר הפאסיבית. אם כל שלוש הספקים ישתפו תשתיות ב-100 אחוז, אין יתירות בעת מלחמה או חירום. כרגע המשרד אינו מגביל וכל חצי שנה הספקים יצטרכו לדווח למשרד אודות השיתוף הפאסיבי. אילו אתרים שותפו, מה שותף, איך שותף וכו׳. הדיווח החצי שנתי יאפשר למשרד לנווט בהתאם את שרידות התשתיות הפאסיביות. 

מכירת תדרים למי שאינו ספק תקשורת 

האפשרות של יזם, שאינו ספק תקשורת, לרכוש תדרים, תאפשר לו להקים רשת פרטית משלו, עצמאית לגמרי, בתא שטח נתון. נניח, מפעל, בית חולים, אצטדיון וכו׳. רשת פרטית זו תאפשר לו לחבר סנסורים שונים, כולל IOT, ולהציע שירותים המבוססים עליהם בתוך תא השטח הנתון. 

עבור ספקי הסלולר הגדולים, המשמעות היא עוד תחרות על נתחי שוק. אם עד היום אותו יזם היה צריך לקנות ״פרוסה״ של רשת הספק, ובכך להיות כפוף לרצון הספק, מהיום הוא לא תלוי בספק. 

עבור חברות אינטגרציה מדובר בפתרון עדיף על תשתיות WIFI. חברות כמו בינת, יוכלו לקנות תדרים ולספק למפעלים, בתי חולים ועוד סוגי עסקים, רשת דור-5 פרטית. מפעל עם רובוטים שעד היום התמודד עם ניתוקי תקשורת לרובוטים שלו, יוכל להזמין מהאינגרטור שסיפק לו WIFI, רשת דור-5 פרטית. מעבר לשיפור במאפייני רשת התקשורת, ניתן להוסיף לרשת כזו רבדים נוספים כמו אבטחת מידע משופרת ועוד. 

כלומר, שוק דור-5 עסקי שהיה נחלתן הבלעדית של ספקיות התקשורת, נפתח לחברות פרטיות, כולל חברות אינטגרציה. היות והצפי הוא שהמגזר העסקי מהווה את מנוע ההכנסות העיקרי מדור-5, מדובר באצבע בעין לספקיות. המשרד מאלץ אותן להתחרות בנתח השוק הכי כדאי בכלכלת הדור-5. 

כאמור, אי אפשר להאשים את המשרד. הוא ניסה לגרום לספקיות לפתח את שוק הדור-5 בישראל עם השקעה של מאות מליוני ש״ח בפריסת אתרים לכיסוי ראשוני. ומה קרה? כל ספק פרס 250 אתרים, קיבל את הסבסוד היחסי, וזהו. המהלך הזה לא גרר המשך השקעה עצמית בליבה הציבורית של הרשת או בפתרונות Network slicing. ספקיות הסלולר העדיפו להתייעל ולגרוף עוד רווחים לאחר שנים קשות, במקום להשקיע חזרה בתשתיות דור-5. 

יאמר לזכותן של הספקיות מצד שני, כי המשרד אילץ אותן להשקיע בפריסת סיבים ופינוי רשתות דור-3. המתח הזה בין הצדדים הביא לכך שבפועל, תשתיות דור-5 בישראל נשארו מאחור בגלל העדר השקעה. המשרד היה יכול לא לעשות כלום או לאלץ תחרות. הוא בחר בחלופה השנייה. 

הקמת אנטנות קטנות על ידי יזמים פרטיים

האפשרות להקים אנטנות אקטיביות קטנות לטובת דור-5, על ידי יזמים פרטיים, מתחברת לאפשרות של יזם פרטי לקנות תדרים. אם הוא יכול להקים אנטנות לבד ולספק תקשורת בתדרים שלו, הוא יכול להתחרות מול ספק גדול בשוק העסקי. איפה שנמצא הכסף הגדול של שוק הדור-5. 

בנוסף, יזמים פרטיים יוכלו לפרוס אנטנות קטנות באזורי ביקוש, ולהציע אותן כשירות לספקיות הסלולר. תדרי דור-5, בגיגות, אינם מתפשטים למרחקים גדולים והם פחות חודרי מכשולים. זו הסיבה שבשביל אספקת תקשורת סלולרית דור-5 ברוחבי פס גדולים (גיגה נניח), יש צורך בהרבה אנטנות ובפיזור שלהן בתא שטח נתון. 

בהיבט אנטנות קטנות של יזמים פרטיים, ספק הסלולר יוכל להשתמש בכאלו כדי לעבות את הרשת שלו, אך לא במקומה. חובת הפריסה הארצית נשארת בתנאי הרישיון. אחד הרעיונות המסדרים הוא שאם לספק א׳ יהיה רוחב פס של גיגה בדור-5 בתל אביב, ולמתחרה שלו רק 500 מגה, הצרכן יעדיף את ספק א׳. כדי להשיג כזה רוחב פס הספק יצטרך הרבה אנטנות בתל אביב ולכן יחפש אנטנות להשכיר. במילים אחרות, הצרכן הסופי ידחוף שימוש באנטנות קטנות. 

הספקים יתנגדו? 

מצד אחד, ספקי התקשורת ירוויחו הון מקיטון הוצאות תפעול הרשת בעקבות האפשרות לשיתוף תשתיות. מצד שני, הם צפויים להפסיד פוטנציאל הכנסות בפתרונות לשוק העסקי, היות ותפתח תחרות מצד יזמים, בעיקר חברות אינטגרציה על אותם לקוחות. 

בנוסף, משרד התקשורת מתכוון לצאת במכרז תדרים חדש בדור-5, כאשר לפי הערכות, תנאי המכרז יחייבו את הספקים לשדרג את תשתית הרשת הציבורית לליבות דור-5 עצמאיות. ולא כמו היום שהן מספקות שירותי דור-4. כלומר, המשרד, כך לפי הערכות, ירצה שחלק מהכסף שהספקיות יחסכו בתפעול אתרי הסלולר, יושקע חזרה בליבת הרשת. 

משחקי החתול-עכבר בין המשרד לספקיות אינם משהו חדש. כך זה עשרות שנים. שני הצדדים תלויים זה בזה ומפעילים מנופים. הספקיות ניסו לעכב חלק מהחלטות שפורסמו כעת, ללא הצלחה. בעתיד הקרוב, הן צפויות להקשות ככל הניתן על המשרד לתת תדרים למי שאינו מחזיק ברישיון מפעיל סלולרי. 

ואפשר להבין אותן. המשרד ביד אחת טוען כי הכסף של דור-5 נמצא בשוק העסקי. ביד השנייה, הוא פותח את השוק הזה לתחרות ומקטין את פוטנציאל הרווח של הספקים. אז מדוע שהספק ישקיע בליבה ציבורית, אם פוגעים לו במנוע ההכנסות שאמור לממן את הליבה הזו? 

המשרד מצידו, גם צודק. הוא נתן לספקים לפחות שנתיים להתכונן למוצרים ושירותים בדור-5 למגזר העסקי - וזה לא קרה. גם הליבות הציבוריות לא שודרגו, כי הספקים לא ראו הכנסה מדור-5. עבור המשרד הדרך היחידה ״לשבור״ את המעגל הזה, היא לפתוח את השוק לתחרות. 

הספקיות מצידן יכולות לבקש מהמשרד גרייס של 2-3 שנים בצורת עיכוב מכירת תדרים למי שאינו ספק. כך הספקיות יוכלו לתפוס פוזיציה בשוק, לפני שהוא נפתח לתחרות. האם המשרד יתכופף? כפי שזה נראה כרגע, לא. המשרד נחוש לקדם תחרות בשוק השירותים העסקיים שיכולה להציע רשת דור-5. 

עוד היבטים למשוואה הזו יכולים לכלול רכישת חברות אינטגרציה על ידי ספקי סלולר. בצורה כזו, ספק סלולר יוכל לקנות חברת אינטגרציה שכבר מחזיקה כמה מאות רשתות WIFI בשוק העסקי. רכישה כזו תאפשר המרת רשתות אלו לדור-5 בתצורה עצמאית. מספיק לספק סלולר להראות שהנה הוא מקים רשתות דור-5 פרטיות, כדי לתרום לערך המניה שלו. 

היבט נוסף הוא הרצון של יזמים עסקיים להכנס לשוק שירות דור-5. השוק הישראלי יחסית קטן. אין בישראל הרבה מפעלים מבוססי רובוטים אוטומטיים ואין הרבה בתי חולים. אבל. ישראל יכולה לשמש יזם פרטי כ-POC. כלומר, מיישמים פרויקט בישראל ומוכרים אותו בעולם אחרי שיש הוכחה שהוא עובד. 

לסיכום, כל המהלך של המשרד מבוסס על זה שיזמים ירצו להכנס לשוק שירותי ומוצרי דור-5 לעסקים. בלי יזמים שיתחרו בספקים הגדולים, שוק דור-5 בישראל ישאר בסטגנציה לעוד כמה שנים.